@Lee_malach הזכות הזו צריכה להיות למי שמרגיש שמדינת ישראל חשובה לו ורואה בהמשך קיומה הכרח.
ואיך נדע לזהות את אותם אנשים? אני חושב שהדרישה מהם, להשקיע מכספם ולבוא להצביע כאן (בניגוד למקובל בחלק גדול מהעולם שבו ניתן להצביע מחו״ל), מהווה אמצעי מיון טוב.
בד״כ ממשלה מבקשת אמון על סמך הישגי העבר והבטחה לעתיד.
ביבי מציע פחד: לא שהוא יצליח, אלא שאחרים ייכשלו יותר.
אחרי אסון ה- 7.10, וההידרדרות בכל הפרמטרים, על סמך הוא חושב שמגיעות לו עוד 4 שנים?
ביום שלישי אני אבחר בתקווה לעתיד טוב יותר. באפשרות לתקן, ואצביע לדמוקרטים.
מ צ ב י ע י ם ב ש ב י ל ם.
(שושקה אנגלמייר)
מצביעים בשביל אלה שהופקרו במנהרות.
מצביעים בשביל אלה שצעקו בחושך, מורעבים,
ואיש לא שמע.
מצביעים בשביל אלה שננטשו בקיבוצים,
במושבים ובערים.
מצביעים בשביל המשפחות שפורקו, בשביל הבתים שנהרסו, בשביל האמון שנשבר לרסיסים.
מצביעים בשביל אלה שכבר לא יכולים להגיע לבחור,
אבל הזעקה שלהם חייבת להדהד.
מצביעים בשבילם ובשביל העתיד של כולנו.
העובדה שהציוץ הזה שלי עשה ראטיו ל- @AvishayBenHaim (אני עם פחות מ- 300 עוקבים, 233 לייקים, הד״ר עם 98 אלף עוקבים, 89 לייקים) מעוררת בי תקווה. תקווה שלסחורת הפלגנות, השיסוי ולאוטו-גזענות של הד״ר כבר אין קונים מחוץ לערוץ 14.
@AvishayBenHaim אשתמש בפראפרזה על מילותיך, לצערי ״אתה גזען שאינו מודע לגזענותו״.
במקום לברך את אייזנקוט על כך שהצליח להפוך לראש מפלגה עם סיכוי אמיתי להפוך לראש ממשלה, אתה מעדיף לתמוך באלו שסבורים שהוא רק ״בובה על חוט״ של אשכנזים, אלו שסבורים שזו התקרה של יוצא עדות המזרח.
צר לי עליך ד״ר גזענות
@AvishayBenHaim כמו שאמרתי, לשיטתך אייזנקוט לא הגיע לאן שהגיע בזכות כישוריו, אלא רק בזכות ״ההגמוניה״
לא אני הופך את הדברים, זה אתה שמנסה לסדר את המציאות כדי שתתאים לתאוריה שלך ולא יכול להודות שאיזנקוט (״מעולה״ כדבריך) הגיע לאן שהגיע בזכות עצמו. כי אם תודה, הלכה התיאוריה שלך.
@AvishayBenHaim בדיוק מה שחשבתי. אתה פשוט מסרב להאמין שאיזנקוט הגיע לאן שהגיע בזכות כישוריו. אתה מסרב להאמין שמי שהגיע לתפקיד רמטכ״ל, מצליח להגיע לתפקיד ראש מפלגה המובילה בסקרים בזכות עצמו.
כי הרי איך זה יתכן שמזרחי מגיע לתפקיד כזה?
כל עוד לא תאמין בכך, אתה גרוע כמו (או יותר) מכל ההגמוניה
אין אף מפלגה שיש לה סיכוי להביא לשינוי חברתי ולסיום הכיבוש כמו הדמוקרטים. אין. ואם אתם לא מצביעים לה אתם לא עסוקים בגורל הפלסטינים או המדינה הזו, אלא ביכולת שלכם להתרברב ולהתנשא על אחרים.
האם זו מפלגה מושלמת? לא. האם הם עשו טעויות? כן. האם יש לי ביקורת עליהם לפעמים? יש. יחד עם זאת היא בנויה מאנשים שרוצים שלום ושגשוג ולא מלחמה אינסופית. הציפייה של חלק בשמאל שתיבחר פה ממשלה שתתקן את כל מה שראוי לתקן בחציש מרגע הבחירה היא ילדותית והזויה.
אין ולא תהיה פה מפלגה מושלמת שגם תצליח להיבחר לכנסת, גם תצליח להשפיע על מדיניות וגם תעשה הכל נכון. זה לא יקרה. אתם יכולים להמשיך להצביע למפלגות ה״מושלמות״ שלכם (שצר לי, הן די מזוויעות בדרכן) ולהמשיך לצפות במדינה הזו קורסת ובפלסטינים ויהודים נרצחים בסכסוך אינסופי כי לא קיבלתם מפלגה קאסטום מייד לעיצוב הפנים שלכם למדינת ישראל.
