איש מבוגר ערבי עובר בשער שכם, הוא נתקל בשבאב חרדי, חוטף מכות משמאל ומימין, ומנסה לברוח ואז נופל ושוב מנסה לברוח. מזעזע
בעבר הצטרפתי לאותם שבאב, פליטי מסגרות חרדיות, לצעדות שלהם ברחבי ירושלים מידי חמישי, מאז זה דעך, נדמה שזה חזר אמש ביתר שאת. המשטרה הגיעה, פיזרה אבל בינתיים לא שמענו על מעצרים.
אזרחי ישראל החליטו להתאבד.
לא הממשלה, לא חצי מאזרחי ישראל,
אזרחי ישראל
החליטו למכור את כל החלום הציוני בשביל שטח ארץ שרובם לא ידרכו בו
וזה לא תוצאה של הרשתות החברתיות, לא של המלחמה, לא של שום גורם חיצוני
וזה מנחם בטירוף
לא נלך כצאן לטבח,
אלא כנמלולים שהחליטו ליפול מצוק
מי שרוצה להוביל את מדינת ישראל לשינוי אמיתי צריך לגלות מנהיגות ולא להתקפל בפני קמפיין ההפחדה של הליכוד. ישראל זקוקה לתיקון עמוק ולשותפות אמיתית, באמצעות מנהיגות אמיצה. לאיזנקוט לא תהיה ממשלה בלי רע״מ.
כשנסתכל לאחור עוד 20 שנים על הימים בהם הפשיזם הפך למיינסטרים הפוליטי בישראל, נהיה חייבים להיזכר באיש אחד שסימל במיוחד את פרישת השטיח האדום ללאומנות, לצמאון הדם ולתאוות ההשמדה - יצחק הרצוג. היום הוא החליט למחוק את הרישום הפלילי של אלאור אזריה שרצח פלסטיני מנוטרל על הקרקע. כפיים.
כל היום דובר מג"ב שיקר ומכר לוקשים לכתבים על נסיבות הירי והריגתו של ערבי ישראלי בא.א.פאחם. בין התרוצים: סכנת חיים לשוטרים, חשדו שהחזיק אמל"ח, הסיט את היד באופן מחשיד... ובסוף הגיע סרטון שמראה ירי באזרח לא חמוש וללא כל סכנת חיים. כך נראה הרג באדיבות מג"ב וברוחו של בן גביר.
את 24 השעות האחרונות ביליתי במעצר שווא שאין איך לתאר אותו אלא כמעצר הפחדה פוליטי.
בהתחלה סימנו אותי, והשוטרים אמרו לי שיש הוראה מלמעלה עם שמי והכל למנוע ממני להשתתף במחאה נגד המאחז במג׳ד אל כרום (זה מתועד בווידאו)
אחר כך שוטר הצביע עליי ועצר אותי, קטף אותי מההפגנה, ושיקר ש״תקפתי שוטר״ (אין שום וידאו כזה ובווידאו שכן יש רואים איך נעצרתי ללא סיבה)
בתחנת המשטרה, האישומים תפחו פתאום ל-6 אישומים שקריים שהרגישו כאילו אני צריך להוכיח שאין לי אחות
את החיפושים הם עשו בעירום 3 פעמים שונות
בשיחת חקירה נוספת של קצינות שב״ס בבית הכלא קישון שאלו אותי לאיזה ארגון אני משתייך - לחמאס או לג׳יהאד האיסלאמי
והדובדבן שבקצפת - המשטרה ״תפסה״ את הטלפון שלי והצהירה שבכוונתה לפרוץ אליו
ואחרי כל זה - מעצרי שווא ואיומים פוליטיים לא יפחידו אותי. נמשיך במאבק הערבי-יהודי לשוויון ולשלום, ונגד ההתנחלויות והכיבוש.
תודה ענקית לעו״ד תומר בן חמו שליווה אותי, הרגיע אותי וגם שחרר אותי מהכלא!
