@moshefeiglin איכס. פוליטיקאי מלוכלך. אין להם ברירה ללכת עם הערבים, כי בראש הליכוד עומד נתניהו שמתנהג כמו משפחת פשע.
בשום פנים ואופן אי אפשר לצרף אותו לקואליציה.
@brq1550209@YinonMagal אצלהם זו נורמה חברתית יא טיפש. עיריית חברון רצוי לדלל את כמות הכלבים המשוטטים. אז הם הוציאו פרס לכל מי שמביא גופת כלב יקבל 10 שקלים.
תסגרי את העניין אחד ולתמיד.
תשלמי את החוב, או שתתבעי בתביעות קטנות, או שתגישי תלונה לבנק ישראל (לא יודע אם תוכלי לעשות את זה אם אין לך מספר ישראלי. תשתמשי במספר נייד של בן משפחה מדרגה ראשונה).
אם לא תטפלי בזה, בסוף כשתרצי לצאת לחו"ל, תגלי שאת לא יכולה לעלות לטיסה כי יש לך עיקול בהוצאה לפועל. בקיצור לא להזניח את זה. תבחרי את אחת האפשרויות ותטפלי בזה
לפי התאוריה שלך אין צורך בחוקים שמרסנים מונופולים.
אין צורך בפיקוח של הממונה על שוק ההון. שמפקח על חוזה ביטוח ועל המחירים של ביטוחי רכב, ביטוחי בריאות. שהרי הכל בסופו של דבר נקבע על פי הצע וביקוש.
לפי התאוריה שלך אין צורך בפיקוח ממשלתי על מחירים בכלל.
לפי התאוריה שלך אין מקום לפסיקות דין בתביעות ייצוגיות בטענה של הפקעת מחירים "עושר ולא במשפט".
שהרי הכל נקבע על פי הצע וביקוש.
לפי התאוריה שלך אין צורך שמשרד התחבורה יתערב בשוק התחבורה הציבורית בכלל.
קביעת מסלולי קווים, קביעת מחיר אחיד לנסיעה.
עצם העובדה שכל הפיקוחים האלה קיימים, מראה שיש צורך בריסון.
מראה שישנם מיקרים שבעלי העסקים או הזכויות קצת משתוללים במחירים.
גם אנבידיה הייתה ראויה לפיקוח, אבל אין כיום דרך יעילה לעשות את זה.
זה מניפסט על הכשל של השיטה הקפיטליסטית. אני לא טוען שיש כיום דרך אחרת יותר טובה לנהל את הכלכלה.
אתם מתלהבים מהשווי של המניה ומהטכנולוגיה, אבל לא מתייחסים לכלל הקבוע בכלכלה: חוק שימור הכסף (כמו חוק שימור האנרגיה). כשאני רואה שהמייסד והמנכ"ל של אנבידיה עושה רווחים שמקנים לו רכוש של 150 מיליארד דולר – זה לא מגיע מהעצים. אנחנו בסופו של דבר משלמים על זה.
רוצים לראות איך 'חוק שימור הכסף' עובד במציאות ולא בתיאוריה? הנה דוגמה מהחיים:
אני רוצה לשדרג את מנוי הגוגל דרייב שלי לחבילת AI Premium, אבל מוותר כי המחיר החודשי פשוט יקר מדי. למה? כי אחסון בענן עולה גרושים, אבל ברגע שמצמידים אליו AI – המחיר קופץ פי כמה.
זה בדיוק המקום שבו העלות המטורפת של השבבים וחוות השרתים שאנבידיה מוכרת ביוקר פוגשות את האזרח הקטן. במקום שהטכנולוגיה תהיה נגישה לכולם, נוצר כאן 'מס מחשוב' שמייקר כל שירות דיגיטלי בסיסי ומשאיר חלק גדול מהציבור בחוץ. הכסף לא נעלם – הוא פשוט נשאב למעלה, ואנחנו משלמים על זה בכיס או מוותרים על השירות.
הרווחים העצומים והלא פרופורציונליים של אנבידיה לא נופלים מהשמיים. הם מגיעים מחברות שמספקות לנו שירותים – כמו בנקים וחברות תקשורת שזקוקות ל-AI ומשלמות עליו מחיר מופקע, ואחר כך מגלגלות את ההוצאה הזאת ישר אלינו הצרכנים. בסוף הדרך, הכסף הזה יוצא מהכיס שלנו – מאלה שלא גומרים את החודש.
