What would an ordinary Iranian family gain if a free Iran stood beside Israel?
First, money staying in Iran instead of going to missiles and proxies. And for Israelis, finally visiting. I plan to be one of the first tour guides.
From my interview in Persian with Kayhan London (October 7, 2026). Persian and English subtitles.
#ThamarEilamGindin #Iran #FreeIran #KayhanLondon
صداوسیمای ایران گزارشی را منتشر کرده که مسعود پزشکیان را در حالی که چراغهای اتاقش را خاموش کرده و در دمای ۱۸ درجه مشغول کار است، نشان میدهد.
انتشار این گزارش و اقدامات و اظهارات رئیس جمهور ایران برای مدیریت ناترازی انرژی، انتقادها و واکنشهای متفاوتی را به دنبال داشته است.
برخی تحلیلگران و فعالان حوزه انرژی معتقدند توصیه به مردم برای صرفهجویی، نمیتواند مشکل ساختاری ناترازی انرژی در ایران را حل کند.
بعضی هم با انتقاد از این اقدامهای پزشکیان این تصاویر را القا کننده وضعیت نامساعد کشور دانستهاند.
شهروندان و کاربران هم در شبکههای اجتماعی با اشاره به گرانی و فشارهای معیشتی، تاکید بر صرفهجویی فردی را در برابر مشکلات اساسی اقتصادی دور از واقعیتهای روزمره مردم دانستهاند.
برخی هم این رفتار او را «پوپولیستی» خوانده و خاموش کردن چراغهای دفتر مسعود پزشکیان را با روشنایی و اتلاف انرژی در مرقد بنیانگذار جمهوری اسلامی در تناقض دانستهاند.
העשרים ושניים לאחת עשרה הוא תאריך חשוב מאוד בהיסטוריה של איראן, ומונצח גם בדגל של הרפובליקה האסלאמית. בשולי כל אחד מפסי הצבע - הירוק והאדום - כתוב 11 פעמים "אללה אכבר", וביחד זה 22 פעמים. בגלל התאריך 22.11.
זהו יום ניצחון המהפכה.
אתם בטח תוהים עכשיו מה פתאום ואיך זה שלא מדברים על זה ואין מצעדים או משהו.
אז זהו, שזה לא 22 בנובמבר, זה ה-22 בחודש בהמן, שיצא בשנת 1979 וברוב השנים האחרות ב-11 בפברואר...
מה כן יש ב-22 בנובמבר?
הופעה שלי במועדון גולה בפתח תקווה!
הדלתות נפתחות בשעה 19:30 ואפשר לתפוס מקום, לאכול ולשתות, ואז ב-20:30 אני עולה על הבמה ומספרת לכם על הנעשה באיראן.
אם לא יהיו הפתעות, אנחנו כנראה נדבר על הרצח שמזעזע את איראן, שיביא אותנו לנושאי העומק של נשים, להט"ב וחוק העין תחת עין, שלא חל במקרה הזה, על הצנע שהמדינה נמצאת בו עכשיו עם קיצוב דלק וקיצוב מזון, ועל רוחות המלחמה המנשבות ועל ההפגנות שחוזרות אבל בינתיים לא מתפתחות, על מלחמת הדיסאינפורמציה, ועל איך הגענו למצב הזה.
אבל אולי יהיו הפתעות.
אני ממשיכה לעדכן את המצגת עד שעתיים לפני, כדי שהחדשות באמת יהיו הכי טריות שאפשר.
וברור שיהיה דוכן של הוצאת זרש למי שרוצה בסוף לקנות ספרים ולקבל הקדשות!
מה אתם אומרים, להשאיר את הלק?
In the first days after October 7, Israel's government was paralyzed and the people ran the country.
In Iran too, ordinary people showed extraordinary courage. The most important lesson: only the people's solidarity can save us.
From my interview in Persian with Kayhan London (October 7, 2026). Persian and English subtitles.
#ThamarEilamGindin #Iran #Israel #KayhanLondon
המלחמה יום אחד יותר קרובה מאתמול, אבל באמת יש יותר אווירה של מתיחות. באיראן התחילו להיערך ברגע שהייתה הפסקת האש, וחלק גדול מזה הוא תודעה מול העם.
