מאייסה דאוד והבת שלה מארי, מהקהילה הנוצרית-אורתודוקסית בעזה
ד״ר יסמין חאמיס אל-בובו, ראש מחלקה באוניברסיטת פלסטין בעזה
אלה הן 3 מתוך 5 הנשים והילדים שנהרגו הבוקר בתקיפה של צה״ל בעזה. נשים וילדים. בצבא יקראו להן ״נז״א״
האם יש יום שבו צה״ל לא מפר את הפסקת האש והורג חפים מפשע?
שתי בנות צעירות בביקיני נכנסות לקפה, שואלות אם המקום כשר. איך כשר אם פתוח בשבת? אני עונה.
הן רעבות אבל האמונה שלהן בחוקי היהדות מתנגשת עם המציאות בדרך לים, בשבת.
התפשרנו על כלים חד פעמיים וכולם יצאו מרוצים.
ואני אומר, שכל אחד יעשה מה טוב לו, ועדיין יהדות האינסטגרם מגוחכת בעיניי
לצערי חדשות 12 מעלים מידע בלי קונטקסט.
על פי חוק, יש מרכז ברשות המיסים שמקבל את כל המידע על הנכנסים לישראל.
למה רשות המיסים? כי שעשו את החוק חשבו שזה ישמע יפה לגויים.
בפועל הן למשטרה הן למוסד והן לשבכ יש גישה לכל הדטא בייס לצרכיהם.
הכותרת הנכונה - השבכ והמוסד קיבלו מראש את שם הטייס.
אני מרגיש זר בארצי שלי,
כי היא שינתה את פניה.
אנסה לשתף את תחושותיי הבוקר ואתמול בערב, שהן עובדה, עובדה שלא קל לי איתה ויתכן שתזכה לקיתונות של ביקורת, אבל, זה אני ואלו הן תחושותיי האותנטיות ושכל אחד יעשה איתן מה שנראה לו.
אקדים עבור מי שלא עוקב אחריי, שאני מגיע ממשפחה שומרת מצוות כשסבי וסבתי עליהם השלום היו בגרעין החלוצים של פועלי אגו"י שהקימו את קיבוץ חפץ חיים (סיפור בפני עצמו, בו הם בחרו בסוף להתיישב בגדרה ולא לעלות לקרקע) ואבי נשלח בתיכון לגור בתנאי פנימיה, בחברת נוער בקיבוץ של השומר הצעיר, אז דתי הוא כבר לא יצא משם.
חגגנו וקיימנו את מצוות החגים ופקדנו את בית הכנסת הסמוך לביתנו בראשון לציון, עם אהבה לדת ולמסורת, כששמחת תורה היה חג מיוחד, עם עליה לתורה, סיום קריאת דברים, גלגול ספרי התורה לאחור ותחילת קריאת בראשית וההקפות הראשונות הכל כך שמחות בבית הכנסת ואז במוצאי החג ההקפות השניות, ריקודים מבית הכנסת הגדול של ראשון בכיכר המייסדים, למטה ברוטשילד, עד הרצל, כשמכל ברחוב מצטרפים, רוקדים, שרים, נושאים על הכתפיים, שמחה שמי שרצה הצטרף אליה.
היהדות עליה גידלו וחינכו אותי, הייתה מחבקת ומכבדת, יהדות שבה מצוות שבין אדם לחברו, קדמו למצוות שבין האדם למקום ובבית הספר היסודי, הממלכתי בו למדתי, למדו יחדיו חילוניים ודתיים בשותפות ולא בכפייה, אישית הייתי ממש בתהליך של חזרה בתשובה בשנה שאחרי בר המצווה (וכמעט שהלכתי ללמוד בישיבה תיכונית) והמשכתי לקרוא בספר התורה בפני כולם, מדי פעם בשבתות, גם בפרשות ותמיד השלמתי מניין, כשביקשו.
