Anat Thon Ashkenazy

[כלכליסט | Calcalist @calcalist]

הזינוק בבקשות הממשלה לייצוג נפרד לא מספק תוצאות:

מאז הקמת הממשלה הוגשו 42 בקשות לייצוג משפטי נפרד (פי עשרה מבשש השנים שקדמו לה), היועמ"שית אישרה מתוכם 33 בקשות. ניתוח של המכון הישראלי לדמוקרטיה מעלה כי רוב מכריע של המקרים - הממשלה הפסידה.

https://t.co/9brzJt740p
@zvizerahia1

[המכון הישראלי לדמוקרטיה @DemocracyIL]

צ'ופר פוליטי בזמן מלחמה, ועוד כזה שעלול לפגוע בזכויות יסוד של כל אחד ואחת מאתנו: החוק להרחבת סמכויות בתי הדין הדתיים שעולה היום לקריאה שנייה ושלישית יוצר תקדים שאינו קיים בשום מדינה דמוקרטית. עו"ד ענת טהון אשכנזי על הסכנות שבחוק מרחיק הלכת הזה.

חוות הדעת המלאה של המכון על החוק בתגובות 👇

@AnatThon

[המכון הישראלי לדמוקרטיה @DemocracyIL]

בג"ץ קבע פה אחד: הליך ההדחה של היועמ"שית לא חוקי.

עו"ד ענת טהון אשכנזי וד"ר גיא לוריא, המכון הישראלי לדמוקרטיה:

"בית המשפט העליון קבע, פה אחד ובהרכב מורחב, את המובן מאליו: הממשלה כפופה לדין גם בכל הנוגע לפיטורי יועץ משפטי לממשלה. הדין מחייב התייעצות עם ועדה מקצועית-ציבורית, ופיטורים שלא בדרך זו - בטלים.

בפסק הדין נקבע כי גם אם הממשלה מבקשת לשנות את ההליך, אין היא רשאית להתעלם מהדין או לשנותו בהליך בזק, ללא תשתית עובדתית, מבלי לבחון חלופות ובהנמקה ש“סובלת מחוסר היגיון פנימי בולט”. זאת במיוחד כאשר הכללים הקיימים גובשו לאחר הליך מקצועי, יסודי וממושך, בהתאם למסקנות ועדת שמגר.

לאחר פסק דין ברור וחד-משמעי שהתקבל פה אחד מצופה מהממשלה ללמוד את האמור בו ולכבדו. קריאות של שרים להפר אותו הן חטא על פשע, ומסכנות את שלטון החוק. אם הממשלה לא תכבד את פסקי הדין של בית המשפט, אי אפשר יהיה לצפות מהאזרחים לעשות זאת, ולא ישאר דבר שיגן על האזרח מפני השלטון".
@AnatThon

Photo by Chaim Goldberg/Flash90

[המכון הישראלי לדמוקרטיה @DemocracyIL]

"היועץ המשפטי כפוף לחוק. אם יהיה תלוי רק בגורם פוליטי, אין משמעות לייעוץ משפטי": בוועדת החוקה של הכנסת נמשכים במרץ הדיונים על 9 (!) הצעות חוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, שחלקן מציעות לחלק את התפקיד ל-3 מוסדות שונים. עו"ד ענת טהון אשכנזי מסבירה למה משמעות ההצעות האלה היא ביטול מוסד הייעוץ המשפטי בפועל וחשש לשלטון החוק.
@AnatThon

[המכון הישראלי לדמוקרטיה @DemocracyIL]

שני מינויים חדשים למנכ"לים של משרדי ממשלה אושרו השבוע, ועדיין יש 0 נשים בתפקיד הזה!

אישור מינויים של מנכ"לים במשרד לעניינים אסטרטגיים ובמשרד התיירות, כאשר אין ולו אישה אחת המכהנת כמנכ"לית משרד ממשלתי, הוא ביטוי מובהק להיעדר המחויבות של הממשלה לשוויון.

השרים הסבירו שניסו למנות אישה - אך לא מצאו מועמדת מתאימה. זו טענה לא סבירה ובמבחן התוצאה - נותרנו עם אפס נשים מנכ"ליות במשרדי ממשלה.

