מרשם - ארגון מתמחי הרפואה

ארגון המתמחים.ות לרפואה. נאבקים למען זכויות המתמחים.ות, ערים 26 שעות ביממה

[מרשם - ארגון מתמחי הרפואה @MirshamOrg]

המסגור של "הרופאים העשירים" נוח מאוד למקבלי ההחלטות דווקא עכשיו, משום שהוא מכשיר את הקרקע לפגיעה ישירה בנו. לאחרונה ספגו הרופאות והרופאים קיזוז אגרסיבי וחריג של כ-66% מדמי ההבראה – פגיעה חריגה בעומקה ביחס לרבים מעובדי המגזר הציבורי. במקביל, סטאז'רים ב"כללית" עודכנו על ירידה בשכרם, בתקופה של יוקר מחיה מהגבוהים בעשורים האחרונים.

קל יותר להעביר קיצוץ כואב למי שמצטייר כ"שיאן שכר", תחת שקט ציבורי, מאשר לרופא עייף שצריך לקבל החלטות גורליות בשלוש לפנות בוקר.

צריך להפסיק להסתנוור מנתוני קיצון וממוצעים ולהתחיל להציג לציבור נתוני שכר חציוניים שמשקפים מציאות ולא אוטופיה. כתבות ממוחזרות על קומץ שיאני שכר אינן מחדשות דבר. לעומת זאת, תחקיר אמיתי על מצב הרופא והמתמחה הממוצעים שעובדים מאות שעות בחודש, שמשתכרים שכר בסיס זעום ונשחקים תחת עומסים כבדים, ישקף לציבור את פניה האמיתיות של מערכת ציבורית חסרת משאבים, שמבריחה ממנה את רופאיה ואת מטופליה.

אם כבר החלטתם לעשות כתבה על אדם במשרה ציבורית שעובד בחלקיות משרה במערכת הבריאות, מערכת שב־3.5 שנים היו לה חמישה שרי בריאות שונים, חלקם במקביל לתפקיד נוסף, אפשר לכתוב על שר הבריאות, על עמדתו ובעיקר על תכניותיו למערכת.

[מרשם - ארגון מתמחי הרפואה @MirshamOrg]

בזמן שמנופפים בנתוני שכר של קומץ מנהלים בכירים, עשרות אלפי מתמחים.ות וסטאז'רים.ות קורסים תחת עומס של 300 שעות בחודש עבור שכר שעתי מחפיר.
ד"ר מיכאל סולומוביץ, חבר הנהגת מרשם, בטור חריף על המצב האמיתי של הרופאים והרופאות במערכת הבריאות הציבורית בישראל 👇
@Mickyso93

[מרשם - ארגון מתמחי הרפואה @MirshamOrg]

אם כבר עוסקים בשכר הרופאים, מדוע להתמקד רק בבודדים ובשיאנים? עיתונות רצינית צריכה להציג נתונים של העובד הממוצע ובעיקר שכר חציוני. נתוני קצה הם אולי פיקנטריה, אבל אינם מייצגים את התמונה. זה לא שונה מלהציג ממוצעי שכר במקום שכר חציוני, אף שזה מדד נאמן בהרבה למציאות ואינו מושפע ממשכורות עתק של קומץ בכירים.

כשמנופפים במשכורות ברוטו מרשימות, נוח להתעלם מכך שהן מושגות במציאות של עבדות מודרנית. רופאים רבים עובדים מאות שעות בחודש ורבים נאלצים להתרוצץ בין עבודת בוקר בבית החולים לעבודת ערב בקופה, רק כדי להגיע לשכר ראוי.

בעוד שהכתבה עוסקת בקומץ שיאני שכר, בחלקיות משרה, בחצר האחורית ובתאגידי הבריאות, היא מתעלמת מכוח העבודה העיקרי: המתמחים והסטאז'רים.מדובר ברופאים שמועסקים 250–300 שעות בחודש ואף יותר, תמורת שכר שעתי מחפיר של 33–50 שקל לשעה. התנאים והשכר בישראל הם גורם מכריע בעזיבת רופאים לחו״ל.

