שרשורי שגיאות נפוצות לגבי פופר:
על מחשבתו הפוליטית
https://t.co/gUolTc9OmL
על עקרון ההפרכה
https://t.co/05gNwExXW5
על משפריו ויורשיו כביכול
https://t.co/qaev7hjQOa
וברחבי הטוויטר ב
#זה_לא_פופר
וגם - על מסדתנות סמכותנית (הנחה נרחבת שפופר ביקר):
https://t.co/P3XG6stGkB
שאלת הסמכות בצורתה המודרנית (היא כאמור ישנה מאוד) נפרטת בערך כך:
מרגע שהתנתקנו מהרעיון האינפנטילי שאנו מגבשים את תפיס(ו)תנו עצמאית לגמרי, ללא שלל השפעות חיצוניות לנו שבעצמן נתונות להטיות ועיוותים - אם נרצה ואם לא אנו נותרים, כך נטען, עם שאלת הסמכות:
על מי/מה אפשר להסתמך, ומדוע?
חידת לוגיקה (המבוססת על יום ומשהו של ויכוחים ב-#פידכלכלה).
מצאו את כל ההיגדים *הסותרים*:
א) יש שיטות טובות יותר מפיקוח מחירים.
ב) בפועל, גופים רגולטורים נמנעים מפיקוח מחירים למעט בשווקים בהם יש מונופול מוחלט.
ג) יש חסרונות לפיקוח מחירים.
ד) יש מצבים רבים שבהם פיקוח מחירים לא טוב/אינו רצוי.
ה) לא כדאי לצרוך תוכן ממי שאומר דברים כמו (א) ו-(ב).
ו) יש מצבים שבהם יתרונות פיקוח מחירים עולים על החסרונות.
ז) מי שטען את (ה), התנסח בבוטות.
ו) מחקר, שפורסם על ידי גופים המזוהים עם תפיסה כלכלית שתטה לטעון שפיקוח מחירים לא תמיד שיטה רעה, הביא אינדיקציות אמפיריות לכך שיש מצבים בהם יתרונות פיקוח מחירים עולה על החסרונות.
ז) יש דברים שלא ניתנים לבדיקה אמפירית.
ח) חוקר רגולציה בגוף המזוהה עם תפיסה כלכלית שתטה לטעון שפיקוח מחירים שיטה רעה, הביא אינדיקציות אמפיריות לכך שהשיטה המיושמת בארץ סובלת מחסרונות.
#חינוך_לוגי_לליבה
<הכותרת.>
אם אין לך כוח לקרוא את כל הספר הנהדר הזה, קרא במינימום את אלה (אם כי יחסר לך בדיוק ההקשרים כדי להתחבר לספר, זה כמו להפנות מישהו לפינאלה של הסדרה האהובה עליך, וזהו):
פרק 5 סעיף ג'
7א'-ב'
10 כולו
19ה'
24 כולו
ואם גם זה יותר מדי - רילז וזה - אז לפחות את 24.
ואם גם זה יותר מדיי, פשוט תכתוב שטויות על פופר בבטחון גמור - כל ה"קולים" עושים את זה.
@SagiBarmak אפריוריזם לא פחות בעייתי.
(אגב, גם מצד ה"פוזיטיביסטים" - מונח שגוי בהקשר הזה, שככלל מודבק על ידי יריבים אידאולוגים - המסקנה מהממצא בפסקה החמישית אינה כפי שתארת, לפחות בעשורים האחרונים. (חוקרי כלכלה וגרסאות פופ-מדע באתרים/רשתות אינם אותו הדבר.))
