Omri Malik

PhD .Single-molecule biophysics, Force-spectroscopy. System engineering, Optical metrology.

[Omri Malik @OmriMalik]

@IBI_Investment שׂ
⁰%0⁶1

[Miki Gavrielov מיקי גבריאלוב @MikiMiki1949]

"האילנות כל כך כבדים
כופף הפרי את הבדים
זו השעה המרגיעה
בה נרדמים הילדים

אל הבקעה מן הגלעד
טלה שחור ורך ירד
כבשה פועה בוכה בדיר
זה בנה הקט אשר אבד

ישוב טלה אל חיק האם
ישכב בדיר וירדם
והכבשה תישק אותו
והיא תקרא אותו בשם"
לאה גולדברג.

[Gil Dickmann | גיל דיקמן @gildickmann]

אלון אהל, שגם בשבי פורט עם האצבעות, בלי פסנתר, מנגן את ״אור ירח״ של דביסי. 511 לילות שהוא לא ראה את הירח.

[Jonathan Ruhman ☘️ @JonathanRuhman]

אסא היה מגדולי המדענים בארץ. פיזיקאי תיאורטי. לפני שעבר לטכניון שימש כחבר סגל Boston university. הביא לארץ את התחום שנקרא strongly correlated physics והקים פה קהילה. הקים דור מפואר של מדענים. מבין הסטודנטים שלו הם שניר גזית (עברית), אהוד אלטמן (ברקלי), נתנאל לינדנר (טכניון). ⬇️

[Raya Sorkin @SorkinRaya]

How come tension propagates super slowly in some cells (@ZS_biophys), but very fast in others? We suggest it's all about the intracellular pressure and the degree of membrane "crumpling" by the cytoskeleton! https://t.co/5b8Ey8cGg8 @DharanRaviv @avishai231 @TheEliaLab

[Rina Anati @RinaAnati]

מכל ליל האימים שעבר אתמול על אזרחי ישראל, החל בפיגוע המחריד, כמעט באין מפריע, וכלה במתקפת הטילים שהביאה לסגר כללי על המדינה עם אזהרה של דובר צה"ל שההגנה איננה הרמטית (דובר צה"ל ולא ראש הממשלה או מי מהשרים המרובים) אני רוצה להתמקד בתמונה אחת קטנה, לכאורה תמונה חסרת חשיבות לחלוטין ולמעשה תמונה בעלת חשיבות קרדינלית כי היא, יותר אולי מכל דבר אחר, מלמדת על שלטון האימים שקם בישראל.

ובתמונה הזו נראית שרת התחבורה, הנמצאת בביקור רשמי בהונגריה (שכמו כל ביקוריה בחו"ל הוא נטול הצדקה), סרה לחנות תכשיטים בעיר הבירה וקונה תכשיט. למען הסר ספק, מותר לכל אדם, אפילו הוא נבחר ציבור שפרנסתו על הציבור לטייל בחו"ל ולרכוש לעצמו תכשיט, אין בכך כל פסול וזה וודאי איננו נושא הראוי לביקורת ציבורית, אבל כל אחד וודאי יודע שלא רק המעשה הוא שנבחן אלא גם הנסיבות. הנסיבות הן הצובעות את האירוע, הן אילו שמקנות לו את הגוון והן אלה שבסופו של דבר קובעות האם מדובר במעשה תמים או באצבע בעין, האם מדובר במעשה סביר או במעשה בלתי סביר.

ובמקרה של מירי רגב הנסיבות מראות שלא רק מדובר במעשה בלתי סביר לחלוטין, אלא שהשרה אפילו לא שקלה את הנסיבות מן הטעם שכלל לא עלה בדעתה שכשישראל במלחמה, כשיש חטופים בעזה, כשמתרחשת פלישה קרקעית שוודאי תעלה בקורבנות רבים ובעיקר כשיש מתקפת טילים מסוכנת על כל מדינת ישראל, היא צריכה להיות בדרכה ארצה בהקדם האפשרי, כי זה אחד מתפקידיה, היא כשרה אחראית באחריות משותפת עם הממשלה על ביטחון מדינת ישראל ואזרחיה. ואולי אף גרוע מכך, זה כן עלה בדעתה ועל אף זאת היא החליטה לשים פס על הציבור. למה מה נעשה לה?

