hana azoulay hasfari

[Nava Rozolyo נאווה רוזוליו @rozolyo]

תודה למכונת הרעל ולמנהיגתה הרוחנית, שלקראת הבחירות מעלים שוב מהאוב את קמפיין שכתוב ההיסטוריה, הקונספירציות המופרעות, ההתקרבנות הפתטית, והשקרים ההזויים.

תודה על ההזדמנות להזכיר מי ראה בחמאס נכס, מי מימן את חמאס, מי מנע את חיסול ראשי חמאס שוב ושוב, מי התעלם מכל אזהרות מערכת הביטחון, מי עדיין מחבק את יועציו הסוכנים הקטארים, מי מטייח את הטבח ומפיץ שקרים מגוחכים מרוב שהוא מבוהל מלאבד את השלטון ולעמוד בפני ועדת חקירה ממלכתית.

זו גם הזדמנות מצוינת להוקיר את הגיבורים של השבת השחורה הארורה, שקפצו מייד לזירת הטבח וסיכנו את חייהם בלי לחשוב פעמיים - כדי להציל חיים.
הנה שניים מהם.

עוז דוידיאן,
יאיר גולן,
תודה 💙🇮🇱🫡

(מעניין אם שרה נתניהו תבקש להוציא נגדי צו למניעת הטרדה מאיימת גם בעקבות הפוסט ה״מאיים״ וה״מטריד״ הזה 🤭)

[Ronen Bergman @ronenbergman]

לו רק היו מעירים אותי אומר נתניהו, והכל היה נראה אחרת, וכשייפתחו הפרוטוקולים אתם תגלו שם את מרד "הגנרלים" (משתמש ממש בקטעים שלמים מתוך נרטיב התעמולה של עריצי התרעלה).

הנה כאן בשיחה עם @lucyaharish הנפלאה אתמול על מה @YRubovitch ואני כבר מצאנו בתוך התיעודים (חומת יריחו, בכספת של נתניהו) ולמה באמת ראש הממשלה כל כך חושש מועדת חקירה.

[daniel amram - דניאל עמרם @danielamram3]

״כשהכל טוב הוא יודע לעלות לתקשורת להגיד אני, כשהכל חר* הוא בורח״: הסרטון שהופך ויראלי ברשת על נתניהו ובן גביר

[hana azoulay hasfari @AzoulayHana]

@GoelPinto בהצלחה גואליקו!!

[hana azoulay hasfari @AzoulayHana]

@GoelPinto מחכה

[hana azoulay hasfari @AzoulayHana]

@GoelPinto היום אימא יכולה להיות אבא 😂

[hana azoulay hasfari @AzoulayHana]

@PlotkinYuval חח ואני בטעות חזרתי לטוויטר.

[hana azoulay hasfari @AzoulayHana]

@naamalazimi אהובה שלנו את! חזקי ואמצי!

[hana azoulay hasfari @AzoulayHana]

@guylerer גם אז נעבור הלאה... גם אחרי הטבח עברנו הלאה

[Messi World @M10GOAT]

تعليق المعلق الأرجنتيني بابلو غيرالت على هدف التعادل من الأسطورة ليو ميسي 😍🐐 https://t.co/Wysh7WYYnp

[shirel hogeg @shirel_hogeg]

דיווח ממשולש הברזל של אופקים - שדרות - נתיבות:

אנשים יושבים היום בפנים נפולות, חסרי מילים, מתפכחים, מבינים שהונו אותנו כל השנים.

תזכרו ותרשמו את מה שאני אומר לכם:

דפוסי ההצבעה בפריפריה הולכים להדהים את המערכת הפוליטית בבחירות הקרובות.

המהפך יגיע גם משם.

[hana azoulay hasfari @AzoulayHana]

ביבי צודק בכל מילה!

[hana azoulay hasfari @AzoulayHana]

נאום לפנים!

[Barak cohen - ברק כהן @barak1cohen]

אהלן,
מבקש להצטרף לביקורת הנוקבת על כך שגרמו לשופטי בית משפט העליון לחלל את השבת. לכתוב החלטה שיפוטית בעניין הפגנות ביום שבת קודש?

