מחברת דו״ח האו״ם שבמסגרתו נכללה ישראל ברשימה השחורה בגין אלימות מינית הודתה כי לא צפתה אישית בראיות כלשהן.
״הבהרתי לישראל שלא אבקר באף מתקן מעצר, גם אם תוצע לי האפשרות. אין זה מתפקידו של משרדי לבצע אימות כלשהו.״
אני לא יודע מדוע בוטל...
מה שאני כן יודע זה שכשדיון כזה מבוטל יש מישהו שלא מבין מה עוברים אזרחי המדינה, יזמים, קבלנים, רשויות מקומיות ובעלי עסקים.
נשק פלילי מתהפך ברגע להיות לאומני.
אין צורך בועדת חקירה לאסון הזה.
"אני לא רוצה לריב אתכם" 💔
אי אפשר להחריש לנוכח כתב האישום המקל נגד החשודים ברצח ימנו זלקה ז"ל.
אי אפשר להחריש כשההורים מחביאים את בנם הרוצח ואינם מאושמים בדבר.
הם תכננו, ורצחו
במדינה חוק מתוקנת זה כלא ללא אפשרות שחרור לכל החיים או לכל הפחות כסא חשמלי.
#צדק_לימנו_זלקה
הם מטילים אימה ברחובות, במשך חודשים זה לא עניין אף אחד. חבורת עובדים זרים ברובם, סודנים אריתראים, ולעיתים גם נערים ישראלים נגררים בגילאי 13-17 פשוט מסתובבים ומחפשים קורבנות לשדוד או סתם להכות בשביל הטיק טוק.
האלימות זלגה לצפון תל אביב ועכשיו זה פתאום מעניין. שלשום הגענו לדרום תל אביב וזה פחד מוות שם. פגשנו את ש׳, בן ה-13 הוא הותקף ונשדד שלוש פעמים בידי הכנופייה הזאת. שלוש פעמים התוקפים שוחררו בידי בית המשפט. פעם אחת בשחרור מוחלט, בחתימת האם, פעם אחת למעצר בית ופעם שלישי אחרי מעצר של חודש בלבד ולהפתעת ש׳ והוריו שון ואיריס.
התיעוד מדרום תל אביב צריך לזעזע את כל מקבלי ההחלטות איך כנופיות פשע חוגגות ואיך מאוד מאוד מסוכן להסתובב ברחובות האלו ובגינות האלו בלילות.
הגיע הזמן שבית המשפט יפסיק לשחרר את הקטינים האלו, שגומרים על השכונות, הגיע הזמן שהמשטרה לא תתייאש ותמשיך לעצור אותם, ולא תגיד זה כולה קטינים. הגיע הזמן להרתעה!
הכתבה המלאה של ליאור ביאזי ושלי
@OrKashti@itamarbengvir@IL_police@inbartvizer@naimleee@AryeErlich אשר יגורנו בא
אנשי כת מוהרא״ש מיבנאל תקפו באלימות קשה את הילד מוישי מיימוני הבן של שרה מיימוני עקב מלחמתה בנישואי הקטינים והוא אושפז בבית החולים
הוגשה תלונה למשטרת ישראל עם תיעודים
על התקיפה
איש טרם נעצר
דוד גרוסמן - בשכול אני מבין
ההולכים מעל התהום/דוד גרוסמן
״אחרי השנים הראשונות שבהן הכאב הוא חריף ונורא, באות שנים שבהן הפצע מתחיל להתכסות בשכבות של מציאות ויום־יום. יש דברים שצריך לעשותם. יש עבודה וקשרים עם משפחה וחברים. יש את כל חובות החיים וגם את השמחות שלהם. יש קורונה ויש פוליטיקה ויש — להבדיל — תינוקות חדשים שנולדים למשפחה האבלה. יש אפילו הסחות דעת מהכאב. לרגעים כאילו שוכחים שהדבר קרה.
