אין המחשה יותר טובה לניתוק מאשר בחירה ב"מישהו שומע אותי" כשיר שיפתח את הטקס "הממלכתי" של הממשלה שלא באה לקיבוצי העוטף, שלא מדברת עם משפחות חטופים, שכשלה ב 7.10 ומאז ה 7.10, ושמנותקת מהעם.
לנטע אפשטיין ואירן שביט היה סיפור אהבה מהסרטים. לפני שנה וחצי נטע ראה את אירן לראשונה, היא הסתכלה עליו ובאותו רגע העולם נעשה איטי יותר. הם עמדו להתחתן ב24.04.24. הם ידעו שזה לנצח, הם לא ידעו שהנצח קצר כל כך. לכבוד יום ההולדת של נטע שחל ב9.11 אירן קנתה לנטע בהפתעה כרטיסים שורה ראשונה לליברפול. בבוקר האיום של ה07.10 הם התחבאו בממ"ד כשנטע קיבל הודעה שסבתא שלו נרצחה. הוא בכה ואירן אמרה לו "אתה רוצה שאספר לך מה קניתי לך לימולדת?" ונטע אמר לה "לא עכשיו, מחר. אני יודע שרצית שאהיה מופתע". כמה שעות אחר כך המחבלים נכנסו לבית שלהם וזרקו 3 רימונים לממ"ד. הראשון והשני לא פגעו בהם, השלישי התגלגל לכיוון של אירן. נטע לא היסס וזינק על הרימון כדי להציל את אהובתו, המחבלים ראו את הגופה שלו ויצאו החוצה. אירן התחבאה 5 שעות מתחת למיטה, בוהה בעיניים הריקות של אהוב ליבה. היא ניצלה.
נטע היה בן 22, יפה, אהוב וגיבור. כשהיה בן 17 הוביל את צעדת המחאה "תנו לגדול בשקט" למ��ן ביטחון ילדי העוטף. באותה שבת הוא ישן בקיבוץ כדי להשתתף באירוע הפרחת עפיפונים שנועד לסמן לתושבי עזה שהם רוצים בשלום. הוא חי בשביל השלום ומת בשביל האהבה. הוא לעולם לא ידע מה אירן קנתה לו ליומולדת. היה להם סיפור אהבה מהסרטים.
כרגע החברים והמשפחה סיפרו לי על אילן פיורנטינו, הרבש״צ של כיתת הכוננות שהציל חיי תושבי שכונה בקיבוץ נחל עוז.
מיד עם הוודע על חדירת המחבלים אילן יצא מביתו, וביחד עם כיתת הכוננות הם קנו זמן יקר מאוד עד שהגיעו כוחות הביטחון.
אשתו שרון והוריו יהודה ונורית סיפרו לי על רוח ההתנדבות שהייתה בו וכיתת הכוננות הייתה פרוייקט חייו.
הוא היה דואג להוציא אותם לאימונים כל הזמן ובזמן אמת הם הצליחו לחסל מחבלים רבים.
יהי זכרו של אילן ברוך.