איזנקוט, תקשיב יא מתועב.
בקרב העם היושב בציון, אתה הפסדת את הבחירות.
זה שהחלטת לבגוד בעם ובלוחמים ולסמוך על קולות המזדהים עם האויב לא מפתיע.
מי שתחתיו כרמטכ"ל נרדף הלוחם המצטיין אלאור אזריה, ומי שנטש קבינט מלחמה באמצע מלחמה ופגע באחדות העם בשעתו הקשה מסוגל להכל.
מנוול.
ספרו לי קצת על היהדות והאידיאולוגיה של האשפות שהלמו אתמול במוט ברזל בפניה של אשה בת 70(!) שהגיעה לעזור במסיק של קול רבני לזכויות אדם - ואחר כך קינחו בסדרת בעיטות כשהיא על הרצפה, שוברים לה שלוש צלעות וגורמים לחבלות קשות בפנים. היא עדיין מאושפזת. נשמות שחורות
אני מאוהבת באותנטיות של האישה הזאת. יש לה חוש צדק טבעי!
היא מכבדת את השם של שרה אימנו עליה היא קרויה.
שזכויותיה של האם הגדולה באמצעות שרה שלנו יעמדו לעם ישראל. אמן!
לפני שחזרתי בתשובה, שתיתי כל מיני יינות.
חשבתי שאני עלק איש העולם הגדול אם אני שותה יין צרפתי בציר 2013
בסוף מסתבר, שיין ישראלי שמגיע מדרום הר חברון, בעלות של 79 ש״ח מנצח כל יין בעולם (עוד יותר מזה: מופיע בתורה אזכור לכמה הענבים באיזור משובחים)
זה לא הוכחה לכלום זו רק הוכחה שכותבי הסיפור היו בקיעים בתרבות האיזור . אם כבר הסיפור מוציא מכלל אפשרות שמדובר המערה ובמהותו מתאר מציאות מאוחרת אולי בית שני שהחוזרים מהגלות צריכים לרכוש מחדש את אדמתם.
קראתם השבת את אחת ההוכחות המדהימות לכך שהתנ"ך אותנטי- ואפילו לא ידעתם.
בואו:
בפרשה מתואר באריכות המו"מ בין אברהם לעפרון החיתי. אברהם רוצה לקנות. עפרון רוצה לתת רשות. אברהם מבקש מערה. עפרון מציע את כל השדה. אברהם מתעקש. עפרון זורק סכום אסטרונומי של 400 שקל (משכורת שנתית הייתה 10 שקלים לפי יואל אליצור)- אברהם קונה.
בניגוד לרושם שיש פה שיח חברי ונעים, האמת היא שיש פה מו"מ קשוח בבזאר של המזרח התיכון. קיראו על כך אצל אליצור (מקום בפרשה). אבל השבת גם קראתי בספר המעולה "חפירה בפרשה" של שלמה ברק וזאב ספראי שיש פה גם הוכחה אותנטית מדהימה לסיפורי התורה:
עפרון היה חיתי.
בירתם הייתה חתושש (בתמונה. צפון טורקיה). בחתושש נתגלו אוסף של חוקים שמזכיר גם חוקים שיש לנו בתורה- ייבום, אונס ועגלה ערופה.
העניין המרתק בהקשר שלנו מופיע לגבי קניית קרקע:
היה קשה מאד לקנות קרקע בבעלות חיתי, כמו אצל רוב העמים באזור הזה. אסור למכור קרקע לזר. לכן החיתים רוצים לתת רשות לאברהם לקבור, אך לא בעלות.
בהמשך, המו"מ מתקדם בדיוק לפי מה שמופיע בחוקי החיתים:
1. קודם כל יש לפנות למוסדות ולגופים המאשרים ("עם הארץ") לחלקת קרקע. הם סירבו. אברהם נפרד מהם ומשתחווה. מה עושים עכשיו?
2. אז אברהם פונה לעפרון ישירות. עפרון מציע את כל השדה ולא רק את המערה. למה?
כי בחוקים שהתגלו מפורש שאם אדם קונה חלק מקרקע- ההיטל והמיסים נשארים עדיין על המוכר. רק אם הקונה רכש את כל חלקת השדה- המיסים למלך וההיטלים עוברים להיות מוטלים עליו.
עפרון לא מוכן למכור את המערה אך להמשיך לשלם את המיסים למלך - לכן מציע את כל השדה, אולי בתקווה שאברהם יסרב או לא יהיה מוכן לשלם.
אברהם לוקח, וקונה את הפיסה הראשונה של עם ישראל בארץ ישראל כדת וכדין החיתי.
תיאור המו"מ בתורה מתאים במדוייק לתיאור רכישת קרקע אצל החיתים.
תגידו לי, סיפור כזה, עם התאמה כזו, יכול לכתוב "כותב מאוחר" או "עורך הספר"??
התשובה היא בוודאות- לא.
משה אמת- ותורתו אמת.