מספר דברים ממני אליכם, אזרחי ישראל, לקראת כניסת שבת:
ישראל נמצאת בעת חירום אמיתית, מוחשית ומסוכנת. הממשלה הנוכחית מאיימת ברמה הבסיסית ביותר על קיום הדמוקרטיה הישראלית, לא פחות מכך. כל זאת כשזירות המלחמה עודן פתוחות וכפופות גם הן לגחמות פוליטיות ואישיות. ישראל נמצאת כבר היום, בעיצומו של צונאמי מדיני מסוכן.
על רקע זה, בימים האחרונים קידמתי מול שותפיי את התכנית להקמת ממשלת חירום לאומית.
ההיגיון שבבסיסה: השבעת ממשלה במהירות האפשרית על בסיס ארבע מפלגות השינוי והתיקון הציוניות, והצטרפות כל מפלגה וכל חבר כנסת שיסכימו לארבעת עקרונות היסוד שלי, מיד, או בהדרגה.
זהו צו השעה אל מול האתגרים האדירים והרי הגורל שניצבים בפני ישראל בעת חירום זו, מבית ומחוץ.
חובה עלינו להביא במהרה הנהגה יציבה ואחראית, למנוע סבב בחירות נוסף ואת התבצרותו של ראש הממשלה היוצא נתניהו בלשכת ראש הממשלה. התבצרות מסוכנת שאנו עדים למחיריה הכבדים והדרמטיים, ביתר שאת, בימים האחרונים.
ההתייעצויות בבית הנשיא העלו תמונה ברורה שלא משתמעת לשתי פנים: רוב מוחלט של חברי כנסת, תומכים בשינוי ובכהונתי כראש ממשלה. לעומת זאת, רק 46 חברי כנסת תומכים בהמשך כהונתו של בנימין נתניהו. בפועל, 74 חברי כנסת לא הביעו אמונם בהמשך כהונתו של נתניהו.
מצב בו ראש ממשלת מעבר במיעוט, שאיבד את אמון העם בצורה כה קיצונית, ממשיך להפעיל את מערכת הביטחון ורשויות החוק, הוא מצב מסוכן שאסור שימשיך ולו ליום אחד.
זוהי חומרת המצב ולכן ישנה דחיפות להחליף את הממשלה היוצאות.
זוהי הכרעת העם, זהו רצון הבוחר - עבור כך ניתן לנו המנדט בבחירות.
עבור מימוש רצון הבוחר, אני וצוותי מובילים עשרות שעות משא ומתן תחת חתירה נחושה להקמת ממשלת חירום. פגישות רבות, חלקן התפרסמו וחלקן לא - חלקן נערכות גם בשעות האחרונות. אני מוצא את שותפיי בגוש כמי שמבינים את גודל השעה. השגנו התקדמות משמעותית והבאנו גם פריצות דרך - בשקט ובצניעות, כשרב הנסתר על הגלוי. כך אנו פועלים. לא בתדרוכים בתקשורת ובספינים.
כפי שהבטחתי לאורך הדרך: כשיהיה במה לעדכן, אני אעדכן אתכם בעצמי, כשאני מסתכל לכם, אזרחי ישראל, ישר בעיניים.
כולי תקווה שבתחילת השבוע הבא אקבל את המנדט להקמת ממשלה. כאמור, אקדם את תכניתי להקמת ממשלת חירום לאומית המבוססת על ארבעה עקרונות:
1. הכרה במדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית.
2. קבלת ערכי מגילת העצמאות.
3. חובת שירות לכל – צבאי, לאומי ואזרחי, למען חיזוק צה"ל והגדלת שורותיו.
4.הכרה בחמאס כארגון טרור ומחויבות לפירוק כוחו הצבאי-שלטוני.
בכוונתי לפנות לכל סיעות הבית ולהזמין את חבריהן להיות שותפים, אם הם נכונים לחתום על עקרונות אלו, תחת הנהגתי. עכשיו, או אחר כך.
אזרחי ישראל, שותפיי וחבריי; אלו שבחרו בי, ואלו שלא - ישראל נמצאת בעת חירום. עלינו לייצב את הספינה, ולהחזיר את ישראל לחוף מבטחים.
אני מתכוון לממש את המנדט שהעם נתן לי, ואת המנדט שהנשיא צפוי לתת לי, בחרדת קודש. זהו רגע מבחן למנהיגות ולאהבת המולדת, במלוא מובנן של המילים. מי שינסה למסמס ולטרפד את הקמת הממשלה מטעמים אישיים ולא ענייניים - ייזכר בהיסטוריה כמי שלא התעלה לגודל השעה ולא פעל להצלת ישראל בעת חירום. הדבר לא ייסלח לו.
