כמה מילים לכל מי (ממש כמוני) שישן מעט מאוד בלילות בשבועיים האחרונים:
אמונה.
אורך רוח.
נחישות.
אחדות
התמדה.
אנחנו נפרק להם את הצורה אחד אחד. אחד אחד. עד שיהיה לנו שקט מהם לפחות לעשורים הבאים.
כרגע בעיקר חיוני לא ליפול למלכודות שלהם.
לא לבלוע את הפייק, את הלוחמה הפסיכולוגית והתבהלה שהם מנסים לייצר כאן ולבלבל אותנו.
לפגוע בלכידות שלנו.
הופתענו.
התעשתנו.
אנחנו כואבים.
מדממים.
כועסים. רותחים.
דם אחינו ואחיותינו זועק, בתי חברינו שוממים ולא נירגע עד שנשיב מנה אחת אפיים. ויותר מכך.
אבל-
לא זמן לחשבונות קטנוניים כרגע.
לא זמן להחדרת היסטריה ופאניקה.
לא זמן להשתבללות בלתי מחייבת.
זמן לאמונה. אורך רוח. נחישות. אחדות. התמדה.
לא אלמן ישראל.
בתבונה.
בשכל.
בתחבולה.
ב ***סבלנות***
לא הייתה פה רוח שכזאת לא יודע אפילו כמה שנים.
זה פלא נדיר בקנה מידה עולמי בעיני כל עיתונאי ואורח שמגיע לכאן בימים אלה ומתבונן מהצד במה שקורה כאן.
שילמנו ועוד נשלם מחירים כבדים.
אבל נהפוך, ועוד איך נהפוך, את הקערה על פיה ונייצר פה חברה טובה ו��טוחה הרבה יותר.
בארי תיבנה ותיכונן, מגרש הכדורגל בכפר עזה עוד יתמלא באנשים טובים, חקלאי חבל הבשור עוד יגדלו ויצמיחו ושדרות עוד תשגשג.
איחולי בריאות טובה - בגוף ובנפש לכל עם ישראל.
כולנו עוברים ימים קשים. קשוחים ברמות.
ונצא מהם בע״ה מחוזקים עוד יותר.
אין סרט אחר.
לילה טוב🙏
מילה טובה לדובר צה״ל - החטיבה והאיש.
עבודה מהירה ואיכותית מרגע מכת הפתיחה.
הפצת ויזואליה כל העת - מקומית ובינלאומית, בסושיאל ובמדיה המסורתית. הובלת פעילות נרחבת ואפקטיבית בשפות, כולל לראשונה באופן הזה בפרסית לצד הזמת שמועות והפרכתן יחסית במהירות.
גם באלמנטים הויזואליים והגרפיים ניכר שיפור שיפה מאוד לראות בהצהרות דובר צה״ל ובתוצרים שמופצים.
ראיתי כלמני אמירות ולגלוגים על תא״ל אפי דפרין - האיש מתייצב מול המצלמה תדיר, מדבר ברצינות, ללא פאתוס ובגובה העיניים ולעניין וההשוואה החוזרת ומוצפת להגרי - זאת נענתה בצעד שיש בו ענווה וצניעות יפה בעיני ע״י דפרין: קריאה להגרי לבוא ולסייע לו ביממות הבאות, בדיוק כפי שקרא לקצינים אחרים בדו״צ שיביאו מהידע ומהניסיון בניהול המערך המורכב והמשמעותי במיוחד בימים אלה.
