אני מאוד מקווה שאייזנקוט ושות׳ יעיפו את הממשלה הזאת לכל הרוחות, ובקרוב. כי בקצב הזה עוד יהיה איזה AI שיקדים אותם.
ועכשיו ברצינות. בפודקאסט של דארקש, פול כריסטיאנו מעלה אפשרות שתוך שנה כבר תהיה מערכת AI שמסוגלת להפיל ממשלה. מה שמפחיד אותי זה שמערכת כזאת גם תוכל לבחור איזו.
https://t.co/070UzJ2i6c
לפני כמה שעות סטארשיפ חזרה ממסלול סביב כדור הארץ, וזרועות מגדל השיגור תפסו אותה. אי אפשר להסביר בכמה מילים איזה צעד זה בדרך לשימוש חוזר באותה חללית.
בעצם אפשר. הסרטון הזה עושה את זה נהדר.
מזל טוב לצוות של ספייסאקס. פשוט וואו.
הסבר נפלא למי זו אנבדיה ואיך ג׳נסן ניהל את החברה הזו ביד רמה…עד אתמול.
זאת אבדה רצינית לטק בכלל, לעולם הAI בפרט, ואיך לא גם לישראל.
לא התפלא אם הוא יוחזר בקרוב.
קיבלתי כמה בקשות להסביר, אז הנה חמש דקות על מה אנבדיה בונה, איך היא ניצחה את המתחרות והפכה לחברה עם השווי הגדול אי פעם ומה החלק של המנכ״ל המתפוטר ג׳נסן הואנג בכל זה:
בפשטות, אנבדיה היא חברה שמספקת מעבדים גרפיים. מעבד גרפי זה שבב יחסית ״טיפש״, שזה אומר שהוא לא מסוגל לבצע חישובים ופעולות מורכבים. אבל מצד שני, הוא מאוד מאוד יעיל בביצוע חישובים פשוטים ובמיוחד חישובים מקביליים (חישובים שהתוצאה שלהם לא תלויה בתוצאה של חישוב קודם, ולכן ניתן לבצע הרבה מהם במקביל).
כשאנבדיה הוקמה בשנות התשעים מעבדים גרפיים שימשו להרצה של משחקי מחשב, שהגרפיקה שלהם מחייבת חישוב מקבילי מהיר. אבל היום השימוש העיקרי הוא במודלי בינה מלאכותית.
מודלי בינה מלאכותית הם בגדול רשימה ארוכה מאוד של טריליוני מספרים (״משקולות״). תהליך הייצור של הרשימה נקרא אימון, והוא מצריך כמות בלתי נתפסת של חישובים (בערך טריליון כפול טריליון). גם ההרצה של המודל במענה על שאילתא מצריכה בערך טריליון חישובים. למזלנו, החישובים האלו פשוטים וניתן לבצע אותם במקביל, וזו הסיבה שיש ביקוש חסר תקדים למעבדים הגרפיים שאנבדיה מייצרת.
על פניו, נראה שיש פה סיפור של מזל בלבד - אנבדיה הייתה חברה חביבה שייצרה שבבים למשחקי מחשב ובמקרה התגלה שהם אידיאליים למנוע הצמיחה הכי גדול בעולם היום שזה בינה מלאכותית.
אבל אנבדיה היא לא החברה היחידה שייצרה מעבדים גרפיים ובדרכה לפסגה היא חלפה על פני חברות שבבים הרבה יותר מבוססות ועשירות כמו אינטל, גוגל ואיי-אמ-די. היא עשתה את זה בזכות סדרה של החלטות טובות וחזון ברור בהובלת ג׳נסן.
דוגמה טובה היא ההחלטה בתחילת שנות האלפיים לפתח את ״קודה״. אנבדיה דאז הייתה חברה יציבה ורווחית, ובכל זאת החליטה להשקיע משאבי עתק בפיתוח של שפת תכנות ואוסף כלים להנגיש את עולם החישוב המקבילי ליישומים שחורגים מגרפיקה.
ג׳נסן האמין שלחישוב מקבילי יש יתרונות מבניים שיהפכו אותו לעדיף על החלופות גם אם היישומים לא ברורים עדיין. זה גם מה שהוביל את אנבדיה לדחוף אקטיבית לפיתוח של בינה מלאכותית בעזרת הכלים שהיא הנגישה. כשעולם הבינה המלאכותית התפוצץ שאר חברות השבבים נתפסו בלתי מוכנות עם ההנגשה של התשתיות הנדרשות.
דוגמה נוספת היא הרכישה של חברת מלאנוקס הישראלית בסכום עתק של 7 מיליארד דולר ב-2019. בזמנו רבים חשבו שזה מחיר מופרז אבל היום יש שמחשיבים את הרכישה כעסקה עם התשואה הגבוהה בהיסטוריה.
אנבדיה השתמשה בטכנולוגיית התקשורת של מלאנוקס כדי לחבר את השבבים שלה זה לזה ויחד הם מתפקדים כסוג של ״סופר-שבב״. זה התברר כהכרחי לאימון והרצה של מודלי הענק שלא נכנסים לזיכרון של שבב בודד.
