למה בנות כותבת על דברים שהן מחפשות איזה משהו לא פחות ממעולה?
(בנות תנו המלצה על קרם פנים לא פחות ממעולה! המלצה על סרט לא פחות ממעולה! רעיון לעוגת יומולדת לא פחות ממעולה! קוסמטיקאית לא!! פחות!! ממעולה!!)
כאילו, מה? מה??? מהההה??????
לכן אתמול, כשבחרתי במהירות ספר לפני שמישהו בבית יתעורר, ונתקלתי מחדש בשם אחת הדמויות המוכרות, הכל חזר אלי וחשתי באופן פיזי התרגשות אמיתית. שמחה, הרגשה של חזרה למשהו מוכר ואהוב, טיפוח העצמי.
אז כן, התרגשתי.
אתמול לראשונה מזה ארבע שנים, שכבתי במיטה וקראתי ספר. (מאז ההיריון לא הייתה לי הזדמנות). סוף סוף הרגשתי שאני עצמי שוב. פאקינג ספר. שכבר קראתי איזה ארבע פע��ים כבר. ועדיין, עדיין התרגשתי.
ואני אסביר:
קריאת ספרים היא חלק מהנרטיב שאני מספרת לעצמי על עצמי. במהלך השנים נוצר אצלי (כמו אצל כל קורא) ארסנל של דמויות ואירועים. ואז החיים כפו עלי הפסקה, והפיכתי לאם לא תרמה במיוחד לאיבוד תחושת העצמי כפי שהכרתי אותו.