שאפו. שרק יימשך כך ושנתבשר בּבשורות טובות לעמישראל🇮🇱🙏
להתחבר לבקשתה של אם שכולה🙏
סמ"ר ליאל גדעוני נפל ברצועת עזה, תוך שהוא מגן בגבורה על עם ישראל. מתוך געגוע לפועלו נולד פרויקט חלוקת סנדוויצ׳ים לילדים שאין להם. הפרויקט גורם נחת להוריו, ממשיך את המורשת שלו ומנציח את ליאל. אני כבר תרמתי. מזמין גם אתכם לתרום.
https://t.co/eDVpj8cSfE
עדכון: בימים אלה אסיים את תפקידי ושליחותי במטה החטופים בתום מסע מיוחד, בהודיה גדולה ועם שיעור גדול לחיים. מסע בו פסעתי בכל רגע בחרדת קודש ובענווה, תוך הבנת האחריות הרבה שעל כתפיי בתקופה כה מורכבת, ציבורית ועבור המשפחות האהובות.
הזדמנות להגיד תודה גדולה לצוות המטה, אנשים מופלאים שבוחרים בכל בוקר מחדש להכניס את הידיים, את הראש, ובעיקר את הלב ברגישות רבה למקום מורכב מאין כמוהו, ובראשם לאורי הכהן, מנכ״ל המטה, האיש הנכון למשימה שלעיתים נראית כבלתי אפשרית.
תודה מיוחדת לאשתי שלי שהסכימה לנו, יחד, לקחת על עצמנו את השליחות המורכבת ולשותפי למצווה ובכלל אסף לניאדו. לא מובן מאליו.
מצרף את המכתב ששלחתי השבוע למשפחות, אותן אני כל כך אוהב ומעריך🙏
שנזכה לשמוע בשורות טובות ובתפילה בכוונה מלאה לשובם של החטופים כולם🇮🇱
אמלק - פותחים בית ספר ממלכתי דתי בתל אביב ומחפשים הורים לילדי כיתה א׳ וב׳ להצטרף אלינו💛 את המסע הזה התחלנו לפני כארבע שנים עם הקמה של גן ממלכתי-דתי ראשון בפלורנטין מזה למעלה מ-30 שנה.
אחת-אחת הצטרפו למהלך 18 משפחות ראשונות. עברנו בנבכי מאורת הארנב של מערכת החינוך והבירוקרטיה העירונית על כל גווניה, מבלי לדלג על דבר. בשנה השנייה נרשמו כבר 32 משפחות לגן, ובשנה שעברה הגן הצומח צמח ונהיה לשני גנים מלאים עם 66 משפחות מטט״ח ועד חובה.
בתחילת השנה שעברה ולאחר מאמצים עילאיים, ��רסמתי בהרחבה על כך ש ׳ברוך השם נכשלנו׳ בהקמת בית ספר. פשוט לא היינו ערוכים לבשורה.
אחרי סיוע כביר ועיקש של @Haim_Goren @asafzamir ובהבנה נקייה של מערכת החינוך העירונית ואנשי משרד החינוך והחמ״ד שתמכו ודחפו, הפנמנו - עדיין לא בשלה העת.
אמש, בקומה 12 בבניין העירייה בעיר העברית הראשונה, התקבצו להם נציגי הורים מדרום ומרכז ת״א אשר ילדיהם עתידים לאכלס את בית הספר חמ״ד הצומח במרכז העיר - החמ״ד הראשון שנפתח בת״א מזה למעלה מעשור. 75 בתי ספר ממלכתיים בת״א, אמש הכריז האחראי על הרישום בעירייה על ההחלטה להקים בשנה״ל הקרובה את בית הספר הממלכתי-דתי העשירי בתל אביב-יפו.
ארבע שנים אחרי ישיבת מרפסת מלאה בהשגחה פרטית של שני אבות, אבא של עברי וחברי יאיר לוי, אבא של מתן, עם 0 ניסיון בהקמת גנים ובית ספר עירוניים ו-100% התמדה ואמונה בדרך - ובספטמבר הקרוב, תשפ״ו ייפתח בית הספר הצומח את שעריו לילדי א׳, ואנחנו מקווים שגם לילדי ב׳.