[מרשם - ארגון מתמחי הרפואה @MirshamOrg]

הצטרפו עכשיו למרשם >> https://t.co/xzJQpqxCqz

[מרשם - ארגון מתמחי הרפואה @MirshamOrg]

״מי שמרשה לעצמו לצאת להרפתקה הזו, אלו אנשים שיש להם את המשאבים לזה״

השבוע השתתפנו בדיון בוועדת הצעירים של הכנסת בנושא אתגרי הסטודנטים והסטאז׳רים לרפואה, והצפנו את מצבם של הרופאים הצעירים במערכת.
בסיס הפירמידה של הרפואה הציבורית נשען על הסטאז׳רים.יות והמתמחים.ות. דווקא הם, שמחזיקים את המערכת על הגב, מקבלים את היחס הגרוע ביותר.

בשבועות האחרונים נחשפנו להחלטה בבתי החולים של ‘כללית’ לקצץ בשכר הסטאז׳רים. ההחלטה לקצץ דווקא עכשיו אחרי שנים של שחיקת שכר, עלייה ביוקר המחיה ושירות מילואים ממושך היא אצבע בעין לשטח. בנוסף, המדינה קיצרה את משך הסטאז׳ – אך “שכחה” לדאוג לדמי האבטלה דבר שפוגע בסטאז׳רים באופן קשה בתקופה של אי וודאות מוחלטת כאשר הם פונים לחפש התמחות.

כדי לבנות מערכת בריאות יציבה שתשרת את כלל הציבור, במרכז ובפריפריה, חייבים להפוך את הפירמידה. אם לא נשקיע בבסיס - המערכת תמשיך להבריח ממנה רופאים ורופאות ותהיה נגישה בעיקר למי שיש לו את המשאבים להתמודד איתה.

נמשיך להיות שם בכל דיון על עתידם של הסטודנטים, הסטאז׳רים והמתמחים.
עכשיו, כשהמו״מ על הסכמי השכר החדשים כבר החל – זה הזמן שלנו להשפיע על העתיד של כולנו.

@Mickyso93

[מרשם - ארגון מתמחי הרפואה @MirshamOrg]

מתווה קיצור התורנויות משנה חיים.

אתמול הגענו לדיון בוועדת הצעירים של הכנסת בנושא אתגרי הסטודנטים והסטאז׳רים לרפואה. מהסקרים שלנו עולה תמונה חד-משמעית: תנאי ההעסקה הקשים הם החסם המרכזי שמונע מצעירים וצעירות להשתלב במערכת הבריאות.
למרות העדויות הברורות מהשטח במקומות שבהם המתווה כבר מיושם, יש מי שטוענים שהוא "לא עובד". אלא שכאשר בוחנים את הנתונים בבתי החולים הללו, כמה תקנים הגיעו בפועל למחלקות והאם הם בכלל מאוישים, התשובות נותרות עמומות. נבהיר- קיצור תורנויות מחייב תוספת תקינה!

כדי להפוך את מערכת הבריאות לאנושית יותר עבורנו ועבור דור העתיד של הרפואה הציבורית, חייבים להרחיב קיצור התורנויות לכל בתי החולים בארץ.
הצטרפו עכשיו לארגון היחיד שנאבק עבורך
💙

@Mickyso93

[מרשם - ארגון מתמחי הרפואה @MirshamOrg]

במערכת הבריאות הציבורית חסרים כיום 3,000 רופאים ורופאות. את המחסור הזה כולנו מרגישים בעומס במחלקות ובשחיקה הגוברת.
אבל תקנים הם רק חצי מהסיפור. החצי השני הוא שקיפות.

כדי לדעת איפה חסרים מתמחים.ות, היכן יש מחלקות פנויות להתמחות ואיפה הלחץ הגדול ביותר - אנחנו חייבים שקיפות והנגשה. כיום, סטודנטים וסטודנטיות ניצבים מול קיר אטום; הם מסיימים לימודים ולא יודעים לאן להפנות את המאמצים שלהם, היכן יש תקן פנוי ואיפה הם יכולים להתמחות.

לא הגיוני שסטאזרים.ות שמסיימים את הסטאז׳ ממתינים לפעמים לתקן קרוב לשלוש שנים, כשהמערכת משוועת לרופאים.ות.
זה ידוע, שעל כל תקן שנפתח, גם בפריפריה, ניגשים עשרות מועמדים.ות. יצאנו ללמוד מתוך שליחות ואנחנו רוצים להשתלב במערכת, אבל אנחנו לא יכולים להיכנס למערכת שסוגרת בפנינו את הדלת.