אתם מתלהבים מהשווי של המניה ומהטכנולוגיה, אבל לא מתייחסים לכלל הקבוע בכלכלה: חוק שימור הכסף (כמו חוק שימור האנרגיה). כשאני רואה שהמייסד והמנכ"ל של אנבידיה עושה רווחים שמקנים לו רכוש של 150 מיליארד דולר – זה לא מגיע מהעצים. אנחנו בסופו של דבר משלמים על זה.
רוצים לראות איך 'חוק שימור הכסף' עובד במציאות ולא בתיאוריה? הנה דוגמה מהחיים:
אני רוצה לשדרג את מנוי הגוגל דרייב שלי לחבילת AI Premium, אבל מוותר כי המחיר החודשי פשוט יקר מדי. למה? כי אחסון בענן עולה גרושים, אבל ברגע שמצמידים אליו AI – המחיר קופץ פי כמה.
זה בדיוק המקום שבו העלות המטורפת של השבבים וחוות השרתים שאנבידיה מוכרת ביוקר פוגשות את האזרח הקטן. במקום שהטכנולוגיה תהיה נגישה לכולם, נוצר כאן 'מס מחשוב' שמייקר כל שירות דיגיטלי בסיסי ומשאיר חלק גדול מהציבור בחוץ. הכסף לא נעלם – הוא פשוט נשאב למעלה, ואנחנו משלמים על זה בכיס או מוותרים על השירות.
הרווחים העצומים והלא פרופורציונליים של אנבידיה לא נופלים מהשמיים. הם מגיעים מחברות שמספקות לנו שירותים – כמו בנקים וחברות תקשורת שזקוקות ל-AI ומשלמות עליו מחיר מופקע, ואחר כך מגלגלות את ההוצאה הזאת ישר אלינו הצרכנים. בסוף הדרך, הכסף הזה יוצא מהכיס שלנו – מאלה שלא גומרים את החודש.
אתם מתלהבים מהשווי של המניה ומהטכנולוגיה, אבל לא מתייחסים לכלל הקבוע בכלכלה: חוק שימור הכסף (כמו חוק שימור האנרגיה). כשאני רואה שהמייסד והמנכ"ל של אנבידיה עושה רווחים שמקנים לו רכוש של 150 מיליארד דולר – זה לא מגיע מהעצים. אנחנו בסופו של דבר משלמים על זה.
רוצים לראות איך 'חוק שימור הכסף' עובד במציאות ולא בתיאוריה? הנה דוגמה מהחיים:
אני רוצה לשדרג את מנוי הגוגל דרייב שלי לחבילת AI Premium, אבל מוותר כי המחיר החודשי פשוט יקר מדי. למה? כי אחסון בענן עולה גרושים, אבל ברגע שמצמידים אליו AI – המחיר קופץ פי כמה.
זה בדיוק המקום שבו העלות המטורפת של השבבים וחוות השרתים שאנבידיה מוכרת ביוקר פוגשות את האזרח הקטן. במקום שהטכנולוגיה תהיה נגישה לכולם, נוצר כאן 'מס מחשוב' שמייקר כל שירות דיגיטלי בסיסי ומשאיר חלק גדול מהציבור בחוץ. הכסף לא נעלם – הוא פשוט נשאב למעלה, ואנחנו משלמים על זה בכיס או מוותרים על השירות.
הרווחים העצומים והלא פרופורציונליים של אנבידיה לא נופלים מהשמיים. הם מגיעים מחברות שמספקות לנו שירותים – כמו בנקים וחברות תקשורת שזקוקות ל-AI ומשלמות עליו מחיר מופקע, ואחר כך מגלגלות את ההוצאה הזאת ישר אלינו הצרכנים. בסוף הדרך, הכסף הזה יוצא מהכיס שלנו – מאלה שלא גומרים את החודש.
