שיירה, מכונית שרד, המזכירות שמקבלות את פניו, האקווריום, הדלתות הכבדות, כורסת ראש הממשלה.
אפשר ללמוד הרבה על בנט מ 15 השורות ה��אשונות בספר הפולחן העצמי שלו (עלה לרשת, הספיק לי רב המכר ״איך לנצח מגפה״). אבל חשוב לו להדגיש שאין לו אובססיה לכסא, לתפקיד, לכבוד, לשררה.
חחחחחחחחח.
״הקנאה והתאווה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם״
הדבר הכי מטריד במזימה לרצוח את אחד מ��ניו של רה"מ - למעט המזימה עצמה - הוא העובדה שעיתונאים רבים היו מודעים לאירוע הזה, שחסה תחת איסור פרסום של הצנזורה, ובכל זאת המשיכו לפמפם את העלילה לפיה נתניהו דורש אבטחה למשפחתו ללא סיבה.
זו לא עיתונות, אלא תעמולה והולכת שולל.
אני חוזר ואומר: לבית המשפט העליון אין סמכות לעכב את מינוי מנהל מח״ש בשל הבחירות.
המכרז יצא לדרך עוד לפני תקופת הבחירות, וגם אילו היה מתפרסם במהלכה, ניתן להשלים את המינוי בכפוף לאישור נציב שירות המדינה.
מעבר לכך, אזרחי ישראל נחשפים שוב למוסר הכפול של גלי ושופטי בג״צ, שאיפשרו למנות רמטכ״ל(!) בממשלת בנט-עבאס, במהלך תקופת הבחירות.
החוק והפסיקה לא יכולים להשתנות לפי זהות השחקנים ולפי האינטרס הפוליטי של השופטים, ומה שהיה כשר במינוי רמטכ״ל, חייב להיות כשר גם ��מינוי מנהל מח״ש.
אנחנו לא מתכוונים להיכנע לסטנדרטים כפולים ולא מתכוונים לוותר עד שיהיה דין אחד שווה לכולם.
אם הימין יאבד את השלטון, הכל יחזור.
בניית מתקפות טרור על הגבולות וסכנה אמיתית לקיומנו.
מי שחושב שאני מגזים שיצפה בדבריו של יאיר גולן בעניין התקיפה האחרונה בסוריה
אתמול יצאה החלטה הזויה של בגץ להעביר את הפיקוח על חקירת הפצרית לפרקליט המדינה
רק שנבין את גודל הטירוף. זה העדכון שמסרה הפרקליטות לבגץ לגבי חקירת ההדלפה. המדינה מעדכנת שלאחר "פעולות חקירה רבות", הוחלט על דעת המשנה לפרקליט המדינה, לסגור את "הבדיקה המעמיקה" לאיתור המדליף. הנימוק: >
Netanyahu on Britain:
You might call Britain the "Islamic Republic of Britain."
Someone said that the first Islamic republic with nuclear weapons will be the Islamic Republic of Britain.
We’re making sure there won’t be another one—you know, in Iran.
ההחלטה המושחתת של השופט יצחק עמית להחזיר את חקירת הפצ״רית לפרקליט המדינה במסגרת טיוח הדלפת הסרטון שגרמה לנזק בלתי ישוער ללוחמי צה״ל הגיבורים, היא ביטוי נוסף לשיטת היד רוחצת יד של שופטי בג״ץ, הפרקליטות והיועמ״שית.
במקום שגלי בהרב תשב בחדרי החקירה בעצמה, היא תנהל את החקירה ותבטיח שחברתה שפגעה אנושות במדינת ישראל תצא מהפרשה החמורה ללא פגע.
על זה בדיוק הבחירות. אם בע״ה תקום ממשלת ימין - יסתיים השלטון הדיקטטורי של החבורה הצבועה הזאת.
אם חלילה תיבחר ממשלת איזנקוט - יאיר גולן, הם יקבלו לגיטימציה להמשיך לעשות ככל העולה על רוחם, לשמור על החברים משמאל ביד אחת, ולפגוע באנשי ימין ביד השניה.
אני קורא לשופטי בג״ץ שנשארה להם מעט יושרה לקום כנגד הטרלול הזה ולא להס��פק בהערות צד בעמדת המיעוט.
התקשרו אליי עכשיו מהתכנית של ברקו בערוץ 13,
שאלו אם אני רוצה לבוא להתראיין על ה"עימותים" ביו"ש,
כמובן שסירבתי.