ישראל צריכה מנהיגות יציבה, מאחדת ואחראית שזכתה לתמיכה ברורה מהעם וחברי הכנסת. זה בדיוק מה שאני מתכוון לעשות.
אני מתחייב.
שבת שלום לכולם.
אם בנט וליברמן ושאר מטומטמים לא מבינים שמה שקורה כרגע היא פרומו, אז מצבנו רע.
הם צריכים לשכוח מהכל, להקים ממשלה עם רעמ, עם בלד, עם מי שצריך, להוציא אותו מלשכת רה"מ, לפטר את זיני ולקחת אותו לחקירה על שיבוש בחירות.
לא תהיה הזדמנות אחרת. זה עכשיו או שבפעם הבאה פשוט לא יהיו בחירות.
נתניהו הפסיד. אני יודע לספור עד 120. 65 זה יותר מ-55. ככה עובדת הדמוקרטיה הישראלית. נקודה.
תמונת המציאות חייבת ללמד אותנו לקח אחד מהדהד: אין לנו עתיד כאן אם לא נפסיק לפחד. ואם לא נפסיק עם הגזענות. אסור לנו לקבל יותר את החלוקה הגזענית של נתניהו בין קולות יהודיים לקולות ערביים.
הקול של אזרח ישראלי שמצביע בטירה שווה בדיוק כמו הקול של אזרח ישראלי שמצביע בגבעת שמואל. לא פחות. לא בערך. בדיוק.
מי שמנסה למחוק את הקולות של האזרחים הערבים, נכנע לנתניהו ומוותר על ישראל.
ועכשיו בואו נדבר על ציונות.
בגוש של נתניהו יושבים 16 חברי כנסת ממפלגות חרדיות לא ציוניות, שמקדמות השתמטות המונית בזמן שהילדים שלנו נלחמים ונהרגים.
אם נתניהו מתעקש לספור רק רוב ציוני, שיגרע קודם כול מהגוש שלו את 16 חברי הכנסת של המפלגות החרדיות הלא־ציוניות.
הם לא יטיפו לנו על ציונות.
לגוש השינוי יש רוב ציוני: 49 מול 39.
לגוש השינוי יש רוב ישראלי: 65 מול 55.
יש לנו רוב. יש לנו אחריות. ויש לנו הזדמנות להקים ממשלת שינוי בשותפות עם אזרחי ישראל הערבים. ממשלה שתשרת את כל אזרחי ישראל.
עכשיו צריך אומץ. צריך מנהיגות. צריך להפסיק לפחד ולהתחיל לפעול.
ממשלת שינוי עכשיו!
@AvigdorLiberman אם תתנהג כמו ליצן שמונע מאגו, קנאה ונקמנות אתה לא תעביר שום חוק. או שאתה מחפש קומבינה להיות ראש ממשלה. צא מזה ותהיה באמת חלק מגוש השינוי להחלפת ממשלת הטבח.
@AvigdorLiberman תודה על הפוסט! היום זה , אתמול נגד ממשלה בתמיכת רע״מ, עזרת לי לא להצביע לך. אצביע לגולן/בנט/איזנקוט.
אתה לא תעבור את אחוז החסימה אם לא תרד מהעץ הזה. קנאה ואגו יבריחו ממך את כולם.
ברשימת הליכוד אחרי נתניהו מככבים מורשע אחד, נאשם בשוחד אחד, שני חשודים בפלילים, ואחד שוועדת חקירה ממלכתית הטילה עליו אחריות אישית לאסון בו נהרגו עשרות אנשים. וזו רק ההתחלה.
סיכום תמציתי לטובת מי שעוד מתלבט אם להצביע מחל.
2. אלי כהן. חשוד בפלילים בפרשת הדרכונים. על פי החשד, בתקופתו הפך משרד החוץ לדלפק הנפקת דרכונים דיפלומטיים למקורבים, לרבות יאיר נתניהו. נמצאה תשתית ראייתית נגדו והתיק הועבר להחלטת הפרקליטות.
3. אמיר אוחנה. נמצא נושא באחריות אישית לאסון מירון, שבו נהרגו 45 יהודים חרדים. לא הסיק מכך מסקנות אישיות בטענה שאחריות אין פירושה אשמה. הפך את הכנסת ממנגנון פיקוח על הממשלה לכלי שרת בידיה, למשל כשבחר (חרף פסיקה בג"ץ) להשאיר את מדינת ישראל ללא מבקר מדינה כדי לשמור את התפקיד לעורך דינו הפרטי של נתניהו. בתקופתו תועדו עימותים אלימים בין משמר הכנסת למשפחות שכולות.