והתמונה הזו, לצד התמונה של הפושעת המורשעת על השטיח האדום בדרכה לניו יורק, מספרות את הסיפור על הידקטטורה שרוקמת עור וגידים וקמה לנגד עיננו. אחד הסימנים המובהקים של דיקטטורה הוא הפער בין השלטון לבין האזרחים, הפער בין החיים הטובים של השלטון לבין חיי העוני של האזרחים, הפער בין הזכויות שהשלטון לוקח לעצמו ללא חשבון וללא מגבלות לבין החובות והמכות המוטלות על הציבור על ידו כמו האשרת השירות הצבאי ושרות המילואים, קריסה כלכלית, מיסים רבים כולל גניבה לאור יום של חסכונות הציבור, מערכת חינוך מתפרקת, כשכל אלה מוטלים רק על חלק מהציבור – ובישראל באופן מובהק על החלק שאיננו חלק מהקואליציה ולרוב איננו תומך בה.

ובישראל הפער הזה בין זכויות היתר שהשלטון לוקח לעצמו לבין החובות שהוא מטיל על הציבור הפך לא רק לגלוי לעין כל, עם בוננזת נסיעות לחו"ל (רגב היא בין השיאנים), עם חיי רהב, עם זה שהבנים של נבחרי הציבור ברובם אינם משרתים בצבא ובמילואים והם עסוקים בהסתה מטעם הוריהם נגד המשרתים, עם הגדלת הממשלה וחלוקת מאות ג'ובים למקורבים, אלא הוא בעיקר משמש כאצבע בעין לציבור – למה מה תעשו לנו? תפנו למשטרה? תיפתח חקירה? הרי רגב חשודה במעשים פליליים חמורים ביותר, מעשים שהיה ראוי בגינם להשעותה מתפקידה, היא היתה אמורה לבלות בחדרי חקירה ולא לטייל בחו"ל ולהיפגש עם גזענים פאשיסטים ואנטישמים. אבל השלטון, כחלק מהטקטיקה של שטיפת התודעה, אומר לציבור בקול גדול: אנחנו כל יכולים, אין עלינו כל מגבלה ואין באפשרותכם הציבור לעשות דבר, האפשרות היחידה היא להצטרף אלינו – היוש שי גולדשטיין ומשה אליה כהן.

ישראל עברה כבר את נקודת האל חזור, הדיקטטורה נקבעת בשטח, בהסדרים דה פקטו וללא חקיקה – שר משטרה עבריין שהופך את המשטרה למיליציה פרטית שעוצרת אנשים שעולים לרכבת עם חולצות מחאה אבל לא עוצרת מחבלים עם רובים, שר משפטים שכבר שנה איננו ממנה נשיא לבית המשפט העליון, ראש ממשלה פושע מלחמה שמקריב אזרחים למותם ויתר השרים עסוקים בביזת הקופה הציבורית ללא הכרה – ביזה חסרת מעצורים שמאפיינת דיקטטורות וארגוני פשיעה שחיים מפרוטקשן.

וככל שהדיקטטורה תיבסס בשטח כך תגדל אלימות השלטון כלפי האזרחים – אלימות כלכלית: יחוקקו חוקים שיהפכו את גניבת הכסף הפרטי ללכאורה חוקית – יקראו לזה מיסים, יקרא לזה השתתפות בנשיאה בנטל אבל זו תהיה גניבה לכל דבר ועניין (כל דיקטטורה, בדומה לארגוני פשיעה, מושתתת על השתעשרות שלא כדין) ולאלימות הכלכלית תיתווסף אלימות פיזית, אפשר לראות אותה כבר כעת אל מול אנשי המחאה, אבל היא תהיה נחלת כל מי שיעז לבקר את השלטון או לסכן אותו – וההידרדרות לדיקטטורה לאומנית דתית ואלימה תהיה הרבה יותר מהירה ממה שאתם חושבים, היא כבר פה.

