אני מתחנן מדם ליבי תעזרו לי!!!
אני משרת במילואים בגבול הצפון והכלב האהוב שלי לואי נחטף. אני חייב דחוף יותר מאי פעם את השיתופים שלכם בכל הכוחות.
בבקשה מכם, הלב שלי התרסק 💔
מאזור יבנה אבל יכול להימצא בכל מקום בארץ.
0523921028 שקד אחותי
*** השיתופים קריטיים!!!! ***
כשחזרתי הביתה מהראיון התיישבתי ליד עמית שלי, בת 8.5.
סיפרתי לה שיש שרה בממשלה שלנו, ששיקרה ואמרה שבנט (היא כבר יודעת מי זה) לוקח כדורים.
ושהיא אמרה את השקר הזה כדי לנסות להעליב אותו ולהקטין אותו.
ושהכי גרוע זה שהיא בעצם לעגה לאנשים שבאמת יש להם קשיים, ובאמת לוקחים כדורים.
אמרתי לה שבגלל זה, אני החלטתי לספר בראיון לכל הציבור בישראל, שאני דווקא כן לוקחת כדורים. ושהיא יודעת את זה מזמן, אבל עוד מעט גם כל המדינה תדע את זה.
היא שתקה.
אז שאלתי אותה: ״מה את אומרת על זה תושתוש?"
והיא פשוט הסתכלה עליי, עם הנמשים המהממים האלה שלה, ואמרה מילה אחת:
"אמיצה".
אני נמסתי, והיא חזרה לחפש באינטרנט "סקוושי" (או איך שלא קוראים לזה).
אחר כך סיפרתי גם לעומר (בן 10) ולנטע (בן 6) על הראיון שעומד להתפרסם. עמית שעמדה לידנו שאלה: "אמא, למה בעצם סיפרת לכולם בראיון?"
אמרתי לה שיש אנשים שקשה להם להתחיל לקחת כדורים, או אנשים שלוקחים ומתביישים שהם לוקחים, ושאולי אם הם יראו שמישהי כמוני שהיתה בתפקידים מאוד משמעותיים גם לוקחת כדורים, ושזה בכלל לא סוד מבחינתה, זה אולי יעזור להם. וככה יהיה להם יותר טוב בחיים שלהם. וזה חשוב לי.
היא חייכה.
ואז שלושתם חזרו להתווכח איתי על שעת השינה. שלושה מול אחת אבל ניצחתי 🙂
@naftalibennett מר בנט, תמונתה של הגב' סילמן צריכה להופיע לך על שומר המסך בנייד, בשביל שתזכור בכל רגע את השגיאות הקשות שעשית בהרכבת רשימתך הקודמת, שגיאות שעלו לנו בממשלת הדמים והטבח הזו, נקווה בשביל כולנו שאתה לומד מטעויותיך.
תשקיעו כמה שניות ותקראו פוסט מדוייק של מרסל מוסרי דרך פייסבוק :
ממש בקצרה:
לפני שבועיים אני וחברה טובה קבענו ללכת לקולנוע.
רכשנו כרטיסים, שילמתי לבייביסיטר, התלבשתי, אספתי אותה ונסענו.
כמה דקות לפני שהתחיל הסרט, בפרסומות האחרונות, נכנסו שישה נערים.
כולם עם ציציות, כיפות שחורות ונעלי נייק.
עוצרת שניה כדי להבהיר:
לא לנסות ולהאשים אותי בגזענות או באוטו-אנטשימיות, כי 80 אחוז מהסיפורים שלי הם על אהבת המולדת, קידוש, מסורת וכו'.
ממשיכה:
למיותר לציין שלא הצלחנו לצפות בסרט, נכון? לא אנחנו ולא אף אחד שישב בקהל.
רק את הצחוקים שלהם שמענו, הכאפות שהביאו האחד לשני וההערות לשחקני הסרט:
"הוא נראה נטחן רציני"
"יאללה תורידי את החולצה ובואי לישראל"
"באמא שלי, מה זה הסרט המזדיין הזה?"
זוג שישב מאחוריהם, ביקש מהם בנימוס לשמור על השקט.
האישה אפילו הציעה להם פופקורן,
אחד הנערים לקח המון עם היד בשעה שחבריו צוחקים, והוא בתגובה, העיף עליהם ועל הכסאות והרצפה, את כל הפופקורן.
אישה אחרת קראה לסדרן, גם הוא בן לא יותר מ17
"אפשר לשמור על השקט?" הוא לחש, הם לא שמעו אותו
הוא לא התעקש ובצדק.
