עוד רגע נסגרות הקלפיות בפריימריז של הדמוקרטים, וזה הזמן המושלם לדבר, רגע לפני שהטירוף האמיתי מתחיל ומציף לנו את המסכים.
אני כותב את הטקסט הזה בכוונה עכשיו. לפני שאנחנו יודעים מי נבחר, מי נבחרה, ומי שובץ באיזה מקום. אני לא צריך להיות נביא, לא כתחביב ולא כמקצוע, כדי לנחש בדיוק מה יקרה דקה אחרי שהתוצאות יפורסמו.
דקה אחרי, מכונת הרעל תשלוף את הקלסרים מהמחשכים. היא תתחיל לתקוף את הרשימה כגוף אחד, ואת כל אחד מהנבחרים כאינדיבידואל. החומרים יהיו אותם חומרים.
פלסטיק זול, לעוסים לעייפה, תוצרת בית ממטבחם של יונתן אוריך, טופז לוק והבן הבטלן ממיאמי.
יגידו עליהם ״שמאל קיצוני״. יגידו ״מחבקי מחבלים״. יצעקו ״יושבים עם ערבים״ ויקנחו ב״שונאי חרדים״.
ואת כל הערימה העייפה הזאת הם יעטפו, כרגיל, באיזו תמונת AI מגוחכת של גדי איזנקוט מתחבק איתם, כשכולם לבושים בכאפיה.
אחלה. שיהיה להם בכיף.
עכשיו תראו. כל אחד מכם יבחר איך להגיב לטענות הללו כשהן יקפצו לו מעוד שלוש שעות מול העיניים. אפשר לכעוס, אפשר לריב בתגובות. אבל אני מציע גישה שונה לחלוטין. לא משנה מי ייבחר היום במקומות הריאליים במפלגה. פשוט לא משנה.
כי לא משנה מי זה יהיה, אף אחד מהם לא העביר מזוודות מפוצצות בדולרים לחמאס באישון לילה.
אף אחד מהם לא החליש את העם שלנו, את צה״ל, עם הפיכה משטרית מטורללת לגמרי.
אף אחד שם לא קיבל התרעה למלחמה, מספר רב של פעמים, ופשוט נפנף את היד בביטול של ״יהיה בסדר, אני מנהל את זה״.
ואף אחד ברשימה הזאת לא התעורר בשעה 06:29 והלך לעמוד מול המראה כדי להתאפר. יו״ר המפלגה יאיר גולן, לעומת זאת, דווקא כן התעורר בשעה 06:29. הוא פשוט נכנס לרכב הפרטי שלו ונסע לתוך התופת כדי להציל יהודים.
אף אחד במפלגה הזאת לא תמך במשתמטים חרדים בזמן מלחמת מצווה קיומית. אף אחד לא ביזה משפחות של חטופים ונרצחים. ההיפך. הם עמדו איתם כתף אל כתף. בכל גשר, בכל צומת, בכל כיכר קרה ובכל ועדה אטומה במשכן הכנסת.
אז בואו נגיד את האמת לעצמנו. לקבל ביקורת ממי שיש אצלו ברשימה אנשים כמו דוקטור ניסים ואטורי, מאי גולן ועידית סילמן? לקבל הטפות מוסר מעוד עשרות חברי כנסת, שבמצטבר לא עשו במלחמה הזאת את כל כמות ימי המילואים של מספר מתמודדים מצומצם במפלגה שלנו?
תבטלו את הביקורת. פשוט תגחכו לה בפרצוף.
כן, הדמוקרטים ישבו עם ערבים בממשלה. אתם יודעים מה? שיישבו. זה עדיף בהרבה על יועצי ראש ממשלה שקיבלו משכורת תוך כדי מלחמה, מאותה מדינה בדיוק שמממנת את החמאס.
זה כל כך קל שזה אפילו קצת מביך. תאמינו לי, הם יזיעו מול הרשימה הזאת. כל מתמודד או מתמודדת שייבחרו היום עשו למען אזרחי ישראל בארבע השנים האחרונות יותר מכל מה שחברי הליכוד עשו ביחד.
ותמיד תזכרו, הדמוקרטים באים לבנות ולשקם את מה שהליכוד והשותפים שלהם הרסו.
וזה בדיוק מה שגורם להם לשקשק עכשיו.
לא הערבים, לא השמאל. מפחיד אותם שפתאום יגיעו אנשים שיודעים לעשות משהו אמיתי בחיים. אנשים שבאים לעבוד ולנהל אירוע, בזמן שהם בקושי מצליחים להפעיל את המיקרוגל במזנון הכנסת בלי לכתוב ציוץ שמאשים את בג״ץ שהבורקס יצא להם קר.