תעשו כמוני וכמו רבים חכמים,
סרבו.
אל תתנו להם רייטינג.
אל תשתפו איתם פעולה.
לא מצליחה להבין אנשי ימין שהולכים אליהם ומתבזים.
מה כיף לכם בזה?
הטיוח הגדול
קבורת פרשת הפצ"רית היא הפרשה החמורה ביותר בתולדות בית המשפט העליון. ומי שחתום על ההשחתה החמורה הזו הוא יצחק עמית.
כשפרצה הפרשה, עמית נבהל. הוא הרחיק את עצמו מהסוגיה, ולכן הוא קבע הרכב פחות אקטיביסטי בהשוואה לקבוצה ההיפר-אקטיביסטית שאליה הוא משתייך (הוא, ברק־ארז, גרוסקופף, כבוב ורונן). ההרכב כלל את וילנר, שטיין וכנפי-שטייניץ. אותו הרכב קבע את "הלכת בוארון", שקבעה מניעות מוסדית רחבה החלה על מערך הפרקליטות, בשל מעורבותם של בכירים בייעוץ המשפטי לממשלה ובפרקליטות בפיקוח על הבדיקה שעסקה בהדלפת הסרטון משדה תימן לגיא פלג.
הפסיקה הזו הכתה את עמית (ואת היוריסטוקרטיה בפרקליטות) בהלם. ולכן עמית החליט מיד לחזור ולקחת פיקוד על האירוע. כי הוא לא יכול להרשות לעצמו את נפילתה של בהרב-מיארה, שמגינה עליו כל הזמן.
וכאן התחילה השחיקה ב"הלכת בוארון". קודם ההרכב (הכאילו שמרני) עצמו קבע תנאים כמעט בלתי אפשריים עבור לוין באיתור פרקליט מלווה. ולכן, למרות שההרכב קבע שלוין מוסמך, בנסיבות החריגות, להעביר את סמכות הפיקוח לגורם אחר, הוא גם קבע שאשר קולה, שאותו מינה לוין, אינו יכול לקבל את התפקיד בשל הוראות החוק החלות עליו כנציב תלונות הציבור על שופטים.
וכאשר לוין מינה את השופט בדימוס יוסף בן-חמו, עמית נכנס לתמונה באופן אגרסיבי למדי כדי לחסום את לוין וכדי למסמס לגמרי את הלכת בוארון. במסגרת בקשה לדיון נוסף בפסק הדין בעניין קולה, עמית, כדן יחיד, הוציא צו ארעי שהקפיא את מינוי בן־חמו מטעמי "שימור המצב הקיים".
עכשיו עמית צריך דרך משפטית לקבור את "הלכת בוארון", ולכן הוא קיבל את שתי הבקשות לדיון נוסף (של משמר הדמוקרטיה ושל פרקליטות המדינה) בסוגיות העקרוניות שנקבעו בפסק הדין הראשון: תחולת סעיף 23א(ד) לחוק שירות המדינה וגדרי סמכותו של שר המשפטים מכוחו בחקירה פלילית קונקרטית, וכן היקפו של הכלל בדבר ניגוד עניינים גורף או מערכתי. הוא קבע שהדיון יתקיים בפני כל 11 שופטי העליון.
מחקר אמפירי של פרופ' יהונתן גבעתי וישראל רוזנברג מצא כי השופט שאישר בקשה לדיון נוסף הצביע נגד פסק הדין המקורי ב־87% מהמקרים, לעומת 65% בקרב שופטים אחרים שהצטרפו להרכב המורחב. כלומר, עמית חותר לקבור את הלכת בוארון באמצעות הדיון הנוסף.
ועכשיו לנזק במקרה הספציפי: איך קוברים לגמרי את פרשת שדה תימ��? לאחר שעו"ד יעל קוטיק נכנעה ליוריסטוקרטיה שביקשה לאפשר לעמית איסמן (שנכלל במניעות המוסדית שקבעה הלכת בוארון בשלב ליווי החקירה) לחזור ולטפל בתיק לאחר שהמשטרה הודיעה כי השלימה את פעולות החקירה, הוגשה עתירה לבג"ץ. קוטיק קבעה בחוות דעתה המעודכנת כי לנוכ�� התשתית העובדתית החדשה איסמן אינו מנוע עוד מלטפל בתיק.