האחריות על כך רובצת על כלל שרי ממשלה, ועל נציבות שירות המדינה שאישרה את המינויים. זאת - בניגוד לפסק דין נחרץ וברור של בית המשפט העליון, במסגרתו פסק המשנה לנשיא סולברג כי הממשלה מפרה את החוק בכך שאינה ממנה נשים למשרות של מנכ"לים במשרדי ממשלה.

השופט סולברג הורה לנציבות לגבש בתוך חצי שנה נוהל שיבטיח שתיפסק הפגיעה בשוויון. אך נדמה שאין צורך ב"נוהל" אם אין הכרה בחשיבות של ייצוג נשים. שר שרוצה למנות אישה לתפקיד יכול פשוט לחפש ולמצוא את המועמדת המתאימה.

ונזכיר: שוויון בין נשים לגברים עומד בבסיס הערכים של מדינה דמוקרטית, הוא צודק כלפי למעלה מ-50% מהאוכלוסייה והוכח אינספור פעמים כי הוא מקדם את כלל האינטרסים של החברה.

לסקירה של המכון על (אי) מינוי מנכ"ליות למשרדי ממשלה: https://t.co/D1HIQTCN6s
@AnatThon
@AssafShapias

צילום: קובי גדעון, לע"מ

[המכון הישראלי לדמוקרטיה @DemocracyIL]

ד"ר עמיר פוקס, חוקר בכיר במכון:

"הדיון שהתקיים היום בוועדת הכנסת, בבקשה להדיח את ח"כ איימן עודה לפי חוק יסוד: הכנסת מוכיח בעיקר עד כמה הכנסת איננה המוסד שראוי לקיים בו הליך כזה.

ההליך התנהל באופן לא ענייני, כלל האשמות והתנגחויות שאינן קשורות לעילות שמנויות בחוק ושחלקן היו בגדר אלימות מילולית של ממש.

הוכחה לכך שמדובר בדיון שעיקרו פוליטי אפשר היה לקבל, בין היתר, מההצהרה שבה פתח יו"ר ועדת הכנסת את הדיון, ובה קבע נחרצות את דעתו עוד בטרם נשמעו טענות כלשהן מהצדדים עצמם – וזאת, למרות שמדובר בהליך מעין שיפוטי.

במהלך הדיון, התעקשו חברי הכנסת להתעלם כליל מעצות היועצת המשפטית לכנסת ונציגת היועמ"שית, תוך שהם אף סוטים מהפרשנות של בית המשפט לחוק היסוד.

יש לקוות כי הכנסת תחדל מהליך שכל מטרתו להטיל אימה על חברי כנסת, לצמצם את חופש הביטוי של חברי הכנסת מהאופוזיציה ולפגוע בזכותו של המיעוט הערבי בישראל לבחור ולהיבחר.

Photo by Oren Ben Hakoon/Flash90

[המכון הישראלי לדמוקרטיה @DemocracyIL]

דווקא המשרד לשוויון חברתי היה אמור להיות זה שיקדם שוויון, לא ינציח אפליה, אבל עכשיו מתברר שגם בראש המשרד הזה יעמוד גבר.

אפס נשים מכהנות היום כמנכ"ליות משרדי הממשלה.
במקום שתוביל את המאבק בהיעדר הייצוג – השרה לשוויון חברתי, שאחראית גם על הרשות לקידום מעמד האישה, מצטרפת למגמה המטרידה הזאת.

וזה לא רק זלזול בנשים: בג"ץ פסק כבר בפברואר שהממשלה מחויבת למנות יותר נשים לתפקידים בכירים. מאז מונו 5 מנכ"לים – כולם גברים.

האם באמת אי אפשר היה למצוא אישה מתאימה שתהיה מנכ"לית משרד האוצר, החדשנות, הגנת הסביבה, התקשורת, הביטחון או המשרד לשוויון חברתי?

למאמר המלא של @AnatThon :
https://t.co/OCw8O9kFm5

צילום: Yonatan Sindel/Flash90

[המכון הישראלי לדמוקרטיה @DemocracyIL]

קרב הגרסאות בין ראש השב"כ לראש הממשלה הוא רק פרומו למה שעוד צפוי לנו: עימותים גלויים בין גופי השלטון, שיתגלגלו שוב ושוב לפתחו של בג"ץ.

בג"ץ, שתפקידו לברר מחלוקות בין האזרח לשלטון, מוצא את עצמו נאלץ להכריע בסכסוך בין בכירי המדינה עצמם, משימה שהדיון בו אינו מותאם לה.