השיקום שיעבור, אחרי המכות שידפקו לו בחוץ, לא שווה את שכר המינימום שהוא מקבל.
לקראת סוף הסרט, כשכבר לא יכלתי, הרמתי את הקול "הלו, מה הולך?" שאלתי "העיקר כיפה על הראש, שילמנו כרטיס, זה גזל מה שאתם עושים, ברור לכם, נכון? איכס" יריתי לעברתם כל מה שיכלתי.
הם שתקו לרגע.
הרגע הכי קצר בחיים שלי, אחר כך המשיכו לצרוח ולקלל, אותי, את הסרט ואחד את השני.
אף אחד לא העז להעיר להם,
אף אחד לא רצה להידקר,
אף אחד לא רצה לחטוף בעיטות,
ואף אישה לא רצתה להעמיד את בן הזוג שלה בניסיון הזה.
כמות ההחפצות, המילים הגסות, הרפש שיצא להם מהפה, ביזו את כל התורה כולה.
זו שבכתב וזו שבעל פה.
אני מכירה דתיים לאומיים, חרדים, מסורתיים, מתחזקים, הנערים האלו לא משתייכים לאף אחד מהזרמים שציינתי.
אין בהם שמץ יהדות ולא תהיה גם עוד אלף שנים.
טוב, יצא לי פוסט ארוך מדי.
בקיצור, הפסדתי כרטיס לסרט ועוד כמה עשרות שקלים לבייביסיטר,
אבל הכל בפרופורציה, כי ימנו בנימין זלקה ז"ל, הפסיד את החיים שלו.
על כלום,
חבל שצפיתי בסרטון הרצח שלו, ארור הרגע שלחצתי פליי.
אתם פח האשפה של המדינה הזו, וזו לא אשמתכם.
אלו ההורים שלכם שחינכו אתכם מגיל 0 שמותר קריוקי עד אמצע הלילה,
ומותר לקלל ולירוק בכביש,
ומותר לעקוף בתור, גם זקנים
ומותר להסתלבט על אנשים שמנים בחוף הים,
ומותר להרוס חדרים בבתי מלון,
ומותר להבהיל את המורה ולהעלות לטיקטוק,
ומותר להזמין נערה שיכורה לחדר באכסנייה באילת, לחגוג עליה ולצאת עם עבודות שירות בבית אבות.
בעשרת הדיברות המדומות שלכם אין איסור אחד,
הכל מותר שם,
גם לרצוח.
מסכן ימנו, פשוט נער טוב ומסכן,
שינוח על משכבו בשלום.
ושלכם לא יהיה רגע משמח אחד בחיים, מעתה ועד הנצח.
@MarselMoseri
אורי מגידיש, סיפרה על הבוקר ההוא של 7.10. ועל גיבורה אחת שלא מספיק מדברים עליה. ״רצנו למיגונית בנחל עוז. כשהמחבלים מתחילים לסגור על החלל הצפוף, הם משליכים רימון לתוך המיגונית, וכשאני מרימה את הראש, אני רואה מישהי נלחמת בכריעה עם פיג'מה, לא ידעתי איך קוראים לה אפילו ואני יודעת שהיא הגיבורה שלי כרגע". הגיבורה הזאת של אורי היא עדן נימרי, מפקדת צוות רוכבשמיים שנלחמה במחבלים עד הכדור האחרון.
תזכרו את עדן נימרי, תכירו את הסיפור שלה.
התצפיתניות לא היו לוחמות וגם לא חמושות. עדן וארבע הלוחמות שלה זינקו איתן למיגונית עם נשקן האישי.
בתוך זמן קצר החל הקרב להתחולל בתוך המוצב, סמוך למיגונית בה הצטופפו החיילות. מערכת הכריזה של המוצב עברה מקריאות 'צבע אדום' לקריאות 'פשיטה, פשיטה'.
בתוך המיגונית יצרה עדן קשר עין עם הלוחמות שלה ואז טענה את נשקה ודרכה אותו. הלוחמות עשו כמותה, במהלך שבדיעבד שינה את תוצאת הקרב.
למיגונית היו שני פתחים. עדן, שמינתה עצמה בטבעיות למפקדת הקרב על הגנת המיגונית, תפסה את הפתח השמאלי והורתה ללוחמות לתפוס את הימני.
מחבל ראשון ניסה להיכנס דרך הפתח הימני. החיילות של עדן ירו בו והרגו אותו.
