Queen!!! 👑
Scarlett Johansson refused to remove the Holocaust-related storyline from her directorial debut Eleanor the Great — even when one of the financiers threatened to pull out of the project. In the end, he did leave and took his funding with him.
The film tells the story of a 94-year-old woman who accidentally ends up in a support group for Holocaust survivors. There, she begins telling the survival story of her late friend, presenting it as her own.
One of the investors demanded that the central idea of the film be changed and the plot rewritten. But Johansson refused.
“They were against what the film actually was,” she said. “If you take the Holocaust out — then what is the story about? They didn’t offer any alternative; they just said it was a problem.”
The project was left without full financing, but Scarlett didn’t give up. At the last moment, Sony Pictures Classics came on board, and filming finally began.
Even on set, Johansson insisted on maximum authenticity. With the support of the Holocaust Foundation, she invited actual Holocaust survivors to play roles in the support-group scenes — so that their voices, faces, and personal stories would become part of the film and of the memory it seeks to preserve.
If we don’t remember them today, who will remember us tomorrow?🙏
מילים שאמרתי היום באזכרה של הירש:
אני אפתח בע״ה את קריאת ההפטרה השבת במילים הנוקבות:
עֲנִיָּה סֹעֲרָה לֹא נֻחָמָה.
הנביא ישעיהו כתב מילים אלו על עם בגלות…. שבור…. שאינו מוצא נחמה. אך הן נשמעות נכוחות גם היום, במדינת ישראל העצמאית.
אנחנו עדיין נסערים, וסוערים. ובתוך הסערה הזו, המילה שאני שומע שוב ושוב היא ״אחדות״.
כן, אחדות נשמעת אידיאלית. אבל אני חושב שאנחנו ממהרים מדי.
לקרוא לאחדות לפני שניסינו באמת להבין אחד את השני, לפני שאנחנו מוכנים להפגין כבוד בסיסי זה לזה.... זה כמו לדרוש שקט לפני שהסערה חלפה. זה פשוט לא עובד. ואחדות שמוכרזת מוקדם מדי עלולה אפילו להחמיר את המצב, כי היא הופכת לסוג של השתקה: אנחנו מפסיקים לשמוע אחד את השני.
מה שאנחנו חייבים לעשות הוא משהו צנוע יותר. לא אחדות. אלא הבנה. כבוד.
לא רק: "אני מסכים איתך." או ״אני לא מסכים איתך.״ אלא: "אני אנסה להבין מה אתה חושב ולמה. ואני אתייחס אליך בכבוד אנושי בסיסי, גם כשאיני מסכים."
זו עבודה קשה. ככה זה עם מהפכות….
רק שני פסוקים אחרי ״עֲנִיָּה סֹעֲרָה לֹא נֻחָמָה״ באה ההבטחה:
״וְכָל-בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְהוָה, וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ״.
ראשית: לומדים…. מנסים להבין. אחר כך: שלום.
הסדר הזה מלמד משהו…. הבנה קודמת לשלום. ועם הבנה אמיתית, לא סתם שלום אלא ״רַב שְׁלוֹם״. אולי זה מה שמחכה לנו. אבל מגיעים לשם רק דרך למידה תחילה. והבנה. וכבוד.
הירש – המהפכה לטוב היא עדיין המטרה. אנחנו עובדים על זה. יהי זכרך ברוך.
On June 24, 2025, just moments before the ceasefire began, a missile fired by the Islamic regime struck Be’er Sheva and took three beautiful souls from us.
Michal Zacks
Corporal Eitan Zacks
Noa Boguslavsky
Don’t forget them.
זהו סיפורה של בר זהר ז"ל.
בר הייתה ילדה מצטיינת ואהובה עם ערכים של אהבת חינם ושמחת חיים.
היא למדה בכיתת מופת וסיימה בהצטיינות יתרה במגמת ביו רפואה. כבר בגיל 9 למעשה היא למדה משפטים ומתמטיקה באוניברסיטה.
בצבא היא הצטיינה ביחידת הרפאים (רבמ"ד), ואף קיבלה מדליה מראש המטות המשולבים של ארצות הברית.
בר הייתה תמיד ילדה אהובה ומוקפת חברים מכל שכבת גיל בחייה. היא ידעה לאחד באישיותה בין כל חבריה ויצרה חבורה גדולה ומלוכדת ולא פסחה על יחס אישי לכל אחד ואחת.