וכאן הבקשה שלי ושל אשתי האהובה שותפתי למסע החשוב הזה ממני אליכם:
בית הספר הצומח ייפתח ברחוב טשרניחובסקי בת״א ויהיו בו כיתה או שתי כיתות א׳, וברגע זה אנו בתהליך סקאוטינג ואיתור מדוקדק למשפחות מהעיר ת״א, הורים לילדי כיתה ב׳, אשר חפצים לשלוח את ילדיהם לכיתה ב׳ קטנה ובע״ה איכותית, עם צוות מעולה בבית הספר החלוצי ממלכתי-דתי (בנים ובנות) שייפתח בשעה טובה בשנת הלימודים הקרובה.
מכירים הורים רלוונטיים? אשמח שתשתפו כדי שגם הורים לילדי ב׳ וגם הורים לילדי א׳ יתוודעו לבשורה ויצטרפו אלינו.
יגענו, מצאנו.
ברוך השם שזכינו🙏
ההרשמה נפתחת ב6.2 ואני זמין לכל שאלה.
בשורות טובות לכולם💛
צבי מרנץ האהוב, איזה בוקס בבטן דקה לפני כיפור. איזה איש ענק, עם לב ענק עוד יותר.
איך היית רגיש ואוהב לילדי הגשמת חלום המיוחדים, איזה שטוניק. איזה חיוך ממזרי ופשטות נעימה ומרגשת.
נכנסת לי עמוק ללב אחי היקר. החיוך והצחוק שלך ישארו איתי לעד. מכעיס ומכאיב כל כך שהמסע הזה מסתיים כך.
תודה על כל מה שעשית עבור עם ישראל בגלוי ובסתר. תודה על שהכרתי אותך ועל החוויות שצברנו יחד.
צבי מתתיהו מרנץ האהוב הי״ד. ��נהיה ראויים🙏
פרק 240!
המוסף באווירת כבדות מסויימת ערב ראש השנה שהוא גם יום השנה הראשון ל7 באוקטובר. על השאלה לאן הולך המבצע בצפון, שנה למלחמה - האם הציבור ציפה ליותר, פוליטיקה וסקרים ומיהם אנשי השנה של חברי הפאנל.
באולפן @AdiGeva2 עם המספרים @shtrauchler ו @HauserTov
https://t.co/b8dX4MMcSU
נדב שטראוכלר כותב:
חסר��ם לנו 3-4 ילדים והצלחנו להקים בית ספר חמ״ד במרכז ת״א. זה בגדר נס גלוי בימים אלה.
מכירים הורים במרכז ובדרום ת״א? אני צריך את עזרתכם.
לפני כשלוש שנים יצאתי להרפתקאה במחוזות שאינם מוכרים לי. יחד עם אחי היקר יאיר לוי- Yair Levi הבנו שאין מנוס והחלטנו לפעול כדי להקים עבור ילדינו גן ממלכתי דתי (חמ״ד) ראשון באזור פלורנטין מזה עשרות שנים.
באופן כמעט ניסי, הגן קם ונהיה. התחלנו כעשרים משפחות בשנה הראשונה. בשנה השנייה כבר היינו כשלושים משפחות ולשנה הבאה נרשמו מספר שיא של למעלה מ-50 משפחות, ובספטמבר הקרוב יפתחו שני גני חמ״ד, עם צוותי חינוך מהממים ומרגשים.
קצרה היריעה מלספר כמה טוב, חסד וערבות הדדית העניק הגן הזה לעולם ולקהילה באזור. משפחות מגוונות במיוחד משלל החברה הישראלית, שלחו את ילדיהם לגן ועל כן הוא צמח וגדל כך בהתאם.
אבל המסע לא תם. חלוצי הגן, לצד בוגרי גנים אחרים באזור, עולים השנה לכיתה א׳ ולאחר הבנת המורכבויות הרבות, פנינו למשרד החינוך ולעיריית תל אביב על מנת לפתוח בי״ס חמ״ד ��ומח - מגוון, משותף לבנים ובנות, באיכות וברמה ובצביון מכבד לכל המתאים למשפחות ממרכז ודרום תל אביב.