״פקודות מלסרי הסמג״ד״ | חשיפת המקום
קיץ 2024, דרום רצועת עזה. לוחמי גדוד 50 של הנח״ל נתקלו בפלסטינית מבוגרת שנותרה לבדה, חולה וחלשה בשכונה שהפכה לאזור לחימה, אך לא הצליחה להתפנות ממנה בכוחות עצמה. הפקודה שקיבלו הייתה לפנות אותה לישראל על ההאמר של התספוק כשהיא קשורה ועיניה מכוסות.
הקצין שפיקד על הנסיעה, מ״מ מאחת הפלוגות, קיבל בדרך שיחת טלפון. הוא הורה לנהג לעצור, הוריד את הקשישה מהרכב, ירה בה למוות והורה לנהג להמשיך בנסיעה. ״פקודות מלסרי״, הסביר לפקודיו ההמומים והתכוון לרס״ן מנחם מנדי לסרי, סגן מפקד הגדוד.
״זו הוצאה להורג של אישה מבוגרת שהייתה צריכה פינוי. זה הכי ברוטלי שיש״, העיד לוחם ששוחח עם המקום הכי חם בגיהנום.
התחקיר של @RevitalHovel עכשיו באתר:
https://t.co/qErxagIc9N
1. השיח הציבורי סביב הסרט נז"א חסר ערך בימים אלה. כמעט כל מי שמביע עמדה אודותיו, כלל לא צפה בו. רק במרחב דיוני מטומטם לחלוטין זה אפשרי בכלל. להתבטא ביחס לתוכן שלא נחשפת אליו.
2. כמעט כל העמדות שנשמעו נטועות עמוק בתוך שדה הניצול הציני של פוליטיקאים ושופרותיהם, את הקשב של הישראלים בתקופת הבחירות.
המהלך הרטורי פשוט : "כל מי שלא תוקף את הסרט או את יוצריו, הוא נגד חיילי צה"ל, נגד מדינת ישראל ונגד העם". והנה זה פלא, כל מפלגות האופוזיציה הפכו, באמצעות רטוריקה מניפולטיבית זאת לאויבי העם.
3. מלבד הניצול הציני של הסרט לצרכים פוליטיים, אפשר להכיר גם במספר מאפיינים יסודיים אודות הישראלים והישראליות ביחס למבקרי העם.
4. אנחנו, הישראלים, תמיד ה-צודקים וה-צדיקים. כל מי שטוען אחרת או חלילה מבקר אותנו - הוא שונא ישראל. אין אצלנו מציאות שבה המבקר הוא גם אוהב העם. אין מבקר שעושה זאת מתוך אהבת העם. ושונאי ישראל הגדולים ביותר, הם המבקרים מבפנים. אנחנו מכנים אותם "האויב שבפנים". וכי מתישהו בתולדות עם ישראל, השמיע פלוני ביקורת על התחתית הערכית אליה הגיע העם וזכה למחיאות כפיים סוערות? וכי קיימת בכלל ביקורת לגיטימית על העם? אנחנו עם המתעב את נביאיו ומכיר בהם רק בדיעבד, לרוב לאחר חורבן. כך היה וכך יהיה.
5. הדואליות הערכית שמפגינים ישראלים היא בלתי נסבלת ובלתי נתפסת. אנחנו הישראלים צועקים מעל כל גבעה ותחת כל עץ רענן : "נקמה, כיבוש, גירוש, אין חפים מפשע, להרוג תינוקות, ילדים, נשים, כולם אויבים, להשמיד את עמלק, לזרב". ובאותה נשימה צועקים: "אין רחמנים מאיתנו, אין רגישים מאיתנו, איך אתם מעזים לטעון נגדנו, מאיפה הבאתם את הרעיון שאנחנו הורגים חפים מפשע?". היכולת לצעוק במקביל הן את קריאות המוות והן את קריאות הצדיקות והערכיות - נשגבת מן הבינה, בוודאי מן היושר. אם צעקתם "מוות לכולם" התייצבו לצד מוסר אכזר זה, ותיבחנו בהתאם לו.