אתם מתלהבים מהשווי של המניה ומהטכנולוגיה, אבל לא מתייחסים לכלל הקבוע בכלכלה: חוק שימור הכסף (כמו חוק שימור האנרגיה). כשאני רואה שהמייסד והמנכ"ל של אנבידיה עושה רווחים שמקנים לו רכוש של 150 מיליארד דולר – זה לא מגיע מהעצים. אנחנו בסופו של דבר משלמים על זה.
רוצים לראות איך 'חוק שימור הכסף' עובד במציאות ולא בתיאוריה? הנה דוגמה מהחיים:
אני רוצה לשדרג את מנוי הגוגל דרייב שלי לחבילת AI Premium, אבל מוותר כי המחיר החודשי פשוט יקר מדי. למה? כי אחסון בענן עולה גרושים, אבל ברגע שמצמידים אליו AI – המחיר קופץ פי כמה.
זה בדיוק המקום שבו העלות המטורפת של השבבים וחוות השרתים שאנבידיה מוכרת ביוקר פוגשות את האזרח הקטן. במקום שהטכנולוגיה תהיה נגישה לכולם, נוצר כאן 'מס מחשוב' שמייקר כל שירות דיגיטלי בסיסי ומשאיר חלק גדול מהציבור בחוץ. הכסף לא נעלם – הוא פשוט נשאב למעלה, ואנחנו משלמים על זה בכיס או מוותרים על השירות.
הרווחים העצומים והלא פרופורציונליים של אנבידיה לא נופלים מהשמיים. הם מגיעים מחברות שמספקות לנו שירותים – כמו בנקים וחברות תקשורת שזקוקות ל-AI ומשלמות עליו מחיר מופקע, ואחר כך מגלגלות את ההוצאה הזאת ישר אלינו הצרכנים. בסוף הדרך, הכסף הזה יוצא מהכיס שלנו – מאלה שלא גומרים את החודש.
@Karmi_Eli@DanielBachmat בגלל שהחברה הפסידה 400 מיליארד דולר בגלל הסיפור שלו. הפיטורים שלו והרחקה שלו מהחברה מכניס שקט תעשייתי.
זה מרגיע את הציבור בבורסה.
@ptr_dvd העובדה שבין חורין לא שיקרה כמו חזן, לא מעניק לה פטור מבעיה של ניגוד עניינים.
תודו שזה באמת בעיה, שבן הזוג שלה קשור כיועץ לחברות הגדולות במשק.
חסרים אנשים מוכשרים בישראל? למה תמיד בוחרים דווקא את אלה שיש להם ניגוד עניינים?
זה ציוץ מהסוג של לשכנע את המשוכנעים. יש דברים לא טובים שצהל עושה אבל מקרה זה אינו אחד מהם.
זה הבעיה בשוברים שתיקה:
בעיניכם כל הפצצה של צהל היא לא לגיטימית.
הארגון הזה ודומיו מתעלמים מהעובדה שגם לפלסטינים יש יכולת לבחור. לבחור לשקם את הרצועה, להתנער מהטרור, להסכים למתווה האמריקאי...
זו לא גזירת גורל.
במקום זה הם בוחרים במלחמה.
ברגע שהם יניחו את נישקם, לא יהיו יותר הפצצות בעזה. ברגע שיזנחו את דרך הטרור ויבחרו בשלום עם ישראל, לא יהיו הגבלות על כניסת מוצרים לעזה.
אנחנו+צהל לא הסיבה, אנחנו המסובב
@olturbo1@AbirKara2 לא היית מזיל דמעה?
אתה בעצם בעד עיוות דין רק בגלל שהנתבע הוא עשיר וחזק?
אם הם היו מפסידים זה היה נותן לנכלולים עוד יותר כוח.
כל הקטנים שהיו נתבעים היו רואים שהגדולים הפסידו אז מה הם ילכו למשפט?
איזה טיפש.
יש שופטים בישראל!
הכירו את כבוד השופטת כרמית בן אליעזר, שדחתה תביעה ייצוגיות בסך 50 מיליון שקלים שהגיש עורך הדין והתובע הסדרתי ליאור חאיק נגד שופרסל ומקדונלדס, כבוד השופטת בן אליעזר דחתה את התביעה וחייבה את חיאק לשלם 60,000 שקלים בהוצאות!
פסק דין יוצא דופן שישפיע ככל הנראה על תיקים נוספים המתנהלים באותו נושא את רובם אגב הגיש חיאק והשמחה גדולה!
