אני מאמינה באמונה שלמה* ביכולת שלי לשרוד שבוע עם 3 ילדים היפראקטיביים ויובל + שבוע של רק אני והילדים (כי בגוש מתחילים את הזמן קודם)(אני רוצה גם) + את השבוע של תחילת הזמן עם שלושת הילדים (הגדול בן תכף 4, השני בן 2.5, הקטן תכף בן שנה)
*מאמינה ברצון ובצורך, לגבי היכולת, עוד נראה(:
החברתי הזה: כל אחד מהצדדים עושה כמיטב יכולתו למען הסביבה והחברה כולה.
(אגב, לדעתי פשוט שגם פטור מתשלום עבור מלווה אמור לעבוד ככה, ואמורים "להשתמש" בו רק כאשר המלווה באמת מגיע בגלל הצורך בליווי, ולא בגלל במקרה שבו הוא היה בא בכל מקרה. אבל זה כבר דיון רחב ורחוק יותר)
הלכנו אתמול בבוקר לבנק (כי אזרחות אמריקאית + הם מעצבנים בצורה לא יעילה), עם ילדון1 כי חופש גדול וזה. בקיצור חיכינו בתור איזה נצח והוא קצת איבד את זה, כדרכם של ילדים בני 3 שמחכים בתור. מתישהו הגיע תורנו ונכנסנו, מוציאים תעודת זהות. הבנקאית קולטת את הת"ז שלי ואת כרטיס הנכה שלידו, >
היתר למקרה הצורך, פטור מלנפק הסברים ולשכנע, הכרה רשמית בצורך.
כשאין ברירה אין ברירה; אבל כמו שאני מצפה מאחרים לקבל את הקושי שלי ולכבד את הפטור בזמן הצורך, כך מצופה ממני לקבל את הקושי שלי ולהכיל אותו כל עוד אני יכולה, ולא "לנפנף" בפטור ולצפות מכולם לסור מדרכי. זהו התוקף של החוזה >
בשביל מה ישראל היא מדינה מתקדמת, ביחסים טובים עם ארצות הברית, עם קשרי מסחר ענפים, אם לא מוכרים פה orzo בשום מקום
(מי שאומר פתיתים נפסל, אין מה להשוות בין הדברים)
@yairzori ההגדרה היא שכל השקעה במניות היא סיכון גבוה, ואז אנשים לא מבינים מה ההבדל בין הךשקיע במדד מפוזר לבין לבחור מניות באקראי
צריך לארגן מחדש את הסקאלה של הסיכון, כי הפער בין אג"ח קונצרני לבין מדד הוא לא גדול פי כמה מהפער בין מדד לבין מניה בודדת
@yehonatan1023 האומר אינו אלא טועה.
ג. רבי יוחנן ממשיך את דרכו של ר"ע במובנים רבים, ואת דרכו של ר"מ במובנים רבים אף יותר. חלק מתוא"י וסעיף א' להלן.
ג2.גם היחס אליהם הוא דומה (כשלמדנו קידושין זה ממש בלט, רבי מאיר תמיד מוצג בתור שיטת מיעוט יחידאית, כדרך שנהוג להתייחס לירושלמי ו/או לרבי יוחנן, >