קו ההגנה נפרץ.
קו ההגנה הוא קו המכשול.
משימתנו - הגנה על היישובים.
אני חוזר - הגנה על היישובים.
במילים האלו פתח גיבור ישראל רועי צ'אפל את הפקודות בגזרתו כמפקד מוצב סופה. כמה מילים שאיגדו בתוכן יותר הבנה של האויב, הכרה בערך המנהיגות ומחויבות בלתי נגמרת לביטחון ישראל ולהגנה על חיי האזרחים מאשר כל ההנגה הצבאית המדינית באותו היום, לפניו ואחריו. ובסיום הפקודות יצא צ'אפל להלחם. בידיים. בשיניים. עד נשימתו האחרונה כשנפל בעת מילוי תפקידו. רועי נפל במהלך קרב לחילוץ חיילים שנלכדו במארב של חמאס שהיה עוד רגע במשימה שלו להציל אותנו, שישבנו בממ"ד. מי יודע כמה חיים הציל צ'אפל בגזרתו ובכלל.
רועי שירת שירות משמעותי. הוא לא ישב בבית במזגן. הוא לא מת ולא התגייס. הוא מת כי הוא התגייס. בשבילנו.
יהי זכרך ברוך, בזכותך אנחנו כאן.
תפקיד הקנס הוא הרתעה, לא יצירת הכנסה,ף. אם אדם עובר עבירה ולא מודע מיד לעובדה שתפסו אותו - לא יכול להיות מורתע, ולכן ככל הנראה יחזור על העבירה.
אני מאד בעד שימוש בטכנולוגיה עבור אכיפה, אבל האחריות היא על הגורם האוכף להעביר את המידע כמה שיותר מהר. בלי החלק הזה, הקנס הופך להיות מקור פרנסה ולא גורם הרתעה, וזה גם לא חוקי וגם לא משרת את המטרה.
אחרי לא מעט עבודה ואינספור אנשים שפנו אלי במהלך החודשים עם עשרות דוחות מעיריית ת"א, השורה התחתונה היא זו -המצלמות ה"רגילות" לכאורה אינן כלי עזר פסיבי לפקח, העיר עצמה מרושתת בהן, איכות הצילום שלהן היא מאוד מאוד גבוהה והן מאוד מתקדמות טכנולוגית כל אלו ביחד עם מוטיבציה גבוהה מצד עיריית ת"א ותחושת 'מותר לי' הפכו למפעל דוחות יעיל במיוחד שמייצר קנסות בקצב מסחרר ולא סביר ועכשיו זה צריך להגיע לבית משפט.
הכל הכל כאן בתחקיר @שומרים 👇👇
https://t.co/BBs3OAFynD
@niryariv אתה צודק.
כמישהו שאין לו הפרעת קשב, והיתרון שלי הוא דווקא במאמץ המתמשך והיכולת לרדת לפרטים ולהיות ב"זון" למשך שעות, מה שנתן לי הנאה במשך עשרות שנים, אני מרגיש שאיבדתי לא מעט.
עבורי זה מדגיש את הצורך להשתנות, וזה לא פשוט.
מאז שהילדים שלי קטנים אני מספר להם סיפורי חיים של המשפחה ושלי. הם מכירים את הילדות שלי דרך הסיפורים שלי, וככל שהם גדלים, הם מקבלים סיפורים חדשים.
השבוע החיילת שלי אמרה לי שהיא יושבת עם חברים והם "מחליפים סיפורי חיים" כאלה, ושזה מפתיע אותה שעבורם זה מיוחד, הם פשוט לא רגילים וגם לא ממש מכירים.
אני חושב שאצלי זה נובע ממחסור, שההורים שלי כמעט לא שיתפו אותי בחיים שלהם, לא מהילדות ולא מהבגרות.
לשבת לבד בסלון מול מחבלים חמושים, בידיעה ברורה שאתה כנראה לא תצא מזה בחיים, ולקוות שהם יסתפקו בך ולא יחפשו את אשתך והנכד שמסתתרים בממ”ד, זו גבורה עילאית שמטלטלת את הלב.
שלמה רון מקיבוץ נחל עוז שמע את האזעקות והיריות בבוקר השבעה באוקטובר והבין מיד את גודל הסכנה. כשהמחבלים חדרו לביתו, שלמה בן השמונים וחמש החליט לעשות מעשה של הקרבה טהורה. הוא התיישב על הכורסה בסלון והמתין להם, במטרה לגרום להם לחשוב שהוא גר שם לבדו.
אנשי החמאס ירו בו למוות, אך ההקרבה הבלתי נתפסת שלו השיגה את מטרתה. המחבלים לא המשיכו לחפש בשאר חלקי הבית, ואשתו, בנותיו ונכדו ניצלו.
שלמה היה איש תרבות וספר, אדם שקט וצנוע שהקדיש את חייו לחינוך ואהב את משפחתו יותר מכל דבר אחר בעולם. הוא בנה חיים שלמים של נתינה, וברגעיו האחרונים הפך למגן של יקיריו כדי להבטיח שהם ימשיכו לחיות.
הוא שילם בחייו כדי שהאהובים שלו יזכו לחיות. יהי זכרו ברוך. 💔
@ReemSherman תוך כדי שאני שומע את הפרק, אני ממש מתפלא עד כמה הוא מרגיש לא לעניין.
מה זה "אנחנו מפתחים את המוצר בשלוש שנים האחרונות"? ואנחנו לא שומעים על המוצר שלהם כלום. זה לא קצב רלוונטי בימינו.
גם הצחיק אותי שהם לא זום, לא מיט, הם השם השלישי שלא שמעתי עליו דבר חיובי כבר שנים.
@niryariv אתה צודק.
כמישהו שאין לו הפרעת קשב, והיתרון שלי הוא דווקא במאמץ המתמשך והיכולת לרדת לפרטים ולהיות ב"זון" למשך שעות, מה שנתן לי הנאה במשך עשרות שנים, אני מרגיש שאיבדתי לא מעט.
עבורי זה מדגיש את הצורך להשתנות, וזה לא פשוט.
@TheTechLead121 גם חוזר על ההמלצה על A1 של באמבו, אבל אם אין לך הרבה מקום A1 mini מספיק גדולה לרוב ההדפסות שתכין.
אחת החוויות המתסכלות היא הדפסה עם הרבה צבעים שיוצר הרבה זבל ושורף זמן - ובשביל זה יש טכנולוגיות חדשות שהן יותר יקרות. אני מחכה לראות מה מהן תנצח ואז אחליף לכזו.
@Eli_Barbel היה לנו שולחן סלון "עם פינות", אז העברנו אותו להורים של אשתי ושמנו אותו בפינה של הסלון בין הספות, וכמובן שהבכורה הצליחה ללמוד ללכת בול שם, ולצנוח עם המצח בול על הפינה.
אני עדיין רואה את זה בהילוך איטי.
היום בצה"ל, ולא זה פגע לה בפרופיל :-)