לאט לאט, מתוך המשא ומתן האינסופי עם החיים, מסתמנת דרך לחיות עם האובדן.
המציאות כאילו פורשת מעל לפצע שלנו, מעל לתהום הפרטית שלנו, איזו יריעה דקה וגמישה, ואנחנו, האבלים, לומדים ללכת על היריעה הזאת, המתוחה מעל לתהום.
ואנחנו הולכים עליה ממש יפה. בגבורה, אפשר לומר.
כמעט כל המשפחות השכולות שאני מכיר חיות בגבורה.
כן, אנחנו חיים את חיינו בכל הכוח. אנחנו ממלאים את כל החובות שלנו, במשפחה ובעבודה ובלימודים ובכל תחומי החיים שלנו. רבּים מאיתנו עוזרים לאנשים שזקוקים לעזרה, אנחנו פעילים ומעורָבים ויוצרים — אבל האמת היא —
שאין שום יריעה מעל לתהום. אנחנו מעמידים פנים כאילו יש — אבל אין.
כל המעשים הטובים והחשובים שאנחנו עושים כדי להישאר מעל לתהום אינם יכולים לבטל את התהום, ואת עוצמת הקרינה שלה אלינו.
אני אומר "תהום", כי אין לי מילה אחרת לתאר את זה. את הריק המוחלט, את השואֵב המֵת הזה. אי אפשר לתאר, ואי אפשר להבין.
כי בַּמקום שבו יש מוות אין היגיון. המוות, ובעיקר מוות של איש צעיר, סותר את ההיגיון המוכר לנו. אני לא יכול להבין באמת שאורי, הבן שלי, איננו. זה פשוט לא נתפס. בעינַיי, בעינֵי האבא שהייתי לו, בעינֵי כל מה שאני חושב על אבהות ואימהוּת — זה לא הגיוני. באופן הכי מילולי — זה לא מתקבל על הדעת.
ואפילו שאני יודע את העובדה, עובדת מותו, אני לא באמת יודע אותה. לא כפי שאני יודע את העובדות האחרות שבעולמי. בסופו של דבר זאת עובדה אטומה, לא חדירה. המשמעות שלה נודעת לי לשבריר של שנייה, ואז חוזרת ומתנפצת לרסיסים של אי הבנה.
לפעמים אני חושב — אם נעז להבין באמת מה קרה ליקירנו, אם ניגע אפילו לרגע, בכל נפשנו, בליבת העובדה הזאת; אם נרשה לעצמנו להביט לתוכה באופן שאין שום הגנה מפניו — התהום תבלע אותנו כהרף עין.
גם אנחנו ניהפך ללא.
זאת אולי המשימה הגדולה, משימת החיים שלנו, של מי שהתנסו באובדן כזה: ללמוד ללכת על היריעה ששומרת עלינו מפני הנפילה תהומה.
ולדעת שאין שום יריעה ששומרת עלינו.
ובכל זאת ללכת עליה
וליפול פעם אחר פעם,
ובכל זאת ללכת.
וגם תוך כדי הנפילה,
ובתוך התהום עצמה
ללכת.״
קצר פה כל כך האביב/דוד גרוסמן
״יש רגע קצר בין אדר לניסן
שהטבע צוהל בכל פה
הוא שופע חיים
שיכור ומבושם -
איך שיופי יכול לרפא!
נסער ומשולהב ומתיז
ניצוצות -
אך עוד רגע ייבּול ויצהיב
כי הנה בשוליו כבר הקיץ ניצת -
קצר פה כל כך האביב.
קצר וחטוף ושובר את הלב
לחשוב שהוא תכף ידעך
מבטו רק נפקח
אך התחיל ללבלב -
רק ניתן לי ותכף נלקח.
אביב עול-ימים וסוער
וסופו-
כבר כתוב בעלי ניצניו,
אבל הוא מסתחרר
כפרפר במעופו,
וכמוהו-נצחי בעיניו.
