Las panaderías finas (también llamadas gourmet o artesanales) se diferencian de las tradicionales porque priorizan fermentaciones largas, masa madre, harinas de calidad (a veces de molino de piedra o cereales antiguos) y técnicas manuales. El resultado son panes con más sabor, mejor digestibilidad y cortezas y migas más.
Berichte aus CEUTA zeigen, dass die illegalen Migranten Jagd auf Enten, Gänse und andere Haustiere machen.
Gestern hat es einen Baby-Delfin erwischt. Das Jungtier schwamm in der Nähe des Ufers, sie zogen es aus dem Wasser und schlugen es mit einem Stock tot. Anschließend trugen sie stolz ihre „Trophäe“ weg.
Tierquälerei. Vergewaltigung minderjähriger Mädchen. Überfälle. Massenschlägereien. Gewalt überall.
Wollen wir solche Menschen wirklich in unserer Nachbarschaft haben?
موقع يجعلك تسبح في الفضاء وترى عظمة الخالق عز وجل
هوا ايضاً تطبيق تستطيع تحميله على هاتفك مع أني أفضل أن تشاهده عن طريق الحاسوب او اللابتوب.
تنقل بين الكواكب والمجرات ومعرفة المسافات والمساحات والأحجام بين كل كوكب ونجم.
جدا ينفع لمن يعملوا أو مهتمين بأعمال الفضاء والفلك.
الموقع أو التطبيق 👈https://t.co/RQCwcHDdyO
מכתבי מ״פ מהמלחמה | חלק 2
***אזהרת טריגר***
הפוסט מכיל תוכן קשה לצפיה
משדרות המשכתי לכפר עזה. זה קרה די מהר. קיבלתי שיחת טלפון מקצין בחטיבה שאמר שהוא חייב עזרה ושנגיע כמה שיותר מהר. אז נסענו, פשוט בלי לחשוב יותר מדי.
עלינו על כביש 232. כמעט מיד הבנו שמשהו לא בסדר. מתחת לגשר בכניסה לכביש ראינו טנק. טנק עומד מתחת לגשר, בכביש רגיל במדינת ישראל. אני זוכר שהסתכלתי עליו ולא הבנתי מה אני רואה. למה יש פה טנק? איך הגענו למצב שטנק עומד באמצע כביש במדינת ישראל?
אחרי נסיעה קשה עם מראות קשים
הגענו לשער הצהוב של הקיבוץ.
זאת הייתה הפעם הראשונה שלי בקיבוץ
לא הכרתי את המקום.
לא ידעתי איך הוא בנוי.
לא ידעתי מה קורה מעבר לשער הצהוב.
לקחנו שמאלה על הכביש ההיקפי ונכנסנו פנימה כמה שיותר מהר. הגענו לאזור ה-״דור צעיר״, יצאנו מהרכב והתחלנו ללכת לכיוון המחבלים.
ואז זה קרה - ההיתקלות הראשונה.
ירי מטורף שנפתח עלינו מכל כיוון, הכדורים שורקים לנו מעל הראש והכל קרה מהר, בשניות. רעש, צעקות, ירי, רימונים…
ואני פשוט מנסה להבין מה עושים ואיך אנחנו יוצאים מזה.
ואז ש׳, הקשר שלי, צועק מאחוריי: ״נפצעתי״. הסתכלתי אחורה וראיתי אותו. הוא קיבל כדור בצוואר. היה לנו ברור שאין זמן. חייבים לפנות אותו כמה שיותר מהר, אחרת הוא פשוט לא ישרוד את זה.
ל׳ הנגביסט, נשאר לתת חיפוי, ואנחנו תפסנו את ש׳ ופינינו אותו כמה שיותר מהר לשער של הקיבוץ, כדי שהוא ינצל.
אחרי דקות בודדות מצאנו את עצמנו בשני טורים, בהליכה חזרה לתוך הקיבוץ.