assaf shapira

[assaf shapira @AssafShapias]

@BarakHer נתניהו עשה רפורמות משמעותיות כשר אוצר. רמון - רפורמה מטורפת בשנות ה-90. היו גם הפרטות משמעותיות של חברות, רפורמות בשוק ההון, בשוק התקשורת בשנות ה-90 ואח"כ בסלולר, ביטול ההגבלות על מטבע חוץ. זה מורכב מאוד אבל אפשרי. הבעיה שממשלה הזו בחרה להתמקד ברפורמה המשפטית במקום כל השאר.

[assaf shapira @AssafShapias]

@NevoSpiegel היכולת של הציבור להשפיע על הפוליטיקה בישראל מינימלית. השיטה שמציעים תגביר את ההשפעה, אבל היא ממש לא תהיה גדולה במבט השוואתי. עדיין ברוב הדמוקרטיות האחרות תהיה לציבור הרבה יותר השפעה (בחירות אזוריות, בחירות ל-states, לבית עליון, משאלי עם...). התיקון המוצע הוא הכי מתון ובטוח שאפשר

[assaf shapira @AssafShapias]

@NevoSpiegel היום במילא כמעט אף אחד לא מסתכל על כל הרשימה - רק על היו"ר. בשיטה המוצעת, מקום 1 ישוריין (ולכן אי הוודאות קטנה), אבל לשאר המועמדים תהיה הרבה יותר חשיבות, ולציבור תהיה הרבה יותר השפעה. אני מבין את החשש, אבל היתרונות הרבה יותר גדולים. זה גם פריימריז אמיתי, עם כל המצביעים (ורק הם).

[assaf shapira @AssafShapias]

@DovMorell יהיה אלמנט קטן של אי ודאות. אבל היתרונות ברורים: השיטה תגדיל מאוד את יכולת ההשפעה שלנו על הרשימות. היא תגביר גם את השקיפות: תוכל לבחון על פתק ההצבעה את המועמדים בכל רשימה. אם תראה מועמד שדורג במקום נמוך ואתה ממש חושש שיתקדם למקום גבוה, תצביע לרשימה אחרת. זה יהיה שיקול נוסף בהצבעה

[assaf shapira @AssafShapias]

@NevoSpiegel 1. כבר היום התחרות הפוליטית בישראל היא אישית לגמרי. היא פשוט מתנהלת רק בין ראשי המפלגות. השיטה המוצעת תעשיר מאוד את הדמוקרטיה, ותגרום לנו להתמקד גם במועמדים אחרים. אם מפלגה תבליט הרבה מועמדים ולא רק את היו"ר - זה מצוין.

[המכון הישראלי לדמוקרטיה @DemocracyIL]

שני מינויים חדשים למנכ"לים של משרדי ממשלה אושרו השבוע, ועדיין יש 0 נשים בתפקיד הזה!

אישור מינויים של מנכ"לים במשרד לעניינים אסטרטגיים ובמשרד התיירות, כאשר אין ולו אישה אחת המכהנת כמנכ"לית משרד ממשלתי, הוא ביטוי מובהק להיעדר המחויבות של הממשלה לשוויון.

השרים הסבירו שניסו למנות אישה - אך לא מצאו מועמדת מתאימה. זו טענה לא סבירה ובמבחן התוצאה - נותרנו עם אפס נשים מנכ"ליות במשרדי ממשלה.

האחריות על כך רובצת על כלל שרי ממשלה, ועל נציבות שירות המדינה שאישרה את המינויים. זאת - בניגוד לפסק דין נחרץ וברור של בית המשפט העליון, במסגרתו פסק המשנה לנשיא סולברג כי הממשלה מפרה את החוק בכך שאינה ממנה נשים למשרות של מנכ"לים במשרדי ממשלה.

השופט סולברג הורה לנציבות לגבש בתוך חצי שנה נוהל שיבטיח שתיפסק הפגיעה בשוויון. אך נדמה שאין צורך ב"נוהל" אם אין הכרה בחשיבות של ייצוג נשים. שר שרוצה למנות אישה לתפקיד יכול פשוט לחפש ולמצוא את המועמדת המתאימה.

ונזכיר: שוויון בין נשים לגברים עומד בבסיס הערכים של מדינה דמוקרטית, הוא צודק כלפי למעלה מ-50% מהאוכלוסייה והוכח אינספור פעמים כי הוא מקדם את כלל האינטרסים של החברה.

לסקירה של המכון על (אי) מינוי מנכ"ליות למשרדי ממשלה: https://t.co/D1HIQTCN6s
@AnatThon
@AssafShapias

צילום: קובי גדעון, לע"מ

[assaf shapira @AssafShapias]

@restart_israel @TheEconomist זה לא מה שפורסם כבר בפברואר 2024, ומתייחס לשנת 2023? אשמח לתיקון אם אני טועה

[המכון הישראלי לדמוקרטיה @DemocracyIL]

אחד מבעלי התפקידים החשובים במדינה מסיים את תפקידו היום וטרם מונה לו מחליף.
נציב שירות המדינה אחראי על כ-80,000 עובדי ועובדות מדינה, כולל בכירים בשירות המדינה, אבל מינוי נציב חדש לא נראה באופק: בתחילת החודש הורה בג"ץ להקפיא את הליך המינוי שאושר בממשלה. ד"ר אסף שפירא ועו"ד ריטה גולשטיין-גלפרין מזכירים שהנציב הוא שומר הסף שאמור לוודא כי כל המינויים בשירות המדינה הם מקצועיים ולא פוליטיים, ושההחלטה שלא למנות לו מחליף היא פגיעה חמורה בשירות המדינה.
למאמר המלא: https://t.co/Y4EAt9jU4T
@AssafShapias

