ב-2015 היה את V15 שניסו בדרכים זרות ופליליות להפיל את ממשלת הימין.
ב-2026 זה פייק מוחלט של עיתון הארץ בשיתוף יאיר גולן ובכירים פלסטינים.
זה לא הצליח להם אז, וגם לא יצליח להם הפעם.
יש בדיחה יהודית ישנה על אדם שנכנס למסעדה ושואל את בעל המקום אם יש לו תעודת כשרות.
״תעודה אין״, משיב בעל המסעדה, ״אבל תסתכל על התמונה שעל הקיר, זה הבבא סאלי. אתה חושב שבמקום שתלויה בו תמונה של צדיק כזה ימכרו אוכל לא כשר?״
עונה לו האיש: ״אם הבבא סאלי היה עומד מאחורי הדלפק ואתה היית תלוי על הקיר - הייתי אוכל כאן. אבל כשהמצב הפוך, התמונה לא ממש עוזרת לי״.
וזו בערך התשובה לכל אנשי הימין שמסבירים מאז 7 באוקטובר שהכול בעצם באשמת השמאל.
אילו השמאל היה מנהל את המדינה, קובע את מדיניות הביטחון, מעצב את היחס לחמאס ומחזיק בכל מוקדי קבלת ההחלטות, בזמן שאתם הייתם רק תמונה על הקיר - היה היגיון לדרוש ממנו לשאת באחריות.
אבל המציאות הייתה הפוכה: אתם עמדתם מאחורי הדלפק. אתם ניהלתם את המטבח, בחרתם את המרכיבים, קבעתם את המתכון ובישלתם את התבשיל. השמאל היה לכל היותר התמונה שעל הקיר, זו שאתם מצביעים עליה בכל פעם שלקוח שואל מי אחראי למה שיצא מהמטבח.
תמונה על הקיר לא מעניקה כשרות למסעדה - והיא גם לא נושאת באחריות למה שבישל בעל הבית.
את הכישלון הזה אתם בישלתם. תפסיקו להאשים את התמונה.
ובכן, תשפ״ו.
יש לומר זאת בבהירות: תשפ״ו לא תיזכר רק כשנת משבר או כשנת ההכרעה המדממת.
היא תיזכר כשנה הגרועה והאפלה ביותר של הממשלה הזו מסיבה אחרת לחלוטין.
תשפ״ו היתה שנת הנרמול.
השנה שבה רפלקס הזעזוע הישראלי גווע ומת. השנה שבה הורגלנו, באלימות פסיכולוגית שקטה, למציאות בלתי אפשרית. למדנו לחיות בתוך מדמנה של כשל מערכתי, משכנעים את עצמנו שזהו אוויר הרים צלול.
כך למשל: ״הניצחון המוחלט״. צמד מילים שאמור היה לקפל בתוכו הבטחה אדירה, היסטורית, סופית כמעט. ומה קרה לו? נרמלנו אותו למוות. הפכנו את ״הניצחון המוחלט״ לפטפוט. לסלוגן שיווקי ריק, נטול כל כוונה אמיתית לקיימו ונטול אסטרטגיה שתגבה אותו.
הניצחון המוחלט היחיד של תשפ״ו הוא ניצחון מוחלט של האדישות, מנטרה שנועדה להשתיק מחשבה ביקורתית. מילים שהפכו למסטיק שאיבד את טעמו, ועדיין הממשלה לועסת אותו בפומבי, ואנחנו ממשיכים לבלוע.
נתניהו. יש בישראל אדם הנושא בתואר ראש הממשלה, אך מבחינת לקיחת אחריות? קדחת. ואקום. היעדר האחריות הפך מחיסרון באופי של מנהיג למערכת ההפעלה של המדינה.
התפרסם כי נתניהו ידע על השבעה באוקטובר בעקבות שיחת אזהרה מפורשת מהאמירויות. פעם, גילוי כזה היה מצית את הרחובות באש קדושה, משתק את המשק ודורש דין וחשבון מיידי. ובתשפ״ו? דממה. צקצוק שפתיים קולקטיבי. עוד פוש שאנחנו מחליקים שמאלה, והרחובות ריקים. נרמלנו את העובדה שהעומד בראש המערכת חסין מאחריות.
הרי החטופים כבר חזרו כולם הביתה. הפצע המדמם ביותר נסגר איכשהו, ועדיין, ועדת חקירה ממלכתית אין. הממשלה דוחה, ממסמסת, מעלימה. ואנחנו התרגלנו למדינה שלא חוקרת אסונות ומוחקת את ספר הרישום.
יש כאן משרד לביטחון לאומי בראשות אדם שהפך את הביטחון הלאומי לאנרכיה ממוסדת. הרצח במגזר הערבי הפך מרעידת אדמה מוסרית לסטטיסטיקה של שולי החדשות. דם נשפך ברחובות כמים, גופות נערמות מיום ליום, והציבור התרגל שזהו איננו פשע יותר, זו תוכנית עבודה חלופית של מדינה שהרימה ידיים.
