זה סיפור דרמטי שאסור לו לחמוק מתחת לרעשי המלחמה:
השב��ע הפנה מפכ״ל המשטרה, דני לוי, גב סופי לשלטון החוק והעניק לעבריין מורשע את משטרת ישראל. זה אירוע שיהיו לו השלכות מהותיות על הבחירות הקרובות, זה אירוע שהופך מפכ״ל בישראל לאדם שאיבד לגיטימיות כשומר סף.
נפגשתי אתמול עם ג׳וש בריינר לשיחת חירום, כי אין עיתונאי בישראל שיודע לפרוש את היריעה בצורה כל כך מקצועית ומדוייקת. תקשיבו לג׳וש, שתפו את הסיפור הזה גם אם אלה שלא נמצאים איתנו כאן בטוויטר.
זוהי אזעקת אמת 🚨
@JoshBreiner
שש שעות הייתי אתמול ברפיח עם גדוד 932 של הנח"ל.
כמה תובנות דעות ואמירות:
1)תודה. זה לפני הכל. ראיתי את החיילים, ראיתי את המפקדים, דיברתי איתם. כבר 9 חודשים הם בעזה. בסוף הם שם כדי שאני ואתם נוכל לחיות פה בשקט מירבי. זה לא מובן מאליו.
2) רפיח שאני ראיתי בזמן הקצר שהייתי במחנה הפליטים שבורה ובכלל מציר פילדלפי ופנימה – הרוסה לחלוטין. אין שום סיכוי לשקם את זה בשנים הקרובות, ייקח לפחות עשור מסיום המלחמה ומי יודע מתי זה יקרה.
3) תנאי החיילים – גרועים. חיים ליטרלי בזבל. אני כותב את זה כי זה לא מדובר בכלל. אני אתאר לכם רגע מבנים שבהם נמצאים חיילים: מבנים הרוסים שבעבר שימשו משפחות עזתיות שנמלטו, המבנים בעצמם הרוסים, מסביבם הרס טוטאלי. החיילים עצמם ישנים על מזרונים ארעיים על הרצפה כמובן, החדרים מלוכלכים, בכניסות נערמת אשפה של הכוחות שהופכים למפגע תברואתי נוראי ומי שנהנה מזה זה רק הח��ולים המכוערים שהסתובבו שם, כלבים נטושים, זבובים ועוד. אין כמובן ביוב ואת הצרכים עושים בשקיות ובקבוקים. וחם מאוד שם ולחיילים יש בקושי מאווררים. זה מתכון לאסון. ברור שלהיות קרבי זה לא תענוג ולא בית מלון, אבל לחיות ככה אפשר כמה ימים לכל היותר, לא מעבר. בפועל, חיים ככה כמה שבועות ואין צפי לשינוי. אני חושב שהצבא לא ער לזה בכלל.
4) פילדלפי – העבודות של ישראל שם בעיצומן. המון כלי עבודה, דחפורים, טרקטורים. השקעה של מיליונים להערכתי והרושם שלי הוא שמשקיעים שם משאבים רבים
5)לחיילים נשבר מהיחס. תחשבו שיש חיילים שעמדו להשתחרר היום ופתאום באו ואמרו להם – "אתם תשארים פה עוד 4 חודשים כי הממשלה האריכה לכם היום את השירות". זה בדיוק מה שקרה להם. ילדים שכבר 9 חודשים בשיט של עזה, בלחימה ובתת התנאים האלה, פתאום מאריכים להם את השירות משום מקום. יש להם תחושה שרואים בהם כח עבודה שאפשר לבזבז. מגיע להם יותר. מה שכן, הם חזרו ואמרו שכל פעם שהם חוזרים הביתה, הם לא מבינים על מה אנחנו רבים פה. פגשתי דתיים, חילונים, חב"דניק אחד שעלה מצרפת. באמת שמגיע להם הכל. זה דור שלא ידענו כמותו, דור שנלחם כמו שאף דור אחר לא נלחם, במשך כ"כ הרבה זמן, מול אוייב חסר רחמים. אין מופרע יותר מלחשוב שהם בחרא של רפיח סובלים, נלחמים, מגינים ומאויימים כל רגע מטיל נ"ט שיגמור את חייהם בזמן שבישיבות של בני ברק יושבים במזגן בני גילם ולומדים דף גמרא. לא הגיוני.