עדיין נתונה לנו האפשרות לשנות את המהלך הדיקטטורי של נתניהו והפושעים שאיתו, אבל היא הולכת ומצטמצמת, בעיקר בגלל אנשים כמו גדעון סער שמעדיפים את טובתם האישית על פני טובת המדינה וחוברים אפילו למי שהשפיל אותם והרע למשפחתם כשהם יודעים לאיזה מעשים הוא מסוגל. לשם השינוי צריך כוח פוליטי וחברתי שיתעלה מעל כל שיקול אישי וישלב ידיים למען מלחמה בארגון הפשיעה ששלח זרועות תמנון לכל עבר ומאיים להחניקנו, לצערי יש מעט מאוד אנשים בעלי השפעה שמבינים שללא מפץ פוליטי וחברתי אנחנו נדונים להיות קורבנות של ארגון הפשיעה של נתניהו ואנשיו. ללא סילוק נתניהו לאלתר מהשלטון לא תהיה שנה טובה יותר, ככל הנראה ההיפך מכך.

[Lior Chorev ליאור חורב @liorchorev]

אשמח אם תשתפו, כדי שהחטופים לא ישכחו.

#מהעםהחטופים

[Oded Rechavi @OdedRechavi]

One of the victims murdered yesterday was Revital Bronstein, 24, an only child, a computer science student from Bat Yam who won prestigious prizes for her work on AI and also a gifted comics artist.

[חן מענית Chen Maanit @chenmaanit7]

אגם ברגר, בת 19. נחטפה ב7 באוקטובר ממוצב נחל עוז שם שירתה כתצפיתנית. כמעט שנה חלפה ואגם עדיין בת ערובה בשבי חמאס. אסור לשכוח את אגם ואת שאר החטופים אפילו לרגע

[Roy Kishony @RoyKishony]

AI-Science: New features!
- Human-AI copilot app: Much more powerful (and fun) than the AI agents doing it all.
- Fully annotated figures!
- “Data Chaining”: All results (inc Figures) are click-traced to the specific code lines that created them!

pip install data-to-paper

[נדב איל Nadav Eyal @Nadav_Eyal]

הפקרת המשטרה לידי עבריין מורשע וכת כהניסטית הובילה בדיוק לתוצאות הצפויות. בן גביר נורמל בידי נתניהו למען שלטון ואז בידי תקשורת סנסציונית. הוא כעת עושה את הצפוי והורס את שלטון החוק לחלוטין.

הצעקות בטויטר לא מרשימות אף אחד. הוא שר שיכול לקחת נצ"מ ולקדם אותו במהירות שיא. זה מה שקובע. זה כוח וכסף.

דמוקרטיות לא נופלות בד"כ בשינויים חוקתיים מופרעים בסגנון יריב לוין, אלא במינויים של פחדנים, חנפנים ונאמני שלטון מובהקים לעמדות מפתח. משום שהשלטון חשוב יותר מהכל, תוצר מתבקש הוא הרס מוסדות המדינה והידרדרות כללית באיכות החיים; נאמנות חשובה מכל יכולת מקצועית.
היכולת המקצועית היחידה הנדרשת היא שירות השלטון. ממנים אנשים סכלים, מופקרים ובעיקר גרועים בכל מלאכה שאיננה תעמולה (זו סביבת רהמ כיום).

ההשחתה היא ארוכת טווח, והיא תכנית פירמידה: מי שבן גביר מכניס יודע בליבו שהוא בלתי ראוי, ויודע שישלם מחיר כבד בהמשך אם תכנית הפירמידה תקרוס. לכן נוצרת מחויבות הדדית, מאפיוזית, במשטרים מעין אלה.

