Married+2, Tel Aviv. Family Physician Psychotherapist and Balint group leader. Mind and body/psychiatry in family medicine. Caring for the care giver, Med Ed.
@FlusserDaniel התרשמתי והתרגשתי מכמה היה איכפת להם, מכמה עבדו קשה ומכמה התייחסו ברצינות למקצוע שלהם. אולי זה הטיית מרכז וזה אחרת בפריפריה. בכל אופן פלוסר, זכיתי ללמוד ממך בתור סטודנט. ממשיך להתייחס בהערכה למה שאתה כותב. יש לך עין טובה.
@FlusserDaniel וליכולת לשאת אותם בכבוד ו-״להכיל״ אותם.
בסוף יש המון בציוץ הזה שיכול לדבר גם על כך שהחברה השתנתה, על כך שהערכים והמוסר והעקרונות השתנו. והיחסים עם המטופל (אפשר להתרשם מזה בשלב ב בפנימית? במשפחה כן) השתנו.
בסוף אגיד שבכל החוויות האחרונות שלי ושל משפחתי עם רופאות/ים
התלבטתי המון זמן אם לכתוב את הפוסט הזה, בעיקר כי אני לא רוצה לצאת בכיין או משהו, אבל כבר יותר מדי משעמם לי בבית אז פחות אכפת לי מאיך אצטייר.
לפני שמונה חודשים פוטרתי לראשונה בחיי, אחרי 26 שנים בתעשיית המוזיקה מתוכן עשר השנים האחרונות באפל מיוזיק. הגשמתי את כל החלומות
1/13
עכשיו השלטון וזרעותיו מנסים להשתיק את ה״תל אביבית המנותקת״. שלא ישמיעו אותנו ה״מנותקות״ שחורגות מדף המסרים שלהם ואומרות את האמת שכואבת באוזניים. יש לי חדשות בשבילך @BarashiKinneret: את ה״מנותקת״ הזאת לא תשתיקו!
הטרנספר הזוחל שמבצעים פורעים יהודים בחודשים האחרונים נגד פלסטינים מהודהד בעלוני ימין ובקבוצות טלגרם. השיטה הפכה מאד פשוטה: הצתת מבנים בכפרים קטנים תוך הפעלת אלימות פיזית נגד מי שינסה להתנגד או לתעד. מתישהו התושבים יבינו שאף אחד לא יגן עליהם מהטרור, ייכנעו וינטשו את הבתים. בעלון בית כנסת הקרוב יחגגו עוד ניצחון של ״טיהור המרחב״, כמובן בלי לספר לקוראים היקרים שהתוצאה הושגה באלימות.
בשטחים חקלאיים השיטה דומה. פעילי מאחזים פולשים מדי יום לשטחי מרעה או מטעים של פלסטינים, ובמצב כזה נותרו בידי הפלסטיני שלוש חלופות: או לוותר על השטח, או להתקשר למשטרה, או לנסות לגרש את הפולש. התוצאה של שתי החלופות הראשונות זהה - כניעה לאלימות ואובדן השטח. החלופה השלישית היא להיכנס לעימות אלים עם ישראלים חמושים (חיילי הגמ״ר או אזרחים), כלומר לסיים את האירוע או עם פציעה או עם כדור בראש, כפי שראינו שלשום בכפר קריות.
היורה ברוב המקרים (בירי בקריות, ההרוגים אפילו לא יידו אבנים לפי התחקיר הצבאי) יטען שפעל להסרת איום, שירה כי חש סכנת חיים, כי אבן הורגת. זה כמובן נכון, אבל כשהנפגעים הם פלסטינים, איש בגופי הביטחון לא עוסק בשאלה מי התגרה ומי פלש לשטח של מי - האירוע כולו מוגדר ע״י צה״ל כ״חיכוך״ כאילו שני הצדדים נפגשו בשטח סטרילי והחלו ליידות אבנים זה על זה. ובמקרה שהנפגעים הם יהודים, המיידה הוא מיד ״המחבל״ ולכן או שייפגע מירי או שייעצר תוך כמה שעות פלוס תמונה עם פלנלית על העיניים.
האחריות לאנרכיה המתחוללת ביהודה ושומרון מוטלת קודם כל על פיקוד המרכז של צה״ל (שאחראי עפ״י החוק גם על אכיפת חוק וסדר ולכן נכשל בתפקידו) שכוחותיו פזורים ברחבי השטח ומאפשרים בפועל לפורעים רעולי פנים להפעיל אלימות, על מחוז שי של המשטרה שנכשל באיסוף ראיות והגשת כתבי אישום, על המנהל האזרחי שלא אוכף מספיק בניה לא חוקית במאחזים חדשים, ועל החטיבה היהודית בשב״כ שנכשלת כבר שנים בסיכול הטרור, וגוררת רגליים בחודשים האחרונים ביותר מדי חקירות.