ב״12 בצהריים״ עם עדי זריפי ותמיר סטיינמן (חדשות 12, 19.11) דיברתי גם על המאמר בניו יורק טיימס שקישר בין הסכרים באיראן לערי הטילים, ולמה הוא בעצם מנסה להכשיר תקיפה של תשתיות אזרחיות.
#תמרעילםגינדין #איראן #חדשות12
October 7 and Iran's Bloody January were carried out in the name of the same radical Islam.
When the world turned against Israel, Iranians truly mourned with us. And when they were massacred, the only flag raised for them around the world, besides Iran's own, was Israel's.
From my interview in Persian with Kayhan London (October 7, 2026). Persian and English subtitles.
#ThamarEilamGindin #Iran #Israel #KayhanLondon
Under the Muslim rulers, relations with Jews and Zoroastrians were not good. But that is Islam, not Iran.
During the Holocaust, official Iran took in Jewish refugees, and Iranian diplomat Abdol-Hossein Sardari used race theory to save Iranian Jews from the Nazis.
From my interview in Persian with Kayhan London (October 7, 2026). Persian and English subtitles.
#ThamarEilamGindin #Iran #Holocaust #KayhanLondon
בעאשוראא' שיעים מחוץ לאיראן מציינים את מות האמאם חסין בתהלוכות, ויש מי שמכים את עצמם עד זוב דם. באיראן התהלוכות האלה נהיו משהו אחר לגמרי.
בריאיון ב״חמישי עם יואב קרקובסקי״ (רשת ב׳, 12.11) הסברתי מה זה תעזיה, ועל תעשיית היופי(!) מסביב לאירועי האבל ההמוניים האלה.
אני אדבר על כל זאת ועוד בסימפוזיון "התגובה האיראנית" בפסטיבל כתוב בבית אריאלה היום ב-21:00. הסימפוזיון בשיתוף תיאטרון תמונע ואת"י - איגוד אמני ואמניות התיאטרון בישראל.
בסרטים שמצולמים בתוך איראן לא תראו סצנות מין. מה שכן תראו, זה נערה בת 15 שחוזרת הביתה ומחבקת דובי.
בריאיון ב״חמישי עם יואב קרקובסקי״ (רשת ב׳, 12.11) דיברתי על ״אני, תראנה, בת 15״, ולמה לדעתי הסצנה הזו חזקה יותר מכל סצנת מין.
אני אדבר על כל זאת ועוד בסימפוזיון "התגובה האיראנית" בפסטיבל כתוב בבית אריאלה הערב ב-21:00. הסימפוזיון בשיתוף תיאטרון תמונע ואת"י - איגוד אמני ואמניות התיאטרון בישראל.
בסרטים איראניים נשים הולכות עם חג׳אב גם בתוך הבית, אבל במציאות אישה איראנית לא עוטה אותו בבית כשאין גבר זר.
בריאיון ב״חמישי עם יואב קרקובסקי״ (רשת ב׳, 12.11) דיברתי על הכללים שכל סרט ומחזה באיראן חייבים לעמוד בהם, ועל מה שאני קוראת לו יצירתיות והאיראנים קוראים לו פחדנות.
אני אדבר על כל זאת ועוד בסימפוזיון "התגובה האיראנית" בפסטיבל כתוב בבית אריאלה מחר ב-21:00. הסימפוזיון בשיתוף תיאטרון תמונע ואת"י - איגוד אמני ואמניות התיאטרון בישראל.
מה שלום מג'תבא? אף אחד לא באמת יודע.
הוא מתקשר דרך מעגל מצומצם ומכתבים, וכבר בונים ממנו מיתולוגיה. יש אפילו מי שראו אותו מגיע בסתר למצעדים.
מתוך הריאיון שלי ב"בחצי היום" עם אסתי פרז בן-עמי, ברשת ב' של כאן, 8.11.2026.
#תמרעילםגינדין#איראן#רשתב
היה לי מה זה כיף בספריית המועצה האזורית גזר בראשון האחרון!
מפגש סופרת על "היועץ" ו"המלכה".