אחרי חודשים של בירוקרטיות מורכבות ובסיוע רב של רבים ובהם חיים גורן היקר, איתרנו לוקיישן נהדר (רח׳ לילינבלום במרכז העיר), ישנו צוות חינוכי שנערך לשנה הבאה ועברנו את כלל המשוכות ממש בימים אלה, אולם בשלב זה ישנם כ-17 נרשמות ונרשמים לכיתה א׳ בבית הספר חמ״ד הצומח שאותו אנחנו מבקשים להקים, כאשר המערכת מחייבת 20 ילדים לפחות לטובת כיתה תקנית.
עברנו הרבה כדי להגיע עד הנה, כדי לייצר במרכז העיר תל אביב חינוך ממלכתי-דתי מכבד, מכיל ומרים לילדים המתוקים, ונשאר לנו עוד מייל אחד.
מכיוון שהגענו לנחלה בדקה ה-90 ממש משפחות רבות שעולות לכיתה א׳ כבר רשמו את ילדיהם לפלטפורמות אחרות - כמובן מבלי לדעת שכלל קיימת האופציה של בית הספר אותו אנו מקימים (*חשוב לציין: ניתן לעדכן את ההרשמה גם כעת).
אנחנו מאוד רוצים להגשים את החלום שלנו - לייצר עוד בית חינוכי איכותי, ציוני, מכבד ואוהב שיגדל להיות בית ספר צומח ומשגשג, עבור ילדי האזור.
וכאן ��ני צריך אתכם - אנחנו מחפשים 3-4 משפחות להורים בכיתה א׳, שמאמינים בערכים הללו ושירצו לקחת חלק ולרשום את ילדיהם לבית הספר, ועל הדרך להיות חלק מהקמת בית ספר בישראל, וגם - מהיסטוריה חלוצית קטנה בעיר תל אביב ובכלל.
אנחנו בלוחות זמנים קצרים מאוד וחייבים להגיע לסיום ההרשמה בתחילת השבוע הבא.
אשמח אם תתייגו - תשתפו - תכווינו ותבוא הברכה על ראשכם🙏
בתודה רבה בשמי ובשם כלל המשפחות שמבקשות להקים את בית הספר הצומח ׳משיב הרוח׳ ברח׳ לילנבלום בת״א🇮🇱
בתמונה: ילדי גרעין גן אורים הראשון מתוך פוסט הקריאה להקמת הגן שקם לפני שלוש שנים.
בתחילת חודש מרץ האחרון גנץ המריא לארה״ב כשבאמתחתו קרוב ל-40 מנדטים ע״פ הסקרים, כאשר הליכוד דאז נושק ל-20 המנדטים מלמטה.
גנץ חזר מאמריקה, ובהמשך עזב את הקבינט, במה שנראה כמו אחת השגיאות האלקטורליות הבולטות של העת הנוכחית, כשכל העת מרגע חזרתו מאמריקה ועד עכשיו הוא ׳מדמם׳ עוד ועוד מנדטים.
על פי הסקרים כחול לבן איבדה בכמה חודשים כ-750,000 מצביעים. נתון קיצוני בכל קנה מידה.
אלא שבמציאות כחול לבן בשום שלב לא הייתה שוות ערך ל-40 מנדטים ומספר חסר תקדים של כ-1,500.000 מצביעים.
בני גנץ לא באמת איבד מאות אלפי מצביעים, מכיוון שלכתחילה אותם ׳מצביעים׳ לא היו מצביעים עבורו.
לצד זה, כדאי להקשיב לכלל המגמות המראות שעזיבת הקבינט, ללא נימוק שהניח את הדעת, גרם לציבור רב שדיבר על כוונת הצבעה לגנץ ללכת למקום אחר.
לאן? עוד מוקדם לדעת.
מסקנות:
1. גנץ לא באמת ׳איבד׳ 20 מנדטים.
