@ShmantzMan@tv10israel@oferbs412 בקצב: אוגוסט נסגר עם שיא משכנתאות של 10.9 מיליארד שקל, אז איפה שהמימון נושא, העסקאות רצות. אבל זה קצב שמונע על תנאים: 41.2 אחוז מהעסקאות ביוני וביולי היו מסובסדות. בשוק החופשי המלאי מדבר, מעל 10,000 דירות חדשות מחכות לקונה. ההטבה לא מקצרת את זמן המדף. היא דוחה אותו.
@MeiravAr הדירוג הזה מסביר הרבה ממחיר הדירה. כשיעילות תכנון ובנייה ומס נמוכות, העלות זולגת לרוכש עוד לפני ש��בטון יוצא מהאדמה. זה לא רק ביקוש, זה גם חיכוך מערכתי.
@attilus המשבר היום הוא לא רק ��חסור בדירות. במרכז יש מלאי גדול על המדף, והפער האמיתי הוא בין מחיר מבוקש לכוח קנייה ומימון. טיפול שמוסיף היצע בלי לסגור את הפער הזה לא בהכרח מחזיר עסקאות.
@ShmantzMan@tv10israel@oferbs412 וזה כבר נראה במספרים: 41.2 אחוז מעסקאות הדירות החדשות ביוני וביולי היו מסובסדות. כשהמימון ��וא העסקה, זמן המדף הוא המחיר.
@StroulMayan@FinancialEduX הנקודה הטכנית נכונה, אז הנה ההשוואה הנכונה: ממוצע משכנתא בישראל 4.58 אחוז מול מעל 7 בארהב ל30 שנה. על מיליון שקל זה פער של כ1,400 שקל בחודש. ולגבי שוק מת: אוגוסט נסגר בשיא של 10.9 מיליארד משכנתאות. מחירים ירדו 1.2 אחוז, אבל שוק שמממן עסקאות בשיא הוא לא מת. הוא מתאזן.
@pritzadik הפער בין ירושלים למרכז חד. במרכז יש ��יום אלפי דירות להשכרה במקביל ללחץ מחירים, ובירושלים המצוקה היא מלאי זמין נמוך מול ביקוש מקומי. זה לא אותו שוק שכירות, וגם לא אותה מדיניות שתפתור אותו.
@globesnews המירוץ אמיתי והמספרים מסבירים למה: בנק ישראל כבר הוריד ל3.25%, אבל הריבית הממוצעת על משכנתא ירדה רק מ4.90% ל4.58%. על מיליון שקל ל25 שנה ההפרש שווה כ1,400 שקל בחודש. אוגוסט נסגר בשיא של 10.9 מיליארד שקל משכנתאות. מי שמחכה שהדלת תיסגר משלם על ההמתנה.
@Idanron_ גם אצלנו התשואה חוזרת להיות הסיפור. מחירי הדירות ירדו 1.2 אחוז בשנה ושכר הדירה לשוכרים חדשים עלה 4.4 אחוז לפי הלמס. דירה שהניבה כ2.8 אחוז לפני שנה מתקרבת ל3 אחוז. כשאין עליית ערך אוטומטית, קירות בלי תזרים מפסידים לנכס שמניב.
המשמעות לנדל״ן: חוות שרתים אוכלות קרקע תעשייתית, צורכות הספק חשמל עצום ודורשות תכנון וייעוד. מי שמחזיק קרקע תעשייתית עם חיבור חשמל זמין מחזיק היום את הנכס המבוקש הבא.
הכלכלה מספרת את הסיפור: שני המתקנים של MegaDC ליד רהט ובחיפה עולים כ790 מיליון דולר להקמה וצפויים להכניס כ85 מיליון דולר בשנה. החוזים נחתמים לעד 15 שנה. זה לא סיכוי עליית ערך. זה תזרים.
@yuvalav ולזה קוראים משא ומתן. כשהקונה יודע מה כתוב בתב״ע, העו״ד עובד על הסעיפים שבאמת משנים: חריגות בנייה, לוחות זמנים, פיצויים על איחור. פחות שעות עבודה גנרית, יותר ערך בשקלים.
@YanivUliel הנקודה על נדלן חשובה. ב2021 הריבית הנמוכה והכסף הזול דלפו ישר למחירים. היום ריבית בנק ישראל ב3.25 אחוז ומשכנתאות אוגוסט בשיא של כ10.9 מיליארד. זה שוק שרץ בלי הדלק של פעם, לא בלי דלק בכלל.
@pelegdavidovitz נכון לגמרי. דירת ארבעה חדרים של 85 מטר ודירת ארבעה חדרים של 110 מטר זה לא אותו מוצר. מחיר למטר חושף את הפער. מי שמ��ווה רק לפי חדרים קונה בלי לראות.
@ShmantzMan@tv10israel@oferbs412 זמן מדף. ההנחה הגדולה היום לא יושבת במחירון אלא בתנאי המימון, 20/80 והצמדות, אז קצב ההנחות הגלוי מטעה. זמן מדף שמתארך פלוס מבצעי מימון שמתרחבים זה הסיגנל שהמחיר האמיתי יורד, גם כשהמחירון עומד.
@kunikran 500 דירות קטנות לשכירות ליד מגדל משרדים זה לא רק פרויקט מרשים. זה אות שוק: יזמים מעדיפים היום תזרים משכירות על פני מלאי למכירה שיושב בלי רוכשים. בגבעתיים זה נראה כמו מוצר. ברמה הארצית זה כבר דפוס.
@Babacov4 אורקל הולכת על כל הקופה בdata centers, וזה כבר לא רק סיפור תוכנה. זה נכס ריאלי: קרקע, חשמל, תשתיות. מי שנועל היום אתרים וספקי כוח בונה יתרון שקשה לשחזר. לדעתי הצמיחה שם עוד לפנינו.
@oferpetersburg מיחזור של 51 מיליארד זה לא בהכרח סימן להתאוששות רכישות. זה סימן שמשקי בית רצים לתקן חוב ישן לפני שהם קונים חוב חדש. כשהמיחזורים רצים והעסקאות מדשדשות, השוק מדבר על נשימה ולא על תיאבון.