היה ברור שכעת ינסו המחבלים להיכנס דרך הפתח השמאלי, מה שיצור הזדמנות מילוט מהפתח הימני הפנוי.
עדן ארבה למחבלים על פי הפתח השמאלי כדי לעכב אותם ולקנות לתצפיתניות וללוחמות שלה את הזמן לסגת דרך הפתח הפנוי.
קבוצת מחבלים הסתערה בירי וברימונים אל הפתח שאבטחה עדן, אבל נתקלה באש יעילה שייצרה לעברם בנשקה האישי.
אלה היו שניות הזהב, בהן בחסות העשן והלחימה של עדן, נסוגו שש תצפיתניות וארבע לוחמות למגורים, שם התבצרו עד שחולצו בחיים על ידי כוחות צנחנים ומגלן.
עדן נפלה בקרב ובכך הצילה עשר חיילות צה"ל, שש תצפיתניות וארבע החיילות שלה אותן כה אהבה.
לְעוֹלָם לֹא תִּשָּׁאֲרוּ לְבַד, מִשְׁפַּחַת מַדְמוֹנִי!
סרן נועם מדמוני נלחם עבור כולנו ונהרג בלבנון.
רק יומיים ישבו עליו בני המשפחה שבעה, בגלל חג הפסח,
השבעה הסתיימה מבחינה הלכתית, ואנשים מגיעים פחות.
הוריו שרונה ובועז ובני משפחתו מבקשים:
בואו!
אתם שבזכותו של בנם המתוק, יכולים לחגוג את החג,
אתם שלבכם מלא הכרת טובה לו ולמשפחתו.
בואו!
שבו איתם,
אימרו להם כמה אתם אוהבים אותם.
כמה אתם כואבים איתם.
כמה איכפת לכם.
מנסיוני כאב שכול,
זה כל כך עוזר.
זה כל כך מנחם.
זה חמצן.
אין מצווה גדולה מזו שתעשו בחג הזה.
מכל המפלגות והמגזרים.
בואו!
כתובת:
גולני 14 שדרות.
בשם המשפחה:
אין שעות,
אתם ברוכים בבואכם ביום ובלילה.
אנא שתפו והפיצו.
ובואו.
גם אליהם. וגם לאחרים.
חגי לובר
הרבה פעמים כתבתי פה שהפליי המרכזי של ביבי הוא לא למשול.
הוא לשלוט בשיח.
קודם כל הוא מחליט על מה מדברים.
אחר כך כולם רבים בעד ונגד, מקציפים פה ומתעצבנים שם, אבל הוא כבר השיג את שלו:
לא רק את הנושא שעל סדר היום, אלא גם את גבולות המחשבה.
ואז מגיע התרגיל הקבוע.
מישהו שואל שאלה אסטרטגית פשוטה, ומיד קופצים עליו:
אז מה אתה מציע?
וזה בדיוק הטריק.
במקום שהשלטון יסביר מה התוכנית שלו, דורשים ממי ששואל שאלות להציג תוכנית חלופית מלאה.
במקום שהממשלה תצדיק את המדיניות שלה, מי שמבקר אותה נדרש פתאום להגיש עבודת מטה.
נפל לי האסימון השבוע כששאלתי שאלה פשוטה:
מה האסטרטגיה שלנו מול חיזבאללה?
למה אנחנו שוב מדברים על רצועת ביטחון, כאילו הפעם זה ייגמר אחרת?
ומיד באה התשובה המוכרת:
אז מה אתה מציע?
אז הנה מה שאני מציע:
קודם כל, לשאול את מי שמקבל החלטות מה הוא עושה לעזאזל.
כי אני לא זה שאמור לספק פתרונות למדינה.
ואני גם לא מוכן יותר להשתתף במשחק הזה, שבו במשך שנים מסרבים לנהל דיון אמיתי, ואז כשהכול מתפוצץ דורשים תשובות דווקא ממי שהתריע.
וזה דפוס. לא אירוע חד פעמי.
ב-2018 היה הסכם גרעין עם איראן. לא מושלם, אבל כזה שקנה זמן והקפיא את תחום ההעשרה לחמש עשרה שנה.
גנבנו את ארכיון הגרעין, והיו בידינו הוכחות דרמטיות שאיראן בנתה נשק גרעיני.
ביבי וטראמפ החליטו לצאת מההסכם.
אפשר להתווכח על זה.
אבל הם יצאו בלי אלטרנטיבה.