לאף אחד מארבעת הארגונים אין סיכוי לנצח לבדו את התופעה המטרידה. השנה שבה נרשמו הכי פחות אירועי טרור יהודי היתה 2016, זה קרה אחרי פיגוע ההצתה בדומא שבו נשרפו למוות בני משפחת דוואבשה - זוג הורים ותינוק, מדינת ישראל החליטה להסיר את הכפפות, וכל גופי הביטחון, יחד עם משרד המשפטים, ובגיבוי ראש הממשלה (נתניהו) נאבקו במחוללי האלימות.
המניע שהצטרף בשנה האחרונה לתופעת הטרור היהודי הוא טרנספר. זה כבר לא מניע הנקמה כי בשונה מהעבר אין הרבה פיגועים, לא סיכול תהליך מדיני (שיטת תג מחיר הומצאה כדי לסכל פינוי מאחזים) ולא קירוב הקץ שראינו בעבר. המוטיבציה החדשה היא גירוש פלסטינים והשתלטות על אזורים חדשים בשטחי סי ובי, והשיטה היא אלימות פיזית, הצתות, וירי - תוך עצימת עין או גיבוי מגופי הביטחון. מדינת ישראל עומדת מנגד, וזה לגבי זה
במסגרת הפרויקט שלי של ״להרים לערים״ יצרתי קליפים לפרדס חנה, קריית מוצקין, כפר סבא, עין הוד ועוד.
ואז התקשרו מקריית אונו ואמרו היי אם אתה גם ככה מגיע להופיע אצלנו בוא תכתוב לנו שיר.
אז קפצתי לעיר.
לתחקיר.
ובאמת שהתאמצתי.
וזה כל מה שיצא.
אוהב אתכם תושבי קריית אונו❤️
26.2 אני אצלכם באולם 360.
כרטיסים בביו.
כמו כן מגיע לחיפה עיר הולדתי 13.2 😍
שמישהו יצלצל תשע אחד אחד.
רענון במדא. אסור טלפונים. חילוץ דחוף. יש להם כוסות קפה ממותגות. @Mdais ציטוט נבחר עד כה: ״עדיף חי עם צלע שבורה מאשר מת עם צלע שלמה״ (הלוואי ותהיה על זה שאלה בבחינה).
תרגום של דברי רופא עזתי השב, לביתו ההרוס והמשוטח:
מאז שעות הבוקר המוקדמות, אני ומשפחתי חיים במצב של התמוטטות נפשית מוחלטת.
היום נודע לנו שבתינו, אדמותינו, וכל שכונתנו — כל בית של בני משפחתנו ושכנינו — נמחקו כליל. נהרסו בדחפורים. הושטחו והפכו לרצועה צהובה וריקה של אבק.
מאור ראשון של יום זה אנו חווים את מלוא משמעותה של התבוסה.
איבדנו יותר משבעים מבני משפחתנו. איבדנו את אדמתנו.
אין לנו עוד בית לשוב אליו, אין קירות להגן עלינו, אין מקום שאפשר לקרוא לו שלנו.
ואז, אחד ממנהיגי חמאס מופיע בטלוויזיה ומכריז ש"העם לא הובס", ש"עזה עמדה איתנה וניהלה מלחמה היסטורית".
אז שיירשם הדבר הזה בהיסטוריה:
אני, ד"ר עז-א-דין שחאב מעזה, יחד עם משפחתי, חבריי ומשפחותיהם — לא ניהלנו שום מלחמה.
היינו קורבנות של השמדה שחמאס הצית מתוך בתינו, רק כדי שצבא ישראל ירד עלינו ויפרוק את כל אכזריותו על אזרחי עזה, בעוד לוחמי חמאס נעלמים במנהרותיהם.
שיירשם האמת: הובסנו. הובסנו לחלוטין, בכאב, בבושה, ובאבדון גמור.
ורק לנו, תושבי עזה, יש הזכות לומר אם הובסנו או לא — לא למי שיושבים בנוחות בקטאר או בטורקיה.
נכתשנו, הושפלנו, ונשברנו אחרי שעירנו נחרבה, נכבשה, ונמחקה מן הקיום.
גורשנו, נשלל מאיתנו כל מה שבנינו, ונותרנו לשוטט בין חורבות חיינו.
ובתוך כל זה, הבנתי דבר פשוט ונורא:
דמעותיה של אמי קדושות מן המולדת עצמה, ושברו של אבי חשוב לי יותר מכל דגל.
כי מה ערכה של מולדת, כשהיא טורפת את יקיריך, כשהיא מהללת את המוות אך שוכחת את החיים?
לא היינו איתנים. היינו בני ערובה בארצנו.
לא יכולנו לצאת. לא יכולנו להחליף את אלה שטענו לשלטון עלינו.
נלכדנו בין כובש חסר רחמים לבין שליטים הניזונים מסבלנו.
ואם יש רגע אחד בחיי שבו עליי לומר את האמת — בלי פחד, בלי היסוס — זה הרגע הזה.
שיירשם בבירור:
לא היינו חיילים במלחמה.
היינו הגופות שנקברו תחתיה.