6)מפקד – כל הזמן התלווינו למג"ד 932 סא"ל דותן מלול. הוא מתפלל שהבן שלו לא יצטרך להילחם גם בעזה. הוא לא דתי. לא היה דתי, גם לא יהיה. חילוני מעפולה שעבר לראשון לציון. אבא לפני הכל, ומפקד. עשה רושם חיובי מאוד, חדור מוטיבציה גם אחרי מלחמה כ"כ ארוכה. יש לו ילד נדמה לי בן 4, רואה את אבא ��לו בא ליומיים והולך לעזה לחודשיים. הילד מבולבל. דותן ורבים אחרים מקריבים הרבה מחיי המשפחה שלהם ומסכנים את חייהם. ספציפית חטיבת הנח"ל ספגה אבידות רבות, כי היא בחזית המלחמה בעזה. מלול אומר מפורשות: "אני פה כדי שבת"א ישבו בבתי קפה ויצפו ברוקדים עם כוכבים". הוא מתחנן שנמשיך בשגרה. יש על מי לסמוך.
7) מצרים – מהצד השני של הגבול הם רואים הכל, וגם ראו הכל. ראו את כל ההברחות, ראו את ההתחמשות, והם גם רואים אותנו עכשיו במצלמות. אנחנו צריכים אותם והם צריכים אותנו.
8) פלסטינים – ראינו שניים, במצב שאני לא יכול לפרט בגלל ב"מ אבל בגדול לא קיימים שם. אין. רק חיילים ומבנים הרוסים ו��בורים. במבנה של אונר"א תרופות פזורים על הרצפה, וזבל. פלסטיני שמסתובב באיזור מיד מופלל ולרוב מחוסל. אני לא רואה מצב שיחזרו לחיים שם בעתיד הנראה לעין. בדרך חזרה ראינו את משאיות הסיוע נכנסות. המשאיות שאני ראיתי עם זגוגיות מנופצות.
9) לאן כל זה הולך? אין לי מושג. אני לא בטוח שלמישהו יש מושג. אל"ם ניסים חזן שפגשתי מוכן להישאר שם גם עוד שש שנים בעזה. מה נעשה עכשיו שש שנים בעזה? עם איזה כוחות? עם איזה כסף? מה המחיר של זה? האם אנחנו באמת צופים שגם בעוד שש שנים נישאר בעזה עם כוחות ובלי החטופים? האם נגזר עלינו חיי נצח של מלחמה בתוך עזה? האם ראש הממשלה הזה שמוביל את המערכה שם את האינטרס של המדינה לפני האינטרסים האישיים שלו? יש לי תשובות, אבל בלחימה בתוך רפיח זה לא חשוב. אני רק מקווה שכאשר מתקבלות ההחלטות, חושבים קודם כל על החטופים, על ביטחון המדינה, על אזרחיה ועל חייליה ולא על דברים אחרים.
ואפרופו אל"ם חזן. קיבלתי ים תגובות על הראיון המאולתר איתו בין ההריסות על הירי בבית של פסי בקיבוץ בארי. אני נזהר מאוד מאוד מלדון אותו. אירוע ה-7 באוקטובר בבארי בוודאי מחייב דיון ציבורי, מחייב העלאת האירועים, תחקורם, פרסומים וחייבים למשפחות תשובות חד משמעיות וברורות אבל הקטן מ��קשה מאוד לשפוט את חזן. הגיע מהבית, סיכן את חייו, אולי טעה בענק ואולי הציל חיים. אני לא יודע איך ואם בכלל אפשר לשפוט ואני בספק אם אי פעם נדע מה היה שם.
10) אני העיתונאי ה-454,365,219 שנכנס לרצועה אבל זוכר שאני רואה רק מה שצה"ל רצה להראות לי. אין לי שמץ של מושג מה קורה בגזרות אחרות, מה קורה מעבר לרחובות שהייתי בהם. אין לי שום יכולת לדעת ואי אפשר לעשות עבודה עיתונאית אמיתית בלי לדבר עם החיילים אבל גם עם הצד השני, וזה בעיה. התחושה שלי היא שבגלל המגבלות האלה, העיתונות בארץ מתקשה לתת לציבור תמונת מצב אמיתית ולרוב מוכרים את מה שדובר צה"ל רוצה. התפקיד שלנו זה לעשות עיתונות, גם במצב של מלחמה. הלקח המרכזי שלי מהשבעה באוקטובר הוא כל הזמן לאתגר את הצבא, לבקר אותו, לשאול שאלות ולא להסתפק בתמונות הגו פרו של הכלב של עוקץ ולמחוא כפיים. אחרת, אנחנו חוטאים לציבור, מוכרים להם אשליות שלצערנו מתפוצצות אל מול המציאות.