2. הפריכות של מאות אלפי מצביעים פוסט ה-7 לאוקטובר יוצאת דופן, גם ביחס לישראל ולתקופה.
3. קחו את הסקרים, בטח בימים אלה, בעירבון מוגבל מאוד.
״כמעט 100% התייצבות אחי״
שוחחתי קודם עם חבר, מג״ד במילואים. הוא עמוק בסבב שני, כשסבב שלישי מעבר לפינה. אפשר להניח שהרוב המוחלט של האנשים שלו כבר מזמן עברו את ה-100 ימי מילואים - צפון ודרום.
שא��תי אותו כמה הגיעו לסבב הזה ואם הוא מצליח למלא את השורות. ״לא רק אצלי, גם אצל החברים שלי. למעט מקרים חריגים, כולם מתייצבים.״
כל מי שאני מדבר איתו בימים אלה בדרגי הפיקוד שבין הזוטר לבכיר - חלקם מעודדים יותר, חלקם פחות, כולם רוצים להיות אגרסיביים ותכליתיים עוד יותר. בכל הגזרות.
אבל. לצד השאלות, הקשיים, הבית, העבודה, החיים, ״כמעט 100% התייצבות״.
🇮🇱💛
סמ"ר ליאל גדעוני ז"ל נפל ברצועת עזה, תוך שהוא מגן בגבורה על עם ישראל.
מתוך געגוע, יזמו הוריו והרב אור זיו פרויקט חלוקת סנדוויצ׳ים ייחודי לילדים שאין להם. הפרויקט גורם נחת ומ��ור להוריו, ממשיך את המורשת שלו ומנציח את ליאל.
אני כבר תרמתי. מזמין גם אתכם לתרום.
https://t.co/jWFTp53ucl
*על כל אלה. סבתא, דמעה וחיוך*
על היום בו הנאצים נכנסו לעיירה (23.3.44)
על ההונגרים שמסרו אתכם בחדווה.
על המפגש עם אייכמן בדברצן.
על הימים הארוכים בלי אוכל ובלי שתייה.
על הדרך לאושוויץ.
על כל המשפחה שנעלמה אחד. ועוד אחת. ועוד אחד.
על סבא שלך, שלא הסכים לעזוב את הטלית, גם כשנכנס לאושוויץ.
על המפגש עם מנגלה.
על החמצת חייך (עם דמעה) על כך שלא הצלחת להיפרד מאמך, או לפחות לתת לה נשיקה בירידה מהרכבת.
על המפגש השני עם מנגלה. זה שבו היית אמורה למצוא את מותך ובאקט של תושיה יוצא דופן (גם בסיטואציה חסרת ההיגיון) הצלת את חיי עצמך כשעברת לטור השני.
על הכוח שהשאיר אותך בחיים - אחותך, אסתר נני אהובתנו ז״ל.
על ההגעה לברגן בלזן ביום כיפור.
על הקור שהרג את כולם, אחד אחרי השני.
על ההרגשה. על האדישות - היום זה היא, מחר אני.
-כל.הזמן.היינו.רעבים.-
על ההליכה לטרזינשטט במשך 10 ימים בקיפאון ללא אוכל.
על הרבנית שפגשת באושוויץ, ואת הצנומה כל כך וחברותיך סחבתן אותה בצעדה הקשה, הלא אנושית הזאת.
על השחפת, הטיפוס, המוזלמנים.
על המפגש הראשון עם הצלב האדום. על הלחם. הלחם.
על הדרך חזרה הביתה.
על המחשבות, מי נשאר. לאיזה ׳בית׳ חוזרים.
על התקוות שנגוזו. על ההבנה שכל מי שחי, יתום. גלמוד.
על אחייך ננדי וזאב ז״ל שלפתע, יום אחד דפקו בדלת.
על השמחה, על האיחוד המשפחתי וההתרגשות.
