אני גאה @netanyahu מה שקרה היום זה נס! מסקנה מיום הזה שאת מדינית ישראל אי אפשר לנצח במלחמה רק דיפלומטיה! לא לשכוח אותם מדינות הביאו לחרם הנפט 1973 ובסוף החליטו להגיע להסכם, הפלסטנאים לא רואים איך סדר העדיפויות השתנה והם כבר לא מענים(סין השחקנים החדשים)התלג הישראלי זה הכוח שלנו.
הבחירות שהיו השבוע בעיר ניו יורק בתוך המפלגה הדמוקרטית, שבהן יהודים התמודדו מול אנשים שלדעתי אין להם עשייה משמעותית בפועל, הראו שינוי עמוק שעובר על החברה האמריקאית. רבים נבחרו על בסיס תמיכה של זוהרן ממדאני, והתוכן שם לא היה העיר ניו יורק, אלא ישראל, “מדינת רצח עם” והמלחמה במזרח התיכון.
כבר בסוף שנת 2020 כתבתי שב-20 השנים האחרונות חלו שינויים משמעותיים בהרכב הדמוגרפי של האוכלוסייה האמריקנית, ובעקבות זאת גם בפרופיל של בעלי זכות הבחירה. את השינוי אפשר היה לראות כבר בבחירות לקונגרס בשנת 2018, כאשר נבחרה קבוצה המזוהה עם האגף הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית: אלכסנדריה אוקסיו-קורטז, איינה פרסלי, אילהאן עומאר ו-ראשידה טליב. הן משתייכות לאגף הרדיקלי של הדמוקרטים וזוכות למעמד ולהשפעה ההולכים ומתעצמים. היום אנחנו רק שש שנים אחרי, ורואים מה הולך בבחירות המוניציפליות בניו יורק ובוושינגטון. אור האזהרה היה כבר לפני מספר שנים.
ארצות הברית כבר לא מאמינה רק בדמוקרטיה ובערכים משותפים. אין יותר בהכרח את אותם ערכים משותפים שעליהם נבנתה הברית עם ישראל. היא מקבלת את קטר, את טורקיה ולעיתים גם מוכרת אינטרסים בהתאם לצרכים שלה.
לפי הדברים שאמר השבוע הנשיא דונלד טראמפ, שלפיהם הוא יגיד לראש הממשלה בנימין נתניהו מה לעשות בלבנון, כל פעולה צבאית כזאת היא גם אובדן מסוים של ריבונות. בקדנציה הראשונה של טראמפ הייתה בישראל קריאה לברית הגנה עם ארצות הברית, ומזל שהייתה ביקורת מבית שמנעה את המהלך הזה.
רואים עכשיו במשא ומתן מול איראן כיצד האינטרסים האמריקאיים הם שמנהלים את הברית בין המדינות ולא בהכרח האינטרסים הישראליים. הדברים שאומר היום נתניהו על כך שישראל צריכה להיות מעצמה ביטחונית עצמאית אינם נאמרים סתם. הוא מבין שישראל לא יכולה להניח שתקבל תמיד את אותו היקף הסיוע והתמיכה מארצות הברית.
אבל אני רוצה לשאול שאלה גדולה שהיא קריטית לביטחון הלאומי שלנו:
איפה היינו כל השנים שבהן קטר הפעילה עוצמה רכה בארצות הברית, השקיעה באוניברסיטאות, בתקשורת וברשתות החברתיות? ישראל אפילו לא פעלה במערך הסברה משמעותי ולא הקימה מערכת של עוצמה רכה ותודעה.
היום, עם השינוי בארצות הברית ועם הדרך שבה ישראל נתפסת, צריך להבין שקטר והכאפייה כבר אינם רק סמל של חופש דת בעיני רבים, אלא גם סמל של כוח, השפעה וערכים של האסלאם.
ביום שיהיה נשיא דמוקרטי אנחנו נרגיש מה זה להיות דרום אפריקה, כאשר ארצות הברית תפעל לבטל את הסכם AGOA בין המדינות ותפעיל לחץ מדיני וכלכלי בהתאם לאינטרסים שלה.
גם בצד הרפובליקני, והשינוי שמביא סגן הנשיא ג’יי די ואנס, אם הייתי בקבינט הישראלי לא הייתי מדבר על תנועת MAGA כאילו היא ארצות הברית כולה. מדובר בזרם פוליטי, בדיוק כפי שנאמר במערכות הבחירות על טראמפ שהוא היטלר.
מרקו רוביו לא סתם לא מנהל את המשא ומתן מול איראן. טראמפ צריך גם להוריד את הביקורת מבית מצד MAGA.
