אפרת רייטן נגד ח״כ ארז תדמור בוועדה המסדרת:
״אתם הבאתם עלינו את החמאס אז, אתם מביאים עלינו את הטרור היום. החמאס עדיין כאן והכישלון ואות הקין הוא על המצח שלכם - זה במשמרת שלכם״
שימו לב לתמונה אחת קורעת לב: אף אחד לא התעניין באישה אחת שהחזיקה תמונה אחת בבית המשפט המחוזי בלוד: הצעיר בנימין ימנו זלקה, שעבד בפיצה בפתח תקווה ונרצח בידי נערים אכזריים כי ביקש להפסיק מהם להרעיש. למה היא בכתה ככה ואף אחד לא התייחס? כי בית המשפט המחוזי שחרר את עוד נאשם בחבלה מחמירה של זלקה, פרשה שהסעירה את המדינה בחומרתה, נכנסת למגירה ולא מעניינת איש. אבל אמא אחת עדיין בוכה על בנה ומחזיקה תמונה שלו . למרות התנגדות נחרצת הפרקליטות ולמרות שהתחנונים של המשפחה, מסתמן שכל הנאשמים בחבלה, מלבד הנער שדקר, ישוחררו ויחזרו לחייהם, כשברצח האכזרי הזה לא באמת יהיה צדק. לא רוצה להתבטא למה אני חושב שזה קורה. כולנו כעסנו מהסיפור הזה, אצל כולנו התיעוד עשה משהו בלב. עכשיו מי שמתמודד זו אישה אחת לבד, בלי שפה ובלי תמיכה. בנימין ימנו זלקה, לא נשכח .
ניסיתי לקצר, באמת שניסיתי, אבל לא הצלחתי. הקלטתי את כל הסיפור שיישאר כאן כעדות, מאלף עד תו, כי אירוע כזה עוד לא היה בישראל:
ראש שירות הבטחון הכללי, דוד זיני, מוביל בכבודו ובעצמו קונספירציה מטורפת שכל מטרתה היא להוכיח שבחירות 2026 זויפו!
תקראו את זה שוב: האיש שאחראי לשמור על הדמוקרטיה הישראלית יוצא למסע קונספירטיבי כדי לרסק את האמון בה!
סיכום של שבועיים שלקוחים מהמשטרים הכי אפלים בספר. דויד זיני לא יכול להישאר ראש השב״כ לעוד יום אפילו
ספרו לי קצת על היהדות והאידיאולוגיה של האשפות שהלמו אתמול במוט ברזל בפניה של אשה בת 70(!) שהגיעה לעזור במסיק של קול רבני לזכויות אדם - ואחר כך קינחו בסדרת בעיטות כשהיא על הרצפה, שוברים לה שלוש צלעות וגורמים לחבלות קשות בפנים. היא עדיין מאושפזת. נשמות שחורות
אתמול ישבה ביציע הכבוד של הכנסת אישה שאף אחד באולם לא זיהה. באמת אף אחד.
אם היא הייתה יורדת למזנון ומבקשת מים חמים עם נענע, הקופאי היה גובה ממנה מחיר מלא ומבקש ממנה לזוז קצת כי היא חוסמת את המעבר לחברי הכנסת החדשים.
רק בדיעבד התברר שזאת חנה, רעייתו של גדי איזנקוט, שהתיישבה בשקט שורה אחת מתחת לשרה נתניהו ופשוט שתקה. אחרי שלושים שנה במדינה הזאת, לראות אשת פוליטיקאי בכיר שסתם יושבת על כיסא בלי לדרוש כלום, בלי שלושה מאפרים ותקציב למספרה, מרגיש כמו לפגוש גירית באמצע אבן גבירול.
המוח הישראלי לא יודע איפה לתייק תופעה כזאת. אתה בוהה במסך, מחכה שהיא תתפרץ על איזה סדרן, וכלום לא קורה. דממה מבהילה.
אל דאגה, התקלה תוקנה תוך עשרים דקות בטרקלין שאגאל. נתניהו עלה למיקרופון כדי לשאת נאום אחדות חגיגי, שבמילון הפרטי שלו אומר להסביר בחום למה חצי מהכנסת רוצה להחריב את המדינה היהודית, להתחנן לחרדים שלא יברחו עם השכנים, ואז להיעלב נורא שאף אחד לא מוכן לבוא להרכיב איתו פאזל.
עוד לפני שיצאו הגזים מהכוסות החד פעמיות, בנט קפץ ושאל מה עם ועדת חקירה לשבעה באוקטובר ומה עם היועצים הקטארים, בן גביר נבח מהצד, ומיד הצטרפה גם שרה נתניהו בצעקות על בנט ושאלה לאן נעלמה ברית המשרתים שלו.
כי במונרכיה מתוקנת, כשראש ממשלה לשעבר מעיר לבעלך ליד הבורקס, הכי טבעי שהגברת תנזוף בו בקול רם מול המצלמות כאילו הוא תפס לה את החניה הכפולה ברחוב בלפור. ככה נראית ממלכתיות כשמזמינים אותה מעלי אקספרס.
וכשמחשיך בירושלים, כל הקרקס הנודד הזה פשוט עובר לאולפנים הממוזגים של ערוץ 14. שם, לקרוא לרמטכ״ל לשעבר קוף בזמן שהפאנל מתפוצץ מצחוק, או להסביר בשיא הרצינות שהוא בכלל שמר על נסראללה מלשכת הרמטכ״ל, ולהגיד שהוא האב השכול ראש ממשלת הנוח׳בות זו לא פליטת פה אלא לוח שידורים.
ערב אחרי ערב שופכים שם דלק מטוסים על השטיח בסלון של כולנו, זורקים גפרורים בשביל הרייטינג, ובמקביל מתאמנים מול המראה על הפרצוף ההמום שיעשו ביום שבו מישהו ברחוב ייקח את הפאנץ׳ שלהם ברצינות ויתרגם את הצרחות באולפן לאגרופים או גרוע מזה.
המילים שם כבר מזמן לא מנסות לתאר מציאות, הן רק מסמנות מטרות עם טוש זוהר ומחכות שמישהו יבין את הרמז.
מה שמשאיר אותנו הבוקר עם גדי איזנקוט. לבטל פגישת משא ומתן עם הליכוד זה צעד מנומס ונקי, מאוד מטכ״לי ומסודר, רק שנגמר לנו הזמן לנימוסים של צופים.
המדינה המותשת הזאת לא צריכה עכשיו עוד אנחה ממלכתית, אלא החלטה אחת אמיצה וקרת רוח.
לסגור את הדלתות בחדר, לבלוע את הצפרדעים הפוליטיות שמונחות על הצלחת, ולהקים ממשלה כמה שיותר מהר, לפני שהקרקס ישרוף גם את האוהל.
אנחנו לא מבקשים שווייץ, באמת שלא. רק להתעורר סוף סוף לבוקר משעמם אחד, לעמוד בתור בסופרמרקט מאחורי אשתו של ראש הממשלה, ושלא יהיה לנו שום מושג מי זאת האישה השקטה הזאת עם הקוטג׳.