נרמלנו גם תיאוריות קונספירציה ותיאוריות בגידה רעילות בתוך המיינסטרים הישראלי, המוצגות ללא בושה בפאנלים של שישי.
רחובות ישראל הופקרו לבריונות. אדם כמו מרדכי דוד מהלך בהם, ומגדף באין מפריע ניצולי שואה או אזרחים תמימים , כולם מטרה ניידת לזעם שמתורגם ללייקים בטיקטוק. והמשטרה? ממצמצת ומעלימה עין. התרגלנו לבריונות פומבית כאילו היא מס רכישה שעלינו לשלם כדי להלך על המדרכה.
טילים בליסטיים מאיראן על מדינת ישראל. בעולם נורמלי, זו עילה למלחמה. אצלנו בתשפ״ו? נרמלנו את המתקפה. קמנו בבוקר, ניערנו את האבק והמשכנו הלאה כאילו ירד ברד.
מחריד מזה הוא מה שנרמלנו ביחס לבנינו. ראיתם חיילי צה״ל מתראיינים בטלוויזיה עם פנים מטושטשות? מתוך פחד ממשי מתביעות בבית הדין בהאג. איזו חרפה היסטורית. המדינה שולחת אותם להילחם, אך משאירה אותם חשופים לגמרי, והם נאלצים להסתתר מאחורי צלליות.
וכשהם חוזרים הביתה? השתיקה האטומה סביב אובדנות החיילים היא אות קין חברתי. דור שלם קורס לפוסט-טראומה. נשלחו אל התופת, חזרו שבורים, ונשכחו בחדר הסמוך.
אנחנו פליטים בארצנו. עשרות אלפים עדיין עקורים. התרגלנו להיות מדינה מצורעת. וכשאנחנו טסים לחו״ל? אנחנו מנמיכים קול, מחליפים שפה ברכבת, מפחדים להגיד שאנחנו מישראל. התרגלנו ששונאים אותנו והפנמנו את הבושה.
ההסתגלות היא מנגנון הישרדות, אך מה שמציל את האדם הבודד, הורג את האומה. שנת תשפ״ו הייתה השנה שבה הפסקנו לדרוש מהמדינה את המובן מאליו.
בעשרים ושבעה באוקטובר נלך לקלפיות כדי לבדוק משהו עמוק יותר מהשאלה מי ירכיב את הקואליציה. בעשרים ושבעה באוקטובר נגלה את האמת על עצמנו. נגלה אם רק התרגלנו למציאות המופקרת הזו, שזה, כאמור, כשל אנושי מובן, או האם, חלילה, גם השלמנו איתה.
הלוואי שלא השלמנו.
מכתב אישי פתוח לעו"ד טליק גואילי, משוריינת של נתניהו, מקום תשיעי ברשימת הליכוד:
"טליק, כמעט שנתיים וחצי מאות אלפי אזרחים ישראלים נלחמו ברחובות, בכיכרות, וברשתות החברתיות, להחזיר את הבן הגיבור שלך, רס"ל רני ז"ל ועוד 249 חטופים, ילדים, נשים, גברים, מבוגרים ומבוגרות, יהודים וערבים.
רני, לוחם יס"מ בן ה-24, היה החטוף החלל האחרון שהוחזר מרצועת עזה, לפני כשבעה חודשים.
רני היה לוחם יס"מ נגב, אשר פעל בעוז ובחירוף נפש בקרב בעלומים, בשבעה באוקטובר. בבוקר אותה שבת שחורה, יצא רני מביתו במיתר לעוטף עזה למרות שסבל מכתף פרוקה. במהלך הלחימה הנחושה והאמיצה שניהל מול המחבלים, חמוש באקדחו האישי בלבד, הציל רני יותר מ-100 בני אדם ממסיבת הנובה וחיסל 14 מחבלים, עד שנהרג ונחטף.
מאז השבעה באוקטובר 2023, נאבקתי ברחובות וברשתות החברתיות להחזרת החטופים, בעיקר ליוויתי ותמכתי במשפחתו של איתי חן ז"ל, השיריונר הגיבור שהציל עם חבריו לצוות פרץ, את תושבי קיבוץ נחל עוז. איתי הוחזר מעזה לאדמת המולדת שכה אהב, לאחר 760 ימים ולילות של גהינום עבור משפחתו.
לאחר שאיתי הובא למנוחת עולמים, נשבעתי יחד עם החברים במקום עבודתי בפרופימקס, לסייע לך ולמשפחתך, עד שתוכלו לסגור מעגל ולהחזיר את רני הבייתה.
