*חזית החקלאים וההתיישבות בישראל מודה לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ולממשלת ישראל על ההחלטה לפצל את רפורמת החלב מחוק ההסדרים ולהסיר אותה מסדר היום בעת הזו*
ממשלת ישראל קיבלה היום החלטה מתבקשת לעצור את רפורמת החלב שהייתה מסבה פגיעה אנושה לענף החלב בישראל ולבטחון המזון, ולהסיר את האיום הקיומי מעל מאות רפתות הפרוסות בגבולות הארץ ובפריפריה.
ההתנגדות לרפורמה לא הייתה רק של רפתני ישראל, היא הייתה קונצנזוס ציבורי. היא איחדה סביבה קואליציה ואופוזיציה, מפלגות חרדיות וליברליות כאחד באופן שהבהיר מעל לכל ספק כי מדובר ברפורמה מסוכנת שלא תביא להוזלת מחירים לצרכן ושאינה מותאמת למציאות, בטח לא במציאות הביטחונית והכלכלית של מדינת ישראל.
גם במערכת ״שאגת הארי״ כמו במערכות קודמות נחשפו אזרחי ישראל לחשיבות של ייצור חלב כחול-לבן ולסכנות שבתלות בייבוא. כשרפתנים, נוקדים ועובדי המחלבות המשיכו לעבוד תחת אש, עם קסדות ואפודים, ביישובים מופגזים ובזמן אזעקות, ופעלו מדי יום כדי לספק חלב טרי לכל בית בישראל, השמיים נסגרו ומדינות האזור החלו לצמצם את ייצוא המזון. בנסיבות הללו ברור לחלוטין כי תפיסה המסתמכת על ייבוא אינה יכולה לקיים את ביטחון המזון של אזרחי ישראל, בייחוד כאשר מדובר בחלב, מוצר יסוד בסיסי.
ייצור מזון מקומי הוא נדבך מרכזי בביטחון הלאומי של מדינת ישראל וחזית החקלאים וההתיישבות בישראל מצפה כי לאחר סיום המלחמה תתקיים בחינה יסודית ואחראית בשיתוף של כלל העוסקים בענף, של מדיניות הממשלה בענף החלב, לייעול תהליכים שיועילו לצרכנים ויסייעו בהורדת יוקר המחיה.
אנו מבקשים להודות לשר החקלאות וביטחון המזון, ח״כ אבי דיכטר ולצוות משרדו, לשר הכלכלה, ח״כ ניר ברקת, ולחברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה שעמדו כחומה בצורה נגד ניסיונות המחטף של הרפורמה ונכחו בכל דיון ושיח בנושא. כמו כן, לפעלי השטח וראשי הסניפים של הליכוד וראשי רשויות ברחבי הארץ.
בנוסף ברצוננו להודות לשר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ שהתכנס לגודל השעה והחליט לדחות את קידום הרפורמה.
אנו שבים ומחזקים את ראש הממשלה אשר יחד עם גופי הבטחון מוביל את מדינת ישראל להישגים כבירים במערכה ההסטורית מול איראן.
בין רפורמה ליתירות: למה המלחמה מחייבת לחשוב מחדש על משק החלב - ניצן כהן/ ישראל היום
***
רפורמת החלב שמקדם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' טרם אושרה, אבל המציאות הביטחונית מחייבת בחינה מחודשת שלה. המלחמה שפרצה ב־7 באוקטובר והמערכה הנוכחית מול איראן חידדו תובנה מרכזית אצל מקבלי ההחלטות: מדינת ישראל חייבת יתירות. כלומר, עליה לשמר יכולת לייצר בעצמה מוצרים ושירותים חיוניים - גם אם בטווח הקצר זה פחות משתלם כלכלית.
העיקרון הכלכלי הקלאסי ברור: לייצר מקומית רק מה שיש בו יתרון יחסי, ולייבא כל מה שמדינות אחרות מייצרות ביעילות גבוהה יותר, או שבעצם צריך לוותר על רווחיות לטובת ביטחון לאומי והצלת חיים.