הייתי בחדר. שאלתי בזמן אמת: מה התוכנית?
גלגולי עיניים.
טראמפ החליט, וזהו.
אמרנו: בואו ננצל את ההישג המודיעיני הזה כדי ללחוץ על הארכת ההסכם בלי מגבלת זמן.
לא התקבל. יצאנו והיום האיראנים עם אורניום שמספיק ל-11 פצצות.
אותו דפוס בעזה.
במשך יותר מעשור היה ברור שמדיניות הסבבים, ההכלה והכסף הקטארי תתפוצץ לנו בפרצוף.
אבל כל מי שאמר את זה בזמן אמת שמע מיד: אז מה האלטרנטיבה? הרשות המושחתת?
כאילו שהיעדר חלופה מושלמת הוא טיעון בעד המשך טירוף מוחלט.
כאילו שמותר לבנות מפלצת, כל עוד למבקר אין מצגת מסודרת עם לוגו.
ואז הגיע 7 באוקטובר.
אבל זה לא נגמר שם.
יצאנו למלחמה מוצדקת בעזה.
וכבר מהחודש הראשון אנשים שאלו:
מי ישלוט שם ביום שאחרי?
סירבו לנהל את הדיון.
ומה קיבלנו?
חמאס שמשתקם שוב, בין היתר על כסף קטארי.
אותו דפוס באיראן עכשיו.
חייבים להכות באויב. חייבים לפגוע בו קשה.
בסדר. ואז מה?
מה התוכניות לשמור את הורמוז פתוח? מה אנחנו רוצים שיקרה באיראן ביום שאחרי?
מה יקרה עם האורניום?
איך מוודאים שלא נקבל משטר אפילו יותר קיצוני, שדוהר לפצצה?
צרצרים.
כי קל מאוד למכור פנטזיות על הפלת משטר.
הרבה יותר קשה להראות איך מבטיחים תוצאה טובה יותר.
ועכשיו שוב לבנון.
הצפון חוטף.
ושוב מדברים על עוד סיבוב.
ושוב אותה שאלה פשוטה: מה האסטרטגיה?
אז לא, אני לא קונה יותר את ההיפוך הזה.
אני לא זה שצריך להחזיק תוכנית מגירה לכל זירה, בזמן שהאיש שמחזיק בשלטון כבר כמעט עשרים שנה פטור אפילו מלתת תשובה אחת.
יש פה אדם אחד שמקבל את ההחלטות.
אדם אחד שמנהל את המדיניות.
אדם אחד שבוחר פעם אחר פעם לא לחשוב עד הסוף, לא לבנות חלופות, ולא לנהל דיון אמיתי על היום שאחרי.
ואז, כשהמציאות מתפוצצת, הוא משאיר את כולנו להתווכח עם מי ששאל שאלות במקום עם מי שקיבל החלטות.
אז תחסכו לי.
את השאלות צריך להפנות אליו.
לא אליי.
אני לא קובע שום דבר.
יש אחד שמחליט.
והוא שם עליכם כזה זין, שאפילו שאלות מעיתונאים הוא לא מוכן לקחת.
וזה לא נגמר רק בביטחון.
אותו דפוס קיים גם בחרדים, גם בחינוך, גם ביוקר המחיה, גם ביחסים עם ארה"ב, גם בפלסטינים.
לא בונים עתיד.
דוחים הכרעות.
קונים זמן.
ואת הזמן הזה לא משקיעים בבניית חלופות, אלא בשרידות פוליטית. ואז, כשזה מתפוצץ, שואלים דווקא אותנו: אז מה אתם מציעים?
שליש מהתינוקות שנולדים בישראל הם חרדים, ואין למדינה אסטרטגיה אמיתית לשילוב, לפריון ולצמיחה.
מערכת החינוך מידרדרת, ואין אסטרטגיה אמיתית לשימור היתרון האנושי שלנו.
יוקר המחיה חונק, ואין אסטרטגיה.
התמיכה בישראל בציבור האמריקאי הרחב נשחקת, ואין אסטרטגיה.
הפלסטינים לא נעלמים, הטרור היהודי בשטחים משתולל, ואין אסטרטגיה.
יש רק ניהול שיח.
יש רק הדלקת וכיבוי שריפות.
התעלמות מבעיות יסוד.
פירור החוסן.
עוד סבב של מילואים, ועוד סיסמה, ועוד דחייה.
ואז לעמוד במסיבת עיתונאים ולהפריח שקרים בקול בריטון, שכבר ברור לכולם שאין מאחוריהם כלום.