וכך כשהקמנו משפחה, אשתי שהגיע ממשפחה שומרת מסורת ואני, שמרנו על כשרות בסיסית בבית, לא הכנסנו אוכל לא כשר, חינכנו את הילדים לא לאכול בשר וחלב ולהקפיד על 4 שעות בין בשר לחלב, קידוש בערב שבת, צמנו בכיפור והלכנו לבית הכנסת ולא הכנסנו פירור חמץ בפסח (אני מקפיד על אי אכילת קטניות).
יש לי 4 ילדים ופרספקטיבה של 28 שנים כהורה וחוויתי את תהליכי ההדתה בבתי הספר והפרפורמטיביות שעוברת על החברה, לצד הגרעינים התורניים וההתחרדלות של חובשי הכיפה הסרוגה ואיתם הצבא (עם 32 שנות שרות במילואים) והערבוב הבוטה עם הפוליטיקה, בואכה פירוק בממשלה הקודמת והזוועות של הנוכחית שגרמו לכך שאיני יכול עוד לפקוד בית כנסת אורתודוקסי וכשאני כבר עושה זאת, כדי לכבד בבר מצוות וחתונות של ילדי חברים ומשפחה, אני מרגיש זרות וריחוק וזה לא עניין לגאווה, או בושה, זו עובדה.
ועם זה לא הפכתי לשונא יהדות, אבל אני סולד ממסיונריות, ממה שאני חווה כעבודה זרה וזילות בכל מה שראיתי יקר בדת ומתהליכי הכפייה, הפילוג והשיסוי מול מי שכמוני מאמינים בחיה ותן לחיות.
ואני ממשיך לצום בכיפור, לא לאכול חמץ בפסח, לאכול ארוחות חג ולכשות קידוש, כמסורת, כהמשכיות.
אתמול הלכנו עם הילדים ובנות זוגן לחגוג יום הולדת לצעיר שבחבורה ואחרי באולינג, ישבנו במסעדה יפנית משובחת (ולא כשרה) ברחוב אחד העם בת"א, צעדנו במורד רחוב אחד העם עד מגדל מאיר וקצת לאחריו ואז הסתובבנו וחזרנו ובדרך חלפו על פנינו במורד הרחוב וליד מגדל מאיר (הרצל פינת אחד העם) קבוצה גדולה של משפחות שרקדו ושרו עם ספרי תורה, זה פחות הסתדר לי עם ערב החג, אבל, הם עסקו בשלהם ואנחנו בשלנו.
בדרך פנינו לרחוב נחלת בנימין כשמימין ומשמאל יושבי המסעדות ובתי הקפה, באמצע שוכב לו הומלס על קרטונים ולידו מי שעושה כסף על תמימים עם כדור ו-3 כוסות (מדהים שזה עדיין מתקיים) ונכנסנו לקנות גלידה למי שרצה.
ואז שמענו את הרוקדים ושרים עם ספרי התורה חוזרים, כשקולותיהם הולכים ומתחזקים, אבל במקום שימשיכו במעלה הרחוב כפי שבאו, הם בחרו במכוון לפנות לחלק הכי עמוס במבלים בנחלת בנימין ולעבור דרכם, לאיטם, בשירה רמה, בריקודים וכמובן שהוסיפו לשירי החג הרגילים, את "עוד יותר טוב" שבעיני ייצג יותר מהכל את הניתוק וההפקרה של החטופים ויצא לי כבר מכל פינה, ולצד הרוב שהיו במרכז, היו מי שעברו במכוון בין השולחנות, כלפחות אחד שראיתי לקח ספר תורה והגיש אותו לאנשים שישבו ולא ביקשו זאת, כדי שינשקו אותו.
חשתי ניכור וכעס, אני ממש זוכר שהמחשבה שעברה בי הייתה ש"השטחים כובשים את ישראל", זה היה מתריס - לא חגיגות שמי שרוצה מוזמן להצטרף אליהן בכיף, אלא כפייה ותחיבת אצבע לעין, באדנות, בעליונות.
בחרתי במודע, לא לצלם, לא להתעמת, לעמוד מהצד, לנסות להתעלם וראיתי שרבים מהצעירים שישבו מרימים טלפונים, מתעדים, חלקם מחייכים וחלקם מצטרפים לשירה, לי זה עשה רע.