@BenSabo_ בכמה נקודות הניסוח חרג מתאור אנקטודה על ספר לסגנון של תיאור המציאות (שלנו, החוץ-ספרית) - הגבתי לשילוב. בכל מקרה אם מה שכתבתי ברור מאליו עבורך, כפי שנראה שאתה אומר, מעולה. 👍🏼
בתקופה האחרונה קשה לפספס את ההתרגשות של אבישי בן־חיים מכך שהכל מתיישר בדיוק על פי "תיאוריית (ישראל הראשונה ו)ישראל השנייה" שלו. נדמה שמבחינתו כמעט מדי יום אשכרה באה המציאות, ומתוך כל הכיוונים שבה יכולה הייתה להתגולל, היא שבה ופועלת בדיוק על פי התיאוריה; והנה הולכות ונצברות לה עוד ועוד ועוד ראיות.
ואכן, כל עוד דוחים בפועל את מה שקרל פופר באמת כתב על תיאוריות - פה ושם צוחקים על שמו, או מכנים אותו "חביב המדכאים" - זו בטח תחושה מאוד נחמדה. אף אחד לא אוהב פארטי פופרים.
@BenSabo_ לא כתבתי שמקור אמונתך מפרנק, ואין צורך בשייקספיר (שכן אני יהודי ציוני גאה). ככלל אני מעיר על שיטות טיעון (לעיתים גם טענות הלובשות צורת טיעון), והערתי הייתה נטו כלשונה.
לפי מה אלה נבחרו? זה נראה כמו שיאני הגופים - כלומר לא מייצגים את כל המגזר הציבורי.
הנה עמוד אקראי מדוח 2022, שמפריד בין בעלי התפקידים ובין השאר - באותה מידה אפדר לומר "ביזיון, העובדים הרגילים נמוכים מהממוצע במשק באלפי שקלים!", וכמובן אם הייתי בוחר גופים "מהסוף" היה נראה עוד יותר גרוע.
בקיצור, אם רוצים לומר משהו בגרף/טבלה אחת - חשוב שייצג.
נכון. התצוגה שכאן היא במיון לפי השיאנים בקטגוריה הזו (היה מעניין להשוות לשיאני רף P10 בשוק הפרטי, עדיף בתיקון לגילאי העובדים ולהשכלתם).
כך או כך, הנתונים לא מייצגים את כלל עובדי המגזר הציבורי, שם רף העשירון התחתון יותר באזור ה-40-60% מהמספרים שרואים כאן (האוצר לא פרסם את הנתון הכללי).
@eliyahu17646 רף העשירון התחתון של עובדי מדינה נמוך בהרבה מהמספרים האלה, גם הנמוך שרואים כאן (16k).
ב-2022 שכרם *החציוני* של הגופים הציבוריים (כ-55% מכלל עובדי המגזר הציבורי) היה 11,569₪ - כך שמתמטית רף העשירון התחתון נמוך ממה שרואים כאן.
https://t.co/2Um08QMK3s
אין מצידי טענה שלא קיימים אנשים החושבים שיש נושאי מדיניות ציבורית שנכון שיכריעו בהם אנשי מקצוע שלא נבחרו ישירות על ידי העם. אלא רק שגישה זו לא מייחדת אנשי "צדק חברתי"; ניתן למצוא אותה במדינות שונות מאוד מבחינת נוכחות העקרון הזה בקרב הנבחרים.
הרושם הוא שעבורך "צדק חברתי" פירושו (היות) מדיניות ציבורית (מודרנית), ושאז - באופן לא מפתיע - היכן שיש מדיניות ציבורית, אתה "מוצא" דוגמא (נוספת) למה ש"צדק חברתי" גרם לו.
לוגיקה כידוע לא יכולה להוכיח או להפריך את ההיגד האמפירי העתידי, "אם ביבי ייבחר מלא רופאים יעזבו את הארץ". היא כן יכולה לבקר את התזה שהנתונים בפני עצמם מוכיחים שכן - אבל מנגד אינך יכול לקבוע שההיגד שקרי.
את הקשר בין הממשלה לעזיבת רופאים לא ניתן *לדעת* מבלי להכנס לכל רופא לראש - אבל זה ממילא סטנדרט בלתי אפשרי, שאם נדרוש אותו, יחסום בפנינו בפועל אינספור הערכות ואמדנים לגבי העתיד ויפגע במוכנות שחלקה, לפחות, דרושה.