קצר וחטוף ושובר את הלב
לחשוב שהוא תכף ידעך
מבטו רק נפקח
אך התחיל ללבלב -
רק ניתן לי ותכף נלקח.
ואת ואני היודעים
ונורא הדבר שרק הוא לא -
עד כמה קצרים החיים,
החיים הקצרים שניתנו לו.
נדיב ונסער ומכאיב
קצר פה כל כך
האביב.״
נופל מחוץ לזמן/דוד גרוסמן
״סיפר לי פעם איש מארץ
רחוקה, שבשפתו
אומרים על מי שמת
במלחמה, "נַפל".
וכך אתה: מחוץ
לזמן נפלת, הזמן
שבו אני שוכן
חולף
על פניך:
דמות עומדת לבדה
על רציף
בלילה
ששחורו
דלף מתוכו
עד כלות.
אני רואה אותך
אבל איני נוגע.
אינני חש אותך
במחושי הזמן
שלי.
אבל אתה
כבר לא
עצמך כבר
לא.
מחוץ
לזמן אתה.
גם געגועי אליך
כלואים בתוך הזמן. הֵאבל
נעשה ותיק יותר
עם השנים, ויש ימים שהוא חדש,
טרי.
כך גם הזעם על כל מה שנגזל
ממך. אבל אתה
כבר לא.
עצמך כבר
לא. מחוץ
לזמן אתה.
איך להסביר
לך,
הלא גם ההסבר
דחוק בתוך הזמן. סיפר
לי פעם איש מארץ
רחוקה.״
זוג ספרדי חזר הביתה מחופשה של שבועיים.
הם פתחו את הדלת. בפנים - משפחה גדולה של מהגרים בלתי חוקיים!
הזוג המופתע הוכה מיד באכזריות על ידם. למהגרים לא היה אכפת שהאישה בהיריון.
המשטרה הספרדית אמנם עצרה את האלימות, אבל סירבה לטפל בהשתלטות על הבית.
לזוג כרגע אין בית
שגרת החירום של פיקוד העורף מסוכנת לילדים שלנו יותר מחזרה ללימודים.
לא ייתכן שילד בנשר יבלה בגינת שעשועים ללא מיגון כי אין לו מסגרת, אבל בבית הספר ידרשו ממנו לעמוד בסטנדרטים שאינם קשורים למציאות בשטח.
נהלו סיכונים בשפיות – החזירו את הילדים למסגרות! 🚩
@Navot_Yair הנרטיב שאתה מנסה להעביר דרך הסיפור. על הביביסטים הדומים לתומכי אורבן והלא ביביסטים שרוצים רק להשתחרר מעולו של עריץ.
אני לא חושב את עצמי ביביסט אבל מה שבפועל אתה עושה עם הנרטיב הזה שאתה מקדם, הוא שאסלוד מלהקשיב גם לדברי הטעם שלך.
כבר אמרו לפני: אם הייתם קצת פחות נגד ביבי מזמן לא..
@Navot_Yair אל תקטין.
זה לא "ארבע אנשים צעקו"
זה המארגנים של ההפגנה העלו על הבמה אדם שישלהב את הקהל בקריאות האלה.
ככה בונים קהילה, ככה הם בונים ססמאות.
זה שתקטין את זה לא יעלים את הפעילות הממוסדת הזו בעצרת התמיכה. כאמור אם זה לא היה משרת אותם זה לא היה נאמר.
לפני כשלוש שעות העליתי ציוץ על כך שאף אחד לא מעדכן את הרשויות המקומיות על ההתרחשויות השונות.
פרץ השנאה בפוסט של אנשים שהמשותף להם זה עם ביבי או נגד ביבי. גרם לי למחוק.
לא היה בציוץ כדי להביא למלחמת אחים אלא כדי להעיר את מי שצריך.
לא הכל זה בעד/נגד הממשלה.
אנחנו בעד התושבים!