4. יריב לוין. אחראי להסתערות על מערכת המשפט ולטריפת המדינה למערבולת של עימות פנימי שסופה בטבח ה-7 באוקטובר. ניהל מערכת התשה כנגד המערכת שעל תפקודה הוא מופקד. יצר במו ידיו מחסור בשופטים בכל הערכאות עד כדי כך שנאשמים ברצח השתחררו למעצר בית כי לא היה הרכב פנוי לדון בעניינם. ממובילי ומנסחי הדפוס של הפעלת כוח שלטוני כדי לנקום במדינת ישראל.
5. מירי רגב. בתקופתה נרשם שיא של 20 שנה בקטל בדרכים. קידמה מינויי מקורבים במשרד התחבורה ועיקרה את המשרד מגורמים מקצועיים. שהתה בחופשה פרטית במקסיקו בזמן הטבח, ומשרדה הפעיל את תכניות החירום באופן כושל ואיטי. לא ראתה לנכון להתפטר בעקבות פרשת פליי דובאי ומה שנחשף בעקבותיה. בתחקיר "המקור" נחשף כי הקדישה חלק ניכר מפועלה לדירוג פעילי ליכוד ורשויות לפי יכולתם לסייע לה בפריימריז ותיעדפה אותם בהתאם. שהתה לפחות 118 ימים בחו"ל במהלך כהונתה. אמרה שלא תתנצל על אף נסיעה ושאילו יכלה, הייתה טסה יותר.
6. ישראל כ״ץ. שר ההשתמטות. הציג וקידם מתווים המשמרים דחיות ופטורים לחרדים למרות צורכי המערכת שעליה הוא מופקד. הרמטכ"ל זמיר הזהיר שהחלטתו לעצור מינויים בצבא תפגע בכושרו. בשיא העימות הרמטכ"ל הגיע לפגישה איתו ולא הורשה להיכנס.
7. גדעון סער. ב-2022 אמר שנתניהו מסכן כל מה שנבנה כאן ב-74 שנות קיום המדינה. ארבע שנים אחר כך כבר ישב באולם בית המשפט כדי לעודד את נתניהו בזמן עדות מנדלבליט. ייזכר כדוגמה מובהקת לפוליטיקאי שהחליף עמדה תמורת כיבודים ותיקים.
8. אופיר כ"ץ. כיו״ר הקואליציה הקדיש את כוח החקיקה שלו לבניית חומות הגנה סביב ראש המפלגה, לרבות באמצעות חוקי יסוד. בשיא המחאה הודיע שהממשלה לא תשנה דבר בעקבותיה.
9. טליק גואילי. אין רקורד ציבורי.
10. יואב קיש. בתקופתו נרשמה הידרדרות חדה בהישגי תלמידי ישראל במבחנים ארציים ובינלאומיים למרות גידול בתקציב משרד החינוך. רק 3% מתלמידי כיתה ט' עמדו ברף שנקבע במדעים. ניסה לאסור את פרסום הנתונים בטענות שונות. פעל להדיח את מנכ"ל ראמ"ה בגלל התעקשותו לפרסם את תוצאות המבחנים. העדיף חיזוק העיסוק ביהדות גם במוסדות חילוניים, לרבות חוזר ייעודי להנחת תפילין בבתי ספר ממלכתיים. נכון לספטמבר 2026, לא הגיש הצהרת הון למבקר המדינה מתחילת הקדנציה, למרות תזכורות רבות שקיבל.
11. יעקב ברדוגו. המעבר מעמדת מגיש בערוץ 14 למשוריין של נתניהו מבטא את תמצית הזיקה בין השניים. שרי הליכוד עצמם העלו נגדו טענות לאיומים, ולוין האשים אותו בניסיון סחיטה, שאף זכה לבירור משטרתי.
12. מיקי זוהר. חשוד בפלילים בפרשת השחיתות בהסתדרות. היה מעורב בניסיון למנות את יאיר נתניהו לתפקיד בהסתדרות הציונית. התנגד לשימוש במילה "טבח" לתיאור 7 באוקטובר, בטענה שמדובר בהתקרבנות.
13. אלמוג כהן. ועדת האתיקה של הכנסת קבעה שהתבטאויותיו משפילות ופוגעות בכבוד הכנסת, ושאפשר להבין חלק מהן בהקשר גזעני ושוביניסטי. לאחר שמונה לסגן שר במשרד ראש הממשלה, נמצאו ביומנו 115 ראיונות בתקשורת ורק שתי פגישות הקשורות לבינה מלאכותית עד סוף 2025. נתבע בסך 2.6 מיליון ש"ח בטענה שקשר את שם התובע לפרשת הקצין המתחזה לאחר עיסוק מרובה בנושא ברשתות החברתיות.
14. עמיחי שיקלי. במסגרת פועלו נתן לגיטימציה לימין הקיצוני באירופה. הקונגרס היהודי-אירופי גינה אותו, ויהדות בריטניה זעמה עליו כשהזמין לישראל את מי שכינו בריון. הצביע נגד עסקת החטופים בינואר 2025.