אז עמית שוב נכנס לתמונה, והפעם נקבע הרכב שבו ישבו הוא עם כבוב (שני חברים באותה מחנה היפר אקטיביסטי) והוסיף לצידם את דוד מינץ כעלה תאנה (תחליף סולברג). בתוצאה, עמית וכבוב היו כצפוי הרוב בשאלות המרכזיות: הם קבעו שאין מקום להתערב בחוות דעתה של קוטיק, שלפיה איסמן אינו מנוע עוד מללוות את החקירה, ושאין לתת ללוין שהות נוספת למנות גורם מפקח אחר. מינץ נותר בדעת מיעוט וסבר שיש להוציא צו על תנאי שיחייב את לוין להסביר מדוע אינו ממנה גורם מפקח. כל שנותר לדוד מינץ הוא לעקוץ את עמית על כך שהוא למעשה קובר את הלכת בוארון, שזה מה שעמית מתכוון לעשות באופן סופי בדיון הנוסף.
מעולם לא כיהן שופט כל כך מושחת בבית המשפט העליון. ובוודאי שמעולם לא כיהן נשיא בית המשפט העליון כה מניפולטיבי כמו יצחק עמית.
אין צדק בבית המשפט הגבוה לצדק. כל מה שיש שם זו הנדסת הרכבים שתכליתה היחידה היא לשמר את ההגמוניה הישנה, תוך רמיסת כל עקרונות הדמוקרטיה והצדק לחיילי צה"ל שנפגעו מעלילת הדם שהפצ"רית הדביקה להם, במעשה החמור שבו הייתה מעורבת.
כי הדבר היחיד שעניין את עמית הוא איך לחלץ את בהרב-מיארה, כדי שתוכל להמשיך להגן עליו. על חשבון חיילי צה"ל, ועל חשבון מדינת ישראל.
במשך שנתיים וחצי הפרקליטות גררה רגליים בתיקי הנוח׳בות, ולא הגישה אפילו כתב אישום אחד.
לאחר שהטיפול עבר לפרקליטות הצבאית, עמית אייסמן וגלי החליטו שלא לשתף פעולה עם הצבא ובכך לעכב את הגשת כתבי האישום בגין מעשי הזוועה שהרוצחים המתועבים הללו ביצעו.
הצדק עם קורבנות הטבח והחשיבות הלאומית בהעמדת הרוצחים לדין פומבי, פחות מעניינים את הצמד הלא ראוי שמונעים מאג׳נדה אישית ועושים בפרקליטות כבשלהם.
בושה!
תראו לאיזה מצב הגענו.
מתי טוכפלד מפרסם הערב שחבר ועדת האיתור יורד למחתרת שמא יבולע לו מהיועמ״שית מיארה או מי מאנשיה.
איך הגענו למצב הזה שאזרח פוחד מהפרקליטות ומראשי מערכת אכיפת החוק רק כיוון הוא רוצה למלא משימה אזרחית שהוטלה עליו?!
מה פתאום אנשי היועצת רודפים אחרי חברי הוועדה?
התופעות הכוחניות הללו והתוצאות העגומות שלהן לקוחות מעולמות תוכן פליליים.
החובה לתקן את ��ערכת מתחדדת בכל יום מחדש.
החיים על פי בן כספית
שיריון בליכוד של אורן דוברונסקי, יזם מצליח בהייטק וכוכב "הכרישים": "אורן מי?"
שיריון אצל איזנקוט של אחד בשם שיראל חוגג: "משמעותי"🤣
אין אינטגריטי אין דאגות
זה מה שהוא עשה על הבוקר, כשבני עמנו נרצחים, נאנסים ונחטפים: נכנס לטוויטר וצייץ רעל נגד הממשלה.
ועל הבוקר הוא כבר הכריז לבדו על מלחמה ונתן לה שם.
א�� כל זה הוא עשה לפני סיבוב היח״צ.
אשכרה כבר יום שלם מתרגשים פה מידיעה בתאגיד בה התגלה ששתי מדינות ערביות סוג של תכננו לחתום איתנו הסכם אבל להתכונן למלחמה ולהפר אותו באיזשהו שלב.
לא הקדישו שניה ללמוד על האסלאם.
אולי אם לא הייתם פוסלים את מיכאל בן ארי ומקשיבים לו קצת היה לכם מושג עם מי אתם מתעסקים.