מי שהוביל ביד רמה את החברה מהקמתה ועד אתמול זה אדם אחד - ג׳נסן. הוא ידוע כמי שידו בכל - החל מהתערבות בכל פרט במפרט הטכני של השבב עצמו ועד הובלת רשת הקשרים, הספקים והלקוחות של שהפכו את אנבדיה לכמעט מונופול.
ג׳נסן דגל בגישה שוברת-היררכיה ועבד ישירות עם כל דרגי הארגון. אם תשאלו עובדים זוטרים מאנבדיה, רבים יספרו על אינטרקציה אישית עם ג׳נסן בסוגיות מקצועיות ואישיות.
מהזווית הישראלית, ג׳נסן חריג בעולם הטק בכך שלא נסוג מלדבר על ישראל בתקופת המלחמה. הוא כינה אותה ״הבית השני״ של החברה מחוץ לארה״ב והרבה לעסוק פומבית ופרטית בשחרור של עובד החברה אבינתן אור משבי חמאס.
חברות ענק הן לעולם לא מופע של איש אחד, אבל אין ספק שהעזיבה של ג׳נסן היא טלטלה גדולה לארגון שהזהות והתרבות הארגונית שלו מבוססים במידת רבה על דמותו של המנכ״ל.
שובו של השיח הממלכתי והענייני.
לקראת שבת, מספר דברים ממני אליכם, אחיי ואחיותיי הישראלים, על המצב הנוכחי:
1. ביטחון - נפגשתי אתמול עם ראש הממשלה היוצא נתניהו ועם מזכירו הצבאי. לא אכנס לתוכן השיחה כמובן. המצב הבטחוני, כמו גם הפנימי, מחייבים פיקוח הדוק על הממשלה בתקופת מעבר רגישה זו. הבהרתי שלא אאפשר חוסר פיקוח.
עבורי, ביטחון ישראל הוא מעל כל שיקול אחר ולעולם אסור שישמש לגריפת הון פוליטי. זו גם ציפייתי מכל בעלי התפקידים.
2. המאמצים להקמת ממשלת חירום - בתחילת השבוע קיבלתי מנשיא המדינה את המנדט להרכבת ממשלה. במעמד זה, כמו גם לאחריו, ביצעתי פנייה לכל סיעות הבית ולחברי הכנסת אשר מסכימים עם ארבעת העקרונות שהתוויתי, להיכנס למשא ומתן לכינונה של ממשלת חירום בראשותי. זו לא אמירה מן הפה אל החוץ. אני מתכוון לכך.
אני מבקש לחזור ולומר כי בכוונתי להפוך כל אבן ולדבר עם כל נבחר ציבור המסכים לארבעת העקרונות, במטרה להקים ממשלה יציבה בהקדם. זהו צו השעה וזהו המנדט שניתן לי מכם. תהיה זו טעות מרה לא לעשות כן.
אני סבור שכך נכון לנהל את המשא ומתן: לבסס את השותפות, להרחיב את האפשרויות, לקדם שיתופי פעולה יצירתיים ובעיקר - לנהל שיח שמבוסס על עקרונות. עקרונות שבליבם האינטרסים הישראליים, והם בלבד.
אני שמח לעדכן שאנחנו מתקדמים בשיח מול השותפים ובמקביל פועלים למיצוי כלל האפשרויות, אליהן אני מגיע בנפש חפצה על מנת להקים בכל דרך ממשלה טובה, יציבה ומטיבה בראשותי - אין חלופה אחרת.
3. מיצוי הרוב הפרלמנטרי בכנסת - במקביל למאמצי המשא ומתן, אנו מממשים את הרוב שניתן לשינוי בכנסת, בנחישות ובמהירות. בשלושת ימיה הראשונים של הכנסת ה-26, הקמנו את הוועדה המסדרת, ועדת החוץ והביטחון וועדת הכספים, מינינו אנשים מצוינים והתחלנו בהליכי חקיקה להקמת ועדת חקירה ממלכתית, לצד ביטול חוקים שפגעו בדמוקרטיה. הימים בהם הממשלה היוצאת שיחקה על ״מגרש ריק״ בדורסנות תמו. הכנסת תחזור להיות הבית של העם. של כל העם. במשמרת שלנו לא תהיה עוד הטחת עלבונות במשפחות שכולות, ולא יהיה ניצול שררה שהעם נתן לנו, נגד חלקים אחרים בעם. כנסת ישראל תממש את רצונו המובהק של רוב אזרחי ישראל ותבצע את תפקידה כגוף מפקח אפקטיבי וממלכתי.
סם האריס התארח בפודקאסט TRIGGERnometry. שיחה על הפוליטיקה האמריקאית, טראמפ ומדיניות החוץ שלו, איראן המצב של השמאל, וגם על הסיכונים שבפיתוח בינה מלאכותית.