אז מה האלטרנטיבה? הנה מה שאני מציע:
להשתמש בזמן שאנחנו קונים כדי לטפח חלופות, לא כדי לממן את האויב.
להעמיק את היתרון האיכותי שלנו.
לבנות מנועי צמיחה.
לחזק חינוך, תשתיות וכלכלה.
להפוך את התמיכה בישראל בעולם לפחות מקטבת ויותר עמידה.
לבנות מיצוב אסטרטגי שמייצר הזדמנויות במקום לרדוף אחרי אסונות.
לדעת לסיים מלחמות, לא רק להתחיל אותן.
נשמע לכם כללי מדי? תתמודדו.
ככה מתחילים.
לא זבנג וגמרנו, אלא בניין כוח, חלופות, ועבודה של שנים.
התוצאות יגיעו.
הצעד הראשון הוא להחליף הנהגה.
@jonatanu ממש עושה לי פלאשבק לנאום שלו בסיום קורס קצינים ביוני 2023 בזמן שאח שלי המצטיין עומד על רחבת המסדרים ולא יודע שבעוד 4 חודשים הוא ייהרג אחרי ש2,000 נוח׳בות שמומנו על ידי קטאר ייכנסו לישראל כאילו הם בקרנבל בברזיל
תראו אותם. חבורה של אנרכיסטים מפונקים, שורפים את הרחובות, חוסמים כבישים, משתקים את המדינה. ועל מה? על שנאה. שנאה עיוורת, יוקדת, למנהיג אחד שכל חטאו הוא שהוא חזק, שהוא עומד איתן מול כל העולם, שהוא שומר על המדינה ועל המסורת שלנו.
מי מממן אתכם, תגידו לי? אה? מאיפה הכסף לדגלים, לשלטים המושקעים, להגברה? אנחנו יודעים את האמת. זה הכל כסף זר. כסף אמריקאי, כסף אירופאי, כסף של גורמים שרוצים להחליש אותנו מבפנים. אתם לא פטריוטים איראנים. שכחתם מה זה להיות איראנים!
אתם גיס חמישי שתוקע סכין בגב של האומה בזמן הכי קריטי, כשאנחנו מוקפים באויבים שרק מחכים לראות אותנו נופלים.
אתם מיעוט. מיעוט רועש, אלים וקיצוני שלא מוכן לקבל את הכרעת הרוב. העם בחר את הדרך שלו, העם בחר במנהיג חמינאי, אבל אתם חושבים שהשמש זורחת לכם מהישבן ושאתם יודעים יותר טוב מכולם.
תתביישו לכם. אתם הורסים את איראן.
ועכשיו, קראו את הטקסט שוב.
תחליפו איראן בישראל.
תחליפו איראנים ביהודים.
ותחליפו את חמינאי בנתניהו.
נשמע מוכר תומכי נתניהו? כשזה שם, אתם מריעים להם שהם ״לוחמי חופש״. כשזה כאן, אתם קוראים להם ״בוגדים״. אם אתם נשמעים בול כמו משמרות המהפכה, כנראה שהגיע הזמן שתבדקו באיזה צד של ההיסטוריה אתם נמצאים.
מישל אילוז אביו של גיא אילוז ז״ל :
אבישי דוד, אביו של שורד השבי אביתר דוד ששהה 738 ימים בשבי חמאס בעזה, הביע התנגדות נחרצת להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי טבח 7 באוקטובר. "אנחנו רואים עשרות שנים שמערכת אכיפת החוק מושחתת", אמר האב בריאיון לאולפן ynet, בהתייחסו לאפשרות שנשיא בית המשפט העליון יצחק עמית יהיה זה שימנה הרכב לוועדת חקירה ממלכתית. דוד תקף תוך כדי אזכור השנה שבה נבחר בנימין נתניהו בפעם הראשונה לראשות הממשלה: "אחרי 96', מערכת המשפט החליטה להפיל את ראש הממשלה ואת הימין שהוא מייצג".
אבישי דוד, אבא של אביתר ששהה בשבי החמאס 738 ימים, מתנגד לוועדת חקירה ממלכתית. לדעתו, "מערכת המשפט מושחתת" ונשיא בית המשפט העליון שאמור למנות את ועדת החקירה משולל סמכות מוסרית להיות מעורב בהקמת ועדת החקירה.
אני לעומת אבישי דוד, חושב שהקמת וועדת חקירה ממלכתית על פי הנוהל שנקבע בספר החוקים של כנסת ישראל - חוק ועדות חקירה, תשכ"ט–1969 – הוא הכרחי.
