(מעלה שוב, הקובץ הקודם היה פגום והסרט חשוב מדי. אם שיתפתם, שתפו שוב בבקשה!)
במשך כמעט 3 שנים, מאז ה-7 באוקטובר, מסתובב במרחב הציבורי אחד השקרים העלובים והגדולים ביותר של מכונת הרעל: ״ספין הפרימטר״.
השקר הגס הזה, כאילו בג״צ התערב במדיניות הפתיחה באש בגדר רצועת עזה, מחלחל לכל חור בישראל, מהודהד על ידי כל המכונה.
מחקר חדש של האנשים הנפלאים של פייק רפורטר מגלה עוד עובדה מדהימה: השימוש בשקר הגס הזה מתעצם, ולא במקרה, כל פעם שמשבר בטחוני פוגע בבייס של הממשלה.
שימו בוקמארק על הסרט הזה (ושתפו אותו על הדרך). כך הפכה קונספירציה מוחלטת לכלי נשק בשירות מפעל התעמולה.
@FakeReporter@RozenNir
בספר 1984 היה יכול להופיע פרק על שר חינוך שמסתיר מהציבור תוצאות מבחני הערכה במדעים בגלל שהם מביכים.
"כישלון הוא הצלחה" - יואב קיש הכושל לקח מדינת היי טק, שיש בה עם פורץ דרך בכל תחום, והביא אותה לרמת החינוך של סודן.
ייקח לנו שנים להבין את עומק הבור שחפרה לנו ממשלת הכאוס והכשלון בכל תחומי החיים בגלל מינויים של אנשים לא ראויים.
הילדים הם המשאב הכי חשוב שלנו.
מגיע להם שר חינוך שהוא לא קודם כל עסקן פריימריז במשרה מלאה ומערכת חינוך שיודעת לתת מענה גם בתקופות משבר.
זה לא יכול לקרות תחת שלטון מסואב שנרקב מהשורש. כולם מבינים את זה.
תכף מחליפים את חבורת הכושלים בהנהגה ראויה.
תכף מתקנים.
"יש מכונה שלמה שעובדת במחיקת המחדל הכי גדול שהיה כאן.
גם בתוך הטרלול ששוטף אותנו, יש נכון ויש לא נכון, יש אמת ויש שקר ויש עובדות".
נאום מכונן של אילנה דיין אתמול בטקס פרסי האקדמיה לטלוויזיה.
חובת צפייה:
LLMs need good context to help us design.
But how you do it for large existing systems?
Maybe LLMs are also the answer here:
The Architecture Hub - Teaching AI to Understand Your System So You Don't Have To https://t.co/wyIy2Gobb8
@karpathy Very interesting and useful.
It strikes a chord with me since I've implemented something similar (with slightly different motivation: for AI to use)
One thing I'm struggling with is with the "health checks"/linting.
How did implement these? Using LLMs as well?
Unix’s elegant pipe operator (|)—allowing sysadmins to effortlessly chain commands together—was invented largely because of programmer laziness. Douglas McIlroy, fed up with writing tedious intermediate files and shuffling data manually, demanded a simpler solution. His colleagues at Bell Labs grudgingly obliged, introducing the pipe as an inter-process communication mechanism. Laziness triumphed spectacularly: pipes not only saved effort, but also became a cornerstone of Unix’s elegant modular design philosophy. Decades later, we have sysadmins piping commands together into monstrous, unmaintainable one-liners—exactly as McIlroy intended.
I've shared my initial thoughts on how agent-driven applications should look like.
Now I've also decided to put the theory to the test, at least with my small example - Dialectic.
When Linear Logic Hits a Ceiling: The Case for Agent-Native Architecture https://t.co/Cklub95F1v
@mattshumer_ Well written and very interesting.
I do wonder if we're not jumping to conclusions based on one variable alone.
You're (reasonably) hinting at a social change driven by AI but aren't such changes more "multi-variable" than simple linear changes?
It seems more and more people reach the same conclusion, I called it "Autonomous SDLC", @bqbrady here calls it "Closing The Software Loop", but it's essentially the same idea - we can probably achieve much more with AI.
https://t.co/ITamtLsF61
Closing the Software Loop
I've become convinced that it is possible to build a system that improves our core product with a shockingly high level of automation
Wrote down some thoughts on how I expect this to work and the implications
https://t.co/gRNhesLqnW
It's somewhat intoxicating to just issue a command "Increase unit test coverage for file XYZ", and going to read stuff on the web while the AI agent does its work.
Then going back to see 100% coverage.
A real dopamine hit for someone who used to code all unit tests on his own.
סיפור קטן על ישראבלוף גדול: איך גם מענקי המילואים שפורסמו אתמול הם אחיזת עיניים.
ישראל כ"ץ, נתניהו וסמוטריץ' לא מפסיקים לדבר מיום ראשון על מענקי המילואימניקים החדשים בשווי של 6 מיליארד ש"ח, וכמה שזו הדרך להגיד לנו תודה וכו'.