6. החרדה ל"שם הטוב של האומה" מזוייפת ומעוררת בחילה. גם ביחס ל"שם הטוב" מתקיימת דואליות ערכית. "מי סופר את העולם, עם לבדד ישכון, אנחנו לא רואים אותם ממטר, גם כך אלה אנטישמים". קריאות אלה נשמעות תמיד כאשר מבוצעים מעשים עליהם מחליטה ישראל או מבצעים הישראלים, ואשר מובילים לביקורת בינלאומית. כיצד מתקיימת עמדה זאת עם האשמת מבקרי העם בפגיעה בשם הטוב של האומה? וכי שמה הטוב של האומה מהווה שיקול לאיזו החלטה? כאשר צבי סוכות מנתץ על דעתו איזה פסל מזוין, הוא שוקל את ההשפעה על שמה הטוב של האומה? כאשר איתמר הכלומניק מתרוצץ עם סיכת חבל התליה המטופשת שלו הוא שוקל כיצד משפיע הדבר על שמה הטוב של האומה? שמה הטוב של האומה צץ תמיד כשיקול כבד משקל אך ורק ביחס לאלה המבקרים את העם. מבקרי העם, הם תמיד גם מכתימיו בעיני האומות. הם ורק הם.
7. אז הנה, קחו לכם, עם צדיק וטהור. אין כמותכם. אתם נזר הבריאה. אין יפים כמותכם ואין חכמים כמותכם. אין צדיקים כמותכם ואין צודקים כמותכם. התהלכו בגב זקוף, בלי דין ובלי חשבון, באשר כל מעשיכם טהרה וצידקות. וגם אם השכינה תחזה ברוע מעלליכם, שירו כי היא היא אוהבת אתכם ותמיד יהיה לכם רק טוב. אתם עשו רע וה' יגמול לכם טוב. ומי שיעז, חלילה להפר את שלוות הנפש ביחס למוסר הקדוש שלכם, העלו אותו באש. זרקו אותו לבור כפי שזרקתם את ירמיהו. רדפו אחריו כפי שרדף אחאב אחר אליהו הנביא. אל תתכופפו בפני האמת ולא בפני השכינה. דהרו עד הסוף. עד לחורבן.
הסרט המדובר שמחאו לו כפיים 25 דקות סיפק למרכז הקיצוני את מה שהוא הכי אוהב: גבול. יש גבול לכמה אפשר לסבול את השמאלנות של עצמנו. גם אם היא לא קשורה לשמאל או ימין בכלל. גם אם היא נסיון לתעד את האמת מפי מי שביצעו אותה. הגבול הזה הוא מה שדופק את ישראל. הגבול הזה הוא ההכנעה של הביביזם והכהניזם את המחנה השפוי. פתאום כל מיני מרשקים מזועזעים לחלוטין מהעובדה שישראל השתוללה בעזה בלי שום תכלית פרט להצלת הממשלה, הפקירה את החטופים כדי למחוק חבל ארץ שלם, הרגה עשרות אלפי ילדים, הצהירה גלויות על כוונתה למחוק את העזתים כולם, מנהיגיה אמרו שאין שם חפים מפשע, והביאה לשם חורבן שלא נראה מאז מלחמת ויטנאם. ואת כל הטוב הזה עשתה ממשלה שלשכת הראש שלה מוצפת מרגלים של קטאר. ממשלה שמימנה את הרוצחים. שהגדירה את החמאס כנכס. אבל חלון האוברטון של ישראל זז ונפל מהחלון. ובחצר עומד איתמר בן-גביר. ואתם, מרשקים יקרים (סתם שם גנרי. אני אוהב את יוסי מאוד) משחקים לידיים שלו. תראו את הסרט. (למרות שלא ממש אפשר. עצם זה שזו תהיה סכנת-נפשות ליוצריו להקרין אותו פה היא כבר עובדה משונה). תקשיבו לחיילים. תשתקו קצת. תחשבו מה קרה פה. ואז תנסחו מחשבה. המחשבה שלי פשוטה: מי שחושב שמה שעשינו בשלוש השנים האחרונות הוא הגיוני כנראה עומד בחדר אטום ומוחא כפיים לעצמו