בגדול, הסברתי, גם מגילת אסתר זה סוג של רומן היסטורי: הוא מתוחקר היטב, הסיפור מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד דומה לסיפור אחר, שמסופר על אבא של אחשוורוש, גם עם נערה שנשואה למלך וגבר מבוגר מהמשפחה שמדבר איתה באמצעות סריס ומבקש ממנה לסכן את נפשה כדי להציל את עמה ובסוף מלא מלא דם בכל מקום, רק שבסיפור ההוא אין בכלל יהודים ובשלנו יש. והראיתי איך גם אנחנו וגם מחבר מגילת אסתר משתמשים בכלים דומים כדי להכניס לאווירה, רק שאנחנו משתמשים בעוד כלים מהארגז שמעיין הביא איתו, כמו להבין את המניעים של כל דמות.
בגלל זה מגילת אסתר זה י' פרקים בתנ"ך, ואנחנו מספרים את אותו סיפור ב-78 פרקים, בשני כרכים מתוך טרילוגיה...
תודה לרינה ועמבר על התמונות,
תודה למימי על ההזמנה,
ותודה לכל הקהל שהגיע, נעמתם לי מאוד :)
(בקרוב יעלו גם כמה סרטונים...)
Iran's Jews were never expelled. They are still the second-largest Jewish community in the Middle East.
When a YouTuber from Uzbekistan mistreated the Jewish guardian of the tomb of Esther and Mordechai, Iranians rallied to defend him. Whatever his faith, a foreigner had insulted an Iranian.
From my interview in Persian with Kayhan London (October 7, 2026). Persian and English subtitles.
#ThamarEilamGindin #Iran #IranianJews #KayhanLondon
לחברה אחת שלי פסלו ספר על הדת הזורואסטרית כי יש בו דברי כפירה, ולחבר אחר פסלו שיר כי שמיים לא יכולים להיות סגולים.
בריאיון ב״חמישי עם יואב קרקובסקי״ (רשת ב׳, 12.11) סיפרתי שמאז 1979 כל יצירה באיראן צריכה רישיון מהמשרד להכוונה והדרכה האסלאמית, ועד איזו רמה זה מגיע.
אני אדבר על כל זאת ועוד בסימפוזיון "התגובה האיראנית" בפסטיבל כתוב בבית אריאלה מחר ב-21:00. הסימפוזיון בשיתוף תיאטרון תמונע ואת"י - איגוד אמני ואמניות התיאטרון בישראל.
פורנו נמרים זה די משעמם...
שני נמרים איראנים ("נמר פרסי") נתפסו על חם בעדשת המצלמה של אסמאעיל מירזא-כרימי במרומי הר פירוז-כוה (כוה זה הר, אז הר פירוז-כוה זה תי"מ מיותר כמו המלך קינג ג'ורג')
נראה לי מצריך תיוג של @yuvalpi משתי סיבות.
מחנה האוהלים הצבעוניים אשר מעל לעננים.
המחנה הזה נמצא על הר דמאונד, ההר המזוהה עם קו הרקיע של טהראן, שהוא חלק מרכס אַלְבֹּרְז, הרכס הצפוני של איראן.
הרכס הזה יותר קצרצר ורזה מהזָאגְרֹס, שראינו אתמול, אבל דמאונד הוא ההר הגבוה ביותר באיראן ומככב במיתולוגיה האיראנית בשם "הר אלבֹּרז". ה- אל בשם אלבורז אינו הץאל הידיעה בערבית. באווסטית שם ההר הוא הַרַה בְּרְזַנְתִי - ההר הגבוה. הרה באווסטית זה הר! אותה מילה כמו гора ברוסית. והשורש ברז, גבוה, הוא מאותו שורש כמו גרמנית בֶּרְג, שזה גם הר. בפרסית תצטרכו להאמין לי שהשורש הופך ל-ברד ומשם ל-בל, ומכאן באלא - למעלה ו-בֹּלַנְד - גבוה.
סיסמת הפגנות חדשה באבדאנאן (שהייתה מוקד הפגנות חשוב בינואר וגם נכבשה מידי הרפובליקה האסלאמית לזמן קצר)
בגו גי דה ח'מיני - אמור/אמרי - 💩 ב(קבר של) ח'מיני
האם הרפובליקה האסלאמית מסתירה ערי טילים בסביבת סכרים?
זאת השאלה שהניו יורק טיימס שאל אתמול, בבחינת "אנחנו רק שואלים שאלות".
אפילו מחברת המאמר כתבה בטוויטר - אין לנו שום הוכחות, אבל יש לנו הרבה שאלות.
אז מוזר שמומחים למים לא יודעים את התשובות, אבל הנה תשובות לכמה מהשאלות:
למה מדינה שנמצאת במשבר מים מתמשך בונה כל כך הרבה סכרים?