הדילמה הזו רלוונטית גם למשק החלב. בעולם אידיאלי פתיחת השוק לתחרות מלאה, ביטול מכסות ויבוא חופשי היו עשויים להוזיל מחירים ולייעל את המערכת. הרפורמה מבקשת לבטל את המכסות לייצור חלב ולפתוח את השוק ליבוא. אבל מה קורה כשהשמיים סגורים, נמלי הים עמוסים בציוד ביטחוני, ותנועת האוניות מוגבלת?
לו הרפורמה היתה בתוקף בעיצומה של המלחמה, נשאלת השאלה כיצד היינו מביאים חלב לישראל ובאיזו כמות. האינטואיציה אומרת ש"היינו מסתדרים", אך המציאות מוכיחה אחרת: למרות הלחימה הממושכת לא נרשם מחסור משמעותי בחלב. זה לא מקרי. הייצור המקומי, המבוסס על רפתות ומחלבות בפריסה ארצית, סיפק יציבות גם תחת אש.
יבוא חופשי, לעומת זאת, עלול להיות תנודתי: כששקט, הסחורה מגיעה; כשיש מתיחות ביטחונית, האספקה מתעכבת או נעצרת.
תומכי הרפורמה טוענים שהמחלבות רווחיות ולכן לא יפסיקו לייצר. אך זו תשובה חלקית. רווחיותן של מחלבות המייצרות מוצרים בפיקוח נעה סביב שיעור תפעולי חד־ספרתי נמוך. מדובר בתעשייה עתירת השקעות, מכונות, עובדים ולוגיסטיקה - עם החזר השקעה ארוך, לעיתים יותר מעשור.
כמה זה בטוח?
איזה משקיע סביר ישקיע הון במפעל שמניב תשואה תפעולית נמוכה כל כך, ללא שולי ביטחון משמעותיים? אם ההשקעה אינה מחזירה את עצמה בפרק זמן סביר ואינה מניבה תשואה דו־ספרתית - לרוב פשוט לא מבצעים אותה. במצב כזה פתיחה אגרסיבית של השוק ליבוא עלולה להביא לצמצום הדרגתי של הייצור המקומי.
במשרד האוצר מעריכים כי ייתכן שכמחצית מהרפתות ייסגרו אם הרפורמה תיושם במלואה, ואת הפער תשלים תוצרת מיובאת. אך מה יקרה בעת חירום? אם היבוא ייפגע, המחלבות יידרשו לנהל מלאים מצומצמים. המשמעות עבורן היא דחייה נוספת בהחזר ההשקעה.
ייתכן שבימי שלום עולמי, פתיחת השוק ליבוא חופשי היתה המהלך המתבקש. אך השאלה השתנתה: לא רק כמה זה עולה - אלא כמה זה בטוח.
גם היום, כבכל יום - רפתני ישראל עובדים מסביב לשעון כדי לספק לכולנו חלב ישראלי טרי ואיכותי.
לא משנה אם זה זמן שגרה או זמן חירום, אם יש או אין אזעקות, ומהי המלצת פיקוד העורף - הרפתנים והרפתניות הישראלים, עובדים חיוניים למשק, ממשיכים לעבוד גם תחת איום טילים.
זו ההזדמנות לומר גם להם - תודה.
רפתני ישראל מאחלים הצלחה לכוחותינו ומתפללים לשלום כוחות הביטחון ועם ישראל כולו.
עם ישראל חי🇮🇱
בחירום ובמצב מיוחד בעורף, כאשר כולנו במרחבים מוגנים, אפשר לסמוך על הרפתנים שלנו שממשיכים לספק חלב לאזרחי ישראל.
זה לא הזמן להתחיל לייבא חלב מטורקיה.
לא עכשיו ולא לעולם.
חקלאות כאן, מולדת כאן.