על השידוך עם סבא. ״הוא היה נחמד, אבל להגיד את האמת, לא היה יותר מדי מבחר;)״ (עם חיוך מבויש)
על החלומות שהגרמנים באים ולוקחים אותך בלילות.
על העלייה לארץ - היום שבו הפסיקו החלומות הרעים והחלו החלומות הטובים.
על היום שבו נולד הנכד הראשון ו״חזרתי להרגיש״.
_________________________
ב-17.6.44 היא נכנסה לאושוויץ.
ב-17.6.71 נולד רונן, הנכד הראשון של סבתא.
צופים בעדות שלשמחתנו הרבה תפסו הנכדים גלי ואמיתי ויודעים-
סבתא מרים. זאת לא סתם אמירה,
אתם צריכים להבין
אם לא היא - אני, אתם, אנחנו, לא פה.
סבתא מרים ז״ל. החיוך, האופטימיות, העזרה לאחר, זאת הייתה דרכך.
זאת לעד דרכנו.
_____________
80 שנים לשואת יהדות הונגריה.
גם השנה- תודה מיוחדת לגלי צוויג בת דודתי הנפלאה שהקריאה באושוויץ את הטקסט שכתבתי בשם הצאצאים של סבתא מרים🙏
@netanelgla ואפשר בהחלט לבקר גם אותי על מגוון דברים.
וכנ״ל גם אותך. אם חלילה פחד היה מניע אותי בחיים אזי הטקסט הזה, ורבים אחרים, לא היו נכתבים או נאמרים על ידי לכתחילה.
אתה יכול לא להסכים איתי, זכותך, אבל מה שכתבת כאן הוא גם טעות וגם הטעיית הציבור.
בשמחות🇮🇱
יצא לי להיות לא אחת בסיטואציות הללו מאחורי המצלמה עם נתניהו.
אפשר בהחלט לבקר אותו על מגוון דברים, רק שמי שניסו לפגוע בו על ידי סוג של סתלבט סביב הסרטון הזה שדלף ובו הוא נערך בדריכות לנאום לאומה, יצרו בעיני בדיוק את הדבר ההפוך.
כל מי שצפה בראש הממשלה בקטע הזה, נחשף דווקא למקצועיות, לדקדקנות, ליכולת שלו לרדת לפרטים בסיטואציה המתוחה הזאת וגם למשהו נוסף - לאותנטיות. כשהבנאדם רגע לפני ניתוח, תוך כדי ניהול המלחמה.
זאת סי��ואציה אנושית שבעיני אמורה לעודד את הצופים בה, והניסיון לפגוע בו דרך הקטע הזה שלא היה אמור להיות משודר, כנראה ייצר בדיוק את האפקט ההפוך.
איחולי בריאות מלאה @netanyahu
הלינץ׳ של אוהדי הפועל הערב במגרש הכדורסל הוא האירוע האלים ביותר במגרשי הספורט בישראל בשנים האחרונות. לא זוכר מראות כאלה. על הרבה פחות מזה ביקשו ואף דרשו מבלי להתבלבל:
- לשלול מבית״ר את הזכות לשחק באירופה.
- לקחת ��מיידי ולמפרע את הגביע בו זכתה.
- לא לאפשר לבית״ר להשתתף בעונה הבאה בגביע המדינה.
- הורידו לבית״ר בעונש חסר תקדים 4 נקודות בפועל ועוד שלוש נקודות על תנאי.
אני לא מציע לשלול מהפועל את האפשרות להשתתף בליגה, בגביע ובאירופה בשנה הבאה ולצערי אוהדים אלימים שלא מייצגים את עיקר הקהל יש בכל קבוצה גדולה, אבל אם אירוע הלינץ׳ האלים והקשה שתועד הערב בדרייב אין היה קשור בבית״ר כל המיסגור, הסיקור והסיפור היה נראה אחר לגמרי. וכך גם הענישה.