נכון שטראמפ נתן לנתניהו אשראי משמעותי לנהל את הסבב השני מול איראן, אבל מבחינתי היה כאן גם מחדל של נתניהו ושל אגף המחקר באמ”ן. זו אחת מוועדות החקירה החשובות ביותר שצריכות לקום כאן.
אני רוצה להזכיר שנתניהו ואגף המחקר באמ”ן הובילו קו במשך 15 שנה ולא חשבו שנגיע לרגע הזה. כבר בעת היציאה מהסכם הסכם הגרעין עם איראן בשנת 2018 היה ברור שהזמן לעימות מול איראן מתקרב, אבל לא חשבו על מצר הורמוז ולא הבינו שהשעון הכלכלי הוא זה שמכתיב את קצב המלחמה.
זאת למרות שידענו שמלחמת מלחמת איראן-עיראק נמשכה שנים ולא שיתקה את העולם.
התמונה של קושנר, ראש ממשלת קטר וסגן הנשיא אומרת הכול.
עכשיו אני רוצה לשאול:
עזבו אותי מעוד טייסת של מטוסי אף 35 שתגיע בעוד עשור לישראל, כשכבר למדינות מסביב יהיו מטוסים דומים, מתקדמים יותר או פחות. את הכסף הזה צריך להוציא לפיתוח מקומי כמה שיותר מהר, כי השעון של ישראל בתחום פיתוח המטוסים והנשק הקונבנציונלי מתחיל להצטמצם. וזה כבר לא קשור רק אלינו. הפעם זה כבר ארצות הברית וסין.
השאלה הגדולה היא איך ישראל הפסידה את דעת הקהל.
איך לא שומעים גם היום את התקשורת, את צה”ל ואת אגף המחקר באמ”ן נותנים התרעה אסטרטגית כללית, בדיוק כמו ב-7 באוקטובר? לא מספיקה תשובה של “עשינו משהו” כדי לצאת ידי חובה.
צה”ל רואה שממשלה לא מתפקדת? שייקח את התקציב, יעבוד ויפעל יחד עם דובר צה”ל כדי למנוע מקטר ומתנועת החרם לפעול מולנו כמעט ללא מענה בזירת התודעה.
לדעתי, כבר אחרי הנסיגה מלבנון היה צריך להקים חטיבת תודעה, כי זאת המלחמה של דור התקשורת והרשתות החברתיות. מהדורות החדשות היו צריכות לפתוח על זה.
לא שמעתי כמעט אף מועמד מדבר על הנושא האסטרטגי הזה. הכול הפך לוויכוח על גיוס, ביבי או לא ביבי.כולם צריכים לשאול את השאלה הזאת, וכולם צריכים לפעול.
לא לא אתה! מקווה שבכנסת הבאה לא נראה אותך! מקווה מאוד כי אנשים כמוך לא מתאים לייצג את ישראל בעולם וגם מתחום העסקי לא היתי שולח אותך לגייס משקיעים כי אין לך נסיון, אבל דבר אחד אני יודע אחים לנשק מותג שרוף אז תחפש לך משהו אחר לדבר עליו משהו חכם, המצב הדמוגרפי בארה״ב ואיך השפעה שלו באה על המדינה שלנו אבל אתה לא הכתובת לזה, סליחה .
למה בארץ לא מבינים נכון את הממשל מלכתחילה?
טראמפ אמר אתמול שהוא נותן למו״מ חלון של 5 ימים. כאן בדיוק הבעיה. במקום זה, אני הייתי דורש הפסקת אש של 5 ימים משני הצדדים, תוך כדי ניהול המו״מ. אם הצד השני לא היה משתף פעולה, לא הייתי ממהר לפעולה צבאית. בזמן זה כן הייתי מפעיל את Reza Pahlavi במקביל, יחד עם קריאה לאזרחים לצאת לרחובות. ככה היינו יוצרים לחץ כפול: גם על המשטר עצמו וגם בודקים האם בכלל יש פוטנציאל אמיתי להחלפתו. זה היה נותן אינדיקציה ברורה לאן המו״מ הולך. בנוסף, צריך להבין שאם בכלל ייחתם הסכם, אחד התנאים המרכזיים מבחינת המשטר האיראני היה דרישה ברורה שלארצות הברית לא תהיה זכות להתערב בענייני הפנים של איראן. הסעיף הזה היה חייב לעלות במו״מ ולהיות מעוגן בצורה מפורשת.