אחרי שהמשטרה ניסתה להתחמק, ובם גביר ניסה להסתיר, הנה הנתונים המלאה שהשיגה @shakoof ופורסמו הבוקר ב @ynetalerts על העלייה המשמעותית והמדאיגה בפשיעה ובעבריינות בכלל.
https://t.co/rnaWtwyXjA
על אליטות, ירידה ובכיינות
סביר להניח שתופעת הירידה מהארץ בקרב הציבור המשכיל בישראל התגברה בשנתיים האחרונות. לא אכנס כאן לנתונים ולמספרים מדויקים כי א. קשה לכמת את זה על סקאלת זמן כזו בהינתן המידע הקיים ו ב. יש שיעשו זאת טוב ממני.
עם זאת, זה קורה. התופעה התגברה. קצת? הרבה? לא יודע ולא נכנס לזה.
מה כן אפשר להגיד על המצב?
1. אליטות יורדות הן לא סיבה למסיבה, גם אם הן מהמחנה הפוליטי הנגדי לשלך. בכל מדינה ובטח במדינת ישראל בה הפערים גדולים, ישנו אחוז יחסית קטן מהאוכלוסיה שמהווה את ההבדל בין מדינה שבורה למדינה מוצלחת, בין ארגנטינה לישראל לצורך העניין. לא קל לכמת את זה בדיוק, אבל כדי להבין סדר גודל - מספיק להבין שהעשירון העליון משלם כ 43% מסך המסים בארץ. בפועל, השפעתו גדולה אף יותר, כי אותם אנשים אחראיים להשקעות מאסיביות, יצירת מקומות עבודה, שירותים ייחודיים ועוד.
2. "אז מה הבעיה, ילכו האליטות הישנות ויתפסו את מקומו אליטות חדשות" - אז לא, זה לא עובד ככה. על אף התפיסה הבכיינות הנפוצה בקרב הימין בעל המנטליות הפלסטינית, רוב חברי העשירון העליון בישראל שם כי הם מוכשרים, משכילים וכי הם עובדים קשה. לא כי בן דוד שלהם סידר להם עבודה בהיי טק ולא כי סבתא השיגה להם משרה של פרופסור באוניברסיטה. האמירות האלו, בעיקרן, נובעות ממנגנון השלכה עצוב במקרה הטוב והסתה מטומטמת שמדרדרת את מדינת ישראל לתהום בעיניים פקוחות במקרה הרע. אברך ממוצע לא יכול להחליף פרופסור ממוצע בטכניון וביביסט מהנוער הנודר והדוקר לא יהיה טייס f15 מוכשר או האקר ב 8200. בשביל להיות מוצלח ולייצר ערך למדינה דרוש חינוך איכותי, השכלה גבוהה איכותית, כשרון, עבודה קשה מתמשכת וניסיון. מדובר בעשרות שנים הדרושות כדי "לייצר" מהנדס על, רופא מבריק או מדען ברמה עולמית.
3. למעשה, אותם אלו שבזים לאליטות הם אלו שמרוויחים מהן הכי הרבה - אברך ממוצע או סתם אדם עני בישראל זוכה לרמת חיים סבירה רק בזכות מערכת רווחה מקיפה שקיימת רק בזכות האליטות האלו. ילכו האליטות - ילך הכסף שלהן והם יישארו כאן לבד במדינה שבורה. מעבר לבוז כלפי האליטות, מנסה המנגנון הביביסטי-חרדי-משיחי ממש להקטין את חלקן באוכלוסיה ולטפח אוכלוסיות לא יצרניות שחיות על חשבון האליטה המצטמצמת ביחס לגודל האוכלוסיה הכללית. לא די בכך, אלא שהמפלגות האלו בוגדות בבוחריהן - במקום לאפשר חינוך איכותי לחרדים ולתושבי הפריפריה, מה שיאפשר להם להשתלב במגוון משרות מרתקות, חשובות ורווחיות- גם להם וגם למדינה, מספרים להם שקרים על אליטה מקומבנת שדופקת אותם ובמקביל דופקים אותם חזק - בתשתיות, בחינוך ובהזדמנויות התעסוקה.