אצלנו אלה זמנים ראשונים, ואפשר אולי עוד להציל. אבל כדי שזה יקרה, העבריין ודובריו החנפים לא יכולים לקבל לגיטימציה. הוא לא יכול להמשיך לשמש בתפקיד. זה לא ייפסק בגלל מחאות, אלא רק בגלל התעוררות אנשים הגונים בימין. זה קשה; האמת המרה היא שמנהיגי המחנה התגייסו ומגויסים להגן על בן גביר. בתקשורת, בכנסת ובממשלה גם כן. כשהם יטופלו, יהיה להם מאוחר מידי.

זה מצב חמור. ההתנהלות המשטרתית היא בהסלמה קבועה, בתחרות פנימית של אלימות ויד קשה וחנפנות לדרג הפוליטי. מי שעוצר אנשים על חלוקת עלונים, כמו בכיכר האדומה של פוטין, ימשיך - אם לא ייבלם - לתיקים פיקטיביים למנהיגי מחאה, פוליטיקאים ועיתונאים. בנוסף לאלימות שתתגבר. אבדן האמון במשטרה יגרום למחאות קשות, שיצדיקו בעיניי משטרת בן גביר תגובה קשה וחוזר חלילה. כשיילחמו ברחובות ליבסקינד יכתוב שזו אשמת השמאל ואתיקשורת. כל זה קורה בעת מלחמה, כאשר כל ישראלי ובפרט פטריוטים היה צריך לדרוש מנהיגות מאחדת ומלכדת, ולא חבורה של פירומנים חלולים.

במשטרת ישראל יש עוד אנשים טובים, ולא מעטים. הם רואים את המקום נחרב. צריך לומר להם - לא לעזוב, בשום אופן. לא לפנות אף תפקיד. להיאבק למען שלטון החוק, לתעד את הפרתו.

[Elad Simchayoff @Elad_Si]

Not dead, murdered.
They survived hell for 10 months. Captured by a cruel terror organisation that held them in a dark tunnel. They endured torture and severe malnutrition. Their blood is on the hands of anyone who could have done anything to save them and didn’t.

[Shaul Amsterdamski 🤞 @amsterdamski2]

אני מתקשה לעמוד ולנשום.
מרגיש צורך לקרוע בגד ולהתפלש בעפר.
לבקש סליחה מהמשפחות היקרות האלה שהפקרנו את הילדים והילדות שלהם למות ככה.
איזה שבר נוראי.
מדינה שהוקמה מתוך המשרפות לתכלית אחת ויחידה, כשלה בכך.
בנימין נתניהו אינו ראוי להיות מנהיג העם הזה. הוא צריך להיות מוקע לנצח נצחים

[Yonatan Shimriz | יונתן שמריז @shimrizzz]

זו תהיה הזדמנות למאות אלפי ישראלים לעמוד יחד, הלוואי שכל מי שישראל יקרה לו יעמוד שם איתנו.

בזכותכם, יהיה לנו טקס זיכרון לאומי, מכבד, מושקע, שתהיה בו גם תקווה ותקומה, למען העתיד שלנו ושל הילדים שלנו.

שבת שלום ותודה על מה שאתם 🫶

[Mayim Bialik @missmayim]

Several Americans are currently being held by Hamas terrorists in Gaza with approximately 100 others. Hersh Goldberg-Polin’s parents spoke at the DNC last night to declare that bringing the hostages home and ending suffering for all in Israel and Gaza should not be a political issue. It’s a humanitarian one. #BringThemHome

[מגי אוצרי @MagiOtsri]

מכל הקללות שמוטחות בי פה בתגובות בטוויטר, הכי כואבת היא ״משוגעת״, וזה מהסיבה הפשוטה שהיא נכונה.

