לא שמעת את שליח ביידן לשיחות העסקה לשחרור!!! בטח שלא שמעת כי זה לא מתאים לתיזה שלך "מומחה לזירה הפלשתינית". בולשיט, כך הוא כינה את הטענה שלכםשביבי לא רצה עסקה,החמאס משך את הזמן 5 שבועות ללא תשובה. הוא זה שמנע את כל העסקאות והסיכומים מרחיקי הלכת מצד ישראל. אתה טיפש ועוד איך טיפש
ממלכתית כדי לנקות את רונן בר רוצח ההמונים,את הרמטכ"ל המפקיר את חליווה הנהנתן!!! ועוד כהנה וכהנה סרבנים ואחים לנשק וכל מה שקדם לכך. זה זריקת עידוד מושלמת לחמאס והוא ניצל אותה.
" רק 2 ישובים יכבשו". סינואר לא עמד בהסכם.
זכינו!
יש לנו ראש ממשלה שהוא אפליקציית התרעות!
ממש צבע אדום עם שיער סגול.
אם חס ושלום המטוס היה נופל הוא היה נעלם ומאשים את כל העולם. אבל כשיש טייס הודי גיבור שהציל את המטוס? הוא רץ לנתב"ג.
זה הסמרטוט שלא חיכה לאף אחד מהחטופים! זה האפס שלא חיכה לאף אחד מקורבנות טבח נתניהו!
אפליקציית התרעות עם שיער סגול בתפעול הסוכנים הקטארים.
עמי דרור
לכל העדכונים >>>
https://t.co/15JyTiRwo1
נתניהו לא טיפש, גם בעיני מי שמתנגד לו וחולה ברלב"ת קשה. אז דווקא בעיצומה של סערה תקשורתית, חודש לפני הבחירות, הוא יעזוב הכול וייסע לשם רק כדי להשיג הכחשה?
מי שמייחס לו חישוב פוליטי בכל צעד, צריך להסביר למה דווקא כאן הוא מניח שנתניהו טיפש או שמחלת הרלב"ת פוגעת לו ביכולת להפעיל מוח.
ח"כ מירב בן ארי (ביחד) מכוונת לתפקיד שרה בממשלה הבאה: "צברתי מספיק ניסיון בשביל לקחת חלק בתפקיד החשוב הזה"
@Meravbenari@attaliami@gidonucko1
צילום מסך מתוך i24NEWS
אני נשבע שאעשה כל שביכולתי למען אחדות בעם האהוב שלי ולמען תיקון המדינה היחידה שלנו.
מתפלל שה׳ יכתוב אותנו בספר חיים, ברכה ושלום.
גמר חתימה טובה לכל עם ישראל האהוב🇮🇱
בזמן מלחמה קשה הפרקליטות לא דחתה את עדות נתניה, מלחמה בכמה זירות שנתניה צריך לנהל לא איפשרו את הדחייה, אז למה עכשיו זה לא מקובל לפני בחירות!!!!
הבחירות שווה למלחמה? לא ולא.
🔴 אין גבול לחוצפה של שופרית הפרקליטות תמר אלמוג על חשבוננו, שמכנה את עצמה כ"פרשנית וכראש תחום המשפט".
🔴 לא די בכך שאלמוג מצנזרת על חשבוננו את העדויות הדרמטיות ממשפט נתניהו, כולל זו השבוע על פגישת בן כספית וערן קמין בלי אישור יועמ"ש – עדויות הממחישות כיצד פעלו המשטרה והפרקליטות באופן עברייני בתפירת התיקים.
🔴 אז עכשיו היא טוענת, כמובן בשירות הפרקליטות, שהמטרה של הזמנת מנדלבליט לעדות היא בשביל "להוציא כותרת". סליחה?! מה עם האמת, מה עם הצדק, מה עם האינטרס הציבורי? את אלמוג זה לא מעניין.
🔴 אלמוג "שכחה" גם שמנדלבליט בחר להגיש כתב אישום כשנתניהו על מדשאות הבית הלבן; היא גם "שכחה" שמערכת אכיפת החוק הדליפה פלילית לפני כל מערכת בחירות בזמנו שקרים על תיקי נתניהו כדי להטות בחירות, בין היתר לאלמוג עצמה.
🔴 עדות מנדלבליט תהיה לבטח יום הכיפורים של מערכת אכיפת החוק, אבל גם תהיה יום הכיפורים של כל "כתבי" המשפט ו"ראשי תחום המשפט" בתקשורת הישראלית שחסמו מידע לציבור על תפירת התיקים.
הערב אתיישב סביב שולחן החג יחד עם מתן, אילנה, נטלי ושני.
ואני עדיין צריכה שמישהו יצבוט אותי, אני עדיין לא מאמינה שהחלום שלי התגשם.