הניסיון להתנער משלטון החוק ולשחוק את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה הוא הסיבה המרכזית לכך שהגענו למציאות הזאת.

במקום שיהיה גוף אחד המייצג באופן בלעדי את המדינה בבג"ץ, נציגי השלטון פונים לייצוג פרטי בכל פעם שחוות הדעת המשפטית לא מוצאת חן בעיניהם.

התוצאה: כאוס שלטוני, פגיעה במשילות ובציבור כולו.

למאמר המלא של עו"ד ענת טהון אשכנזי ועו"ד דפני בנבניסטי:
https://t.co/2oQtasNpHp

@AnatThon

צילום: Arie Leib Abrams/Flash90

[המכון הישראלי לדמוקרטיה @DemocracyIL]

הדמוקרטיה תחת מתקפה: ח"כ גלעד קריב בראיון עם עו"ד ענת טהון אשכנזי.

ח"כ גלעד קריב, חבר ועדת חוקה חוק ומשפט, שהותקף אתמול ע"י שוטרים במהלך ההפגנות, מזהיר: "הם מנצלים את תשומת הלב הציבורית שמופנית אל עבר הסוגיה של החטופים על מנת לחדש את ההפיכה המשטרית".

בריאיון הוא מתייחס למהלכים האחרונים – הניסיון להדיח את היועצת המשפטית לממשלה, פיטורי ראש השב"כ, שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים שאושר השבוע בוועדת חוקה, וחידוש חקיקה שמטרתה להחליש את מערכת המשפט.

לצפייה בריאיון המלא >>> https://t.co/pPbic9Bp3R

@KarivGilad
@AnatThon

[המכון הישראלי לדמוקרטיה @DemocracyIL]

"כשחטופים עדיין בעזה וחלקם נקברים על ידי משפחותיהם בישראל, שר המשפטים לוין פותח הערב בהליך להדחת היועצת המשפטית לממשלה ומאיץ בכך את ההפיכה המשפטית ואת התנערותה של הממשלה מעקרון שלטון החוק".

עו"ד ענת טהון אשכנזי @AnatThon , ד"ר עמיר פוקס וד"ר גיא לוריא:

"הנימוקים המפורטים על ידי לוין הם למעשה מתקפה על היועמ"שית בשל כך שהיא עומדת על קיום שלטון החוק ושמירה על מנהל תקין. גם הליך ההדחה פגום, משום שלפי החלטת הממשלה שהסדירה את ההליך, עליו להיעשות באמצעות ועדה קבועה, ולא ועדה שחבריה מתמנים רק עתה לעניין הדחתה, כפי שמבקש שר המשפטים.

מהלך זה פסול גם בשל ניגוד עניינים בו מצוי ראש הממשלה. היועצת המשפטית היא התובעת הכללית בישראל והמנהלת משפט פלילי כנגדו. על כן החלטה להדיח את היועצת המשפטית לממשלה פוגעת פגיעה קשה בשלטון החוק והיא בלתי סבירה באופן קיצוני.

היועצת המשפטית היא הפתרון, לא הבעיה. היא מייצגת את האינטרס הציבורי בשמירת החוק. כל ניסיון להדיחה בנסיבות האלו הוא פגיעה בציבור כולו והחלשת הדמוקרטיה הישראלית."

צילום: Oren Ben Hakoon

[המכון הישראלי לדמוקרטיה @DemocracyIL]

הצעת חוק חדשה מאיימת על השוויון באקדמיה הישראלית.

היום עולה לדיון בכנסת הצעת חוק מדאיגה שתאפשר הפרדה מגדרית בכל מוסד אקדמי בישראל - לא רק במסלולים ייעודיים לחרדים.

מה זה אומר בפועל?
▪️ הפרדה בין גברים לנשים בכל התארים, לא רק בקרב האוכלוסייה החרדית ובמרחבים הציבוריים כמו מסדרונות, ספריות וקפיטריות
▪️ פגיעה במרצות שכבר היום מהוות מיעוט בסגל האקדמי
▪️ יצירת תקדים שעלול להתרחב למקומות עבודה, צבא ומוסדות ציבור נוספים

חשוב להדגיש: המטרה לשלב את האוכלוסייה החרדית באקדמיה היא חשובה ביותר, אבל לא על חשבון זכויות בסיסיות. בג"ץ כבר קבע ב-2021 שיש להגביל את ההפרדה המגדרית כדי לשמור על האיזון בין הנגשת ההשכלה הגבוהה לחרדים לבין הזכות לשוויון.

