עם סיום שנת הלימודים ולקראת שנת הלימודים הבאה - כדאי לשאול: זה הוגן לשלוח את התלמידות והתלמידים להתמודד עם הצפת מידע ודיסאינפורמציה מבלי לצייד אותם באוריינות מידע איכותית?
ילדים גדלים במציאות שבה כלי בינה מלאכותית הופכים לחלק מתהליך הלמידה, חדשות ומידע נצרכים דרך רשתות חברתיות, תמונות, סרטונים וטקסטים יכולים להיראות אמינים לחלוטין גם כשהם אינם.
ובכל זאת, אוריינות מידע ומדיה עדיין אינה חלק אינטגרלי מתוכנית הלימודים בישראל.
היכולת לזהות חדשות כזב ומניפולציות ולצרוך חדשות באופן ביקורתי היא מיומנות הכרחית.
הגיע הזמן לגבש תוכנית חינוך לאומית לאוריינות מידע ומדיה.
שמחים לברך את הזוכים באות אביר איכות השלטון ל-2025 🎉
ברשימת הזוכים המרשימה נמצאים: פרופ׳ מוחמד ותד, חבר הוועד המנהל של המכון,
העיתונאי יוסי מזרחי, זוכה פרס המכון לשנת 2025,
וגם העיתונאי מתן חודורוב, שהתארח לא מזמן בפודקאסט שלנו, "תיק טוק" (לינק לפרק בתגובה הראשונה)
נברך בהזדמנות זו את כל אבירי איכות השלטון שנבחרו - נשים ואנשים מעוררי השראה, הפועלים למען האינטרס הציבורי, טוהר המידות ושלטון החוק.
רגע של גאווה ותקווה: גאים להציג את אבירות ואבירי איכות השלטון לשנת 2025! 🏆
היום אנחנו שמחים לשתף אתכם באירוע חשוב במיוחד - פרסום שמות האבירות והאבירים שלנו. אלו אנשים ונשים שכל אחד מהם, בתחומו, בחר בדרך של יושרה, אומץ ושליחות ציבורית, והפך למופת של טוהר מידות ושמירה על הדמוקרטיה. הם מזכירים לכולנו לאן ראויה החברה הישראלית לצעוד.
הכירו אותם:
⚖️ השופטת (בדימוס) ורדה וירט לבנה - על שלושה עשורים וחצי של הגנה על זכויות העובדים, על השוויון ועל כבוד האדם בעולם העבודה.
🏛️ ח"כ מירב בן ארי @Meravbenari - על פעילות פרלמנטרית למען הציבור, על יושרה, ועל קול ברור בהגנה על הדמוקרטיה.
🛡️ עו"ד שלומית ברנע פרגו - על למעלה משני עשורים כשומרת סף עצמאית ואמיצה במשרד ראש הממשלה, ועל הגנה על שלטון החוק.
📺 העיתונאי יוסי מזרחי @yosimiz1 - על עיתונות חוקרת אמיצה שחושפת עוולות ומממשת את תפקיד העיתונות כ"כלב השמירה של הדמוקרטיה".
📚 מיכל צ'רנוביצקי - על קידום החינוך הממלכתי-חרדי ושוויון ההזדמנויות לכל ילד וילדה.
🎓 פרופ' מוחמד ותד @MohammadWattad - על מצוינות אקדמית ומחויבות עמוקה לשלטון החוק ולחברה הישראלית.
🎓 פרופ' איתי אטר - על הובלת מאבק הכלכלנים להגנה על הדמוקרטיה ועל מעמדם של שומרי הסף.
🇮🇱 אלוף (במיל') ניצן אלון - על עמידתו בראש מנהלת השבויים והנעדרים, ועל מחויבות עמוקה משפחות ולמשימה הלאומית
🌍 ד"ר חוסין טרביה - על עשרות שנות עשייה למען איכות הסביבה ובריאות הציבור, ועל עמידה אמיצה מול איומים.
📰 העיתונאי מתן חודורוב וועד עובדי ערוץ 13 @MatanHodorov - על הובלת המערכה להגנה על עצמאות העיתונות וניתוקה מהשפעות פוליטיות.