עם ההכנות לחג, אני נזכרת איך חיפשתי את הילד שלי בתוך חשיכה גדולה,
היו ימים שפחדתי, לילות שהתגעגעתי עד שכאב לי בגוף, רגעים שלא ידעתי מאיפה אביא כוח לעוד יום.
ואז הסתכלתי סביבי וראיתי אתכם, אזרחים ואזרחיות שעזבו הכל ובאו לעמוד איתנו, אנשים שמעולם לא הכרתי והפכו למשפחה.
עמדתם איתנו בשמש ובגשם, בכבישים, בכיכרות, בצמתים, מול שער בגין. החזקתם שלטים. צעדתם. צעקתם. בכיתם, התפללתם, הבאתם אוכל, מים וחיבוק.
לפעמים פשוט עמדתם לידנו, כדי שנדע שאנחנו לא לבד.
אל תגידו לי שהחברה הישראלית נשברה, אני ראיתי אותה קמה.
כשהאדמה רעדה מתחת לרגליים שלנו, אזרחי המדינה הזאת החזיקו אותנו, והחזיקו את המדינה.
מילואימניקים עזבו משפחות ויצאו להילחם.
מתנדבים הקימו חמ”לים.
אנשים פתחו בתים.
נשים וגברים הסיעו, בישלו, תרמו, חיפשו, ליוו משפחות, עמדו איתנו שבוע אחרי שבוע, חודש אחרי חודש, גם כשכבר היה קשה לשאת את הכאב. וראיתי.
ראיתי איך הלב שלכם נשבר יחד עם הלב שלי.
אתם הייתם המאבק.
הייתם הקול כשהגרון שלנו נשרף מלצעוק.
הייתם הרגליים כשהגוף כבר לא הצליח ללכת.
הייתם התקווה כשכמעט איבדנו אותה.
ואני לא מתנצלת. לא על אף צעקה. לא על אף חסימת כביש. לא על אף לילה שבו לא נתנו למדינה הזאת לישון בשקט.
ולא על כך שדרשנו שוב ושוב: תחזירו אותם הביתה.
כשאמרו שאנחנו מגזימים, צעקנו חזק יותר.
כשניסו לייאש אותנו, קמנו לעוד יום.
כשניסו להפריד בינינו, החזקנו ידיים חזק יותר.
והיו גם רגעים נוראים:
לוחמים שלא חזרו.
משפחות שדפיקה אחת בדלת שינתה את חייהן לנצח.
חטופים שלא הצלחנו להשיב בחיים. יקירים שחיכינו להם חודשים ארוכים רק כדי שיוכלו סוף־סוף לשוב לאדמתם ולהיקבר בבית.
את השמות שלהם אסור להשאיר רק על מצבות. הם צריכים להיות כתובים בדרך שבה נבנה מכאן את המדינה הזאת.
כי אחרי הכאב נשארת השאלה איזו מדינה נהיה?
אני רוצה את המדינה שפגשתי ברחובות.
את העם שלא מחכה שמישהו אחר יעשה. שרואה אדם במצוקה ואומר: אני בא.
שלא שואל “מה יוצא לי מזה?” אלא “איפה צריך אותי?”
את ישראל שהוכיחה שגורל משותף הוא לא סיסמה.
אני מתגעגעת למה שאבד לנו.
לאנשים, לתמימות ולחיים שהיו לפני.
את מה שאבד אי אפשר להחזיר,
אבל את מה שגילינו בעצמנו אסור לנו לאבד.
בתוך התקופה האיומה הזאת פגשתי את מדינת ישראל שלי ואני יודעת שהיא עוד תשוב.
ישראל שלי. ישראל שלנו.
חזקה יותר. חומלת יותר.
נדיבה יותר.
ראויה יותר לאנשים המופלאים שחיים בה.
בקרוב מאד אנחנו נשיב אותה.
שנה טובה מדינה אהובה שלנו
🩵🇮🇱🩵
כשאתה קופץ ראש מרצון ומתוך אינטרס לתוך כור ההיתוך שהכינו עבורך קבוצת קיבוצניקים גזעניים, אתה יוצא ממנו בצלמם ודמותם של אלה שראו בהורים שלך לא יותר מבבונים.
אבל גם היחס המשפיל והאפליה הפושעת שחוו ההורים שלך, לא גרמו להם לעולם לאיים בירידה מהארץ, והם תמיד חינכו את ילדיהם לאהוב את המדינה בכל מצב, ולהישאר כאן חרף הקשיים, כי זו מולדתנו והארץ שהובטחה לאבות אבותינו.
האיש הזה מאס מן הסתם בחינוך של הוריו, ולכן אימץ את אג׳נדת קפלן הבזויה, נעדרת הפטריוטיות וחסרת השורשים.