רוצים קאסטום מייד? לכו לנגר ותניחו לי. ערימת בלתי נסבלים.
אם האמת תדפוק לך הלילה בדלת, אתה לא תפתח לה. אתה תכבה מהר את האור בסלון, תלחש לילדים שיהיו בשקט, תציץ דרך העינית בחושך ותחכה שהיא תתייאש ותלך לשכנים.
כי אמת היא עסק מתיש. היא לא באה עם פילטרים, והיא אף פעם לא מבטיחה שתנצח את כולם בחמש דקות בלי לשלם מחיר.
במקום זה העדפנו לקנות אשליות ארוזות יפה. סיפרו לנו שאנחנו בלתי מנוצחים, שכסף במזוודות לעזה קונה שקט, שמשפט בינלאומי זה סתם רעש רקע, ושאפשר לנהל מדינה על בסיס קומבינות וחיוכים למצלמה. וכשהמציאות התפוצצה לכולנו בפרצוף, במקום להביט במראה, אנשים פשוט הגבירו את הווליום של השקר.
בקלפי, כשעומדים לבד מאחורי הפרגוד, יש פתק עם מילה שכולם מכירים: אמת.
שנים זה הרגיש כמו מיתוג ארכיוני, אבל בתוך הטירוף הזה, הדמוקרטים החזירו למילה הזאת את המשמעות הפשוטה והחדה שלה: להגיד את המציאות כפי שהיא, בפנים, בלי להתחנף. זה לא תמיד מחליק חלק בגרון של מי שהתרגל לסמי הרגעה פוליטיים, אבל זה הדבר היחיד שיכול להציל את המקום הזה מקריסה.
בואו נדבר רגע על פטריוטיות. קל נורא לחלק ציונים באהבת המולדת כשיושבים באולפן ממוזג בערוץ 14, מרוחים במייק-אפ מול מצלמות שמשדרות לבייס, ומקבלים שכר על הסברים למה השלטון מושלם וכל השאר בוגדים. שום פטריוט מקצועי לא ירד דרומה בשבעה באוקטובר. ינון מגל, שמתהדר בעברו הצבאי בכל הזדמנות, התייצב באותו בוקר כמו שעון באולפן כדי לבצר את ההגנה על הפוליטיקאים.
באותן שעות בדיוק, יאיר גולן לא חיכה לפקודה ולא חיפש צוות צילום. הוא עלה על מדים, לקח נשק, נכנס לאוטו הפרטי שלו ודהר ישר לתוך התופת של כביש 232 כדי לשלוף צעירים מבין השיחים תחת אש חיה. ואז המכונה המשומנת מעיזה להפיץ שהוא והדמוקרטים הם ״נגד צה"ל״.
אנשים שמעולם לא החזיקו נשק, משתמטים מקצועיים ופוליטיקאים שמעבירים חוקי פטור בזמן שמילואימניקים קורסים, מעיזים להטיף על נאמנות לאדם שהקדיש ארבעים שנה לביטחון המדינה ושבניו נלחמים בחזית.
כדי לייצר דה-לגיטימציה, שולפים ציטוטים וצורחים אותם. קחו את המשפט שעשו עליו סיבוב: ״מדינה שפויה לא הורגת תינוקות כתחביב״. אבל האמת פשוטה: גולן לא דיבר על החיילים, הוא דיבר על חוסר האחריות של ההנהגה. מפקד אמיתי יודע ששמירה על החוק הבינלאומי היא שכפ״ץ הברזל של הלוחמים. מי שבאמת מסכן את חיילי צה״ל הם אותם שרים שמצייצים על פצצות אטום והרעבה בשביל לייקים, ומגישים להאג ראיות על מגש של כסף.
כשיאיר גולן נשא את נאום התהליכים, כולם התנפלו עליו כי הוא קלקל את החגיגה. היום כל תהליך כזה מתממש בדיוק כואב. וזה לא רק הוא: תסתכלו על נעמה לזימי, אפרת רייטן, גלעד קריב. אנשים שלא באו להצטלם, אלא נאבקים יום-יום בוועדות הכנסת על תקציבים למפונים, על זכויות משרתים ועל בלימת שחיתות.
אפשר להמשיך להאמין למי שמוכר ״ניצחונות מוחלטים״ בזמן שהוא לא מעז להגיע להלוויות ולהביט לאזרחים בעיניים. ואפשר לעשות מעשה בוגר, מפוכח ואמיץ: לבחור באמת. בפעם הבאה שהיא דופקת לכם בדלת, אל תכבו את האור בסלון. תפתחו לה.