15. אלישע מדן. אין רקורד ציבורי.
16. דוד פטר. אין רקורד כנבחר ציבור.
17. משה סעדה. משווה לעצמו מעמד של חושף כשלים במערכת, אבל בגזר הדין בפרשת רונאל פישר הטיל בית המשפט ספק במהימנות עדותו.
18. חיים כ"ץ. מורשע בפלילים בעבירה של קשירת קשר להשגת מטרה כשרה באמצעים פסולים, לאחר שהסתיר קשרים ואינטרסים בהליך חקיקה. מה שלא מפריע לו לשוב ולבקש את אמון הציבור כעת. מחזיק בארבעה תיקי שר בממשלת הטבח. 15 מבין השמות הכלולים ברשימה זו תמכו באי הסרת חסינותו.
19. דודי אמסלם. הסתבך בעימותים סביב מינויים בחברות ממשלתיות; מנהלת רשות החברות שהתפטרה תיארה לחצים למינוי מקורבים וחיסולי חשבונות. עסוק באופן כפייתי במוצא, עדה וגזע, ואמר בין היתר שכמעט כל הגזענים אשכנזים ושכמו בדרום אפריקה "בסוף הלבנים הפסידו". אמר שביקור בניר עוז הוא עניין של נימוסים ושאינו חשוב כרגע. את היועמ"שית ובית המשפט כינה אנטישמים. הצביע נגד עסקת החטופים בינואר 2025. באוקטובר 2025 עדיין דווח שלא הגיש הצהרת הון למבקר המדינה.
20. אתי עטיה. צל של חיים כץ וככזו הצביעה בעד אי הסרת חסינותו.
21. בועז ביסמוט. מחליפו של יולי אדלשטיין שהודח מתפקידו כיו"ר ועדת חוץ וביטחון במהלך המאבק על חוק הגיוס. קרא להפסיק מעצרי משתמטים חרדים הגם שהרמטכ"ל הסביר שאכיפה נחוצה למילוי השורות. המכון למחקרי ביטחון לאומי קבע שהמתווה שלו מסכן את הביטחון הלאומי.
22. דוד ביטן. נאשם בפלילים, בין היתר בשוחד, מרמה והפרת אמונים. חלק מהשוחד שבו הוא מואשם ניתן לפי כתב האישום כשכבר כיהן כחבר כנסת וכיו"ר הקואליציה. משפטו נמצא בשלב ההוכחות.
23. שלמה קרעי. קידם חקיקה שפוגעת בעצמאות התקשורת החופשית ומגדילה את השפעת השלטון עליה. כשל שוב ושוב בניסיונותיו המתוקשרים להדיח את היועמ"שית, לסגור את גל"צ והתאגיד ולהדיח את יו"ר הדואר. ביקורת נמתחה על תפקודו במהלך ה-7 באוקטובר הגם ששהה בעוטף עם רכב ממוגן וחמוש. שבוע אחרי הטבח קידם תקנות לשעת חירום, שהיו מסמיכות אותו להורות למשטרה לעצור אזרחים שהפיצו ידיעות הפוגעות "במורל הלאומי".
24. ניר ברקת. הגיע למשרד הכלכלה עם הבטחה להוריד את יוקר המחיה. תוכניתו "הסל של ישראל" זכתה לביקורת כהוכחה לאוזלת ידה של הממשלה בטיפול ביוקר המחיה. רשת קרפור הייתה היחידה שניגשה למכרז וקיבלה בתמורה קמפיין במימון המדינה בהיקף של כ-50 מיליון שקל לשנה.
25. גילה גמליאל. שרת המודיעין בזמן טבח 7 באוקטובר. בבדיקת פעילותה ברשת תועדו כמאה פוסטים על איראן, כאילו היא שרת הביטחון. במקרה אחד אפילו חתמה כך בספר האורחים של יד ושם. זכורה גם בכך שהפרה את הסגר בתקופת הקורונה. שנים ארוכות בפוליטיקה עם רקורד הישגים מועט ביותר.
🧵 מערכת הבחירות וכלכלה - שיחה עם ראש מפלגת ביחד - נפתלי בנט @naftalibennett
השיחה נמשכה מעל 35 דק’ על מנת לקבל תשובות ותוכניות למגוון נושאים שמעסיקים את הצופים. מיוקר המחיה, טיפול במילואימניקים, דיור, אינפלציה, הייטק וAI ועוד.
בסוף שאלתי אותו שאלה שגרמה לו לקחת יעד אישי - שהוא ימדד עליו.
השיחה צולמה ברצף ללא עריכה וללא העברת השאלות לפני. הנה היא כאן מחולקת לנושאים.
מי יהיה מנהיג המפלגה הגדולה הבאה שיבוא לדבר על כלכלה?
קדימה מתחילים
פתיחה: למה דיברנו על כלכלה