אני שמח לבשר שהפודקאסט שלי ״פילוסופיה בדרכים״ זמין עכשיו בכל 3 פלטפורמות ההסכתים הגדולות:
**ספוטיפיי**
**אפל פודקאסט**
**אמזון מיוזיק**
את הקישורים תוכלו למצוא באתר החדש של הפודקאסט בקישור:
https://t.co/DFI6ArkJgl
לטעון שחברות הרשתות החברתיות לא צריכות להיות אחראיות לתכנים בפלטפורמה זה אבסורד! הרי המודל הכלכלי שלהן מסתמך על טיב התכנים שמועלים לפלטפורמה - יש להם אינטרס ברור לעצב אותו והם אכן עושים זאת. יש להסתכל עליהם יותר כגוף תקשורת מאשר חברת דיוור. רגולציה דחוף!
מראה על החברה שלנו:
צעיף של קבוצת כדורגל מספיק כדי שבן אדם יפוצץ מכות בן אדם אחר
כשאנחנו לא מסוגלים לראות באחר משהו שגדול מהצעיף שעל צווארו, צבע העור והדעה הפוליטית שלו - ספוילר - זה יסתיים באלימות. ומכות זו תמיד רק ההתחלה
אליעזר היה שמו של הנער. אלוהים היה בעזרי.
נקווה שלא נשוב לסרנצ׳ורוס, העיר שראתה את הולדת האדישות. מי ייתן וניצמד לאנושי. תמיד להיות אנושי. זה ככה פשוט.
כך אמר דודי.
ומה הנמשל?
כמה קלה היתה הציונות כשכל כולה היתה כיסופים לציון.
בכל מקומות הגלות, בפולין וברוסיה ובתימן ובמרוקו הראתה המחט היכן הכיוון, מה נדרש לעשות.
אבל מרגע שבאנו לכאן, לציון, השתגעה המחט.
כאן נכון, שם נכון, והכל סחרחר.”
(״העולם קצת אחר כך״, 2005)
“כשהייתי ילד קטן היה לי דוד אהוב, מביא מתנות.
יום אחד רכש לי מצפן קטן ולימד אותי למצוא את כיוון הצפון.
לכל מקום שהלכתי נשאתיו איתי, וראשית דבר ביררתי היכן הצפון.
בכל מקום הראתה המחט היכן הצפון- בבית הספר, בגן המשחקים, בחדרי, בחנותו של אבא..
>>>
בביקורו הבא חד לי דודי חידה, שאל אותי: ואם תעמוד ממש על הקוטב המגנטי הצפוני, להיכן תצביע המחט?
השאיר אותי חסר אונים, מוחק כל תשובה שעלתה בראשי.
עד שהודיע לי, שם, בקוטב, המחט תשתגע.
תצביע מעלה, מטה, הצידה.
לכל מקום יפה המצפן להראות הצפון, בכל מקום עלי אדמות חוץ מהצפון עצמו.
>>>