המספר הזה היה נראה לי מוכר, אז הלכתי לבדוק: *מדובר בדיוק באותו סכום של השנה הקודמת* (צילום בתגובה הראשונה). 6 מיליארד ש"ח היו ב-2025, 6 מיליארד ש"ח יש ל-2026, לא הוסיפו שקל למילואימניקים אבל עושים מזה כותרות והצהרות. החטא הקדמון של מענקי המילואים זה בכלל שהם ניתנים בהחלטת ממשלה נקודתית מדי שנה ולא בחקיקה מסודרת - אבל מילא. לבלוף מהסוג הזה אנחנו רגילים.
הבעיה הגדולה באמת היא ש*מענקי המילואימניקים יהיו כפופים לאישור תקציב המדינה בכנסת!*
ותקציב המדינה - למה הוא כפוף? לאישור חוק ההשתמטות! אם חוק ההשתמטות לא עובר > המענקים לא עוברים.
משמע שאנחנו המילואימניקים צריכים לבחור בין גיוס עוד חיילים לצבא לבין מענקים. בין להטחן עוד שנה בחודשיים-שלושה של סבבים, אבל לפחות לקבל שובר חופשה. זה כתוב כאן שחור על גבי לבן.
אבל העיקר הכותרות, הפרסומים, התקוות וההבטחות. הם את הסיבוב שלהם עלינו המילואימניקים - עשו.
מביש.
Everybody's talking about AI Agents.
But what does it mean to the way we develop the applications around the agents?
Some thoughts on Agent-Driven Applications: https://t.co/L0jWJoUa4E
#agents#ai#SoftwareArchitecture
@tsoofbaror המודלים ישתפרו עוד ללא ספק. והצורך בהבנת הקוד עצמו ילך ויפחת עם הזמן.
לדעתי אנחנו לא רחוקים מהיום שבו הקוד הופך להיות שכבת ביניים לא מאוד מעניינת.
ארכיטקטורת קוד תהיה פחות קריטית (למשל, פחות איכפת לי משכפול קוד).
מה שכן, הבנת *מערכת*, ארכיטקטורת מערכת, הופכת להיות יותר קריטית
שלוש שיחות. בשתיים נכחתי, על השלישית סיפר לי מי שהיה שם.
1. "ישבנו כמה שעות. אני לא הבנתי הרבה ממה שהם אמרו, המספרים, האחוזים, החישובים. אבל הם הבינו אחד את השני. אחד מהם היה איש עסקים חרדי, בכיר מאד, דור שני או שלישי, עם הבנה מקרו-כלכלית. השני היה פרופ' לכלכלה, מבכירי הבכירים בשירות הציבורי. הם לא התווכחו על הנתונים. ואפילו לא על המשמעות. רק שבסוף איש העסקים החרדי אמר: אוקי. התחזיות שלך על קריסה הם מח חילוני. אנחנו יודעים שה' יעזור".
"יצאנו החוצה". סיפר לי האיש שהיה שם. יהודי ציוני דתי, שהיה השדכן של הפגישה. "הסתכלנו אחד על השני. הכלכלן הבכיר היה מיואש נורא. ואני התביישתי. זו לא אמונה בעיני. ממש להפך".
2. "אבל אם הציבור החילוני יעזוב את המדינה, לא יהיה מי שיחזיק אותה כלכלית. ואם אין כלכלה גם אין ביטחון. הרי זה מה שקרה בירושלים. רק שבירושלים יש מדינה שמחזיקה אותה. ולמדינה אין מדינה אחרת" אמרתי לשני חסידי גור שאיתם דיברתי. זה היה בלובי של מלון ירושלמי, לפני יותר מעשור. השיחה היתה שיחת חרשים מוחלטת ובשלב הזה אני רק ניסיתי להבין את ההגיון שלהם.. "זו לא הבעיה שלנו" הם אמרו. "זה נכון, אבל אם המדינה תקרוס, פשוט נעבור למקום אחר. אולי ללנודון. זו לא בעיה שלנו, זו הבעיה שלכם".
3. "אני חושש שהמחיר של ממשלת ברית ציונית שתפעל כלכלית למען גיוס חרדים היא שאנחנו לא נקבל ריינג'רים להתיישבות הצעירה, ואם זה המחיר, אז לא תודה". אמר לנו איש בכיר ביו"ש בפגישה מרובת משתתפים. "כי אתה מניח ששאר הציבור יסכימיםלהמשך המצב הקיים וימשיך להתייצב? כי לא צריך חיילים? כי יש לך הצעה למודל כלכלי שמאפשר את המשך המצב הקיים? כי אתה לא מכיר נתונים?" שאלתי אותו. "הרי אם אין מדינה אין גם התיישבות. לא צעירה ולא ותיקה. אני לא מצליחה להבין את ההיגיון שלך"
****
בסוף בסוך זה תמיד חוזר אל דיאלוג אחד קטן שמופיע בגמרא במסכת עבודה זרה. רבי יוסי בר קסמא, על ערש דווי, מנסה לשכנע את רבי חנינא בן תרדיון שהמעשה הדתי הנכון כרגע הוא לא להפר את גזרות הרומאים בפומבי ובהתרסה. ורבי חנינא עונה לו- "מן השמים ירחמו". ואז מאבד רבי יוסי את הסבלנות ואומר לו " אני אומר לך דברים של טעם, ואתה אומר לי מן השמים ירחמו?"