בחלק על הבינה המלאכותית הוא מדבר על המרוץ בין מדינות וחברות, ועל הקושי לתאם ביניהן כשכל אחת רוצה להגיע ראשונה.
שווה להקשיב.
https://t.co/YakHJvKU8a
לקראת ההשקה של עוד סטארטאפ, נזכרתי במשפט שאמר לי יזם אחר לפני לא מעט שנים.
בארוחת ערב שאלו אותו מה המסר שלו ליזמים. התשובה שלו נשארה איתי: בסטארטאפ יש הרבה עליות וירידות. לא משנה מה קורה, גם בעליות וגם בירידות, תזכרו להישאר קול.
זה הזכיר לי את הקריקטורה הזאת על רכבת ההרים של היזמות, עם כל ה״פאק יה״ וה״או פאק״.
אז בפרפרזה על אותו יזם, ההמלצה שלי לעצמי וגם לכם:
במקום ״פאק יה!״, תגידו ״יה! ועכשיו לדבר הבא״.
ובמקום ״או פאק״, תגידו ״או! מבאס. בואו נבין מה לא עבד נתקן ונמשיך הלאה״.
בקיצור, תישארו קול. ובהצלחה לי ולכולנו.
אני מעריך שנתניהו יפתח במלחמה נוספת ובקרוב. הנה ההיגיון:
הרי בלי מלחמה, הקריירה הפוליטית שלו גמורה. ומבחינתו, זה מוות הרבה יותר מפוליטי.
אבל בשביל מלחמה כזאת הוא צריך את ארה״ב. וכרגע יש ריכוז גדול של כוחות אמריקאיים באזור. ותקיפה ישראלית הרי תוביל לתגובה קשה מאוד.
ולישראל יכולת מוגבלת בהגנה.
וארהב, שכבר פה - ונשיא שלא ישאר פה עוד הרבה זמן - לא יעמדו מנגד.
ביבי יודע שהחלון הזה לא יישאר פתוח לנצח.
עניין של ימים.
או שהוא גמור.
And that's what I try to teach every athlete I coach.
Focus your energy on the things you control: how you're gonna swim your race, not what somebody two lanes over is doing. You can't do anything about them.
1) Jensen is one of the greatest entrepreneurs of this generation
2) he did something incredibly dumb
3) it was bad for America
4) but my guess is there was no bad intention
5) two mistakes don’t make a right, and I believe Jensen is irreplaceable for America’s AI leadership
אני מאוד אוהב את פורמולה 1, אבל ככל שאני מתעמק בטוטו וולף, אני חושב שהוא אחד המנהלים המעניינים בעולם העסקי, לא רק בעולם הספורט.
בריאיון מצוין עם ג׳ון קוליסון, ממייסדי Stripe, וולף - שלפני הכל הוא מגנט לטאלנט - מסביר איך בונים ארגון מנצח של 2,500 עובדים.
שלושה דברים שתפסו אותי במיוחד:
1. No Dickheads. מושג שהגיע מה All Blacks גם אם אתה מהנדס גאון, אם אין לך ענווה, יושרה ויכולת לעבוד בצוות פשוט אין לך מקום בארגון.
2. מתאהבים בתוצאה, לא ברעיון. לא משנה כמה השקעת בפיתוח או כמה אתה מאמין בו. אם הוא לא משפר את הביצועים, ממשיכים הלאה.
3. השילוב הכמעט בלתי אפשרי. וולף משלב סטנדרטים מטורפים של מצוינות, אפס סובלנות לאגו ולמשחקי אגו, ואמונה עמוקה בחופש יזמי. רוב המנכ״לים מצליחים לאמץ אחד או שניים מהעקרונות האלה. הוא מצליח לשלב את שלושתם.
ואם זה לא מספיק, יש לו תפיסה שאני מאוד מתחבר אליה לגבי ההבדל בין Manager ל-Leader: הראשון בונה קבוצה שמנצחת כשהוא מוביל אותה. השני בונה קבוצה שמסוגלת להמשיך לנצח גם בלעדיו.
שווה צפייה לכל מי שמנהל אנשים.
https://t.co/LrDEdjgcjO
ואם כבר בבריאות עסקינן, לפני חודשיים הלכתי למרכז הלונג’ביטי בשיבא. בעיניי שווה את הכסף. באחת הבדיקות ביקשו ממני ללחוץ על מכשיר שמודד את כוח האחיזה בכף היד. לא בדיוק הבנתי מה הקשר. מסתבר שכוח האחיזה קשור לסיכון למחלות לב, לירידה קוגניטיבית ואפילו לתמותה. האקונומיסט כתב על זה השבוע.
ישבתי חצי שעה עם Claude Code ובנינו אוטומציה לתהליך הג׳ורנל היומי שלי, שעד היום הוציא לי את הנשמה כל ערב.
בסוף, כשהכול עבד כמו שצריך, מצאתי את עצמי אומר לקלוד קוד שאני אוהב אותה.
זהו. אין פואנטה לסיפור.
תבחרו אתם לאן לקחת את זה.