בפועל, נראה שטראמפ כבר מתחיל להתקפל. הוא הפעיל מחדש את הערוץ דרך פקיסטן, ערוץ שהיה על המדף כבר כשבוע. זה לא מקרי. גם סגן הנשיא מעורב, ויש עליו ביקורת פנימית לא קטנה בנושא הזה. אם אין סיכוי אמיתי להחלפת המשטר, אז האלטרנטיבה שנשארת היא הסלמה משמעותית כולל אפשרות של שליחת חיילים אמריקאים ופתיחת מצרי הורמוז. אבל במצב כזה, זה כבר נראה שלשני הצדדים אין הרבה מה להפסיד.ולכן, חלון ההזדמנויות מאוד מצומצם.נראה שגם התגובה הולכת ונחלשת, והמלחמה כבר מתחילה להיכנס לשלב של תפוקה שולית פוחתת. אם בסוף לא יוצא מאיראן 400ק״ג אורניום במהלך משמעותי לא עשינו כלום.
@NaorNarkis חוצפה ! בגלל בג״צ חמץ יש קרע באמון של בית המשפט ואת זה ראינו במחאה ! אם את לא יודע לכבד את אחר סה״כ 6 ימים אין טעם להמשיך לחיות כאן נסגור את המדינה או נפתח 12 שבטים גם כך זה הולך לכיוון שם. וכן תעשה כל סקר ותראה 80 אחוז רוצים לכבד את החג.
כמה דברים על הפרשה, על המשטרה ועל הפרקליטות.
בעיני, ההתנהלות כאן גורמת נזק חמור לאמון הציבור. משפטית, מדובר בתיק בעייתי מאוד, כמעט קלאסי של מילה כנגד מילה.
בחקירה הראשונה פלדשטיין לא אמר באופן ברור שמדובר בצחי. גם החוקר לא המשיך ושאל מי בדיוק בלשכה מדובר. החקירה התנהלה באופן כללי, בלי ירידה לפרטים ובלי מיצוי בסיסי של העובדות.
רק לאחר הגשת כתב האישום פלדשטיין פנה לעומרי אסנהיים וטען שצחי אמר לו שהוא יכול “לכבות את החקירה”, עבירה לפי סעיף 244 לחוק העונשין, שדינה עד שלוש שנות מאסר.
גם נושא החקירה של צה״ל על הדלפה צץ רק בדיעבד. במועד החקירה פלדשטיין כלל לא ידע שהתקיימה חקירה כזו. רק לאחר מכן, ובעיקר דרך התקשורת, התחיל לדבר על כך.
אם טענת המשטרה נכונה, לפיה קצין בכיר בצה״ל הדליף לצחי מידע על עצם החקירה ושמות החוקרים, ברור שלא מדובר בשיחת טלפון, לא במייל ולא בהודעה כתובה. לכל היותר מדובר בשיחה פנים אל פנים. כלומר, אין ראיה, ואין דרך אמיתית להוכיח את הטענה.
המשטרה טוענת שצחי לא אמור היה לדעת את שמות החוקרים. מנגד, פלדשטיין עצמו אמר בראיון שצחי הראה לו פתק עם שמות החוקרים. זה מחזק לכאורה את גרסת פלדשטיין, אבל איך המשטרה תוכל להוכיח שאכן היה פתק כזה? אין לכך שום ראיה.
יותר מזה. גם אם קצין בכיר אמר לראש הסגל שיש חקירה, וראש הסגל שאל את פלדשטיין אם הוא מכיר את העניין, ופלדשטיין ענה שכן, זה דווקא מחזק את המסקנה שצחי עצמו לא ידע על מה בדיוק החקירה, ולא שלט בפרטים.
ולכן אני מתקשה להבין את ההתעקשות של המשטרה והפרקליטות על עבירה שעונשה עד שלוש שנות מאסר, כאשר מבחינה ראייתית מדובר בתיק שקשה מאוד לנהל. גם אם יוגש כתב אישום, התוצאה הסבירה היא לכל היותר עבודות שירות. אז למה החפירה האובססיבית הזו?
מהזווית המשפטית שלי, נראה שהמאמץ האמיתי הוא להגיע לטלפון של צחי כדי “לגלות דברים אחרים”. זו לא דרך פעולה של משטר דמוקרטי. זו אינדיקציה לאיכות חקירה נמוכה. זה מזכיר שיטות שבהן עוצרים עברייני תנועה כדי לבצע חיפוש בתקווה למצוא עבירה אחרת.
ואם נלך עם ההיגיון הזה עד הסוף, בואו נעזוב רגע את צחי. נתחיל “לשבת” על כל מנכ״ל של חברת ביטוח, נעצור אותו, נחרים לו את הטלפון ונחפש התכתבויות עם מנהלי השקעות. המדינה תישרף.
לפעמים קשה להבין את שיקול הדעת של הפרקליטות והמשטרה. חשוב גם לזכור שביבי יכול מחר בבוקר לסיים את כל הסיפור הזה, אם יאשר רטרואקטיבית את פרסום המסמך מכוח החוק. ברגע כזה כל החקירה נופלת. תמיד אפשר לומר “ביטחון המדינה”, קיבלתי החלטה, והוויכוח יחזור לבג״ץ על סבירות ההחלטה.