אם רוצים להתייחס לאירוע ניסיון הפלת המטוס מדובאי כאילו האירוע התרחש ונהרגו פה 180 איש, אז צריך לומר באופן חד משמעי: המוסד כשל.
רומן גופמן צריך לעמוד מול הציבור ולתת תשובות למחדל האדיר הזה.
ממשרד התחבורה אין לי ציפיות, כי מדובר במנכ"ל פוליטי, בשרה כושלת וראש אגף ביטחון שצריך ללכת.
2 דברים חשובים ומרכזיים אמורים להיות בידי המוסד: המידע על צוות הטיסה והמודיעין.
ב-23' הועבר חוק שמחייב כל חברת תעופה להעביר לישראל את רשימת כלל הטסים, נוסעים וצוות טיסה. בחוק נקבע שהמוסד, שב"כ והמשטרה יקבלו את הרשימות ויעברו עליהם, כל אחד לצרכיו. המוסד ישב בדיונים האלה. דיבר על הצורך החשוב שהמידע על צוותי הטיסה והנוסעים שמגיעים לישראל יגיעו אליו באופן מיידי על מנת שייערך לאיומים. לקבל את המידע, להצליב עם הנתונים שלהם, עם המודיעין. זו העבודה שלהם.
נציג המוסד, אילן, הסביר פה באופן ברור למה הם חייבים את הנתונים על הנוסעים וצוותי הטיסה: "אחריותו של הארגון להגנה על ביטחונם של ישראלים בחו"ל, יהודים בחו"ל וכולל איומים שמגיעים מחו"ל לתוך מדינת ישראל".
אומר פה נציג המוסד מפורשות - איומים שמגיעים מחו"ל, זה עלינו.
בדקנו. הרשימה הגיעה לישראל. איפה היה המוסד? לא היה. אחרת לא היו נותנים לטייס עומאני שכבר הודח מחברת תעופה אחת על רקע עמדות קיצוניות להטיס 180 בני אדם לישראל.
לאגף הביטחון במשרד התחבורה יש אחריות כתובה. תקראו בציוץ למטה. למנכ"ל שם יש אחריות ברורה וגם לשרת התחבורה מירי רגב. אבל מהם? אפס ציפיות. השניים האחרונים חדלי אישים.
אבל מה לגבי ראש המוסד? רומן גופמן, זה עליך.
מישהו יכול להסביר לי למה אין מסיבת עיתונאים שבה @Ram_Ben_Barak מסביר לכולנו איך ממשלת הליכוד (שוב) הפקירה את ביטחון האזרחים ואיפשרה לג׳יהאדיסט קיצוני לטוס לישראל?
איך אנשים כאן לא רועדים מפחד כל עוד הממשלה הזאת בשלטון???
זוכרים את השעות האלה שהשופרות ניסו לשווק לנו שהנה נתניהו התריע וכולם זלזלו?
אז כל רגע שעובר מתגלה גודל המחדל, ואם היתה התרעה הוא עצום עוד יותר.
העובדה שמירי רגב ואנשיה עוד בתפקיד זה המשך ישיר לבריחה מאחריות ותחקור ה-7.10. התרבות הזו הורסת את המדינה. אסון נוסף הוא עניין של זמן
ערב הקמת מדינת ישראל, האמריקאים חשבו שזו טעות, ישראלים מההנהגה היו נגד ההכרזה. להם בן גוריון ענה: ״הסיכויים הם חמישים-חמישים? אם נדע לגייס את כל כוחו, מרצו ורוחו של היישוב, אנחנו ננצח. הלילה בחצות מסתיים המנדט, ומחר נכריז על הקמת מדינת ישראל, תם עינוי הגלות. תהיו בן גוריון!
חשיפת הארץ
ישראל קיבלה מראש את רשימת צוות הטיסה מדובאי - אך דבר לא נעשה עימו.
כעת מתברר מחדל נוסף: חוק שקבע כבר לפני 3 שנים כי מערכת הביטחון תקבל את רשימת השמות והאזרחויות של צוותי הטיסה והנוסעים בטיסות זרות אינו מיושם בפועל
https://t.co/EWPp1wYCnm
הגרף הזה מספר את הסיפור של מדיניות הביטחון של ישראל תחת שלטון הימין.
