רק אני תוהה מי הדליף את הקלטות זיני, שבה הוא מודיע שיעמוד לצד הממשלה במקרה של משבר חוקתי, מיד לאחר ששופטי העליון איימו על עובדי מדינה בתביעות נזיקין אם יעזו לעשות בדיוק את זה?
@talrofe@Nehemia_GA@Glarmorgan יש מקום לדבר על המועמד כנפגע ישיר - אבל צריך להראות איך המעשה השפיע על התוצאה שהרעה איתו. ואחרי זה, צריך גם למצוא מזור שבית המשפט מוסמך לתת - במקרה שלנו גם אם נסכים שאלרון נפגע ישיר, וגם אם נניח שזה השפיע על הבחירה (לא בטוח וגם לא הוכח) - בחירות חדשות לא בטוח שיובילו לתוצאה אחרת
@FundJudah@Nehemia_GA ממש לא. זה פתח להתערבות בכל דבר. הדרישה לעמידה נועדה כדי לשמור על הפרדת רשויות (בעיקר) והיא צריכה להישמר גם כשזה לא נוח לנו - תמיד יהיה מי שיטען שיש פגיעה בציבור וזה האמת מה שקורה בארץ כבר עשורים, ותראה לאן זה הביא אותנו.
@FundJudah@Nehemia_GA אני לא משפטן. יש לך שם אנגלו-סאקסי אז תהיתי אם למדת בחו״ל.
אני מדבר על עילת התערבות ועל זכות עמידה - האם הייתה עמידה במובנה הקלאסי למי מהעותרים? האם היה נפגע ישיר, ממי וממה הוא נפגע, והאם בית המשפט יכול לתקן את הפגיעה?
@Nehemia_GA לפי הלוגיקה הזאת אין שום משמעות לזכות עמידה, כי הכל יכול להיחשב כ״מתייחס לכולנו״. כל הרעיון של זכות עמידה הוא להגביל אך ורק לנפגע ישיר, כדי למנוע כאלה מצבים שבית המשפט מתערב כשאין שום נפגע (במקרה הזה לא ישיר ולא עקיף), ובפועל משנה החלטות של רשויות אחרות.
@FundJudah@Nehemia_GA לא, החשאיות נועדה לשמור על חברי הכנסת - היא לא ישות בפני עצמה - ולכן פגיעה בה יכולה להתבטא אך ורק ע״י חבר כנסת שנפגע. אם אין כזה בנמצא, אין לבית המשפט (בעולם מתוקן) עילה להתערבות - בטח ובטח בהליך פרלמנטרי פנימי.
@talrofe@Nehemia_GA@Glarmorgan לגבי אלרון - אין לו זכות שנפגעה פה. הזכות לחשאיות היא של חברי הכנסת, לא שלו להיבחר איתה או בלעדיה.
לגבי הפרדת הרשויות יש פגיעה בשני מישורים: הראשון והעיקרי הוא זכות עמידה לאלה שלא נפגעו, שפותח את הדלת לבית המשפט להתערב, והשני הוא שגם אם יש נפגע, מדובר בהליך פנימי של הפרלמנט.
@Bubtchik@omeraricha זה שזכות העמידה לעותרים ציבוריים בישראל כיום היא רחבה כמעט בלי גבול היא לא הלכה למשה מסיני - זאת בחירה פעם אחר פעם של שופטי העליון להמשיך במסורת הקלוקלת הזאת שהתחיל בה אהרן ברק בשנות ה-80. זה לא נורמלי בשום צורה, ועל זה אני מצביע ומבקר.
@Bubtchik@omeraricha הפגיעה הספציפית היא היא זכות העמידה.
וודאי שבעיני בגץ הנוכחי זכות העמידה היא רחבה כל כך עד שכמעט שאין לה משמעות. על זה בדיוק הביקורת שלי.
@Nehemia_GA@Glarmorgan בודאי שצריך בירור פרטני ואישי - כל מה שאתה אומר אינו ברור בכלל. הכי חשוב - אין פה בכלל נפגע עיקרי וישיר, רק אנשים שהתוצאה לא התאימה להם והחליטו להתעבר לא על ריב לא להם, אלא על ריב לא קיים בכלל. אין אף ח״כ שהתלונן על לחץ פסול *עליו*.
@Duduoppe הוא בהחלט סביר והגיוני כעמדה בנושא, רק לא כפסק דין. לא הייתה עילת התערבות, אין נפגע שעתר בכלל, אין אינדיקציה שהייתה כפייה או איום כלשהו, בטח לא כאלה ששינו את תוצאות הבחירות. כל שיש זה כמה ח״כים שתיעדו בוידאו ולא בסטילס - זה ההבדל היחיד מבחירות חשאיות מהעבר.
@Glarmorgan@Nehemia_GA יכול להיות, רק שכדי לברר את זה בבית משפט צריך שיבוא ח״כ כזה ויטען שזה מה שקרה לו, ואף יעתור בעניין. בלי זה פשוט אין דרך לדעת אם זה קרה, ולכן אין עילת התערבות. זה דיון תאורטי לחלוטין שבו עמדת ״הנפגעים״ בכלל לא נשמעת מפיהם, אלא מפי אלה שיהנו אם תהיה התערבות משפטית.
@Bubtchik@omeraricha איפה זלזלתי? כבודם במקומו מונח, אבל לפי דעתי ולדעת רבים אחרים וטובים הם בהחלט טועים.
לעניין, יש תנאים לקבלת עתירה, והראשון שבהם הוא נפגע ישיר שעותר (=״עמידה״). כאן התנאי הבסיסי הזה בכלל לא התמלא, ולכן אין עילת התערבות. ככה זה עובד כמעט בכל מדינה מערבית.
@Nehemia_GA ואם לסבתא היו גלגלים? זה פשוט לא המקרה. לשאלתך, במקרה כזה, אם אותו ח״כ היה עותר, והייתה אינדיקציה שהפגיעה בו שינתה את תוצאות הבחירה - אז כן יש עילת התערבות.