גם הבן שלי, גיא אילוז, נחטף על ידי החמאס. אבל בניגוד לאביתר ששב הביתה בחיים, הבן שלנו נרצח בשבי החמאס.
שכול, טרגדיות, ואסונות שפוקדים אנשים לא הופכים אותם ליותר חכמים, או יותר טובים, או יותר מוסריים, או יותר צודקים מאנשים אחרים. לדברים שלי אין תוקף גדול יותר מאשר לדבריו של אבישי דוד רק משום שהאסון שנפל על משפחתנו גדול יותר מהאסון שנפל על משפחתם.
כשאני נאבק למען וועדת חקירה ממלכתית אני מבקש שיתייחסו לטענותיי לגופם ולא יכרכו את מידת הצדקתם באסון הנורא שפקד את משפחתי.
למערכת המשפט, שמר דוד מייחס לה שחיתות ללא בדל של הוכחה, אין לה קשר למדיניות הכלת החמאס שנתניהו הוביל. אין לה קשר להעברת כוחות גדולים בערב שמחת תורה מרצועת עזה לשטחי יהודה ושומרון. אין לה קשר להחלטת הממשלה להעדיף את החמאס על פני הרשות הפלסטינית. אין לה קשר בהעברת מאות מיליוני דולרים במזומן מקטאר לעזה דרך ישראל. מערכת המשפט לא השפיעה על הערכת המצב הצבאית והמדינית. היא לא מנעה מראש הממשלה לשקול בכובד ראש את ההזהרות שגורמי ביטחון העבירו אליו בימים ובשבועות שקדמו להתקפה הנפשעת. מערכת המשפט לא הדליפה לעיתון הבילד ידיעה מניפולטיבית, הגובלת בפשע חמור, במטרה לסכל את ההפגנות של משפחות החטופים. לא ידוע לי על שופטים שניהלו קשרים עם גורמים בכירים במדינת הטרור קטאר וקיבלו שכר חודשי עבור השירותים שהעניקו לה. מערכת המשפט לא רומסת באופן יום יומי את חוק השירות הממלכתי שממשלת ישראל מפירה ומערכת המשפט לא סיכלה עסקאות לשחרור חטופים שמימושם היה יכול להשיב עוד רבים מהנחטפים בחיים ולא כגופות. מערכת המשפט לא לקתה בהלם בימים הראשונים של מלחמת חרבות ברזל. ולא עסקה במסע הכפשה שיטתי להטלת האחריות על כולם, תוך התנערות מוחלטת של אחריותה שלה למחדל הגדול.
אבל מעל ממשלת ישראל תלויה עננה של חשדות כבדים שנוגעות לכל רשימת המחדלים שמניתי.
לא ייתכן שהממשלה שמשלה במדינת ישראל לפני השביעי באוקטובר, במהלכו, ואחריו תמשיך להתנהל כאילו דבר לא התרחש.
לא ייתכן שהממשלה שמשלה בכל התקופה הזו לא תיחקר על מכלול הכשלים והמחדלים שהתחוללו ביום הארור ההוא ובשנתיים שחלפו מאז.
כל אדם שראשו בעיניו מבין שהממשלה פועלת בכל הדרכים לברוח מהקמת ועדת חקירה שתחשוף את האחריות של שריה ושל ראשה לזוועות שהתרחשו במשמרת שלה.
צר לי על אבישי דוד שעיניו טחו מראות את המובן מאליו והוא מוכן לוותר על חקירת האסון בשל נאמנות עיוורת לנתניהו.
השקרים, הקומבינות, המעשים הפליליים, הכסת"חים, המחדלים, הטעויות, כל אלה טמונים במרתפים חתומים שהולכים ונקברים תחת עוד שכבות של הטיות, תיאומי עדויות, מחיקת מסמכים, שינוי גרסאות.
רק ועדת חקירה ממלכתית עם סמכויות רחבות שתמונה על פי הנוהל שקבע החוק ושלא תאויש על ידי גורמים פוליטיים תוכל לחשוף את האמת.
לא ייתכן שהממשלה הנחקרת תמנה את חוקריה.
לאמת אין ימין ואין שמאל.
ואת האמת גם הימין וגם השמאל חייבים לחשוף כדי למנוע הישנות קטסטרופות כאלה בעתיד.
כל יום אני מתבייש שיואב קיש הוא "שר החינוך" של הבנות שלי. כן, אני יודע - גם אתם.