בר אהבה את משפחתה ודאגה לבלות עם כולם, לא לפספס ארוחות שבת וחגים, לבלות עם האחיינים ולפנק אותם.
למסיבת הנובה נסעה בר עם ארבעה חברים שהכירה בטיול הגדול לדרום אמריקה. כשהחלו האזעקות בשעה 6:29 בר וחבריה נמלטו אל הרכב והחלו בנסיעה על כביש 232. בכניסה לבארי נעצרו במחסום משטרתי שהחזיר אותם לכיוון המסיבה מחשש לחדירה. לאחר ביצוע הפרסה ונסיעה קצרה נתקלו במחבלים על כביש 232 שפתחו לעברם במכת אש קשה. הרכב הושבת ונפל לתעלה בצד הדרך כשבר פצועה קשה מפגיעת כדור בירך.
ברגעים של תעצומות נפש, אומץ, גבורה ומנהיגות- בר יצאה מהרכב תחת אש כשהיא מדממת. היא איתרה שם רכב נטוש, הניעה אותו ופינתה את חבריה כשהיא דוהרת לכיוון שטח המסיבה בשביל כורכר מקביל לכביש 232, מתעקשת להתריע בפני שאר הצעירים שבשטח שישנם מחבלים שיורים לכל עבר. הדיווח של בר שחזרה פצועה מירי לשטה המסיבה גרם לשוטרים בשטח להבין את המתרחש ולשנות את כיוון הבריחה של כל מי שיכול לברוח ולהציל את עצמו. חייהם של עוד מאות צעירים ניצלו בזכות זה. גם חייהם של שלושת החברים שפינתה ברכב ניצלו.
כ-50 מטר לפני עמדת החפ"ק בר איבדה את ההכרה בעקבות אובדן דם.
בר חולצה מהרכב על ידי עידו אדרי ז״ל והאחים שרעבי, שטיפלו בה על ידי חוסם עורקים, החזירו לה דופק ופינו אותה לחפ"ק תוך כדי שהיא ממלמלת שיש מחבלים שיורים ומבקשת להזהיר את כולם.
בחפ"ק ניצמדה אליה לירון ברדה ז״ל שטיפלה בה והחזיקה אותה בחיים ולא עזבה אותה למרות הפצרות השוטרים לברוח כי מחבלים נוספים מגיעים לאיזור.
ובאמת מחבלי הנוחבה הגיעו לשטח ולאותה נקודה ורצחו שם בטבח את בר ולירון יחד עם עוד המוני מבלים נוספים.
בר אהבה לכתוב שירים ולאחר מותה משפחתה מצאה במחברת שיר שכתבה בדיוק שנה לפני כן ב-7 באוקטובר 2022 ובאחת השואות מתוך השיר היא כתבה ולמעשה ניבאה באופן מצמרר: "כמה זה מפחיד לכתוב באמת, להסביר את גודל הכאב 7/10 ".
נזכור את בר תמיד, מלאכית גיבורה שהצילה רבים.
יהי זכרה ברוך🕯🇮🇱
Of course the mainstream media ignored this.
Ghazi Hamad, a senior Hamas official, denies in an interview with @piersmorgan that civilians were massacred on October 7. He denies that civilians were kidnapped. He denies that children were kidnapped and murdered.
Think about what that means.
This isn't just a disagreement over politics. It's an attempt to erase documented atrocities after they happened.
The same organization that filmed its own attack, released videos of terrified hostages begging for their lives, and celebrated October 7 is now asking the world to believe none of it happened.
That should alarm anyone, regardless of where they stand on Israel or Palestine.
If we accept that reality can simply be rewritten after the fact, then evidence stops mattering. Victims stop mattering. Truth becomes whatever is politically convenient.
This isn't about supporting Israel. It's about rejecting the normalization of blatant denialism.
The lesson for Western democracies is bigger than this conflict.
The Muslim brotherhood (Hamas is a spin off of the MB) often presents different messages to different audiences, saying one thing to supporters and another to the outside world.
Understanding those contradictions is essential if we want to recognize and confront political Islam before it spreads.
יום בסדום!
ט׳, מתמודדת נפש מאזור ירושלים, מוכרת על ידי סל השיקום של משרד הבריאות. היא חיה מקצבת נכות, ובשל מצבה הכלכלי מתנהלת כמעט אך ורק במזומן. פעם בשבוע היא מושכת את הסכום הדרוש לה למחיה.
