ינון מגל קרא לי השבוע ב"פטריוטים" "פתאט".
להילחם על האמת זה פתאטי? לדרוש תשובות זה פתאטי? תשפטו אתם כי ינון מגל הוא המשפיען הכי שקרן בישראל. זו לא דעה, זו עובדה.
הוא משתמש בבמה קבועה ב־103FM ובערוץ 14 להסית נגד חצי מהעם ולהגן על הקואליציה שוב ושוב.
השבוע הוא העביר לעובדי התעשייה האווירית הרצאה שהכותרת שלה הייתה "הקרב על התודעה".
🟡 ברצינות? טוב שלא הזמינו את יונתן אוריך להרצות שם. אבל מה שהכי הדהים אותי: מגל דיבר שם על אחדות בזמן שאמר שהיתר הם ״ערוצי תרעלה״.
אז הגעתי לשם כדי לשאול אותו כמה שאלות פשוטות:
1️⃣ איך אתה לא מתבייש להטיף לאחדות, ובאותה נשימה להסית נגד מיליוני ישראלים?
2️⃣ למה אתה משקר לצופים שלך ולא מתקן?
3️⃣ האם ערוץ 14 הוא עדיין ״ערוץ זעיר״?
🔴 מגל התחמק וקרא לי בשמות. אז הנה שאלה רביעית, ינון: למה לא ענית אפילו על שאלה אחת? יכול להיות שזה פשוט כי אין לך תשובות?
״כאן היה מכחול ואנו שניים,
מציירים ציור בתוך צבעים, שלא יוכלו לדהות.
כאן היתה טירה ונהר זורם בלי מים,
עברתי רק כדי לראות״
אסתר שמיר הייתה חלק בלתי נפרד מפסקול חיינו. יוצרת מלאת תעוזה, שציירה מילים שלא ידהו.
מעבר ליצירותיה, אסתר הייתה חברה במפלגת הדמוקרטים, ובחרה להשמיע קול ברור וצלול למען דמוקרטיה, זכויות אדם וחתירה לשלום, גם בעידן בו אנשי תרבות ורוח רבים בוחרים להחריש.
זכיתי לפגוש את אסתר לפני מספר חודשים בחוג בית, ופגשתי אישה מלאת אופטימיות ושמחת חיים, גם בעודה נאבקת במחלת הסרטן.
אסתר שייכת לדור של יוצרים ומשוררים שהעניקו לנו רבים מנכסי צאן הברזל של התרבות הישראלית וגם קריאת כיוון ערכית וציבורית. היא תחסר מאוד.
יהי זכרה ברוך
עצב גדול.
לוסי אהריש @lucyaharish האלופה מקבלת תואר דוקטור של כבוד באוניברסיטת רייכמן @ReichmanUni, בין היתר, על הקול הברור והאמיץ שמשמיעה בתקשורת, על המאבק בקיצוניות ועל אומץ ליבה האזרחי. מלכה👸🏻
מזכיר שלפי מסמכי רייבן שפורסמו בבלאסט הצרפתי כבר ב-2021 ונתניהו לא תבע בגינם אף אחד או הכחיש - הוא קיבל מהקטארים בסוף 2018 50,000,000$ למימון מערך הנדסת התודעה שלו לפני הבחירות, בדיוק באותו זמן שהוא אישר לקטארים להעביר לחמאס בעזה כל חודש מזוודות דולרים.
כתב אישום על הסוכן הקטארי אוריך.
כפי שהתרעתי בעבר, אדם שנאשם בפרשת הבגידה החמורה ביותר בתולדות המדינה, תוך פגיעה מכוונת בביטחון הלאומי בזמן מלחמה, לא יכול לדרוך אפילו יום אחד נוסף בלשכת ראש הממשלה.
המשך הנוכחות שלו שם היא סיכון ביטחוני ממשי לכולנו - מי שבגד ופגע בביטחון המדינה פעם אחת, צריך להיות מורחק לצמיתות ועם אות קלון, מכל מוקד ציבורי ובטח מקודש הקודשים של לשכת ראש הממשלה.
העובדה שנתניהו לא מראה לו את הדלת החוצה, ומנתק איתו כל מגע באופן מיידי, מוכיחה בפעם המי יודע כמה שהפגיעה בבטחון המדינה התרחשה בידיעתו המלאה.
לאחר שנעיף את החבורה הזאת, נדע מה עוד קרה תחת נתניהו על חשבון האינטרס הישראלי ובעבור בצע כסף.
ענת סרגוסטי, מנהלת תחום חופש העיתונות בארגון העיתונאים והעיתונאיות וממקימות ערוץ 2 לשעבר, כותבת: ״אחרי חצות, כמו גנבים בלילה, נשלח נוסח מתוקן לסעיפים בחוק התקשורת. אחד התיקונים מעניק סמכות לראש הממשלה בהתייעצות עם גורמי ביטחון (זיני? גופמן?) לתת הוראות לגופי שידור. זה נכנס לתוקף *לפני* הבחירות. יוכל גם לסגור אותם. החוק יועלה בקרוב לקריאה שנייה ושלישית״.