כשהופעל הסרטון וראיתי את גדי רץ בזרועות פתוחות, חלפה בראשי המחשבה שנראה מהצד השני את בנו גל ז"ל רץ לזרועות אביו.
חיבוק כזה היה עושה טוב על הלב.
אבל מה חשבתי לעצמי?
זה נתניהו, וזו מכונת ההסתה שלו.
אישי ופוליטי: לא זוכרת את הרגע שבו החלטתי להתמודד לכנסת, אפשרי שלא היה רגע כזה אלא מסקנה שכל מה שעברתי וראיתי ולמדתי בחיי הובילו אליה.
בתוך כל זה אני זוכרת דבר אחד בוודאות וזה את הרגע שבו ראיתי את מי שהיתה אז שרת החוץ ציפי לבני. ממש זוכרת את הרגע מרחיב הדעת והלב בתקופה ההיא. זה לא רק תפיסת העולם המנומקת, האינטיליגנטית והלא מתנצלת אלא ובעיקר הטיפוס שהיא, אדם נורמלי מאד, סביר. עד לאותו רגע לא ככ הסתובבתי בזירה, ראיתי פוליטיקאים בעיקר בטלויזיה ולא האמנתי להם, הם נראו לי מנותקים ותאבי כח, כאילו שהמציאות היא קו מקביל לקיום הפוליטי שלהם.
עם השנים פגשתי עוד פוליטיקאים שעונים להגדרה הזו, רובם כבר לא מכהנים ואילן ז"ל עזב אותנו והשאיר חלל אנושי ופוליטי שאין דרך למלא אותו.
השבוע נפגשנו שוב בכנס של מכון ערבה ומיתווים, שוב הקשבתי קשב רב ושוב חשבתי לעצמי שהזירה הפוליטית של היום כמעט ריקה מאנשים כאלה, זה לא רק העובדה שהיא ראש מעל כולם בידע, בבקיאות וביכולת לגעת בעומק הסוגיה המדינית אלא שכל זה דר בכפיפה אחת עם מודעות עצמית, חן וקור רוח.
וחשבתי גם כמה זה השפיע על הפוליטיקאית שאני.
אז בשביל אלו שמעדיפים פוליטיקאים שעבורם הציבוריות היא שליחות ולא "קריירה", בשביל מי שמחפש פוליטיקאים נגישים, חרוצים ואפורים, שלא פותחים לו מצלמות מול הפרצוף כשהוא בא להגיד להם מילה טובה. בשבילכם אני כאן.
ותודה ציפי, שהיתה לי הזכות ללמוד ממך את כל מה שאני יודעת בנושא המדיני, תודה ששינית את כל מה שחשבתי על פוליטיקאים. אני מאחלת לעצמי ולמדינה שיום אחד תחזרי וכדי לסיים את מה שהתחלת ולעצמי אני מאחלת להשפיע על המציאות ועל בני אדם לטובה כמו שאת השפעת עלי אז כן, ציפי היא הגורם המרכזי דרכו הבנתי ששינוי אפשרי ושהמקום לשנות הוא בכנסת
לא רוצה לנחש מי יהיה שר החוץ הבא, יש לי את אמילי, דיפלומטיה ושם טוב זה מה שישראל זקוקה לו. אני בטוחה שאמילי תטפל בכל הנזק שממשלת הזדון השאירה לנו כישראלים וכיהודים, יש לה את הנסיון והידע לשם כך. בהצלחה לנו.
חברים יקרים, לא להכנס לשאננות ולומר לעצמכם היא במילא במקום גבוה ותבחר. שימו לב, נעמה חייבת להיות בכל בכל סימון שלכם ושל חברכם . תודה לנעמה הנוטעת בי את התקווה שיהיה כאן טוב יותר.
שחקי שחקי.
“כי עוד אאמין גם באדם. גם ברוחו רוח עז.”
באירוע הקמפיין בשבוע שעבר, אופק ודן נתנו חיים נוספים לשירו של טשרניחובסקי וריגשו אולם שלם. אז הם הלכו לאולפן והפכו את הביצוע לנחלת הכלל.
אני מודה להם על ביצוע שנוגע בכל נים בנפש ובנשמה ונותן אויר לקראת הבאות.
אופק יפרח אזולאי על הביצוע.
דן יפת על הנגינה בעוד. שירה פלג (אהובתי) על הקליפ.
@EmilieMoatti@AvishayBenHaim@RavivDrucker אמילי, הוא חסום אצלי. תגידי לו שהבת של סעידה אמרה ת'פאכ בידי וברג'ולי. שימצא איזה עירקי שיתרגם לו. רעלן. שילך כפרה על קיבוץ הגלויות שיש במשפחה שלי.