בפעם הראשונה - אשתי כתבה על אבא שלה, שנמצא תלוי בין החיים למוות בעקבות שירותו הצבאי:
"כבר שנה שלישית שאני מתלבטת אם לכתוב את זה. אם יש לזה מקום ביום הזיכרון. והשנה החלטתי שאני משתפת.
אבא שלי הגיבור שירת בשירות הסדיר שלו ביחידה בלבנון שנקראה "הקשתים".
רוב הזמן הם שהו במוצב>>>
@avribloch@glanz_michal חארטת על.
הכל תלוי עם איזו תפיסה את מגיעה.
את לא פחות מאף ילד שגדל עם הורים נשואים.
להפך הוא הנכון, בגלל שילדים להורים גרושים כל כך משוועים לזוגיות מוצלחת- זה באמת מתגשם.
תבואי טובה, אמיתית ופשוטה.
הקסם כבר יקרה
לא הייתי היום עיתונאי וספיר לא הייתה עובדת בכנסת.
היינו יכולים לפנות לשליחות במקומות אחרים ולאו דווקא בבני עקיבא, אבל הקב"ה דאג להפגיש אותנו קודם כל עם אנשים שפועלים בצורה עקומה, בשביל לדאוג לקריירה ולעתיד שלנו - דברים שבכלל לא חיפשנו באותה תקופה מלאת אידאולוגיה.
תודה אבא!🙏🏼
למקומות אחרים ושם קיבלו אותנו בזרועות פתוחות - אבל בזמן העיכוב שנוצר בשל הדחייה של בני עקיבא, נפתחו לשנינו דרכים חדשות.
בזמן חנוכה אני משתדל מאוד לראות את האור במקרה מסוים משנים עברו שהכעיס אותי מאוד.
הלילה חשבתי על האירוע הזה. אלמלא הסירוב של בני עקיבא, אני>>>
קומונרית בשכונת מצוקה, מדריכה במנהרות הכותל ואני הייתי בן הזוג עם האזרחות הזרה שאמור בכלל לעבוד.
כל אדם שמכיר את ספיר יודע שאין מתאימה ממנה להיות שליחה, אבל היא לא התאימה לטייפקאסט שאותה פסיכולוגית מפונפנת חיפשה במבט הראשוני שלה. ודי לחכימא ברמיזא.
עבר קצת זמן, פנינו>>>
סיפור אישי: לפני קצת יותר משלוש שנים תנועת בני עקיבא העולמית דחתה את המועמדות שלי ושל ספיר להיות שליחים של התנועה בחו"ל.
ישבנו מול פסיכולוגית מפונפנת שהעבירה עלינו מבט ביקורתי, ולפני שהיא פתחה את הפה כבר ידענו שהיא תמליץ לא לקחת אותנו.
בהחלט כעסנו. @sapirbloch הייתה>>>