כלומר – אני באמת מה שנקרא ״משוגעת״. יש לי הפרעה נפשית מאובחנת. היא נמצאת ב-DSM. קוראים לה ״הפרעת אישיות בי-פולארית״. מה שנהוג לקרוא לו ״מאניה דיפרסיה״. יש לי תעודת נכה. ורודה כזו. כתוב עליה שיש לי פטור מתור. אני אף פעם לא משתמשת בפטור הזה, כי אני יודעת שאנשים נורא יתעצבנו. כי לא רואים עליי. זה לא כמו מישהו על כיסא גלגלים. אני נראית בריאה. צריך להכיר אותי כדי להבין. 

הנכות שלי היא תמיד זמנית. זה לרוב ככה עם הפרעות נפשיות. מאד קשה לקבל אחוזי נכות, ורק הרולס רויס של המופרעים מקבלים, וגם הם מקבלים בדרך כלל לפרקי זמן קצובים. 

אחת לכמה זמן אני צריכה ללכת לביטוח לאומי ולעמוד בפני ועדה. יש בה שלב ראשון, שהוא הפסיכיאטר. הוא קובע מה דרגת הנכות שלי. בכל פעם הוא קובע את אותה דרגה. לפעמים זה מצחיק אותי. כי המחלה הזו לא עוברת. זה לא שיום אחד אני אפסיק להיות מאנית דיפרסיבית. פעם אמרתי לחברה שזה כמו שיזמינו אחת לשנתיים מישהו שכרתו לו את הרגל לועדה מיוחדת כדי לבדוק אם פתאום צמחה לו הרגל בחזרה. רגליים לא צומחות חזרה. גם גדמים של נפש לא. 

בשלב השני אני צריכה לשבת מול פקידת שיקום, שתקבע מה כשירות העבודה שלי. אני צריכה לספר לה כל פעם מחדש את סיפור חיי, ולהתפרק בבכי, ולהסביר בדיוק למה אני לא כמו כולם – יכולה פשוט לצאת לעבודה ולפרנס את עצמי. אני צריכה להיזכר כל פעם מחדש במה שקרה לי, ואיך הוא הפך אותי לאישה שאין לה עור. להסביר לה שאני מאד רוצה לצאת לעבוד, אבל שבכל פעם שאני מנסה, זה נגמר במפח נפש. בהתחלה הכל יופי, ונראה מזהיר, ומתלהבים ממני, אבל אחרי כמה חודשים תמיד מתגלים הבקיעים. החרכים האלה שדרכם אפשר לראות את הבפנים המעוות. האחר. מכל עבודה שעבדתי בה בחיי פיטרו אותי. כל פיטורין כאלה הפילו אותי בחזרה לתהומות של דיכאון אנוש. לשנאה עצמית. לתחושת כישלון. לרגרסיה של אומללות. לבור עמוק שאני צריכה לטפס ממנו חזרה, ולנסות לחפש את עצמי מחדש, כל פעם במקום אחר. לנסות וליפול, ולקום ולנסות שוב. וליפול. 

אנשים מסתכלים עליי ואומרים – איך זה יכול להיות? אני מנסה להגיד שיכול להיות. שאין דבר שהייתי רוצה יותר מללכת לעבוד ולהשתכר ולהיות עצמאית. להיות חלק ממשפחת האדם. אני ממש רוצה להיות חלק ממשפחת האדם. ככה אני אומרת להם. לא להסתפק בקצבה עלובה של 5,000 שקל, ולהיסמך על שולחנו של בן הזוג שלי, ולהטיל רק עליו את העול הזה, הכבד. של לפרנס.

פעם ישבתי מול פקידת השיקום שהיא עובדת סוציאלית ואמרתי לה שאנשים כמוני, עם ההפרעה הנפשית שלי, משלמים תלת-קנס. הקנס הראשון הוא המאורע הטראומטי הזה בילדות שיוצר את ההפרעה. הקנס השני הוא ההפרעה עצמה. הקנס השלישי הוא הדחייה שהסביבה חשה כלפי ההפרעה. אני אומרת ״כלפי ההפרעה״, אבל בעצם במקרה של הפרעה נפשית, אין מרחק ביני לבין המחלה שלי. המחלה שלי היא אני. המחלה היא האישיות שלי. 