4. האליטות מתייאשות מסיבה אחת עיקרית - מדינת ישראל הולכת בכיוון הרסני בניגוד לכל היגיון. זה בא לידי ביטוי ביוקר מחיה מאמיר, בנטל מס בלתי סביר, בפקקים איומים, בהיעדר משילות ובטח��ן ובשירות ציבורי שהולך ומתדרדר. זה גם נכון כלפי דמותה של המדינה - אנחנו צועדים לכיוון לאומני, גזעני, ברברי ומטומטם שמייצר סביבה שפשוט לא נעים לחיות בה. המשכיל הוא אפס והבריון הוא מלך. אם הנקודה הזו לא תקבל מענה מדינת ישראל תיכנס בסופו של דבר לסחרור שבסופו המדינה תוכפף ע״י המציאות לאחד משני מודלים - מדינה ללא רווחה מתפקדת, בה האליטה חיה יחסית טוב (עד כדי הסביבה השבורה והלא נעימה) בעוד העניים חיים ככלבים או מדינה ללא אליטה- בה הרוב המוחלט של הציבור מסכן, בור ועני והמדינה עצמה תיוותר ענייה, מסריחה, עלובה וחסרת הגנה אל מול האיומים החיצוניים. במציאות, נקבל כנראה הכלאה בין שני המודלים.
5. מה אני מנסה להגיד פה? תפעילו את הראש ותדרשו זאת גם מאחרים. קווים אדומים רבים נחצו לאחרונה במדינה ע״י ממשלה מושחתת ומטורללת וכולנו משלמים על כך - מי בכסף ודכאון ומי בכסף, דכאון ודם. הפנו את הביקורת כלפי הממשלה שהורסת את המד��נה ולא כלפי האליטות המהוות חלק מהותי בחוסנה של המדינה. אל תטעו- החלפת אליטה משכילה, חרוצה ומוכשרת באליטה של התעלקות על משאבי המדינה, נפוטיזם, שחיתות ובורות תוביל אותנו למטה ומהר ולראייה - השנתיים האחרונות. אם לא נתעשת, הרי שמה שחווינו עד עכשיו היה רק הפרומו.
צווי מעצר בהאג הם שערורייה מוסרית. גם המשך שלטונו של נתניהו זו שערורייה מוסרית. הוא לא צריך לעמוד למשפט בהאג הוא וכל ממשלתו צריכים לעמוד למשפט הציבור הישראלי: על החטופים שנהרגים מדי יום, על הרס החברה הישראלית, על הרס הביטחון והכלכלה ועל רמיסת שמה הטוב של ישראל.
הבוקר נקלעתי שלא ברצוני לאירוע מאוד לא נעים בבית קפה מסו��ם בכרמל. בעל בית הקפה העיר (בגסות רבה יש לומר) לשתי לקוחות שהיו במקום בקשר להתנהגות של ילדותיהן הקטנות. תוך שניות הסיטואציה התלקחה והפכה לקטטה אלימה. דחיפות, בעיטות, חניקות, שבירת כוסות קפה.. הכל כמובן לעיני שתי ילדות קטנות מבוהלות ובוכות. משהו הזוי לחלוטין שלא הייתי מצפה בחיים שיתרחש במקום סופר בורגני בכרמל בהשתתפותם של אנשים שנראים נורמטיביים לחלוטין. אחרי שקצת נרגעתי ועזבתי את המקום (ולאחר שוידאתי שהילדות המתוקות נרגעו גם הן), חשבתי לעצמי שזו כנראה רוח התקופה - אלימה, אכזרית, חסרת רגישות, חסרת סבלנות. ״כולם על הקצה״ אמר לי אדם אחר ששתה שם קפה. כולנו מעמידים פנים שהכל איכשהו בסדר, אנשים הולכים להתאמן ואז לשתות קפה בבית הקפה הסמוך, אימהות מגיעות לגן שעשועים עם ילדותיהן הקטנות. רובנו נאכל הערב ארוחת חג, אולי גם נקר�� בהגדה ונשיר שירים. פאסדה של חיים שחייבים להימשך, אבל אם מגרדים ממש קצת, רק את פני השטח, את השכבה הראשונה, נחשפת המוגלה המבעבעת, המזוהמת. נחשפים פנינו האמיתיים הכואבים כל כך ובשניה הכל נדלק. סיטואציה לא מזיקה הופכת לאלימה ומכוערת. פניה של ישראל בפסח 2024. חג החירות עלאק.