*בגלל* שהיא נמצאת במשבר מים מתמשך.
בואו נסתכל על המפה של איראן: במערב רכס הרי הזאגרס (זגרוס) הגבוהים, שתמונות יפהפיות מהם ראינו בסרטון של היום בשש בבוקר.
במזרח מדבר צל-גשם, שמוגדר בוויקיפדיה כך:
מדבר צל גשם היא תופעת טבע מטאורולוגית, בה נוצר מדבר למרגלות רכס הרים גשום, אשר כמות המשקעים בו נמוכה יחסית לכמות הגשם בצידו השני של הרכס. לפעמים ההפחתה בכמות הגשמים היא כה גדולה עד אשר יורדים בצד הפחות גשום פחות מ-200 מ"מ גשם בשנה, מה שמגדיר את האזור בתור מדבר.
כלומר רוב הגשמים יורדים בהרי הזאגרס, ומשם זורמים למפרץ הפרסי, לים הכספי או חלילה לעראק ולטורקיה. לא מתאים בכלל. במיוחד במדינה עם משק מים מאתגר, שהייתה על סף התייבשות כוללת עד לפני שנה, חשוב מאוד לאגור כמה שיותר מים. שאת זה עושים באמצעות כמה שיותר סכרים. רוב הסכרים נמצאים במחוז ח'וזסתאן הדרום מערבי, כי זה אזור נמוך יחסית שנמצא מערבית לרכס הזגרוס, ושם נמצאים רוב הנהרות הגדולים. אם לא יהיו שם סכרים, כל המים ילכו לעראק או למפרץ. לא חבל?
היה גם מומחה מים שהתפלא למה צריך את כל מערכת הובלת המים ליזד, שקיימת הרבה מלפני המהפכה.
זה בגלל שהיא עיר מדברית ואין לה מקורות מים משלה.
אני לא יודעת איפה נמצאות כל ערי הטילים, זה מידע שלא קיים במקורות גלויים. אלה שנחשפו הן דווקא במזרח המדינה, אבל הגיוני שיש גם במערב, *כי זה החלק שהכי קרוב לישראל והגיוני שמשם ישגרו עלינו את הטילים*.
סטטיסטיקה 101: קורלציה אינה סיבתיות.
לגבי הקישור בין גל מעצרי פעילי איכות הסביבה לפני כמה שנים לבין ערי הטילים - זה לא דבר חדש.
לצערי אני מצטרפת לדעה של כל הרשת, שהמאמר הזה נראה כמו ניסיון להכשיר תקיפה של סכרים.
עכשיו תחשבו מה ההשלכות של תקיפת סכר כארון 4 ושחרור פתאומי של 2.27 מיליארד קוב מים על אזור מיושב.
(המאמר דיבר על קורלציה בין יעדי התקיפות של ישראל וארה"ב במלחמות האחרונות לבין פיזור הסכרים באיראן. בסרטון אני מראה את מפת התקיפות מתוך אתר ה-INSS, את מפת סכרי איראן מתוך מאמר על הפוטנציאל של פאנלים סולאריים על הסכרים, אבל ככל שהמאגר יותר גדול יש יותר מקום לפאנלים אז העיגולים מראים גם את הגודל. את החפיפה בין המפות ייצרתי ב-QGIS. הכול נמצא במערב המדינה, כן. זה עדיין לא מעיד על שום דבר. רוב הדברים באיראן נמצאים במערב כי זה האזור היותר מיושב)
Since the article doesn't present any maps, I found some maps on my own:
Dams of Iran from the linked article
Strikes on Iranian soil from the @INSS_Hebrew website
Combined by @qgis.
Considering the real size of Iran - I don't even see a correlation. And I have reasonable answers to most questions raised in the article. And even if there were a proven connection, nothing justifies attacking dams and flooding huge inhabited areas.
link to the dam artice:
https://t.co/cBHCWLV7uw
For months, @ErikaSolomon and I have investigated a question: Why does Iran keep expanding dams and water-transfer projects amid a water crisis?
Experts point to an intriguing overlap with military sites. Could some water projects have served to support Iran’s military buildup?
No conclusive evidence—but questions worth asking.
Our article @nytimes 💧
#IranWar
#MissileCity
https://t.co/Mrj71qPOri