1/4 כפי שבוודאי שמעתם, וירוסים יכולים לשמש ככלי בהנדסה גנטית - בשימוש יומיומי במעבדה, וגם במחקרים קליניים לטיפול במחלות חשוכות מרפא. עד כמה הוירוסים הם כלי יעיל למטרה זו, והאם ניתן להכווין אותם לרקמות ספציפיות ביצור רב-תאי? מאמר חדשני יכול לרמז לנו על כיווני מחקר חדשים בנושא:
4/4 בניסוי in-vivo בעכברים, החוקרים הראו שניתן להשתמש ב-Lentivirus שהונדס באותה השיטה - על מנת להדביק תאי שריר מתמיינים - ובכך לנסות לטפל במחלות שריר הנובעות מבסיס גנטי. הוקטור הויראלי הדביק את תאי השריר בלבד - והצליח לטפל בניוון שרירים מסוג Duchenne בעכברי הניסוי.
ניסויים שנערכו במסגרת המחקר הראו תוצאות מבטיחות עבור טכניקת PRINT- הוכח שהיא מחדירה ביעילות גנים שלמים לגנום מבלי להשפיע על תפקוד גנים אחרים ובכך היא עשויה לשמש ככלי מהפכני לטיפול במגוון רחב של מחלות תורשתיות בשורשיהן הגנטיים.
https://t.co/arM1FZFdny
לשחק את אלוהים- הדור הבא של העריכה הגנטית
טכניקה חדשה המכונה PRINT (Precise RNA-mediated Insertion of Transgene) שואפת להתגבר על המגבלות של טכניקות עריכת גנים נוכחיות כמו CRISPR-Cas9 או אסטרטגיות וקטור ויראלי, שעלולות לעורר תגובה חיסונית או מוטגנזה של הגנום.
המחקר הראה שלמעלה מ-50% מהתאים האנושיים יכולים לצבור מספר טרנסגנים של 2kb, מתוכם יותר מ-50% באורך מלא עם מינימום אירועים מחוץ למטרה או שגיאות סינתזה של cDNA. המחקר מדווח שאירועים מחוץ למטרה ושגיאות סינתזת cDNA היו נדירות ביותר, כאשר רק שגיאה אחת זוהתה לכל כ-10,000 זוגות בסיסים.
חשוב להתחסן כל שנה לשפעת, אבל למה?
נגיף ה-Influenza, האחראי לשפעת העונתית שתוקפת אותנו כל שנה, הוא וירוס שעובר מוטציה בקצב מהיר. מאוד. ידעתם שזה קורה גם בתוך הגוף שלנו?
מסתבר שאחרי שנדבקים בשפעת, בתוכנו נוצרים וריאנטים שונים שלו בקצב מאוד מהיר -->
אבל, באזורי החלבון המזוהים על ידי מערכת החיסון שלנו, רוב המוטציות רועשות וזה חשוב לווירוס כדי להתחמק ממערכת החיסון שלנו ולהמשיך להדביק עוד אנשים.
לכן כל שנה השפעת חוזרת בשינוי אדרת - מאוד דומה לעצמה אבל בשינוי קל כך שלגוף קשה להילחם נגדה בכלים שפיתח לעצמו בהדבקות הקודמות.
לצערנו, לא תמיד יש סוף טוב. חלבון הNef של הוירוס יודע להתגבר על החלבון התאי SERINC5. הNef אורז את SERINC5 ושולח אותו לפח הזבל התאי- האנדוזום, וכך מקדם את ההדבקה של הוירוס. למרות הקושי יש פוטנציאל לSERINC5! הוא יכול להוות מקור למחקרי המשך ומודל לפיתוח טיפולים עתידיים.
את נגיף הHIV-1 אתם בטח מכירים כאחד מהזנים שאחראים למחלת האיידס, אבל שמעתם על החלבון שלו Nef שידוע בחשיבותו להדבקה והתפתחות המחלה? בסדרה של ניסויים מצאו שכאשר פוגעים בNef יכולת ההדבקה של הוירוס יורדת, אבל יש גם חדשות טובות! החוקרים מצאו חלבון תאי שמצליח לעכב את ההדבקה.
לא סתם SERINC5 קיבל את הבמה, אפשר להבין כמה הוא חשוב לפי זה שהוא שמור אבולוציונית- וריאציה שלו קיימת ביצורים פשוטים כמו שמרים וגם ביצורים מורכבים כמונו. הוא גם יכול להשפיע על וירוסים נוספים בעלי מנגנון כניסה לתא מארח הדומה לוירוס הHIV-1.
בהתאם לתוצאות שהתקבלו, החוקרים הציעו מנגנון דו-שלבי המתאר את מודל הROCC בהדבקה ויראלית ע"י הנגיף EBV:
1. התחלת סינתזת DNA ויראלי מעוררת תגובה תאית המובילה לדחיסת כרומטין.
2. הDNA הוויראלי החדש מניע את הכרומטין אל שולי התא.
ממצאים אלו מספקים תובנות לגבי השלב הפרודוקטיבי של הנגיף🤔
נגיף אפשטיין-בר (EBV) הוא נגיף DNA ממשפחת נגיפי ההרפס.🧬
המחקר מציג כיצד EBV גורם ל-DNA בתא המארח להידחס ולעבור לפריפריה של התא, מה שמפנה מקום לשכפול הוויראלי שלו.🔎
היכולת המיוחדת הזאת של הווירוס נקראת "ROCC", והיא מתאפשרת בזכות מספר גנים נגיפיים חיוניים הפועלים במהלך ההדבקה.😷
לאחר מכן, הם השתמשו בחומרים מעכבי סינתזת DNA ויראלי (GCV ו-PAA) ובדקו את השפעתם על הגנים הוויראליים השותפים לתהליך.
באופן מפתיע, הם ראו שעיכוב סינתזת ה-DNA הוויראלי לא מנע את דחיסת כרומטין המארח, אבל כן מנע את הנעתו לשולי התא!😮
תוצאה זו מדגישה את המורכבות שבהדבקה ע"י הנגיף EBV.
אם אין לכם מספיק סיבות לשנוא יתושים, הכירו את וירוס הצ'יקונגוניה, נגיף רנא חד גדילי חיובי ובעל מעטפת המועבר בין בני אדם ע"י יתושים מודבקים. הוירוס גורם לחום, כאבי שרירים ומפרקים, בחילות, עייפות ואכזבה מהחופשה. נכון לעכשיו אין תרופה או חיסון, אבל יש דוחה יתושים ומחקר חדש בנושא.
אל דאגה, "גשרי" אגרה בדרך לעזרה. בעזרת המחקר אנחנו מתחילים להבין את מערכת ה"גשרים" הממברנליים של הוירוס ואולי ע"י מחקר נוסף נוכל גם לנצל אותה לרווחתינו, ע"י פיתוח של תרופות/חיסונים המסייעים למערכת החיסון והנוגדנים בזיהוי טוב יותר של ה"גשרים", ולנו בלהפסיק להסריח מדוחה יתושים.