(1)אדם צועק את שחסר לו
הגיע הזמן לערב קצת את האגו וההגדרה העצמית. שנתיים וחצי מלאו ליום שבו התחלתי את המסע לפרק חיי הנוכחי בתחנת רכבת אופקים.
בחודשים הראשונים, הייתי המילואימניק שעשה 100 יום, סוחב את החולות של עזה באוזניים, שמספר ענק של חברים הלכו לו, ששני אחים פקודים נהרגו
אז הנה אני תלוי על בלימה. מגדיר כל יום מחדש את מי אני ומה אני אולי, עם לב מפוצץ באשמה ובושה וכעס
כותב במקום לישון
אדם צועק את שחסר לו, לא חסר לו לא צועק
(5) וזה משהו שהתכוונתי לעשות לתמיד וגם עם האנשים שארגנתי ורציתי לידי. הייתי מושקע מהלב ואז פתאום זהו? זה מה שאני רוצה? זה כל מה שאני יכול? והבושה והעלבון שעולים בי כל פעם שמישהו בנחמדות מזכיר שאני עם המילואים סיימתי
ומצד שני חבל על המקום שהסרבל תופס בארון
@shmuelsh23 תלוי במה כמובן. אני מדבר על התוכנית המבצעית והשימוש בתחבולה. התחבולה גם יכולה להיות לשלוח את כל מחלקת 401 בקקש הביתה עם משתלבות בתיק.
שומרים על עירנות ועל החיוך
מתקרבים לאפילוג
Emancipate yourselves from mental slavery
None but ourselves can free our minds
Have no fear for atomic energy
'Cause none of them can stop the time
How long shall they kill our prophets
While we stand aside and look?
@ArochHored לגבי הפענוח, תבין רגע מה בוויד עשה את זה? להשפעה של החומר עלייך יש כמובן משקל אבל זה גם הציפייה, הפעולה האוראלית והטיים אאוט.
אתה תזדקק לאלה גם אחרי הלידה אז תבנה לך הרגל ( קפה/ תה וכו)
ברמה הכימית ממליץ ממש על תמצית פטריית ריישי ועל תה קינמון לפני השינה