״ויש הקונה את עולמו בשעה אחת״
שגיב יחזקאל כבש שער שוויון מול עשרות אלפי אוהדי טרבזונספור בטורקיה. רגע מתוק בקריירה של שחקן, שנמצא בשיא שלו אחרי פריצה מקצועית בלתי שגרתית.
לא עניין אותו מה יגידו הטורקים, לא עניינה אותו הקריירה המקצועית. הוא כבש ומיד ביקש לציין את הרגע המתוק הזה עבורו ברמה האישית באקט הזדהות עם המדינה שלו, עם החטופים, עם החיילים.
להגיד בימים שלא הכי מתים עלינו בגולה: אני יהודי ואני גאה בזה שאני יהודי.
הוא חווה בעקבות האקט הזה חוויה קשה וטראומטית, נזרק לאלתר מהקבוצה שלו - אחרי שכבש שער שוויון רק ערב לפני כן, ומצא את עצמו מגורש מהמדינה במטוס מיוחד שנשלח לחלץ אותו משם.
אף בנאדם כבר לא יתעניין באיזה קבוצה הוא שיחק בעבר בארץ, איזה החמצה הייתה לו בנבחרת - יחזקאל הוא סמל של כל קבוצה בארץ וצריך לקבל מחיאות כפיים בכל מגרש ובכל מקום שיבקר בו.
��לא קשר ליכולת שיפגין על המגרש, אם אני ההתאחדות לכדורגל מחר הייתי מודיע שסרט הקפטן של נבחרת ישראל יופקד בידיו של שגיב יחזקאל והוא יוביל את השחקנים למגרש כשתשמע ׳התקווה׳ במשחק הבא של נבחרת ישראל.
אל-אל יחזקאל🇮🇱
כמה מילים לכל מי (ממש כמוני) שישן מעט מאוד בלילות בשבועיים האחרונים:
אמונה.
אורך רוח.
נחישות.
אחדות
התמדה.
אנחנו נפרק להם את הצורה אחד אחד. אחד אחד. עד שיהיה לנו שקט מהם לפחות לעשורים הבאים.
כרגע בעיקר חיוני לא ליפול למלכודות שלהם.
לא לבלוע את הפייק, את הלוחמה הפסיכולוגית והתבהלה שהם מנסים לייצר כאן ולבלבל אותנו.
לפגוע בלכידות שלנו.
הופתענו.
התעשתנו.
אנחנו כואבים.
מדממים.
כועסים. רותחים.
דם אחינו ואחיותינו זועק, בתי חברינו שוממים ולא נירגע עד שנשיב מנה אחת אפיים. ויותר מכך.
אבל-
לא זמן לחשבונות קטנוניים כרגע.
לא זמן להחדרת היסטריה ופאניקה.
לא זמן להשתבללות בלתי מחייבת.
זמן לאמונה. אורך רוח. נחישות. אחדות. התמדה.
לא אלמן ישראל.
בתבונה.
בשכל.
בתחבולה.
ב ***סבלנות***
לא הייתה פה רוח שכזאת לא יודע אפילו כמה שנים.
זה פלא נדיר בקנה מידה עולמי בעיני כל עיתונאי ואורח שמגיע לכאן בימים אלה ומתבונן מהצד במה שקורה כאן.
שילמנו ועוד נשלם מחירים כבדים.
אבל נהפוך, ועוד איך נהפוך, את הקערה על פיה ונייצר פה חברה טובה ובטוחה הרבה יותר.
בארי תיבנה ותיכונן, מגרש הכדורגל בכפר עזה עוד יתמלא באנשים טובים, חקלאי חבל הבשור עוד יגדלו ויצמיחו ושדרות עוד תשגשג.
איחולי בריאות טובה - בגוף ובנפש לכל עם ישראל.
כולנו עוברים ימים קשים. קשוחים ברמות.
ונצא מהם בע״ה מחוזקים עוד יותר.
אין סרט אחר.
לילה טוב🙏