בשנת 2025, במדינה דמוקרטית, אסור לנו לאפשר נסיגה בזכויות נשים ובשוויון המגדרי.
@AnatThon

לחוות הדעת המלאה של המכון: https://t.co/eHqF5VTxDl

[המכון הישראלי לדמוקרטיה @DemocracyIL]

הפרדה בין נשים לגברים ללא מגבלות?
הצעת החוק של חה"כ לימור סון הר מלך שעולה היום לקריאה טרומית מסירה למעשה את התנאים המגבילים הפרדה מגדרית באקדמיה. עו"ד ענת טהון אשכנזי @AnatThon ועו"ד ספיר פז מסבירות את ההשלכות הבעייתיות של השינוי הזה על נשים ועל הזכות לשוויון, ולמה למרות שחשוב לשלב חרדים בהשכלה הגבוהה – הפגיעה שיגרום החוק תהיה גדולה מהרווח.
לחוות הדעת המלאה: https://t.co/eHqF5VTxDl

צילום: Miriam Alster/FLASh90

[המכון הישראלי לדמוקרטיה @DemocracyIL]

מה שווים בתי המשפט, הייעוץ המשפטי לממשלה, המשטרה והתקשורת אם אנחנו לא שולטים עליהם?
לאחר חודש במושב החורף של הכנסת ניתן להבחין בניסיונות הגוברים של הממשלה והקואליציה בכנסת להגדיל את כוחה בלי בלמים ובלי בקרה, ולהחליש בכך את הדמוקרטיה. כל זאת על רקע המלחמה המתמשכת שגם ככה פוגעת קשות במדינת ישראל.
אז מה צריך לעשות עכשיו?

עו"ד ענת טהון אשכנזי, מנהלת המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים, מסבירה:
@AnatThon

[המכון הישראלי לדמוקרטיה @DemocracyIL]

עו"ד ענת טהון אשכנזי @AnatThon, מנהלת המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים במכון הישראלי לדמוקרטיה, וד"ר עמיר פוקס, חוקר בכיר בתכנית להגנה על ערכים ומוסדות דמוקרטיים, על המתקפה נגד היועמ"שית בכנסת:
"עולם הפוך:
במקום דיון ענייני בכנסת נוצל הדיון היום בנושא אלימות ופשיעה בחברה הערבית לשיימינג וניגוח היועצת המשפטית לממשלה, כל זאת על רקע הסתה ברשתות וברחוב שמתירה את דמה.
דיוני ה"פיקוח" בכנסת, צריכים לשמש ככלי שמאזן את כוחה של הממשלה ופיקוח עליה, ובמקום זאת חלק מחברי הכנסת הפכו למעשה לעוד זרוע שבאמצעותה הממשלה משתלחת בלי כל רסן בשומרי הסף ובאנשי המקצוע הבכירים ובעיקר בראשי מערכת אכיפת החוק, וזאת מתוך ניסיון מתמיד להחלישם ולהשתיקם.
הממשלה נכשלת כשלון מהדהד בטיפול באלימות ובפשיעה החמורה בחברה הערבית, ומספרי הנרצחים עולים בשעורים בלתי נתפסים בשנתיים האחרונות. אכן, ראוי היה לקיים בכנסת דיוני פיקוח בהם ישאלו שאלות קשות את הגורמים האחראים לכך ובראשם את השר לביטחון לאומי, המפכ"ל וגורמי האכיפה".

[המכון הישראלי לדמוקרטיה @DemocracyIL]

ביצוע מעצר רק כשאין חלופה, יצירת תמריצים למניעת מעצרים מיותרים ושיפור מערך בדיקת התלונות נגד שוטרים הם צעדים קריטיים למניעת שימוש לרעה בכוח המשטרתי | ד"ר גיא לוריא וד"ר יעל ליטמנוביץ מונים שמונה צעדים מידיים להתמודדות עם מעצרי שווא ועם אלימות משטרתית: https://t.co/5nnu24WbLX

[המכון הישראלי לדמוקרטיה @DemocracyIL]