בתחילת אוגוסט השנה מילנה בובקובה בת ה-12 וקמילה שוקינה בת ה-13 קפצו מגג בניין ההיקב בראשון לציון. מילנה נהרגה, קמילה נפצעה קשה מאוד, עוברת סדרה של ניתוחים ונמצאת בתהליך שיקום מורכב ומתמשך. מילנה הייתה עולה חדשה, קמילה היא ממשפחת פליטים מאוקראינה. שתיהן חוו בעיות חברתיות בבית ספר ומחוצה לו.
בחודש אוקטובר ולדימיר בן ה-14 מנוף הגליל קפץ אל מותו מהחלון בביתו. במשך חודשים ארוכים ולדימיר עבר חרם מכוער ואלים בבית ספר, על רקע היותו עולה חדש, והתקשה להשתלב.
בעקבות המקרים הטרגיים הללו, יזמתי סדרה של דיונים בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות על מצוקה רגשית ונפשית של תלמידים עולים. קיבלתי אלפי תגובות מהורים, כולל עדויות רבות על תופעת החרם במערכת החינוך. לא רק כלפי תלמידים עולים - גם כלפי תלמידים עולים. מסתבר כי מדובר בתופעה ברמה של מגיפה: על בסיס כמעט יומי מתרחשים בישראל בקרב התלמידים ניסיונות התאבדות, אשפוז על רקע נפשי ועוד.
עשיתי אתמול חיפוש בחשבון ה-X של קיש למילים "מילנה", "קמילה" ו-"ולדימיר". אין. אפס תוצאות. דווקא כן מצאתי ציוצים עם המילה "חרם" - מחאת קיש נגד החרם על ערוץ 14. הרבה פצ"רית ויועמ"שית, איך לא. אפס תגובה של שר החינוך למקרי התאבדויות במערכת החינוך ולתופעת החרם. אפס תגובה!
החינוך הממלכתי בקריסה. חסרים מורים ומחנכים, תשתיות ירודות, רמה נמוכה, תוצאות מבחנים עגומות, טרגדיה רודפת טרגדיה. איפה אתה? עוסק בצילום סרטונים מביכים עם חלוקת ספרי תנ"ך? כל מה שמעניין אותו זה להחתנף לבייס החרדי בליכוד. ולכן הוא נותן יד חופשית להזרמת מיליארדים לרשתות של ש"ס ויהדות התורה שלא מלמדות ליבה. ולכן הוא מייבש את החינוך הממלכתי. מחסל אותו. ולכן הוא מנהל קמפיין למחיקת הערכים הליברליים. עבד נרצע של המשתמטים והמושחתים.
מה יהודי בהתעלמות ממותם של מילנה וולדימיר? איך זה מתיישב עם "הזהות היהודית" שלך, קיש? אולי כי הם נולדו עם השם הלא נכון ואין להם מוקדי כח בקרב קבלני קולות?
את מילנה ז"ל ואת ולדימיר ז"ל כבר אי אפשר להחזיר. את המקרה הבא עדיין ניתן למנוע. נזקי הכהונה האיומה של קיש במערכת החינוך המתפרקת ייקח לנו שנים לתקן. אבל לא תהיה לנו ברירה. מדובר בילדים שלנו, לא נוותר עליהם.
לפני שבועיים כתבתי כאן על ראיון של משה רדמן עם ד"ר אודי לוי (אל"מ במיל', לשעבר ראש צילצל - יחידה במוסד המתמחה בסיכול מימון טרור).
בעקבות הראיון, לוי קיבל פניות מגורמים רבים בעולם ובישראל, בהם מאבטחים לשעבר של בני משפחת נתניהו, וגורמים בתפקידי-מפתח במדינות שונות, עם מידע התומך בטיעונים של לוי, ועם מידעים חדשים. רבים מהם מוכנים לתת תצהירים ולמסור עדות.
בימים האחרונים פורסם ראיון נוסף של לוי, הפעם עם @GuyPoran מפורום 555. הראיון זמין ביוטיוב ומוטמע בפוסט המצוטט של @Itai_Leshem , ואני ממליץ להקשיב לו, כי הוא מוסיף פרטים ומידע חדש - שחיוני לכל ישראלי/ת לדעת, כדי להבין את חשיבות מיצוי פרשת קטארגייט.