חאיק וחבריו שביניהם עורכי הדין שנפ ושמילוביץ מכוכבי הסדרה גזל בחסות החוק והתובע הסדרתי רועי תמיר מצאו שיטה מהירה להוצאת כספים מבעלי עסקים, הם מבקשים לקבל מבעל העסק חשבונית דיגיטלית לנייד, ובמקרה שבו מופיע גם תוכן שיווקי על גבי החשבונית, לדוגמה 10% הנחה לרכישה הבאה, חאיק והתובעים הסדרתיים שהוא מייצג מגישים תביעה ייצוגית במיליוני שקלים. רוב העסקים נכנעים ומשלמים, רק שהפעם חיאק נפל על עסקים שיכולים להתמודד ועל עורכי דין שעשו עבודה מעולה בהתגוננות מולם. ובשפה העממית, שאפו לעורכי הדין קובי בראון ונועם מחלב פירקתם לחאיק וחבורתו את הצורה.
כבוד השופטת בן אליעזר בחנה את הדברים וקלטה בדיוק עם מי יש לה עסק. בפסק הדין היא קובעת כי כאשר לקוח מסכים לקבל חשבונית דיגיטלית, היא זהה לחשבונית המודפסת והתוכן הפרסומי שבה מצומצם וסביר, אין בכך, בנסיבות שנדונו, הפרה של חוק הספאם.
כשם שעסק יכול להעניק ללקוחותיו שובר לרכישה הבאה על גבי חשבונית מודפסת, עצם הופעתו בחשבונית דיגיטלית אינה הופכת אותו, בנסיבות שנדונו, להפרה של חוק הספאם!
בקיצור, חאיק, אכלת אותה!
בן אליעזר לא עצרה שם. גם אם הייתה כאן הפרה גבולית, אין הצדקה אוטומטית להפעיל את התותח הכבד של תביעה ייצוגית. צריך לבדוק מה הנזק, מה התועלת לציבור ומי משלם על ההליך הזה.
הנה המילים שלה:
״לא נראה כי נדרשת הפעלתו של הכלי רב העוצמה בדמות התובענה הייצוגית, על העלויות הכרוכות בו, המושתות על המשיבות ועל הציבור, לצורך הרתעתן.״
תקראו שוב: על המשיבות ועל הציבור. עלויות ניהול ההליך של בעלי עסקים לא נעלמות. בסוף הציבור נושא בהן, שלא לדבר על בזבוז משאבי ציבור: שופט, קלדנית, משמר בית המשפט, מבנה. תפאורה שלמה כדי להעשיר את כיסם של עורכי דין ותובעים סדרתיים, שלדעתי האישית הם תאבי בצע וערלי לב.
בפסק הדין מציינת כבוד השופטת ששורה של הליכים דומים הסתיימו בהסתלקויות מתוגמלות. בעיניי, כשבעל עסק משלם כי הוא לא יכול לעמוד בעלויות ההתמודדות, זה כופר. פרוטקשן. ושימו לב: כמעט כל הבקשות הוגשו בידי חאיק, כמבקש או כעורך הדין המייצג.
כבוד השופטת כרמית בן אליעזר שמה סוף לשיטה הנכלולית של עורך הדין חאיק וחבריו ובכך לחסוך ממאות ואולי גם מאלפי בעלי עסקים את הסבל, הטרחה, הלילות ללא שינה והעלויות הכרוכות בהליך ייצוגי מיותר, מהונדס ויקר.
בשמי, בשם שותפיי למאבק ״די לסחיטה״ ובשמם של מאות אלפי בעלי עסקים, אני מבקש לומר לך תודה!
לא עוצרים עד שגן עדן! 🇮🇱
@Ayelet_Kroizer אני בעד שקיפות וחיזוקה.
לצערנו שוברים שתיקה מזוהים כארגון שמסגירים את חיילי צהל לגויים. אבל כמו שעשית את העבודה שלך בעיוות האמת בדובר צהל, וזה מה שהביא אותך לארגון הזה. נראה אם עכשיו האמת תעמוד לנגד עינייך, או שגם פה תעשי את העבודה שלך בעיוות האמת בהתאם לדרישות הארגון.