האיום היבשתי הכי גדול בפער עצום מבחינת סד"כ ויכולות - מצרים - לא דורש משאבים כמעט בכלל בזכות הסכם השלום. במקום השני מהסוף - ירדן, עם רוב פלסטיני באוכלוסייה, הגבול הכי ארוך שלנו והכוח הצבאי השני הכי חזק שיש לנו גבול יבשתי איתו. אז למה הוא לא דורש כמעט משאבים צבאיים? ניחשתם נכון - הסכם שלום.
לבנון ועזה עם כמות סד"כ גדולה בהתאם לאיומים, כאשר שימו לב - אם בגבול עזה היה שליש מכמות הסד"כ שיש היום בשבעה באוקטובר - הטבח היה נמנע ברובו המוחלט והנח'בות היו נעצרים, סביר להניח - על הגדר. וגם זה לאחר מדיניות של חיזוק והעצמה של חמאס במשך שנים, כן? אבל הצמרת המדינית התעלמה מהתרעות, בנתה יותר מדי על התרעה ושלחה את רוב צה"ל לשמור על מתנחלים במקום עלינו.
ומעל כולם, הפיל הפאקינג עצום שבחד - יהודה ושומרון עם יותר חיילים מאשר בעזה ובלבנון ביחד, ואם סופרים גם תגבורים תכופים וכל מיני קומבינות נגיע גם לכ 50% מכוח צה"ל שמבצע בט"ש שנמצא שם כיום.
וזה רוב הסיפור - היכן שהשכלנו לייצר הסכמי שלום, גם במחיר של אובדן שטח עצום - השגנו ביטחון ארוך טווח וחיסכון אדיר במשאבים ביטחוניים וכלכליים.
הזירה הפלסטינית, בה המנוע של ממשלות ישראל תחת שלטון הימין וביתר שאת בעשרים השנים האחרונות הוא מפעל ההתנחלויות וחזון ארץ ישראל השלמה (ולכן גם חיזוק חמאס) - מייצרת את שתי הזירות שהן גם הכי מדממות וגם הכי יקרות הן מבחינת משאבים ביטחוניים והן כלכלית. וזה, שימו לב - מול הגופים הכי חלשים צבאית שחולקים גבול עם מדינת ישראל.
איך שלא נסובב את זה - התמונה ברורה. הסכמי שלום מייצרים ביטחון וחזון ארץ ישראל השלמה מייצר אי-ביטחון. החיזוק של חמאס בעזה התפוצץ לנו בפנים וחוסר הנכונות להחליפו ברשות לצד אינטרסים אישיים ומשיחיים גררו אותנו למלחמה מדממת, קשה, יקרה ולא מועילה.
באיו"ש - היעדר גבול, החלשה שיטתית של הרשות הפלסטינית והתפשטות מתוכננת, שיטתית ומופרעת של מתנחלים אל תוך מובלעות בלב שטח עוין - כופים עלינו מערך הגנה מחורר, מבוזר, לא יעיל ויקר מאוד - בחיילים ובכסף. וזה עוד לפני שנכנסים לטרור יהודי.
בקיצור - רוצים ביטחון? נמאס לכם לטחון מילואים? צריכים להחליף דיסקט, או במילה יותר פופולרית היום - קונספציה.
מראיין בחדשות 13 למישהי מהטיסה מדובאי: "ואיך האמונה שלך, התחזקה? למרות שאני רואה שכן"
לא מבינה את השאלה הזאת.
מה זה עניינך? למה אתה מחלק ציונים על אמונה? מה קורה פה? למה הכל פה משיחי? למה אין גבולות?
די עם זה. אבל די. לאן שלא מסתכלים. כפייה. די.
כרגיל הארוע לא מנוהל!
נוסעים בדובאי מספרים שאין שום מוקד של משרד החוץ אין טלפון שמישהו שדואג לישראלים. אין טיסות עד 15/10 לישראל ופשוט הממשלה סומכת על הכיס של האזרחים שישלמו כרטיס חדש לאירופה כדי לצאת משם