אל תאפשרו להטעות אתכם. הפרשה הזו לא עוסקת בהדלפת מסמכים. היא עוסקת במכירת בטחונה של ישראל לקטאר. ולחמאס. והיא לא עוסקת רק בעבר, אלא גם בעתיד הביטחון של מדינת ישראל. תקדישו שעה לראיון הזה (או לראיון הקודם, עם רדמן) ותבינו.
אציין כאן 6 מהדברים שלוי אומר. ממליץ להקשיב למקור - יש שם עוד המון מידע:
1. לוי אומר שיש טענות (שצריכות להיחקר), לפיהן הקשר בין נתניהו לקטאר נוצר כבר בשנת 2012. כראש ממשלה, נתניהו התחיל לתת אישורים חריגים למכירה של נשק ושל אמצעים מתקדמים לקטארים, כשלפי הטענות, הוא גזר קופונים על העסקאות האלה.
אבל הכסף אף פעם לא הועבר לנתניהו. יאיר הוא זה שמטפל כל השנים בעניינים הכספיים. למעשה, אומר כהן, יאיר נתניהו הפך להיות מקדם מכירות של טכנולוגיות ישראליות (סייבר ואחרות).
2. הדבר המזעזע הוא השימוש שכבר נעשה בטכנולוגיות האלו:
לוי סיפר כי נמצאו בעזה מצלמות מתוחכמות ששימשו את החמאס כדי לתצפת מרחוק על חיילי צה"ל ולצלוף בהם. המצלמות הן מתוצרת ישראל. נמכרו לקטאר. שמסרה אותן לחמאס.
3. עוד סיפר לוי שאחיה של שרה נתניהו, אמציה בן-ארצי, מומחה לקריפטו, הוא זה שעוזר למשפחה לטפל בהיקפים העצומים של כספים שזורמים אליה כל השנים.
זאת על פי טענתו של שותף לשעבר של בן-ארצי, אשר מוכן להעיד כל כך.
בין היתר, לוי מספר על מידע שקיבל לגבי הלבנת מיליוני דולרים של משפחת נתניהו, שנעשתה בחברה שהוקמה לצורך העניין בשוויץ. בראיון יש פירוט מאוד מדויק של השיטה.
4. לוי טוען שנתניהו הכניס גם את המוסד לסוד העניינים. המוסד למעשה שיתף פעולה עם נתניהו וסייע לו במשימות השונות, כך טוען לוי.
5. לוי גם סיפר שלגרמנים יש תיק מלא ראיות לגבי שוחד ששולם בפרשת טיסנקרופ - לגורם קרוב מאוד לנתניהו. אבל התיק נגנז, בעקבות לחץ שהופעל מישראל על קנצלרית גרמניה.
בעניין זה ראוי להזכיר שלפני כחודשיים פורסם דו"ח-ביניים של ועדת החקירה הממלכתית בנושא הצוללות, שקבע בין היתר כי ראש הממשלה פעל מאחורי הגב של מערכת הבטחון, ובשורה התחתונה "סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל".
רק על זה נתניהו כבר היה צריך לעוף על טיל. איזה אופוזיציה עולב. איזו תקשורת עולב.
לוי טוען שיש כיום די והותר מידע שמצדיק חקירה מיידית של בנימין ויאיר נתניהו, אבל אף אחד בישראל לא מעז לקדם את החקירה. הם מ-פ-ח-ד-י-ם.
הבעיה היא שבשנת 2027 יחלפו 10 שנים מזמן פרסום מסמכי רייבן (מסמכים שמעידים על שני תשלומים של קטאר לנתניהו בסך כולל של 65 מיליון $, פורסמו באתר בלאסט הצרפתי, ונתניהו לא תבע את האתר דיבה), ואז תחול עליהם התיישנות. נתניהו כנראה מנסה למשוך את הזמן עד אז. וכל גורמי החקירה בישראל, כולל התקשורת, מסייעים לו בכך.
מה אפשר לעשות כדי לקדם בכל זאת חקירה?
לוי פועל לפתיחת חקירות בשוויץ, בגרמניה ובאנגליה - בכל המדינות האלו נעשו, לפי הראיות שהצטברו אצלו, עבירות כלכליות ואחרות.
ובינתיים חשוב שכולנו נהדהד את הסיפור הזה ולא ניתן לו לרדת מסדר היום. כי כמו שאמר לוי בראיון עם רדמן: קטאר ממשיכה לשלוט במצב בעזה, וכבר היום נשתלים השתילים של 7 באוקטובר הבא. חייבים לעקור את הסיפור הזה מהשורש ASAP‼️