🦺הסיוע האזרחי @civil_support1 - מתייצבים מול אלימות פוליטית - על התנדבות אזרחית להגנה על זכויות הביטוי וההפגנה.
🎭 השחקנית רבקה מיכאלי - על מפעל חיים תרבותי וקול עצמאי, ביקורתי ואמיץ בשיח הציבורי הישראלי.
לכל האבירות והאבירים - תודה. אתם מזכירים לנו שיש על מי לסמוך, ושהמאבק על איכות השלטון נמצא בידיים טובות. 🙏
שתפו כדי לתת כבוד לכל האבירות והאבירים שלנו!
"זה כתוב על הקיר, זה כל כך פשוט, רק צריך לחבר את הנקודות: הם רוצים תקשורת מטעם. אפילו לא תקשורת ימנית. נתניהו בבולמוס שנמצא בשיאו עכשיו. זה מאבק על זכות הציבור לדעת באמת".
ספי עובדיה - "עובדה" וגל"צ, ולשעבר ערוץ 13 - בשיחה כנה, מרתקת ומרגשת עם דוד ורטנהיים בפודקאסט המכון הישראלי לעיתונות ולתקשורת.
על המאבק שניהל מול מ"מ מפקד גל"צ דני זקן שרצה להפוך את גל"צ לתחנת תעמולה של נתניהו, על הדיאלוג עם נתניהו לאורך השנים ("בבחירות האחרונות אמרתי לו, אתה תנצח. ואנחנו נצטער על זה בוודאי, אבל גם אתה תצטער על זה"), על המקצוענות של צוות "עובדה", על המעשה הציוני שעשו ההייטקיסטים שקנו את ערוץ 13, ועוד הרבה.
@dverthaim@sefiova
כמי שמזוהה בשנים האחרונות עם התחקירים הבולטים של "עובדה", ספי עובדיה (@sefiova) רגיל לחשוף אחרים ולא להיחשף בעצמו. למעשה, הפעם האחרונה שהוא עשה את זה הייתה לפני כמעט עשור, אז נכנס כפרשן פוליטי לחדשות עשר (כיום 13). גם אז הוא נגרר על ידי לראיון תחת לחץ פיזי שאינו מתון כלל. אלא שבעשור הזה קרו דבר או שניים.
בשיחה (נדירה!) הוא חושף בין היתר את הדיל המסריח שהציע לו מקורבו של נתניהו: "שדר עם ברדוגו, והכל יהיה בסדר". הנה הצצה. הראיון בשרשור
בעקבות עתירת ארגון העיתונאים והעיתונאיות הוסר המכשול בדרך למכירת ערוץ 13
בג"ץ קיבל היום החלטה חשובה בעתירה שהגשנו, יחד עם גורמים נוספים, נגד שר התקשורת. מי שייצג את הארגון בעתירה הוא עורך הדין גיורא ארדינסט.
בית המשפט, בראשות הנשיא השופט יצחק עמית, קיבל את העמדה שהצגנו במלואה. השופטים מתחו ביקורת חריפה על שר התקשורת ועל הלחץ הפסול שהפעיל על חברי מועצת הרשות השנייה להתפטר, ממניעים זרים. השופטים התייחסו למהלך של קרעי וקבעו שהוא נועד "לאפשר הכשלה של פעילות המועצה". אנחנו לא היינו מנסחים את זה טוב יותר!
ההחלטה הזו משמחת וחשובה. המועצה היוצאת תמשיך לכהן בתפקידה והחברים שהתפטרו ממנה - בקומבינה שמדיפה ריח רע - לא ייחשבו במנין הקולות, בניגוד לתוכנית של קרעי שניסה לנטרל את המועצה באמצעות פרוצדורה טכנית. המועצה מקבלת בפועל בחזרה את הסמכויות המלאות שמוקנות לה לפי חוק, צעד שמקדם בצורה דרמטית את מכירת השליטה בערוץ 13 ל"קבוצת ההייטקיסטים".
אנחנו מחכים, באופטימיות זהירה, להחלטה הסופית בעתירה שלנו.