יש טכניקות שונות לאמוד את ההשפעה העתידית - אבל זה בתורו מצריך מוכנות בכלל לשקול את האפשרות (למשל, לאור הנתונים עד כה). אינני יודע אם המוכנות הזו קיימת אצלך; בעיניי זה שווה בדיקה, ללא הרעש מסביב.
[ממשיך פה ממיקום קודם]
טוב, יש פה כמה בעיות:
"רופאים עוזבים": לא יודע מדוע צריך לאמר את זה, אבל מחסור ברופאים זו אכן בעיה. שאל את דיירי המעברות בראשית הארץ שלפעמים היו אלפים פר רופא יחיד; או סתם כל מיני אזורים בשכונה שלנו, באפריקה ובאסיה. בכל מקרה, גם אם אתה אישית שלו עם זה, זו תחשב בעיית מדיניות ציבורית בכל מדינה, לרבות כאלו בהן צדק חברתי ממש לא דומיננטי (כלומר לא רק בישראל ;) )
"כספים ציבוריים הולכים לחרדים": מדיניות ארוכת שנים שההצדקה העיקרית לה היא ואריאנט של "צדק חברתי". כיום היא מותקפת כמעט מכל כיוון - אתה מביא את זה כדוגמה ל*ניצחון* של מנטליות "צדק חברתי"?
"אין מילקי": זה עניין אחוזים בודדים באוכלוסיה (שכתבו מכתבים לעיתונים), לפני יותר מעשור.
"אין מספיק כסף לדירה": אנשי צדק חברתי הכניסו מדיניות דירה לכל אזרח ולא סיפרו לי?
"צריך מערכת משפט עצמאית": הגו את הרעיון הזה, ותמכו בו משך השנים - אנשים ש"צדק חברתי" היה מהם והלאה.
"צריך שינוי": מה הקשר לצדק חברתי? גם סמוטריץ ובן גביר חושבים שצריך שינוי.
"צריך צדק": כל אדם חושב שצריך צדק, מהסיבה שלכל אדם יש - לפעמים רק במובלע - תפיסה של צדק. גם ליברטריאן הסבור שכל (או כמעט כל) מעורבות מדינה לא רצויה, סבור שאי-מעורבותה צודקת יותר. (מי שחושב שיוצא דופן בכל זה, פשוט עוד לא נשאל על קו אדום שפתאום חושף את תפיסת הצדק המובלעת שלו.)
"צריך להעמיד לדין את הקואליציה על כמה עשרות פשעים": אתה מדבר על רטוריקה או מדיניות כזו? רטוריקה קיצונית יש בנמצא הכיוונים, זה בוודאי לא מייחד אנשי "צדק חברתי". כמדיניות - אף אחד עם יכולת ריאלית לביצוע לא מציע את זה כפי שכתבת.
"אנחנו בכאוס בגלל שאין פה 'וועידה של אנשים מקצועיים' ": יש צד פוליטי הדוגל - פומבית לפחות - במנהל תקין, אבל גם הם לא יטענו שזו *ה*סיבה לכך שאנחנו בכאוס, ורבים מהם מתנגדים ממש לצדק חברתי במובן שאתה מתכוון אליו.
"יחוקקו חוקים נגד השנאה": *כתוצאה* מצדק חברתי? יש חוקים כאלה בכל מדינה מערבית, ונחקקו כאלה בארץ גם על ידי ממשלות ימין.
"תהיה רגולציה של ערוצי טלויזיה": הכוונה *שיש* רגולציה של טלויזיה? כי יש. (אגב, הממשלות שאישרו כבלים, ערוץ 2, לוויין/YES ותחנות פרסום היו תחת פרס, רבין וברק.)
"תהיה... בדיקה שהם עומדים בתנאי סף של האמת": כלומר דה פקטו המצב החוקי יותר מ־50 שנה.
"גם את הביביזם צריך לעקור מהעולם": ממש לא כל תומכי צדק חברתי יסכימו, ולהפך.