גם בפגרת הכנסת, נמשכות הפגיעות במערכת המשפט, בשומרי הסף והפוליטיזציה במערכת החינוך ובמשטרה. עו"ד ענת טהון אשכנזי @AnatThon ועו"ד דפני בנבניסטי סוקרות את המהלכים הפוגעים באיזונים ובבלמים ומשרטטות תמונה של ממשלה הפועלת בניגוד לחוק ותוך איום על שלטון החוק: https://t.co/iYaXWGBHsp

[המכון הישראלי לדמוקרטיה @DemocracyIL]

בשנים 2022-2016 היו 2 מקרים בלבד בהם ניתן אישור לייצוג הממשלה שלא ע"י היועמ"שית, אך מאז נובמבר 2022 אירעו 11 מקרים. בכל מקרי הייצוג הנפרד, ביהמ"ש העליון אימץ בפסקי הדין את עמדת היועמ"שית ודחה את עמדת הממשלה. עו"ד דפני בנבניסטי ועו"ד @AnatThon עם הנתונים: https://t.co/oSUKgW3sCr

[המכון הישראלי לדמוקרטיה @DemocracyIL]

שר האוצר פועל בניגוד לדין ומתנער משלטון החוק | עו"ד ענת טהון אשכנזי @AnatThon וד"ר עמיר פוקס
שר האוצר טען במכתבו ליועמ"שית שחוות הדעת מטעמה ביחס לסבסוד מעונות היום לאברכים ניתנה בחוסר סמכות והורה על "המשך סבסוד המעונות" והתנערות מייצוג היועצת המשפטית לממשלה. בכך הוא מתעלם במפגיע מחוות דעתם המשפטית ופועל בניגוד מפורש לדין בישראל, על פיו פרשנות היועמ"שית מחייבת את הממשלה כל עוד לא נקבע אחרת בבית המשפט.
במקום לגבש מדיניות שתתן מענה לציבור החרדי וגם תענה למגבלות החוק (לדוגמה, באמצעות גיבוש הוראות מעבר, כפי שהציע צוות היועצת המשפטית לממשלה), שר האוצר בוחר לתקוף את היועצת ובכך להתנער משלטון החוק ומחובתו לממש את האינטרס הציבורי כשר בממשלה.
מכתבו של השר מסמן את המשך ההתעלמות המסוכנת של הממשלה משלטון החוק, שעליו הצביעה היועמ"שית בחודשים האחרונים, ואת ההתנערות מחוות הדעת של הייעוץ פעם אחר פעם. זוהי עליית מדרגה נוספת במשבר החוקתי שאליו גוררת הממשלה את המדינה: הסרה של כל המגבלות על כוחה של הממשלה, פעילות בניגוד לדין והתעלמות בפועל מהפסיקה המפורשת של בג"ץ על ידי תשעה שופטים ופה אחד אשר פסקו פעם נוספת (בעניין הגיוס): "היועצת המשפטית לממשלה היא הפרשנית המוסמכת של הדין כלפי הרשות המבצעת ופירושה זה מחייב את הרשות המבצעת".
למסבירון המלא בעניין ההתנהלות הלא-חוקית של הממשלה והממשק עם הייעוץ המשפטי לממשלה: https://t.co/1EsTr5m6l0

[המכון הישראלי לדמוקרטיה @DemocracyIL]

אזרחי הונגריה כבר לא יכולים לומר כל מה שהם רוצים בתקשורת, אלא אם הדברים מאוזנים לפי המשטר. נשות הונגריה לא יכולות לבצע הפלה עד שלא הקשיבו לדופק העובר. גם בפולין, שינויים לא קשורים התגלו בדיעבד כמתקפה על הדמוקרטיה | עו"ד @AnatThon מסבירה איך שחיקת הדמוקרטיה עלולה לקרות גם אצלנו:

[המכון הישראלי לדמוקרטיה @DemocracyIL]

