@HarushMarom עדיין עשה יותר שירות צבאי מחצי ממשלה ביחד. נגיד ששמר בבסיס שמירה אחת פעם בשבועיים, אז יש לו ניסיון קרבי רב יוצר מהשר במשרד הבטחון. והוא גם צודק
@roni_eitan ״אגב-בישראל, כשמדברים על 'ערובות אמריקאיות', צריך לדעת מה פירוש 'עזרה אמריקאית צבאית'.זו לא העמדת הצי השביעי בפיקוד של צה"ל אלא להפך,העברת הסוברניות הישראלית לידי הכוחות האמריקנים. כדי לשמור על עצמאותו של בעל ברית-קודם כל הם נוטלים אותה ממנו לפיקדון"(29 ביולי 1966,"יומן וייטנאם")
@dolores11dark Every breath you take
וכמובן
I wanna hold your hand שגורם לכל נגן גיטרה מתחיל לשאול את עצמו: ״מה Dm עכשיו!? מה קשור Dm ל G? אוה, זה ממש טוב….״
@roni_eitan שמאלני. מאמין בשירות למדינה, ומילואים. חושב שהחרדים שערוריה ולכל הפחות לא צריכים לקבל שקל. מאמין בלנצח מלחמות, ולחתור להסכם הכי טוב שאפשר. ולהתכונן למלחמה הבאה טוב טוב. מסור לבניין הארץ,נגד מאחזים לא חוקיים ואלימות לשמה. תושבי יו״ש יקרים לליבי. מה צריך כדי שנהיה יחד בממשלה הבאה?
@asherbenlulu@WachtelDan אני די שלמדינת ישראל יש יותר מרק שתי האפשרויות האלו.
לכיבוש הבופור אין שום מטרה צבאית או בטחונית כרגע, רק לצמצם את תחושת הכשלון של המדינה והעומד בראשה. הישג מורלי זול.
בשלב הזה, אני מניח שרוב מי שיקרא את המילים האלה כבר מבין שחוק המעונות הוא חוק רע, אבל תאמינו לי, אתם לא מתקרבים להבין כמה הוא חוק מעוות ואבסורדי. בואו כנסו איתי למחילת הארנב של אחד החוקים הכי מעוותים כלכלית ומתמטית שניסו להכניס אי פעם לספר החוקים הישראלי.
תקציר הפרקים הקודמים - החרדים ניצלו את הכוח הפוליטי שלהם בשביל לקבע מצב בו אברכים שלא התגייסו, לא מתכוונים להתגייס, ולומדים שלא על מנת לעבוד אי פעם, יחשבו כסטודנטים שזכאים לקבל סבסוד למעונות.
השילוב בין משפחות גדולות, העובדה שההכנסה של המשפחות האלו היא נמוכה (כי הבעל, מבחירתו, לא עובד), והזכאות לסבסוד, הביא כמעט מיידית את כל המשפחות החרדיות שזכאיות למעון היישר לדרגת הסבסוד הגבוהה, ולמצב אבסורדי בו *רוב* תקציב המעונות, כסף שנועד לתמוך במשפחות עובדות, עובר למשפחות בהן האב לא עובד מבחירה.
בעקבות העובדה שכיום אין מעמד חוקי לאברכים שדוחים שירות, בגלל שחוק הגיוס הקודם בטל (על פי מועדיו המקוריים, בלי קשר לפסיקות בג"ץ), נקבע שאי אפשר להמשיך ולהעביר להם כספים, על פי קריטריון שכבר לא קיים בחוק. האפשרות של משפחות חרדיות להמשיך בעסקה שהן התרגלו אליה אל מול המדינה, בה הם לא עובדים, לא מתגייסים, ומסובסדים באלפי שקלים בחודש, הסתיימה.
אוקי, אז מה הפתרון שבחוק, ומדוע הוא כל כך אבסורדי? כדי לעקוף את ההגדרה החדשה, החוק המוצע לא אומר "בואו נחזיר את הכסף לאברכים", כי זה לא אפשרי, אז הוא משנה את כל מטרת החוק מתמיכה במשפחות עובדות, לתמיכה בנשים עובדות. כלומר, לא משנה אם הבעל עובד, אברך, סתם בטלן, הקריטריון לכניסה למעון, ולזכאות לתמיכה בו, יהיה לפי האישה בלבד.
והנה הדובדבן שבקצפת - אם אנחנו בוחנים לפי האישה בלבד את העמידה בקריטריונים, האם נמדוד לפי האישה גם את גובה הסבסוד? לא ולא! כי אם היינו עושים את זה, גובה הסבסוד היה קופץ למשפחה הלא חרדית - שהרי בהרבה משפחות האישה היא זאת שמרוויחה פחות מהגבר, והוצאת הגבר מהחישוב של ההכנסה היתה הופכת את המשפחה בחישוב ל"עניה" יותר.
אבל באופן החישוב הזה, על פי האישה בלבד, הסבסוד לא היה קופץ לכולם, אלא יורד לסוג מאוד מאוד ספציפי של משפחות נדירות, כאלו בהן באופן יחודי ויוצא דופן, הגבר הוא מי שמכניס דווקא פחות מהאישה ומוריד את ממוצע ההכנסות. מצליחים לחשוב על אוכלוסיה בה המאפיין יוצא הדופן הזה קיים?
אז כן, החוק הזה מצליח לעשות את הבלתי יאמן - להמציא מצב בו הגבר לא רלוונטי לעניין הזכאות, וזה לא מעניין אותנו אם הוא עובד או בטלן, אבל מהרגע שהזכאות מתקיימת, לפתע הגבר מתייצב בשנית, ממלוא מעמדו הלא מוסדר, כדי להיות חלק מהחישוב של ההכנסה. האברך של שרדינגר. חוק שהונדס, כל כולו, כדי להחזיר את הסבסוד לאוכלוסיה שלא מתגייסת, שהגברים בה לא עובדים, ושמסובסדת, במעונות ובכלל, על ידי העלמת הגבר מהחישוב כשהוא לא נוח לחרדים, רק בשביל שהוא יצוץ, הפלא ופלא, שניה אחרי שהזכאות חושבה רק לפי האישה, כדי להבטיח שגובה הזכאות יהיה המקסימלי האפשרי.
חוק לא הגיוני, לא הגון, אבסורדי, ושבנוי כולו בשביל להחזיר את התמריצים שידאגו לזה שהאבות שמממנים לאבות החרדים את התענוג, ימשיכו לשרת ולשרת ולשלם להם, בזמן שהאבות שלא מוכנים להתגייס או לפרנס את עצמם ימשיכו בשלהם. לפחות הפעם, כבר לא טורחים לשים עליו כותרת שקרית של "גיוס".