Suriye’de, 2014’te her şey bitmek üzerdeyken, teröristler Başkanlık Sarayına kadar gelmişken, İran elçiliği tahliye edilirken o gitmedi ve Beşşar’a sordu “Kalıp direnecek misin?” Beşşar direnmeyi seçti. 2019’da savaşı fiilen kazandık. Allah ona rahmet etsin, Kudüs özgürleşecek.
مهرجان دعوي في مدينة حمص ضمن حملة «لأنه الله»
ضمن فعاليات حملة «لأنه الله»، نظّمت مديرية أوقاف حمص بالتعاون مع إدارة التوعية الإلكترونية والإرشاد، مهرجاناً دعوياً في مدينة حمص
بتصير (متطرف وداعشي) بنظرهم بس حكيت بشرع الله، وشعائر الله، وعظّمة شعائر الله، وجاهرت بدين الله، وتكلمت بما أمر الله ورسوله، وكيف علمنا الله ورسوله ان نعبد الله حق عبادة، وألّا نخشى في دين الله عزّ وجلّ لومةَ لائم.
بدهم دين الإسلام على كيفهم، وليس كما أنزله الله تعالى.
سنواجه العمل الإرهابي الذي استهدف الكرك بأشد العقوبات. ومن توهم أن رصاص الغدر يشق صف الأردنيين، خاب مسعاه أمام صلابتنا ووحدتنا. جميع الأردنيين من شمال الوطن لجنوبه شركاء الأرض والموقف ولن ينفذ بينهما غدر. أحر التعازي لذوي الشهداء وأمنياتنا بالشفاء للمصابين
دم الأردني غالي، وسنضرب بيد من حديد من تطاول على هذا البلد
@zakorahmed0 شيخنا كلنا منعرف ابناء الجنوب المسلمين السنّة السوريين مارح يبيعو ارضهم، ورح يدفعو دم وعم يدفعو دم كرمالها، بس وين دعم الدولة الحقيقي لأبناء الجنوب؟
هل الدولة عم تدعم القنيطرة ودرعا بالغذاء والدواء والمال متل ما ندعمت السويداء المحتلة بترميم البيوت والامتيازات الي انعطلتهم؟
نعود للحلقة الأولى: "من يُحرر يُقرر"، صدقني انا لو الي محرر البلد لكنت قررت ما اعطي مناصب غير لجماعتي, واذا ضغطوا علي دولياً، كنت عملت الي عملو ابو محمد بالزبط😂😂😂😂
מדרעא ועד אידליב: גל המחאות נגד ישראל והסכנה שבהמשך המדיניות הנוכחית
התמונות שמגיעות היום מסוריה צריכות להטריד את מקבלי ההחלטות בישראל. מדרעא וקוניטרה ועד אידליב וחסכה, דרך דמשק וחומס, מתקיימות מחאות נגד הנוכחות והפעילות הישראלית בדרום המדינה. לא מדובר רק בעוד ביטוי לרטוריקה האנטי־ישראלית המוכרת. הפעם בולטים במיוחד הפריסה הגיאוגרפית של המחאות והמסר הלאומי המאחד. גם התקשורת הרשמית מעניקה למחאות סיקור נרחב. הסוגיה הישראלית, שעד כה נותרה בעיקר נחלתם של תושבי הדרום, מתחילה להדהד ברחבי סוריה:
1. כמעט שנתיים חלפו מאז כניסת צה"ל לדרום סוריה בעקבות נפילת משטר אסד בדצמבר 2024. לאורך התקופה הזו, למעט מספר אירועים נקודתיים, לא נרשם חיכוך אלים משמעותי ומתמשך עם האוכלוסייה המקומית, וגם לא ראינו מחאה אנטי־ישראלית עממית בהיקפים ובפריסה הגיאוגרפית המסתמנים כעת. חשוב להדגיש: בשלב זה מדובר במחאות שקטות, גם אם הרטוריקה המלווה אותן חריפה. אבל אסור לטעות ולפרש את השקט הזה כהשלמה עם המציאות.