כיצד יש לקדם נשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות? | עו"ד ענת טהון אשכנזי @AnatThon
בתוכנית האסטרטגית של הבנק העולמי לקידום שוויון מגדרי לשנים 2024-2030 הודגש כי הסרת חסמים לייצוג שוויוני לנשים בסקטור הציבורי והפרטי מגבירים את הפריון, מפחיתים עוני ומחזקים לכידות חברתית. על כן יש מקום לשינוי חקיקה ומדיניות המקדמת נשים בכל הסקטורים.
ברוח זו, מדד מספר 5.5.2 לבחינת מימוש היעד לשוויון מגדרי מבין 17 יעדי האו"ם הגלובליים לשנת 2030 (ה-Sustainable Development Goals), aמדינת ישראל התחייבה ליישמם, קובע כי על כל המדינות לפעול לקידום שוויון מגדרי בתפקידים ניהוליים. ממחקר שנערך בשנה שעברה באו"ם עולה כי 63% מתוך 194 מחקרים המנתחים את העדפה המתקנת נמצא כי מנגנון זה היה אפקטיבי.
מחר תעלה להצבעה הצעת חוק של ח"כ מטי צרפתי-הרכבי @MattiSarfatti (יש עתיד) המקדמת חובת ייצוג מדורגת לנשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות, כך שבעוד 10 שנים יהיה ייצוג שוויוני של נשים. כיום רק 26% מהדירקטורים הן נשים, והמצב אינו משתפר במשך הזמן ללא התערבות חקיקה, כפי שנקטו מדינות שונות.
המציאות בישראל מלמדת כי ייצוג שווה – לא חלקי או סמלי – מקודם בעיקר באמצעות מנגנון של העדפה מתקנת. מנגנון זה אפקטיבי כדי להעביר מסר כללי של חתירה לשוויון, אבל בעיקר משרטט את הדרך הפרקטית והיעדים המתחייבים לקידום שוויון. בשונה מכך, חשובה ככל שתהיה אמירה כללית בחוק לטובת חובת ייצוג הולם, היא אינה אפקטיבית דיה לאורך שנים לקידום שוויון. כך, החובה הקבועה בסעיף 6ג לחוק שיווי זכויות האישה, המחייבת ייצוג הולם לנשים בשירות הציבורי, לא שינתה דיה את תמונת הייצוג של נשים בארבעת הדרגים הבכירים בשירות המדינה. יש לקוות כי מציאות זו תוביל את בג"ץ להכריע מחר בעתירתן של שדולת הנשים @ISRWN , פורום דבורה @forumdvorah ונעמת כנגד תת הייצוג החריף של נשים בתפקידי מנכ"ליות משרדים, כאשר כיום אין אף מנכ"לית של משרד ממשלתי שמונתה במינוי קבע.
חשוב להדגיש כי גם כאשר יש מנגנון ברור של העדפה מתקנת, הוא אינו מיושם באופן מספק, ולכן העיגון הקבוע בהצעת החוק, המגדיר את חובת הדיווח לרשות לניירות ערך, הוא קריטי. בתקווה שמעבר לחובת דיווח זו, גם האווירה הציבורית תשפוט לחומרה חברות ציבוריות שידווחו על תת ייצוג.
נקודה נוספת שיש לקחת בחשבון היא שהמציאות מלמדת כי מנגנוני העדפה מתקנת חשובים, אך אינם פועלים במידה זהה של אפקטיביות על כלל הנשים. כך, נשים הסובלות מאפליה כפולה – בהיותן נשים וכחלק מקבוצה מופלית בחברה כדוגמת נשים ערביות, יוצאות אתיופיה או חרדיות, אינן נהנות ברוב המקרים ממנגנונים של העדפה מתקנת לנשים (ופעמים רבות המנגנונים שנועדו לקבוצת הזהות שלהם מקדמים יותר את הייצוג של הגברים מאותה קבוצה). לכן יש לכלול בהצעת החוק חובת ייצוג למגוון נשים ברוח סעיף 6ג1 לחוק שווי זכויות האישה, המחייב ייצוג הולם לנשים ממגוון קבוצות אוכלוסייה בגופים ציבוריים. כמו כן, יש לכלול במנגנוני הדיווח ובתכניות הפעולה של החברות למימוש החוק תשומת לב מיוחדת לייצוג נשים מזהויות שונות.
ולסיום, חשוב לזכור כל העת כי יש קשר ישיר בין היוזמות הננקטות היום על ידי הקואליציה להחלשת מערכת המשפט, מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה והשירות הציבורי, לבין הפגיעה בהגנה על זכויות נשים. במציאות זו, ההישגים שהושגו במשך השנים, כדוגמת עלייה בייצוג נשים בעמדות בכירות בשירות הציבורי ובסקטור הפרטי, נשחקים. מכאן החשיבות הרבה שיש בעיגון ההגנה על ייצוג נשים והצבת רף של שוויון, ולא להניח שהשיפור יהיה רק ליניארי כלפי מעלה, או פשוט יקרה מעצמו.