שמות חטופים שנהרגו בשבי בעזה או נפטרו בשל מחסור בתרופות, שחמאס היה מוכן לשחרר עם תחילת המלחמה על-פי הגילוי ב"הארץ" (מתחת לגיל 18 ומעל 50): כפיר ביבס (9 חודשים), אריאל ביבס (4), עמירם קופר (85), יהודית וייס (65), אריה זלמנוביץ' (85), אלכס דנציג (75), חיים פרי (80), יורם מצגר (80), נדב פופלוול (51), אברהם מונדר (79), יוסי שרעבי (53) https://t.co/oNChjtZ2Tf
אבי בלוט הוא תמצית ההוויה של מדינת ישראל כיום
מאשר ״סיור אנדרטאות״ לצבי סוכות ואז בוכה על הסטת כוחות כשהוא מנתץ אנדרטה
מגדיר את החוות כחלק מתפיסת הביטחון של צה״ל ובמקביל מזהיר מהתלקחות ביהודה ושומרון
האמת נשבר הזין מכמה שאנחנו משחקים אותה מטומטמים
ההתנערות של צה"ל ממה שקורה בגדה המערבית היא מטורפת.
אתמול פלסטיני בן 17 נהרג מירי בעוד "טיול" של מתנחלים.
הרבש"ץ שפתח באש פתאום לא חייל, אלא "איש ביטחון".
פתאום ה"טיולים" הלא מאושרים האלה הם כאילו עוד אירוע של החברה להגנת הטבע, פתאום הצבא לא יכול למנוע כלום.
כך נראה צבא שבורח מאחריות, והם כזכור הריבונים בשטח.
וכך נראה צבא שנשלט על ידי אחרים, ולא ע"י המפקדים.
את זה לא המתנחלים עשו. את זה עשה הצבא, החיילים שלנו, בכפר קבאטיה שבגדה המערבית. עוצרים אנשים, מעמידים אותם בשורה, מכסים את העיניים ומסמנים במספרים. אין להם שם, אין להם אנושיות, הם רק מספר. אנחנו מתעקשים שגם על זה מערכת הבחירות.
כל הפניות לצה״ל לא מקבלות מענה.
רק יצירת סערה ציבורית על הטירוף האלים הזה תביא את הרמטכ״ל להתעורר. מעט מדי עיתונאים עוסקים בזה. עוד פחות פוליטיקאים מדברים על זה.
הצבא סגר את האזור אבל ברח מהמקום, ונותן לחבורה האלימה של המתנחלים הקיצונים לעשות ככל העולה על רוחם.
נמשיך להפעיל לחץ בכל האמצעים, אבל הציבור חייב להשמיע קול ברשתות וביתר הזירות.
כשזו ההתנהלות של צה״ל - החרפה הזו נעשית בשם כל אחד ואחת מאתנו.
נכון לכתיבת שורות אלו המשפחה עדיין נצורה בבית. אב המשפחה יוסוף אמר לי הבוקר שהאוכל צפוי להיגמר היום ושהילדה הקטנה שלו זקוקה לרופא. אתמול דווח בהארץ כי מתנחלים מנעו מהכתבת מתן גולן להגיע לאזור וחיילים לא סייעו, הלילה תועדו חיילים חוסמים אמבולנס שניסה לפי הדיווח להתקרב לבית. פניתי לצה"ל לפני זמן קצר, בודקים