2. לישראל יש דאגות ביטחוניות מוצדקות בדרום סוריה. המציאות שם עדיין שברירית, המשטר החדש רחוק משליטה מלאה בשטח, וגורמים עוינים, בהם דאעש, חמאס, איראן ושלוחיה, ממשיכים לחפש הזדמנויות לערער את היציבות ולבסס מחדש תשתיות טרור. אחרי 7 באוקטובר, ברור גם מדוע ישראל אינה מוכנה לקחת סיכונים בגבולותיה.
3. אבל חשוב להבין שהנוכחות הישראלית בדרום סוריה אינה סטטית, וגם המחיר שלה אינו נשאר קבוע. פשיטות תכופות לכפרים, כניסות לבתי תושבים, מעצרים, פגיעה בשגרת החיים ובפרנסה, ולאחרונה גם אירועי ירי קטלניים - כל אלה מצטברים לכדי מציאות שמייצרת תסכול, כעס ועוינות גוברת.
4. בחלק מהמקרים ייתכן שהפעילות הצבאית מוצדקת מבחינה מבצעית. אבל קשה להתעלם מהאירועים האחרונים, ובפרט מהירי שבו נהרג אתמול מועאד סלאמה אל־בעיר, צעיר עם תסמונת דאון מהכפר ג'מלה שבמערב דרעא. צה"ל טוען כי הכוח זיהה איום ופעל להסרתו, והאירוע מצוי בבדיקה. זה אינו המקרה היחיד בתקופה האחרונה שבו דווח על פגיעה באדם עם מוגבלות במהלך פעילות ישראלית.
5. כפי שהתרענו לא פעם, זו הייתה רק שאלה של זמן עד שהחיכוך המצטבר עם האוכלוסייה המקומית יתורגם להתנגדות רחבה יותר. המחאות הנוכחיות עשויות להיות סימן ראשון לכך. העובדה שהן מתרחבות מעבר לדרום סוריה, ומלוות במסרים של אחדות לאומית וריבונות, מלמדת שהנוכחות הישראלית הופכת בהדרגה מסוגיה ביטחונית מקומית לסוגיה לאומית סורית.
6. ופה טמון הסיכון האסטרטגי: ישראל עלולה לייצר במו ידיה את האיום שהיא מבקשת למנוע. במקום לחזק את האינטרס של המשטר החדש בדמשק לשמור על גבול שקט ולהימנע מעימות עם ישראל, אנו עלולים לדחוק אותו, תחת לחץ ציבורי הולך וגובר, לאמץ עמדה עוינת וניצית יותר. ובמקביל, לספק לגורמים קיצוניים הזדמנות לגייס תמיכה ציבורית בשם ההתנגדות לישראל.
7. הפעלת כוח צבאי, חיונית ככל שתהיה במקרים מסוימים, אינה יכולה להוות תחליף למדיניות ארוכת טווח. ישראל חייבת לייצר בהירות גדולה יותר לגבי מטרותיה בדרום סוריה, להבחין בין איומים ביטחוניים ממשיים לבין האוכלוסייה האזרחית, ולצמצם ככל הניתן את הפגיעה בשגרת חייה. ובעיקר, עליה לשמר ולקדם ערוצי הידברות ומשא ומתן רציני עם השלטון החדש בדמשק, בין אם הוא מוצא חן בעינינו ובין אם לאו.
8. הסדרה ביטחונית, גם אם מוגבלת והדרגתית, עם מנגנוני פיקוח, ערבויות וחופש פעולה מול איומים ממשיים, עשויה לשרת את האינטרס הישראלי טוב יותר מהישענות בלתי מוגבלת על כוח צבאי. ממשלה ישראלית חדשה תצטרך לבחון מחדש את המסלול הזה, לפני שהמגמות המתפתחות יהפכו למציאות שקשה יהיה לשנות.
כי בסופו של יום, לא רק הסורים עייפים ממלחמות. גם אנחנו.