בעניין זה מבקש לחזור למושכלות יסוד. אזרח חופשי שמבקש להפגין, לא מבקש אישור מאף אחד. לא מאיתמר בן גביר, לא ממשטרת ישראל ולא מיצחק עמית.

החופש להפגין שמור לנו, האזרחים. זוהי זכות של האדם ולא זכות שהמשטר מעניק.

המשך חג שמח

[hana azoulay hasfari @AzoulayHana]

הכי טריוויאלי - יש לנו ובעיקר לעיצומאים רק שאלת נוקאווט אחת: מה האסטרטגיה? מה התוכניות ואיך אתה מתכוון לצאת מזה?! על זה אנחנו משלמים לך משכורת.

[Avner Vilan @avner_vilan]

הרבה פעמים כתבתי פה שהפליי המרכזי של ביבי הוא לא למשול.
הוא לשלוט בשיח.

קודם כל הוא מחליט על מה מדברים.
אחר כך כולם רבים בעד ונגד, מקציפים פה ומתעצבנים שם, אבל הוא כבר השיג את שלו:
לא רק את הנושא שעל סדר היום, אלא גם את גבולות המחשבה.

ואז מגיע התרגיל הקבוע.
מישהו שואל שאלה אסטרטגית פשוטה, ומיד קופצים עליו:
אז מה אתה מציע?
וזה בדיוק הטריק.

במקום שהשלטון יסביר מה התוכנית שלו, דורשים ממי ששואל שאלות להציג תוכנית חלופית מלאה.
במקום שהממשלה תצדיק את המדיניות שלה, מי שמבקר אותה נדרש פתאום להגיש עבודת מטה.

נפל לי האסימון השבוע כששאלתי שאלה פשוטה:
מה האסטרטגיה שלנו מול חיזבאללה?
למה אנחנו שוב מדברים על רצועת ביטחון, כאילו הפעם זה ייגמר אחרת?
ומיד באה התשובה המוכרת:
אז מה אתה מציע?

אז הנה מה שאני מציע:
קודם כל, לשאול את מי שמקבל החלטות מה הוא עושה לעזאזל.
כי אני לא זה שאמור לספק פתרונות למדינה.
ואני גם לא מוכן יותר להשתתף במשחק הזה, שבו במשך שנים מסרבים לנהל דיון אמיתי, ואז כשהכול מתפוצץ דורשים תשובות דווקא ממי שהתריע.

וזה דפוס. לא אירוע חד פעמי.
ב-2018 היה הסכם גרעין עם איראן. לא מושלם, אבל כזה שקנה זמן והקפיא את תחום ההעשרה לחמש עשרה שנה.
גנבנו את ארכיון הגרעין, והיו בידינו הוכחות דרמטיות שאיראן בנתה נשק גרעיני.
ביבי וטראמפ החליטו לצאת מההסכם.
אפשר להתווכח על זה.
אבל הם יצאו בלי אלטרנטיבה.
הייתי בחדר. שאלתי בזמן אמת: מה התוכנית?
גלגולי עיניים.
טראמפ החליט, וזהו.
אמרנו: בואו ננצל את ההישג המודיעיני הזה כדי ללחוץ על הארכת ההסכם בלי מגבלת זמן.
לא התקבל. יצאנו והיום האיראנים עם אורניום שמספיק ל-11 פצצות.

אותו דפוס בעזה.
במשך יותר מעשור היה ברור שמדיניות הסבבים, ההכלה והכסף הקטארי תתפוצץ לנו בפרצוף.
אבל כל מי שאמר את זה בזמן אמת שמע מיד: אז מה האלטרנטיבה? הרשות המושחתת?
כאילו שהיעדר חלופה מושלמת הוא טיעון בעד המשך טירוף מוחלט.
כאילו שמותר לבנות מפלצת, כל עוד למבקר אין מצגת מסודרת עם לוגו.
ואז הגיע 7 באוקטובר.

אבל זה לא נגמר שם.
יצאנו למלחמה מוצדקת בעזה.
וכבר מהחודש הראשון אנשים שאלו:
מי ישלוט שם ביום שאחרי?
סירבו לנהל את הדיון.
ומה קיבלנו?
חמאס שמשתקם שוב, בין היתר על כסף קטארי.