לכבוד חודש הגאווה ומצעד הגאווה בתל אביב היום, החלטנו להזכיר את חלוץ העיתונות הלהט״בקית בישראל: ״הזמן הוורוד - עיתון להומואים ולסביות״.
העיתון נוסד בשנת 1996 על ידי יאיר קדר, אז סטודנט צעיר בן 25. הגיליון הראשון מנה 8 עמודים בלבד והודפס ב-10,000 עותקים שחולקו בחינם ברחבי הארץ. קדר סיפר בעבר כי השם ״הזמן הוורוד״, נולד משתי השראות: "הזמן הצהוב" של דויד גרוסמן ומ"זמן תל אביב", המקומון של "מעריב".
"הזמן הוורוד״ היה במה בוטה, אמיצה ובלתי מתנצלת, שסיפקה לראשונה ייצוג עצמי של הקהילה, במקום מבט חיצוני ומרוחק שסיקר אותה עד שלב זה. העיתון הציג שילוב יוצא דופן של יצירתיות ואקטיביזם, ליווה והוביל מאבקים ציבוריים, ופרסם מדורים שהפכו למזוהים עמו: משאלי ח"כים בנושאי הקושרים לזכויות הקהילה, טור לייעוץ מיני, מילון הסלנג "אבן שושנה", הטור הטרנסי הראשון בישראל ועוד.
״הזמן הוורוד״ פעל במשך 14 שנים והצליח להביא לדפוס שיח שנותר מחתרתי ומודחק במשך שנים רבות. בתקופה שבה נדמה שההומופוביה מרימה שוב את ראשה המכוער, מרגש להיזכר במי שהשתמשו בחופש הביטוי והעיתונות כדי לפעול לשינוי בימים של תקווה.
חודש גאווה שמח!
אפשר לעיין בחלק מהגיליונות המלאים של "הזמן הוורוד" באתר ״האזרחיון״ - לינק בתגובה הראשונה.
טקס פרסי המכון לעיתונות כבר מאחורינו, ופנינו מועדות אל המועמדים והמועמדות לשנת 2026!
בינתיים, אנחנו מזמינים אתכם להכיר מקרוב את העיתונאים המצטיינים שזכו בפרס על הישגיהם בשנת 2025, ולשמוע מעט על דרכם העיתונאית ועל הסיבות לבחירה בהם.
בקטע שמולכם - הסרט שבמרכזו רוני זינגר, שזכתה בפרס לצידם של בר פלג, יוסי מזרחי ודורון קדוש. בימוי ועריכה: תום גני.
בתגובה הראשונה נמצא לינק לעמוד היוטיוב שלנו, שבו תוכלו לצפות בכל ארבעת הסרטים על הזוכים, וגם בסרטים על זוכי שנים קודמות.
@roni_singer@yosimiz1@bar_peleg@Doron_Kadosh
דוד ורטהיים הודיע השבוע על סיום תפקידו ב״וואלה״ לאחר 12 שנים כפרשן ועורך תחום התקשורת.
ורטהיים הוא אחד מהקולות הבולטים במעקב אחר השינויים, המאבקים והאתגרים שעומדים בפני התקשורת הישראלית בשנים האחרונות.
כפי שכתב בפוסט הפרידה שלו:
"מעולם, בכמעט שני העשורים שאני מסקר את המדיה הישראלית, סיקור התקשורת לא היה חיוני כל כך לשיקוף והבנת המציאות הישראלית."
אנחנו מאחלים לדוד הצלחה רבה בפרק הבא, ושמחים במיוחד שלמרות הפרידה מוואלה בתפקידו הנוכחי, הוא ימשיך להוביל שם את הפודקאסט "תיקטוק", בשיתוף המכון הישראלי לעיתונות ולתקשורת.
@dverthaim
נתחיל דווקא באבחנה קוסמית, בכל זאת "תקופה של נס": בדיוק החודש, לפני 5 שנים, חזרתי לוואלה. שלוש שנים בערך אחרי שעזבתי בפעם הקודמת.