רבי חנינא בן תרדיון חי בתקופת מרד בר כוכבא הוא אחד מעשרת הרוגי מלכות. יתכן שבתקופה שלו הדרך שלו היתה נכונה כיוון שהאלטרנטיבה היתה אובדן זהותי מוחלט. יתכן. לגמרי לא בטוח. ועדין, הזעקה של רבי יוסי בר קיסמא מהדהדת. ״אני אומר לך דברים של טעם ואתה אומר לי מן השמים ירחמו״
לא ירחמו. מן השמים לא מרחמים על מי שלא פועל בעצמו. לא עוזרים למי שלא עוזר לעצמו. המחשבה שאפשר להנהיג ציבור בהסתמך על הנס לא הוכיחה את עצמה מעולם.
לא בגלל שאין ניסים, יש. יש ניסים בעולם. יש דברים שאי אפשר לצפות. אבל אי אפשר להוביל מדינה בהסתמך עליהם. ככה נוצרה הציונות. כשיהודים הפסיקו לחכות לגאולה מן השמים.
חוק הפטור אותו מנסה הממשלה להעביר הוא חוק ״מן השמים ירחמו״ או בגרסה הישראלית ״יהיה בסדר״.
המצב הקיים של האוטונומיה החרדית חייב שינוי מן היסוד על מנת שמדינת ישראל תתקיים ובוודאי כדי שהיא תשגשג. זה לא יקרה מעצמו.
מן השמים לא ירחמו.
(בתמונה מוסף השבת של עיתון בשבע בעד חוק הפטור ובעד הסתמכות על רחמי שמים)
🚨 כחוקר יאחב"ל במשך 15 שנה, אני אומר לכם: מה שקורה עכשיו בפרשת הפצ"רית הוא בלתי נתפס.
שירתי ביאחב"ל במשך עשור וחצי. טיפלתי בארגוני פשיעה, בפרשיות ביטחוניות ובתיקים הרגישים ביותר שמונחים על שולחנה של משטרת ישראל. אני מכיר כל פינה בלהב 433, ואני אומר לכם באחריות: מהלך כזה הוא חסר תקדים ומנוגד לכל נורמה מקצועית שהכרתי.
הדיווח על כך שהמפכ"ל עצר את סיכומי החקירה בפרשת הפצ"רית והורה על "השלמות חקירה" שעל פי החשד מכוונות כלפי היועמ"שית חייב להרעיד את המדינה. הנה למה זה כל כך חריג:
1. 15 שנה ביאחב"ל ולא ראיתי דבר כזה
בכל שנותיי ביחידה, המפכ"ל מעולם לא ירד לרזולוציה של "השלמות חקירה". יש שרשרת פיקוד מקצועית: ראש צוות, מפקד זרוע, מפקד יחידה וראש אח"מ. המפכ"ל הוא דרג ניהולי אסטרטגי. ההתערבות שלו בפרטים הקטנים של החקירה היא לא "ניהול", היא חריגה בוטה מסמכות מקצועית.
2. מפכ"ל ללא רקע חקירתי מנהל חוקרים מנוסים.
המפכ"ל הנוכחי, כידוע, לא צמח באגף החקירות והמודיעין. הוא לא נשם חדרי חקירות, לא בנה תיקי ראיות ולא מכיר את המורכבות של חקירה רגישה כזו מהשטח. כשמפכ"ל ללא רקע מקצועי באח"מ נותן הוראות חקירה לטובי החוקרים בלהב 433, זה מעלה תהייה קשה: האם השיקול הוא באמת מקצועי, או שמדובר בהנחיה שמוכתבת "מבחוץ"?
3. הלחץ הפוליטי והיעד המסומן
כחוקר, למדתי לזהות מתי חקירה הולכת בעקבות הראיות ומתי היא מנסה "לייצר" אותן. החשד שההשלמה הזו נולדה מלחץ פוליטי כדי לבדוק את היועמ"שית הוא קו אדום שמעולם לא נחצה.
בלהב 433 חוקרים עובדות, לא פוליטיקה. השימוש במשטרה ככלי לניגוח פוליטי של מערכת המשפט הוא סכנה לדמוקרטיה שלנו.
הניסיון שלי ביאחב"ל לימד אותי שהכוח של המשטרה נובע מהאמון שהיא פועלת ללא משוא פנים. המהלך האחרון של המפכ"ל מרסק את האמון הזה. כשאדם ללא ניסיון חקירתי עוצר חקירה כדי לרצות דרג פוליטי כולנו צריכים להיות מודאגים מאוד.
קריאה לפעולה:
אל תעמדו מנגד. דרשו שקיפות. דרשו עצמאות. דרשו שהמשטרה תמשיך לשרת את החוק והצדק ולא את האינטרסים הפוליטיים של אף אחד. העתיד של שלטון החוק בישראל מוטל על הכף.