אותו דפוס באיראן עכשיו.
חייבים להכות באויב. חייבים לפגוע בו קשה.
בסדר. ואז מה?
מה התוכניות לשמור את הורמוז פתוח? מה אנחנו רוצים שיקרה באיראן ביום שאחרי?
מה יקרה עם האורניום?
איך מוודאים שלא נקבל משטר אפילו יותר קיצוני, שדוהר לפצצה?
צרצרים.
כי קל מאוד למכור פנטזיות על הפלת משטר.
הרבה יותר קשה להראות איך מבטיחים תוצאה טובה יותר.

ועכשיו שוב לבנון.
הצפון חוטף.
ושוב מדברים על עוד סיבוב.
ושוב אותה שאלה פשוטה: מה האסטרטגיה?

אז לא, אני לא קונה יותר את ההיפוך הזה.
אני לא זה שצריך להחזיק תוכנית מגירה לכל זירה, בזמן שהאיש שמחזיק בשלטון כבר כמעט עשרים שנה פטור אפילו מלתת תשובה אחת.
יש פה אדם אחד שמקבל את ההחלטות.
אדם אחד שמנהל את המדיניות.
אדם אחד שבוחר פעם אחר פעם לא לחשוב עד הסוף, לא לבנות חלופות, ולא לנהל דיון אמיתי על היום שאחרי.

ואז, כשהמציאות מתפוצצת, הוא משאיר את כולנו להתווכח עם מי ששאל שאלות במקום עם מי שקיבל החלטות.
אז תחסכו לי.
את השאלות צריך להפנות אליו.
לא אליי.
אני לא קובע שום דבר.
יש אחד שמחליט.
והוא שם עליכם כזה זין, שאפילו שאלות מעיתונאים הוא לא מוכן לקחת.

וזה לא נגמר רק בביטחון.
אותו דפוס קיים גם בחרדים, גם בחינוך, גם ביוקר המחיה, גם ביחסים עם ארה"ב, גם בפלסטינים.
לא בונים עתיד.
דוחים הכרעות.
קונים זמן.
ואת הזמן הזה לא משקיעים בבניית חלופות, אלא בשרידות פוליטית. ואז, כשזה מתפוצץ, שואלים דווקא אותנו: אז מה אתם מציעים?

שליש מהתינוקות שנולדים בישראל הם חרדים, ואין למדינה אסטרטגיה אמיתית לשילוב, לפריון ולצמיחה.
מערכת החינוך מידרדרת, ואין אסטרטגיה אמיתית לשימור היתרון האנושי שלנו.
יוקר המחיה חונק, ואין אסטרטגיה.
התמיכה בישראל בציבור האמריקאי הרחב נשחקת, ואין אסטרטגיה.
הפלסטינים לא נעלמים, הטרור היהודי בשטחים משתולל, ואין אסטרטגיה.

יש רק ניהול שיח.
יש רק הדלקת וכיבוי שריפות.
התעלמות מבעיות יסוד.
פירור החוסן.
עוד סבב של מילואים, ועוד סיסמה, ועוד דחייה.

ואז לעמוד במסיבת עיתונאים ולהפריח שקרים בקול בריטון, שכבר ברור לכולם שאין מאחוריהם כלום.

אז מה האלטרנטיבה? הנה מה שאני מציע:
להשתמש בזמן שאנחנו קונים כדי לטפח חלופות, לא כדי לממן את האויב.
להעמיק את היתרון האיכותי שלנו.
לבנות מנועי צמיחה.
לחזק חינוך, תשתיות וכלכלה.
להפוך את התמיכה בישראל בעולם לפחות מקטבת ויותר עמידה.
לבנות מיצוב אסטרטגי שמייצר הזדמנויות במקום לרדוף אחרי אסונות.
לדעת לסיים מלחמות, לא רק להתחיל אותן.

נשמע לכם כללי מדי? תתמודדו.
ככה מתחילים.
לא זבנג וגמרנו, אלא בניין כוח, חלופות, ועבודה של שנים.
התוצאות יגיעו.
הצעד הראשון הוא להחליף הנהגה.