צריך לדעת על מה מנהלים מלחמות, ועל מה לא! שיש כזה נזק באימון המערכת!
אני רואה את בנט רץ בין פורומים, אוניברסיטאות וכנסי הייטק, וכולם כבר ממהרים להכתיר אותו כ”יצחק רבין החדש”. אז בואו נגיד כמה דברים לא סקסיים בנוף הזה (בנט 2026).
להופיע באוניברסיטאות ובפורומים של אנשי הייטק זה נחמד, זה מצטלם טוב, וזה עובד מעולה באזורי חיוג 03-04. אבל אלקטורלית זה לא מביא ניצחון. גם סקרי העומק שלו מראים בדיוק את זה. הרשת מלאה בתמונות מכנסים בתל אביב והסביבה, עם אותו קהל בדיוק, שוב ושוב. את הסבתא מסעודה משדרות, עם הילדים והנכדים שלה, הוא לא יצליח להביא לכנסים האלה, ושם בדיוק נמצא הקלפי מבחינה דמוגרפית.
אם הוא באמת מועמד לראשות ממשלה, אני רוצה לראות את בנט בבאר שבע, בית שמש, ירושלים, חצור, דימונה, נתיבות ועוד יישובי פריפריה, ממלא אולמות באמת, ולא רק ברשת. אני גם לא רואה אותו מתקבל במכינות של הציבור הדתי לאומי, עצמונה, עלי, המקומות שבהם נבנית הנהגה לאורך זמן.
וצריך להגיד את האמת: אם יהיה אחוז הצבעה גבוה בפריפריה, מבחינה דמוגרפית בנט 2026 יישאר יפה בעיקר ברשת. כל מי שחושב שמדובר ביצחק רבין החדש או בדמות מנהיגותית. בנט הוא לא הכתובת, וזה עוד לפני שיתחילו קמפיינים של שקרן, חבר של ערבים ושאר רעשי הרקע הקבועים.
תקשיבו. אני בן 36, גדלתי במושב, בפריפריה.
לפני עשרים שנה לא היו רשתות חברתיות, לא היה אינטרנט בכל כיס, ולא הייתה דרך אמיתית ללמוד על העולם. מי שגדל רחוק מהמרכז, בפריפריה, היה צמא למידע, להבנה, לקול אחר. היה לי MP3 בכיס, בדרך לשדה או במשק, ושם מצאנו את גלי צה”ל.
אני זוכר את עצמי, ילד, נער, חייל, עובד בבוקר בשדות עד הצהריים, שומע את רזי ברקאי ויעל דן. אלה היו הקולות הראשונים שלימדו אותי לחשוב, להבין, להקשיב.
הם נתנו לי השכלה שלא קיבלתי בבית הספר, פתחו לי את הראש, וגרמו לי לרצות לדעת יותר על החברה שבה אני חי.
גלי צה”ל נתנה קול למי שגדל רחוק מהמרכז, נתנה לפריפריה הזדמנות להבין את המציאות הישראלית.
היא נתנה לכל ילד שעבד בשדה עם רדיו קטן תחושת שייכות, תקווה, והבנה שיש עוד עולם מחוץ לרפת או לטרקטור.
ואם כבר מדברים על גלי צה”ל ; חשוב להזכיר גם את יעקב ברדוגו. מי שהכניס אותו לתחנה, ונתן לו את המיקרופון הראשון יחד עם ירון וילנסקי, עשה צעד אמיץ.
התוכנית שלהם הייתה תענוג לשמוע.
ויכול להיות שלא כולם הסכימו עם מה שנאמר שם, אבל הייתה שם עיתונות אמיתית, שיח, דעות, חום ואנושיות.
אני לא נכנס לתוכן של השנים האחרונות, אולי בעשור האחרון פחות עקבתי, בשנים האחרונות אני בעיקר שומע בבוקר את התחנה - אבל זה היה מקום שחיבר, לא הפריד. ולכן, ההחלטה לסגור את גלי צה”ל כואבת לי.
אני איש ימין, מצביע ליכוד, וככה זה יישאר. אבל התחנה הזו לא הייתה של ימין או של שמאל היא הייתה של כולנו!
גלי צה”ל הייתה אוניברסיטה פתוחה בחינם, מיקרופון של המדינה כולה. לסגור תחנה כזו זו טעות היסטורית.
החיים של רובנו כבר חזרו לשגרה, אבל החטופים שלנו עדיין שם, רחוק, בלב של כולנו.
זו לא עוד תחנה. זו נשמה ישראלית אמיתית שצריך לשמור עליה