הכנסת אשרה סופית את חוק ההכפפה של המחלקה לחקירות שוטרים לפוליטיקאים. זה הוא אחד מהחוקים המושחתים והמסוכנים של ההפיכה המשטרית.
החוק לא יסייע לאף אזרח שנפגע מאלימות משטרתית או מניצול לרעה של סמכויות המשטרה. האלימות של שוטרים היא הדבר האחרון שמעניין את הקואליציה הדורסנית והאלימה הזו.
כל יעודו של החוק הוא להרתיע קציני משטרה מלחקור פוליטיקאים מושחתים ללא מורא ומלחקור עבריינים שמנהלים קשרים הדוקים עם פוליטיקאים, כפי שאנו רואים בסביבתו של השר בן גביר ובמעגלים הולכים ומתרחבים של מפלגת הליכוד.
בכל משא ומתן קואליציוני הדמוקרטים ידרשו את ביטול החוק המסוכן הזה. אנחנו נחולל רפורמה אמתית במח"ש כזו שתעזור לאזרחים ולא לפוליטיקאים המושחתים ולחברים העבריינים שלהם.
שמחה רוטמן יושב בוועדת החוקה, מדושן, זחוח, חליפה מסודרת, פטיש ביד.
מולו יושבת מרב סבירסקי. מרב, שההורים שלה, אורית ורפי, נשחטו בבארי בבוקר ההוא. מרב, שאחיה איתי נחטף בחיים ולבסוף נרצח בשבי חמאס. היא מביטה לו בעיניים, כולה צער חשוף, והוא? בלי למצמץ, בקור רוח פסיכופתי של פקיד קבלה במלון שקרס, מסביר לה שהייתה להם קדנציה ״נפלאה״.
ואז, כי הדם מלכלך לו את הפריים ואת הסידור הפוליטי, הוא פשוט מוציא אותה מהחדר.
יש משהו כל כך גרוטסקי, כל כך חולני באטימות הזאת. האיש שניצח על תזמורת הטיטאניק של הרפורמה המשפטית, שעזר לפרק פה את המדינה לחתיכות, עומד על סיפון טובע עמוס בדם ובהרס, מסתכל לאחות יתומה ושכולה בעיניים ומכריז שמעולם לא הפלגנו מהר יותר.
זו יריקה היישר לפרצוף של השכול הישראלי, אל מול המצלמות.
ולמה הוא אומר ״נפלאה״? ולמה נתניהו מהנהן? כי אין להם כלום. שום דבר. הכל כישלון מוחלט.
קדנציה ״נפלאה״ שמורכבת מ-1,200 קברים, חבל ארץ שלם שננטש ונשרף, ופוסט-טראומה לאומית. אז כשאין לך אפילו קבלה אחת להציג, כשכל מה שנגעת בו הפך לאפר, לאן אתה הולך? הכי נמוך שאפשר. לבוידעם של האייטיז.
הם מוציאים משם את בדיחות דוד לוי העבשות, מנערים קצת את האבק, וקוראים לפרויקט ״האנגלית של איזנקוט״.
זאת בדיוק אותה שיטה, מול שכול-זחיחות. מול אחריות - לעג. מול כישלון - הסחת דעת.
קמפיין בחירות שלם של ראש ממשלת המחדל שעוסק במבטא של רמטכ״ל לשעבר. אדם שאיבד את הבן והאחיין שלו במלחמה שאתם מנהלים, והליכוד, בהיעדר טיפת בושה או הישג בודד להשוויץ בו, מחליט לתקוף את הדקדוק שלו. זה טקסטבוק של פאניקה פוליטית.
כשניהול המדינה הוא קטסטרופה קולוסאלית, בואו נצחק על ה-Th שלו.
וזה הופך לגרוטסקי אפילו יותר כשמגלים מי מנהל את קמפיין הליכוד הזה. איש שתוך כדי המלחמה, בזמן שחיילים שלנו חופרים בתוך קירות של מנהרות בעזה, קיבל כסף מקטאר. קטאר! אותו ארנק שמממן את סינוואר, מימן את מי שמריץ עכשיו את קמפיין השנאה נגד איזנקוט.
אז קדימה. תצחקו על המבטא של גדי. תעיפו את מרב סבירסקי מהוועדה למסדרון. תמשיכו לדקלם באולפנים שהכל היה פשוט נפלא. אבל אל תעזו לחשוב שאנחנו סנילים. לא נשכח לעולם מי ישב על ההגה בשבעה באוקטובר, מי היה ראש הממשלה של האסון, ומי במקום לקחת אחריות, העדיף לקבור את הבושה ביריקה ולנהל קמפיין של בדיחות קרש על אנגלית.