צילום: Yonatan Sindel Flash/90

[assaf shapira @AssafShapias]

@BarelPicard @DemocracyIL אין מינוי מקצועי טהור, ויש גם כיום מינויים פוליטיים מובהקים כמו מנכ"לים במשרדי ממשלה. אין בעיה עם זה. אבל מצד שני יש מינויים שההיבט המקצועי בהם אולי לא טהור אבל כן בולט - כמו הנציב. ניסיון העבר מלמד שהשארת המינוי הזה בידי הממשלה הוא מתכון למועמדים לא מספיק מקצועיים.

[assaf shapira @AssafShapias]

@BarelPicard @DemocracyIL מסכים. הפתרון יכול להיות שוועדת איתור תביא בפני רה"מ 2-3 מועמדים, שלכל אחד מהם יתרון בתחום אחר.
בכל מקרה, השיטה שאושרה בממשלה תוביל בסבירות גבוהה לכך שנקבל נציב בינוני, לא עצמאי, שלא ניחן באף אחד מהכשרונות שציינת.

[המכון הישראלי לדמוקרטיה @DemocracyIL]

בנסיבות הנוכחיות, הארכת כהונת נציב שירות המדינה המכהן כפי שאישרה היום הממשלה היא הרע במיעוטו. חרף העלייה המדאיגה בהיקף המינויים הפטורים ממכרז בתקופת פרופ' דניאל הרשקוביץ', ההארכה עדיפה על מינוי ממלא מקום, שאינו בהכרח בקי בפרטי עבודת הנציב ומורכבות התפקיד, מה שעלול לפגוע בעבודת הנציבות | לתגובה המלאה של ד"ר אסף שפירא @AssafShapias ועו"ד ריטה גולשטיין-גלפרין @Rita2G_Expat באתר המכון: https://t.co/nryeNyVvak

[המכון הישראלי לדמוקרטיה @DemocracyIL]

בשיטת בחירות אזורית או אישית חברי הפרלמנט הם אמנם נציגי מפלגות, אך גם נציגי אזרחים או אזורים שבחרו בהם באופן אישי – ולכן מחויבים כלפי ציבור רחב בהרבה ולא רק כלפי המפלגה | פרופ' גדעון רהט וד"ר אסף שפירא @AssafShapias על חשיבות תיקון שיטת הבחירות דווקא כעת: https://t.co/cdIgsRwt23

[assaf shapira @AssafShapias]

@MordechayNadiv @MishpatimR נדיב - אני לא מכיר את הליכי השיפוט והפרסום בכתב העת הספציפי הזה, ולכן אני שואל: האם לדעתך הפרסום של המאמר הספציפי הזה נעשה בימים אלה בגלל ההקשר המיידי הברור של חקירת ה-7.10? או שזה רק במקרה?

[המכון הישראלי לדמוקרטיה @DemocracyIL]

על רקע דיון הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים במועמדותו של ניצב אבשלום פלד לתפקיד מפכ"ל המשטרה, ד"ר אסף שפירא @AssafShapias מפרט את גבולות הגזרה של הוועדה, האם היא לעומתית בעמדותיה והאם החלטותיה מסמנות סוף פסוק ביחס למינויים הבאים שעל הפרק: https://t.co/ZGCSRwnYKw

[המכון הישראלי לדמוקרטיה @DemocracyIL]

מינוי נציב שירות המדינה באמצעות ועדת איתור הוא צעד נכון שיסייע יותר מההליך הפוליטי שבו מונו הנציבים הקודמים למינוי נציב מקצועי ועצמאי - כזה שיוכל לעמוד באתגרים הניצבים בפני הנציבות | ד"ר אסף שפירא על מכתב היועמ"שית לנתניהו לקראת מינוי הנציב/ה הבא/ה: https://t.co/bWC2R8KuiG

[assaf shapira @AssafShapias]

@ptr_dvd לגבי ההצעה של המכון - זה פשוט לא נכון. בעת פרסום ההצעה היה ברור שלנתניהו סיכויים הרבה יותר טובים להרכיב ממשלה, ובכל זאת הצענו להקשות על פיזור הכנסת (דרך אגב - לא דייקת בפרטי ההצעה, אבל לא משנה).

[assaf shapira @AssafShapias]

@avigrin10 אתה טועה. קודם כל, כי התזה נגעה יותר לבית הדין הפלילי בהאג - ואילו ברק ישב בבית דין אחר. שנית, כי בסופו של דבר לא נקבע שישראל מבצעת ג'נוסייד ולא הוצאו צווים ברורים להפסקת הלחימה. בנסיבות הקיימות - זו הצלחה, ובכל מקרה לא כישלון.

[המכון הישראלי לדמוקרטיה @DemocracyIL]

בבחירות המקומיות האחרונות חל שיפור מסוים בהיקף ייצוג הנשים. סייעו לכך צעדים כתגמול כספי לרשימות מועמדים בערים ורשויות שלפחות שליש מהנבחרים מטעמן למועצה הן נשים. למרות זאת, המצב נותר עגום | לסקירה של עו"ד @AnatThon, ד"ר אסף שפירא וד"ר אריאל פינקלשטיין: https://t.co/nA07cZppVM