אנחנו דורשים שקיפות. הנגשת המידע על תקנים פנויים חייבת להיות גלויה לכל רופא/ה. הגיע הזמן שנדרוש את התקנים האלו בכל פורום, בכל הסכם קיבוצי ובכל ועדת כנסת.

הצטרפו לארגון היחיד שנאבק למען עתיד טוב יותר.

@Hussienkhamaisi

[מרשם - ארגון מתמחי הרפואה @MirshamOrg]

וזה לא הכל סטאז'ר משתכר כ-34.33 ש"ח לשעה, פחות משכר המינימום!!!. היקף שעות, 9 חודשי סטאז' שקולים ליותר משנה של משרה רגילה במשק. המערכת נהנית מהידיים העובדות, אך מתנערת ברגע שהיא נדרשת לספק רשת ביטחון בסיסית.

לא מדובר בבקשת תקציב, אלא בתיקון עוול בירוקרטי: הכרה ב-9 חודשי הסטאז' כתקופת אכשרה מלאה לביטוח לאומי.
משרד הבריאות והביטוח הלאומי חייבים להסדיר זאת רטרואקטיבית. לא ייתכן שרפורמה שנועדה לחזק את המערכת, תהפוך למכשול כלכלי עבור רופאות ורופאים בתחילת דרכם

[מרשם - ארגון מתמחי הרפואה @MirshamOrg]

המחזור הראשון של רפורמת קיצור הסטאז' (9 חודשים במקום 12) סיים כעת את הכשרתו. מטרת הקיצור, הזרמת כוח אדם למערכת במהירות, היא מבורכת מאוד. אך בפועל, נוצרה בעיה בירוקרטית שפוגע כלכלית ברופאים והרופאות החדשים.

קיצור תקופת הסטאז' יצר מצב שבו רופאים ורופאות, בעיקר אלו שלמדו בחו"ל וחזרו לישראל, נותרים ללא זכאות לדמי אבטלה. תקנון הביטוח הלאומי דורש תקופת אכשרה של 12 חודשי עבודה. הסטאז'רים החדשים, שעבדו 9 חודשים (לעיתים 240 שעות בחודש, כולל תורנויות של 26 שעות), נחשבים כמי שלא עבדו "מספיק" וכך הם נותרים ללא רשת ביטחון.

[מרשם - ארגון מתמחי הרפואה @MirshamOrg]

ביום סיום הסטאז', הרופא עדיין אינו מורשה לעבוד. בין סיום הסטאז' לקבלת הרישיון הקבוע ומציאת תקן להתמחות, קיים "זמן מת" של חודשים ארוכים שיכולים להגיע גם לשנים. בתקופה זו:
1. אין הכנסה: אין זכאות לדמי אבטלה.
2. אין אופק תעסוקתי: חוסר שקיפות לגבי תקנים פנויים מקשה על תכנון ההתמחות.
3. אין מעסיק זמני: מי יגייס עובד.ת לתקופה לא ידוע של זמן?

[מרשם - ארגון מתמחי הרפואה @MirshamOrg]

לסיומה של חפירה: השכר שלנו ביזיוני, הן של מתמחים והן של מומחים. צריך לשפר את תנאי השכר של כולם. הטיעון הנפוץ "עדיף להשקיע בשכר המומחים כי אתה מומחה יותר זמן" הוא מניפולטיבי, פסול ומנסה לכמת בכסף ערכים כמו משפחה וגידול ילדים, שערכם אינו מדיד ולא ניתן לתמחור. למומחים יש תנאי עבוד מבזים שגורמים להדרת רגלייהם מהרפואה הציבורית. הדרך לפתור את זה לא יכולה להיות גזלת כבשת הרש של המתמחה.

[מרשם - ארגון מתמחי הרפואה @MirshamOrg]

מחשבות על שכר ועל גזלייטינג כלפי רופאים ורופאות צעירים, מה דעתכם.ן?