כשהציעו לי לחזור, אחרי תקופה קצרה בגלובס, הפעם בכובע ״פרשני״ יותר, ״בשל״ יותר ועם הבטחה לאוטונומיה מוחלטת – זה היה נראה כמו אתגר. חלום. בלי מתווכים. עם מרחב גמישות שאפשר לעשות בו לא מעט. מקווה שהצלחתי.
כמו כולנו, לא דמיינתי שבתוך שנה ישראל תיסחף למסלול בלהות, שיסחוף אחריו גם את התקשורת לתוך מערבולת שכמותה לא ידעה. המצב פה היה לא מזהיר גם לפני, כן? אבל אירועי ניסיון ההפיכה המשטרית ואז טבח 7.10 הפכו גם את מבקרי התקשורת של ישראל, מי שאמורים לשרטט את תמונת פניה, ולספר עבורה (ולה) את האמת על עצמה, בתחום כל כך משמעותי כמו דמוקרטיה, חופש ביטוי וחופש עיתונות - לקריטיים.
מעולם, בכמעט שני העשורים שאני מסקר את המדיה הישראלית/התקשורת העברית/העיתונות המקומית, או איך שלא תקראו לה - סיקור התקשורת לא היה חיוני כל כך לשיקוף והבנת המציאות הישראלית. ולכן העובדה ש"דרכתי במקום" בתחום הסיקור ולא דילגתי הצידה כשתפקידים אחרים הוצעו, הייתה בעיני מקור לגאווה אמיתית.
סיקור התקשורת, נכון יותר העיתונות, בוודאי בתחום רווי שחקנים תחמנים, גאונים ומהאכזריים שיש בישראל – הוא מקצוע שדורש ידע, בשלות, ניסיון ויכולת אבחנה בין חרטוט למהות. מי שמספר לכם אחרת הוא שרלטן או שקרן.
בצד האישי: למרות שסבלתי לא מעט (בחיי שאני לא מאחל להרבה אנשים לסקר עיתונאים), לראשונה חשתי בשנים האחרונות את המושג הקלישאתי: שליחות. אשכרה מצאתי את עצמי כמה וכמה פעמים - במיוחד בשנה האחרונה - נאחז בתפקיד, כי "מישהו צריך לעשות אותו", וגם, גיליתי לא-פעם, שעיתונאים שיודעים שיש עוד עין שבוחנת אותם תמיד יהיו טובים יותר (או רעים פחות).
מודה לחברים בוואלה, בכל זאת 12 שנים במצטבר לא הולכות ברגל (כמעט כמו בן גוריון, ביבי, או אילן ישועה). וברצינות: לאנשים אין מושג כמה חרא אוכלים עיתונאים באינטרנט, וזה בלי החלק המפצה של זמן המסך והחלטורות הנדיבות. האנשים שם שרדו (ונלחמו) בגבורה בפרשיות מטורפות ותחת כמה הנהלות, בלי לקבל אותות ופרסים. אני מקווה שישרדו גם את התקופה הקשה הזו. אוהב אתכם ואתם יודעים את זה.
מספרים לנו שהעיתונות הקלאסית מתה. קלינית זו לצערי כמעט עובדה מוגמרת. אבל צריך לזכור שיש מי שמבקש יום יום לוודא הריגה כי זה משתלם לו, ובעיקר דחוף לו.
אני עוזב את וואלה, אבל לא הולך לשום מקום. תקראו לזה: משנה פורמט. איך אמרו פעם בקשת: לא נגיב על תוכניות בפיתוח.
(הערת מערכת: הפודקאסט שלי ״תיקטוק״, בחסות המכון הישראלי לעיתונות ותקשורת, שאני גאה מאוד להיות חלק ממנו דווקא בימים אלה, ימשיך לעלות כרגיל באתר, ואני מודה לוואלה על כך)
"שבעה באוקטובר, שמונה באוקטובר... ותוך שלושה-ארבעה חודשים כולם (בערוץ 14) מתיישרים. נתניהו קדוש. הרצי אשם, גלנט אשם ורונן בר אשם… כל הפירמידה נכשלה, רק ההוא שמנהל את הפירמידה לא קשור לאירוע. ואני יושב שם ואני אומר חבר'ה, בוא'נה אתם רציניים?"