מידי יום שישי בצהריים הגעתי עם עוד מאות א.נשים טובים, מופלאים וערכיים לקבלות שבת בכיכר החטופים, רצינו לוודא שרני לא יישכח ושהממשלה וצה"ל ימשיכו במאמצים להחזיר אותו אליכם, קראנו והתפללנו להחזרתו של רני.
את קבלות השבת ארגנה התנועה הקיבוצית, כל שישי קיבוץ אחר אימץ אל הטקס.
בקבלות השבת נכחו כל פעם כ -400 אנשים, קיבוצניקים ועירוניים, חילונים, ליברלים, אוהבי אדם, אזרחים טובים שמחוייבים לערבות הדדית. היו שם בכיכר א.נשים מדהימים עם תחושת סולידריות, איכפתיות ונתינה, דמוקרטים, ליברלים, ישראל היפה בשיאה.
טליק, את יודעת מי לא היה שם בכיכר?
לא היו שם ביביסטים, משיחיסטים ומתנחלים, אפילו לא אחד, חיפשתי אותם בנרות, כיפות, ציציות, מגבעות שחורות, שום כלום, נאדה.
לא היו שם בכיכר, חברי כנסת מהליכוד, לא מעוצמה יהודית ולא ממפלגת הציונות הדתית, גם אוכלי המוות איתמר בן גביר וסמוטריץ' לא טרחו להגיע אפילו לא פעם אחת, לא ראיתי ולו גם פעם אחת את החברים שלך מפורום "תקווה" הלאומני ומפורום "גבורה" המשיחיסטי, לא את צביקה מור, לא את אליהו ליבמן וגם לא את איציק בונצל. גם לא היו שם בכיכר, שאר השרים המטורללים, סטרוק, שיקלי ואמסלם שהתנגדו לחלק מעסקאות החטופים.
הייתי נאיבי טליק, לא היה טעם לחפש אותם, את עבודת הקודש הזו, למענך ושאר בני המשפחה, הם השאירו לנו, בעיקר חילונים, מימין ומשמאל, אוהבי אדם באשר הוא.
בשעה שאני וחבריי נאבקנו עבורכם, תמכנו, השקענו מזמננו, ממרצנו ומכספנו, חיבקנו אתכם, עודדנו אתכם, לחצנו על ראש הממשלה ושריו להביא עסקה, החברים שלך מהליכוד וממפלגות הימין המשיחי, המשיכו לחרב את מדינת ישראל, לקיים כאן מלחמת נצח, לשסע, להסית, לפלג, לקרוע את החברה הישראלית לגזרים, להשחית את מערכת החינוך, להוציא אותנו ממשפחת העמים, להסיט תקציבים לחרדים המשתמטים ולטרוריסטים היהודים במאחזים הלא חוקיים ביהודה ושומרון שמבעירים את הארץ הזו.
המאבק של מאות אלפי ישראלים פטריוטים להחזרת החטופים, לא היה מול הטרוריסטים הארורים מהחמאס, הוא היה כנגד ממשלת הדמים של נתניהו, אליה, במתכונת חדשה והזויה יותר, את בוחרת להצטרף, ממשלה מופקרת ומפקירה עליה השתלטו גורמים משיחיסטים, גזענים, מושחתים, פונדמליסטים יהודים.
את קולטת טליק, את מתמודדת מטעם הליכוד, מפלגת שלטון שכבר כמעט חמישים שנים שולטת כאן ברציפות, מפלגה מושחתת ומסואבת אשר הביאה את המדינה הזו אל פי פחת, את משוריינת ע"י הראש של אותה מפלגה ארורה, הראש שאחראי על טבח השבעה באוקטובר, הראש שמתנער מהטבח, מכחיש אותו, מעלים אותו ולא לוקח עליו אחריות.
טליק, את מצטרפת לראש ממשלה שהפקיר את בנך למותו, כמו שגם הפקיר עוד אלפי לוחמים ואזרחים שנטבחו, נחטפו, נאנסו ונפצעו, במשמרת שלו, את מצטרפת למפלגה שחלק מחבריה וחלק משותפיה לממשלת הדמים, הצביעו נגד עסקאות לשחרור חטופים.
קבלות השבת בכיכר החטופים היו שיקוף של החברה הישראלית החילונית ליברלית, זו העגלה המלאה האמיתית, האנשים בכיכר חידדו לי על מה ומול מי אנחנו נלחמים כאן, המלחמה היא לא בין שמאל לימין או בין דתיים לחילונים, המלחמה היא על פניה של מדינת ישראל במאה השנים הבאות, על צביונה, על ערכיה הבסיסיים ולמעשה על עצם קיומה."
המשך המכתב שלי לטליק בתגובה הראשונה 👇
בסרטון המצורף, אגם ברגר, התצפיתנית שנחטפה, מנגנת בכינור בעוד קבלת שבת בה קראנו להחזרתו של רני גואילי ז"ל, גיבור ישראל.
@talikgvili@hagitchen@EmailRubychen