״אני סטאז'ר, בקרוב אסיים את הסטאז'.
בגלל השכר הנמוך, אני עובד במקביל לסטאז' בעבודה נוספת. בבית החולים אני מבצע 5-6 תורנויות בחודש (מבחירה, כאמור משיקולי שכר אבל גם משיקולי השקעה במחלקה שאני מתעניין בתקן אצלה). הייתי מסיים את יום העבודה בבית החולים, נוסע אל מקום העבודה השני, מבצע שם תורנות (לרוב ישן לאורך הלילה, אך נאלץ להתעורר כאשר צפה עבודה) ובבוקר קם והולך לעוד יום עבודה בבית החולים. נשמע מטורף, אבל לימודי רפואה זה דוחק כלכלי וסיימתי 6 שנות לימוד כרווק, עם בור כלכלי ועם החלטה לעשות מה שאני יכול כדי לסגור אותו. לשמחתי הצלחתי, אבל יצאתי עם תחושה שהשכר שלנו הוא ביזיון אחד גדול.
לקחתי את כל התלושים ודוחות הנוכחות שלי מתחילת הסטאז' וזרקתי לתוך ה NotebookLM.

[מרשם - ארגון מתמחי הרפואה @MirshamOrg]

כאשר מתחילים לדבר על הסכם קיבוצי ומה לגישת כולם יהיה נכון לקדם בו, אצל חלק עולה טיעון שמחרפן אותי – "עדיף להשקיע יותר במומחים, כי ההתמחות היא תקופה קצרה ואתה מומחה יותר זמן מהקריירה שלך". מקסים, כאילו ההתמחות זה סתם תקופה. אז כמה דברים:

· שכר נמוך בהתמחות פוגע במשפחה הצעירה: הצרכים הכלכליים של הרופא אינם מתפלגים באופן שווה לאורך חייו ורווח תיאורטי בגיל 50 לא יכול לפצות על דוחק כלכלי בגיל 30. עלות המשכנתא, המסגרות ושאר ההוצאות הנלוות נמצאת בשיא בתקופת ההתמחות, שרבים מקימים בה משפחות. אי אפשר לתמחר את רווחת המשפחה כ"הלוואה" שתוחזר בעוד עשור (או יותר אם בכלל). למשפחה אין תג מחיר והצרכים הכלכליים שלה הם בהווה ולא בעתיד. שכר נמוך יוצר מנגנון עם תמריץ נבזי לעבוד יותר מרצון (לדוגמא, התנגדות לקיצור תורנויות). זה פשוט פגיעה במשפחות צעירות ואי אפשר "לפצות" על זה רטרואקטיבית. כל הדיון הזה הופך בעקיפין את המשפחה של המתמחה למשהו בעל ערך מדיד, שניתן לתמחור וזה כשלעצמו לא ראוי.

· סולידריות היא לא כלי לניצול והיא אינה חד-צדדית: יש לנו ארגון עובדים יציג שבהסכמי השכר זנח את המתמחים ואת רבים מהמומחים, כפי שנוהגים רבים מארגוני העובדים במשק. ההזנחה הזו נעשתה למרות שמתמחים היו הכוח שיצר את מנופי הלחץ במחאות שפרצו על רקע המו"מ על הסכמי השכר. ההזנחה הזו גם היא הייתה בשם זה שאנחנו "מומחים יותר זמן מהקריירה שלנו". ארגון עובדים שמשתמש במתמחים כ"כוח לוחם" וכמנוף לחץ במחאה, תוך כך שנהנה מדמי החבר הגבוהים מאוד שלהם, וזאת להשגת הישגים שמהם המתמחים לא ייהנו בטווח המיידי - חוטא לתפקידו.

· שכר מול תקינה: המערכת צריכה היום יותר תקנים למתמחים. צפויה פרישה המונית של רופאים לגמלאות, לצד גידול אוכלוסייה מהיר והזדקנותה. צפויה עלייה קיצונית ביחס בין הדרישה לשירותי בריאות לבין כוח האדם שייאלץ להתמודד עם אותה דרישה. תקן זה לא רק מקום עבודה, אלא שדה קליני להכשרת כוח אדם. העלנו את מספר הסטודנטים ללא העלאת התקינה, מה עשינו בזה? התמקדות בשכר מומחים, תוך הזנחת התקינה ייפגע בציבור, אבל גם ברופאים עצמם, הן מתמחים והן מומחים, שאולי ישתכרו יותר, אך יידרשו לעבוד יותר ולא בהכרח יהיה להם איך להנות משכרם. האם זה אומר שאני נגד עליית שכר? לא, ועל מה שעשיתי בסטאז' כבר פירטתי. זה כן אומר שזה לא יכול להיות גישה בינארית של "או מומחים או מתמחים". זה לא רק הכיס של המתמחה, זה גם העומס שנופל על כולנו.

