נתניהו יודע היטב את המשמעות של הוצאת מידע מסווג מתוך המערכות הביטחוניות ואת הנזק שעלול להיגרם למקורות, לשיטות פעולה ולביטחון ישראל, בייחוד בזמן מלחמה.
ראש הממשלה בוחר לחבק ולהגן על מי שנאשם במסירת ידיעה סודית העלולה לפגוע פגיעה משמעותית במקורות מידע רגישים ובביטחון המדינה.
במקום להציב גבול ברור ולהגן על החוק ועל הכללים הבסיסיים שעליהם נשענות מערכות הביטחון, הוא מעביר שוב מסר מסוכן שלפיו נאמנות אישית חשובה יותר מנאמנות למדינה.
ראש ממשלה שמעדיף להגן על מקורביו במקום להגן על ערכי הממלכתיות ועל ביטחון המדינה אינו ראוי להנהגה.
שוב אני אומר, אלף הורדות כובע בפני צוות הסושיאל של גדי איזנקוט שפעם אחרי פעם הופכים על הילדים הקקות של בניומין את הקערה ומעיפים להם סנוקרת עטופה בחרא שהם בעצמם יצרו. שוב אני שואל, איפה לאלף עזאזל הייתם בעשור האחרון שהמכונה לפתה את המדינה עם זרועות התמנון הארסיות שלה
שמע ברדוגו האינוורסיה לטענה שלך מדהימה. אתה בעצם מודה שהדמוקרטיה, הימין, הליכוד והמחנה הלאומי תלויים בכך שנאשם בעבירות חמורות נגד ביטחון המדינה ימשיך לעבוד בצמוד לראש הממשלה... ואפשר לחשוב שמדובר במינימום עילוי. ראינו את רמת התוצרים בציוצים האחרונים נגד אייזנקוט. מה בדיוק הופך אותו לאדם שאי אפשר לנהל קמפיין בלעדיו?
לכל העמית סגלים למיניהם, מגלגלי העיניים, חברי הכתות השונות וסתם מטורפי שנאה, שמסרבים להבין את חומרת מעשיהם של חברי תא הריגול ב-״פרשת הבילד״:
הנה, באופן פומבי ורשמי, תמצית עמדת הצנזורה וחוות הדעת של מחב״מ. העברת הידיעה לבילד חשפה מקור מודיעיני חשוב רגיש, בזמן מלחמה, כאשר חמאס מחזיק בחטופים חיים, וכאשר חיילי צה״ל נלחמים על אדמת רצועת עזה.
המקור החשוב והרגיש הזה נחשף כי מבחינת פלדשטיין, אוריך ואיינהורן - וכנראה גם מבחינתם של רבים אחרים - טובתו הפוליטית של בנימין נתניהו, ויצירת ספין שיסייע להשקיט את הסערה הציבורית שפרצה בעקבות רצח ששת החטופים - זה הרבה יותר חשוב מאשר ביטחון המדינה, חיי החטופים שהוחזקו אז בעזה, ושלומם של חיילי צה״ל.
וכמובן, שתמיד אפשר לצרף גם את הצנזורה ואת מחב״מ ל-״דיפ-סטייט״ האימתני, שכל זרועותיו התגייסו כדי לרדוף את יונתן אוריך הצדיק.
תתביישו.
ענת סרגוסטי, מנהלת תחום חופש העיתונות בארגון העיתונאים והעיתונאיות וממקימות ערוץ 2 לשעבר, כותבת: ״אחרי חצות, כמו גנבים בלילה, נשלח נוסח מתוקן לסעיפים בחוק התקשורת. אחד התיקונים מעניק סמכות לראש הממשלה בהתייעצות עם גורמי ביטחון (זיני? גופמן?) לתת הוראות לגופי שידור. זה נכנס לתוקף *לפני* הבחירות. יוכל גם לסגור אותם. החוק יועלה בקרוב לקריאה שנייה ושלישית״.
פעם הבאה שמישהו ינסה למכור לכם שהשר אופיר סופר הוא האורי אורבך של מפלגת הציונות הדתית, תזכרו שהוא הצביע היום עם החרדים בעד החוק הפוסט-ציוני המכונה ״לימוד תורה״
אתם מוכרחים לצפות בזה. שלוש ומשהו דקות, אבל כדאי. כל השרלטנות, קשקשנות, חובבנות וטיפשות של אבישי בן חיים ב-222 שניות.
התיאוריה החדשה שלו היא שהקמת מוסד מבקר המדינה בוצעה ע״י ״ההגמוניה״, כדי לקחת את הכוח מהממשלה ולשמור אותו בידי מפא״י. נשבע לכם. ומה המציאות? הפוך. הליכוד הביא את החוק, העביר את החוק ובירך על החוק. מה גם, שלמבקר אין שום כוח ושום סמכויות, אבל זה בקטנה. תיהנו.