שי גולדן, כיום חדשות 13, בשיחה צפופה עם דוד ורטהיים בפודקאסט המכון הישראלי לעיתונות ולתקשורת. המעבר לערוץ 14 והעזיבה שלו, העתיד של חדשות 13, הנטייה של רוב העיתונאים שמאלה ומנגד - נרמול הכהניזם.
@dverthaim
חשוב להדהד את מילותיו של נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, בפסק הדין שקיבל את ערעורו של עמרי אסנהיים, החלטה שמרחיבה את החיסיון העיתונאי (ברע"פ 83664-02-2). נזכיר כי הערעור התקבל פה אחד, ע"י השופטים עמית, אלכס שטיין וחאלד כבוב.
"החיסיון העיתונאי הוא משולש בעל שלושה קודקודים – הוא נועד לטובתם של המקור, של העיתונאי, ושל הציבור בכלל... היקף ההגנה שהוא מספק לא נגזר משיקולים הנוגעים למקור בלבד, כמו הרצון שזהותו לא תיחשף או בקשתו כי מידע מסוים לא יתפרסם. היקף ההגנה נגזר גם מהאינטרס הציבורי כי המידע ימשיך לזרום באופן שוטף לעיתונאי, וממנו לציבור, באמצעות שמירה על חופש העיתונות, ומהצורך כי מוסד העיתונות יישמר כמוסד מקצועי, ובעיקר כמוסד עצמאי, הנפרד מרשויות המדינה – רשות רביעית."
בימים שבהם גוברים הניסיונות להצר את צעדי התקשורת, זהו רגע חשוב במאבק להגנה על חופש העיתונות ועל זכות הציבור לדעת.
@AssenOmri
בג"ץ תומך בחופש העיתונות 👊🏻
בית המשפט העליון קבע היום, פה אחד, כי העיתונאי עמרי אסנהיים לא יידרש למסור, בשלב זה, את חומר הגלם של הראיון עם אלי פלדשטיין, אשר שודר בכאן 11.
ארגון העיתונאים והעיתונאיות שימש כידיד בית המשפט בכל ההליכים בתיק ואנו מברכים על ההחלטה החשובה והתקדימית.
שלושת השופטים קבעו כי גם מידע שנמסר לעיתונאים "אוף דה רקורד", מבוסס על יחסי האמון בין העיתונאים לבין המסוקרים ולכן יש להרחיב את החיסיון העיתונאי.
בית המשפט הזהיר מהאפשרות שעיתונאים יהפכו ל"זרוע ארוכה" של המשטרה ו/או בית המשפט. מסירה של חומרי גלם, כך קבע ההרכב, עלולה ליצור "אפקט מצנן", למנוע ממקורות להעביר מידע לעיתונאים ועקב כך לפגוע בתפקיד העיתונות, בחופש העיתונות ובזכות הציבור לדעת.
בשבוע שעבר נפגשנו באירוע מעורר תקווה, כדי להעניק את פרס המכון הישראלי לעיתונות ולתקשורת לארבעת העיתונאים המעולים - רוני זינגר, דורון קדוש, בר פלג ויוסי מזרחי.
נודה שוב לחברי ועדת הפרס - נשיאת המכון, שופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר, העיתונאים עמרי אסנהיים וסמי פרץ, וחוקרת התקשורת ד"ר אווה ברגר.
לחברי הפאנל המרתק (והסוער) - טל שניידר, נעה שפיגל, שבי גטניו, ביני אשכנזי והמנחה, דוד ורטהיים.
למנכ"לית המכון אדר זאבי גרין, ולקהל הנפלא שהגיע כדי לכבד את הזוכים ולהתרגש יחד איתם במעמד המיוחד.
לערב אחד אפשר היה להיזכר עד כמה עיתונות חופשית ואיכותית היא דבר מופלא, נדיר, הכרחי וראוי להגנה.
ועכשיו רק נותרה השאלה: מי יהיו הזוכים לשנת 2026?
@roni_singer@bar_peleg@Doron_Kadosh@yossimnewsdesk@AdarZeevi9501@peretzsami@NoaShpigel@talschneider@BiniAshcknasy@dverthaim@AssenOmri