בחודשים האחרונים היא שמה לב שכסף מזומן נעלם לה באופן קבוע.
בהתחלה חשבה שאולי היא מתבלבלת, עד שלפני כחודש וחצי החליטה להתקין מצלמה בביתה כדי להבין מה קורה. אולי יש ״שדים״ אולי “רוחות” שמעלימות לה את הכסף, מי יודע?
כעבור שבוע וחצי, היא נדהמה, המדריכה שהוצמדה לה במסגרת סל השיקום.
יש תיעוד מלא בווידאו, ממתינה לשעת כושר, פותחת את המגירה שבה נמצא הארנק של ט׳ ולוקחת ממנו מזומן.
ט׳ הגישה תלונה למשטרת ישראל כבר לפני כחודש, ועדכנה גם את המעסיקים של אותה מדריכה. מאז, לטענתה, איש לא חזר אליה. לא התנצלות, לא הצעה לפיצוי, לא ליווי או תמיכה מאותה מערכת שאמורה להגן עליה ברגעים הקשים ביותר.
אני מפרסם את הסיפור בעילום שם, מתוך התחשבות במצבה של ט׳.
מכאן אני פונה לגורמים הרלוונטיים במשרד הבריאות ואני מניח שאתם יודעים היטב למי הדברים מופנים.
אני מציע שבתוך 24 שעות
1. תשיבו לט׳ את מלוא הסכום שלדבריה נגנב ממנה, כ-7,000 שקלים.
2. תתנצלו בפניה באופן אישי.
3. תעדכנו אותה כיצד בכוונתכם לטפל בתלונה ובממצאים העולים ממנה.
4. לבחון באופן מיידי גם פיצוי הולם על עוגמת הנפש שנגרמה לה ועל הפרת האמון הקשה שחוותה.
כשאדם במצב פגיע שכזה פותח את ביתו בפני מי שנשלחה לסייע לו, והוא מאבד את תחושת הביטחון דווקא מול מי שאמורה להגן עליו מדובר באירוע חמור במיוחד, שמחייב טיפול מהיר, יסודי ושקוף.
אם בתוך 24 שעות לא יינתן לט׳ מענה ראוי, לא יושב לה כספה ולא תוצג בפניה תוכנית טיפול ברורה, אאלץ לפרסם את הסיפור במלואו, עם תמונות ווידאו, שמות ופרצופים, לרבות זהות הגורמים המעורבים והראיות הרלוונטיות.
ראו בפנייה זו הזדמנות לפתור את האירוע באופן מכבד וראוי, לפני שיידרשו צעדים נוספים.
מי שמכיר אותי יודע ״התראה נוספת לא תשלח״.
גם בסדום יודעים,
אנחנו לא עוצרים עד שגן עדן🇮🇱
I’m staying in NYC for the next few days. I came here specifically to meet with several important people who, above all, are genuinely good people. I will show them materials documenting the October 7 atrocities that cannot be published online.
The importance of preserving the truth about the massacre is always at the forefront of my mind. I believe this is the front line of the fight right now, both for Israelis and for our Iranian friends.
For 15 years, I documented terrorist attacks in Israel. Since October 7, my life has been devoted entirely to documenting the massacre and writing about its victims - and I have no intention of stopping. This information is vital to our survival.
Truth has always been sacred to the Jewish people. The atrocities need no exaggeration or distortion. Tell the story as it happened - because only truth brings light.
נא להקצות 33 שניות ולהקשיב לנתן ולמה שיש לו לומר, ואז לוודא שלא מפריעים לאמילי בעבודתה.
האחריות לשילוב הלומי הקרב במרחב הציבורי היא של כלל החברה וזו משימה לאומית. הדרך לעשות זאת - היא בין היתר על ידי התעלמות מכלבי הסיוע והנחייה.
🎥: האינסטגרם של אנ"צ
רטווטו.
Dvir's mother asks that you not forget him.
"Dvir Rachamim hyd, a combat engineering fighter, was murdered at Nova after staying behind to evacuate the wounded under fire.
When a friend suggested he flee, he refused and said he wouldn't leave the wounded behind.
Israel's 23-year-old hero who saved lives until his final breath. 💔🇮🇱
Share in his memory. 🕯️"