[מרשם - ארגון מתמחי הרפואה @MirshamOrg]

״אני 47 יום במילואים רצוף... איך אני אמור ללמוד? איך אני אמור לעבור?״
מצב החירום מוכיח שוב: המועצה המדעית מנותקת לחלוטין מהשטח ומהצרכים שלנו.

בזמן שלא היו מסגרות לילדים, כשתגברנו במחלקות ללא הפסקה, משרתים במילואים או מנהלים בית לבד כשבני/בנות הזוג בחזית, המערכת מצפה מאיתנו ללמוד לבחינות כאילו הכל רגיל. חוסר הוודאות הזה הוא כשל ניהולי ומוסרי.

תוצאות הסקר שערכנו ברורות - חייבים מועד נוסף לשלב א׳.
המועצה המדעית חייבת לעשות הכל כדי לאפשר לנו להצליח גם בצל המלחמה. לכן, אנו דורשים שני מועדים לבחינת שלב א', ללא שינוי בהיקף השאלות ולאפשר לנבחנים לגשת לשני המועדים. לא ייתכן שנהיה תמיד הראשונים להתגייס, בחזית, בבתי החולים ובקהילה, אבל כשמדובר בדרישה בסיסית שתשפיע על עתיד מערכת הבריאות של כולנו, המערכת מסרבת ללכת לקראתנו.

[מרשם - ארגון מתמחי הרפואה @MirshamOrg]

כל הזמן אומרים שמערכת הבריאות קורסת בגלל מחסור בכוח אדם.
האמת? כוח אדם יש - מה שחסר זה תקנים.

צפו בנאג’י סרחאן, מהפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר אילן, בוועדה בכנסת שדנה בעתידם של הרופאים והרופאות בישראל.

סטאז’ריות וסטאז’רים ממתינים חודשים ארוכים כדי להתחיל התמחות ונאלצים להיאבק על תקנים בודדים מול עשרות מועמדים.

אם נמשיך להיתקע בשיטות מיושנות של המאה הקודמת כדי לפתור בעיות של המאה הנוכחית, לא נצליח להדביק את הפער.

בדיון בכנסת סוכם כי משרד הבריאות מתבקש לייצר שקיפות לגבי תקנים פנויים בבתי החולים בארץ והוגשה שאילתה בנושא.
אנו מברכים על החלטה זאת ונעדכן בהתפתחויות.

הגיע הזמן להגדיל תקנים, לקצר שעות, ולבנות מערכת שמאפשרת לרופאים ולרופאות צעירים להעניק את הטיפול שהציבור בישראל ראוי לו.

הצטרפו אלינו למרשם, ותמכו בקידום מערכת הבריאות בישראל לעתיד טוב יותר.

[מרשם - ארגון מתמחי הרפואה @MirshamOrg]

השבוע השתתפנו בוועדה המיוחדת לענייני צעירים בכנסת, שהתכנסה לדון בעתיד הסטודנטים לרפואה והרופאים הצעירים והעלינו את נושא השכר של המתמחות והמתמחים, ובפרט את סוגיית הלנות השכר.

לא ייתכן שבמדינת ישראל, לאחר שש שנות לימוד ושנת סטאז', רופאות ורופאים יעבדו 350 שעות בחודש תמורת 45 שקלים לשעה בלבד.

נמשיך להילחם על שכר הוגן לרופאות ולרופאים – אלו המחזיקים את מערכת הבריאות של מדינת ישראל על גבם.

[מרשם - ארגון מתמחי הרפואה @MirshamOrg]

אנחנו לא נעצור עד שנקצר תורנויות בכל הארץ.
גם בין גדרה לחדרה, בירושלים ובחיפה - תורנויות של 26 שעות מסכנות אותנו ואת המטופלים שלנו. הגיע הזמן להרחיב את הקיצור. הצטרפו עכשיו למרשם.