וזה לא כמו במקרה של סרטן, נגיד. כשלמישהו יש סרטן המישהו הזה הוא איש עם מחלה. המחלה היא נלווה. היא לא מגדירה את המהות שלו. יש לו גידול? צריך להסיר את הגידול, ואחרי שיסירו אותו הוא עדיין יהיה הוא. אם יסירו ממני את המאניה דיפרסיה אני כבר לא אהיה אני, אבל כל עוד אני עדיין אני, אנשים נדחים מההפרעה שלי. הם נדחים ממני. לא מהמחלה שלי. ממני. כי המחלה שלי היא אני. אני רוצה ולא רוצה לוותר עליה, אני רוצה ולא רוצה להפסיק להיות חולה. בתוך האמביוולנטיות הזו אני מתקיימת. בין הרצון להישאר אני, לבין הרצון שהתרופות ידכאו את המחלה, וקצת יהפכו אותי למישהי אחרת.

אנחנו, מתמודדי הנפש, אנחנו אנשי שוליים. חלק גדול מאיתנו לא מצליח לחיות חיים ״רגילים״. הרבה מאיתנו לא מקימים משפחות, או מקיימים זוגיות. לא כי אנחנו לא רוצים. כי אף אחד לא רוצה בנו. במובן הזה התמזל מזלי, ואני באמת מלאה בהכרת תודה, יש לי בן זוג וילדה. ילדה אחת. שואלים אותי לפעמים – למה את לא מביאה לה אח או אחות? ואני עונה ״כי אני לא יכולה״. ואני יודעת שהם חושבים לעצמם – היא בטח לא מצליחה להיכנס להיריון או משהו. אין לי כוח להסביר שבשביל מישהי כמוני, ילדה אחת זה המון.

אין סוף לטקסט הזה. אין באמת פואנטה. 

בכל פעם שאני רואה את הילדים האלה שיצאו מה-7 באוקטובר בשן ועין, שראו וחוו דברים נוראים, אני רואה את העתיד שלהם, ועצוב לי נורא. ואני מקווה שעד שהם יגדלו דברים ישתנו. שהם לא יצטרכו לשלם תלת-קנס.

ולפעמים אני חושבת, אולי עד אז, עד שהם יהיו גדולים, הרפואה תצליח לעשות קסמים. 
אולי היא תצליח להצמיח מחדש רגליים. 
או גדמים של נפש.

[Oded Rechavi @OdedRechavi]

It took more than a DECADE... but finally it’s published!!! It started as a CRAZY idea but after tons of hard work we built it: We hijacked the endogenous secretion systems of Toxoplasma gondii, a brain parasite, to deliver active proteins to neurons 👇
https://t.co/I2j2pAel69

[Maiss Halabi @MaissHalabi]

4/11
הלב שבור 💔

[Technion Israel @TechnionLive]

ראשי אוניברסיטאות המחקר בישראל (ור”ה) במסר חריף לממשלה:
"שרי ממשלת ישראל וחברי הכנסת - אתם תהיו חתומים על ״חוקי ההשתקה וההפחדה״ שיהפכו את האקדמיה בישראל למצורעת בעולם! אתם תעניקו פרס יקר ערך לארגוני ה-BDS, הקוראים לחרם אקדמי על ישראל״

https://t.co/dWn3G9dVzc

[נדב איל Nadav Eyal @Nadav_Eyal]

דברים שאמרתי בעצרת של ניר עוז. אחרי ה-7 באוקטובר, ניר עוז הוא המקום החשוב ביותר לעתיד הפרויקט שנקרא מדינת ישראל. אין מקום בו הציונות הוגשמה יותר. אין מקום בו היא נכשלה יותר.
אנחנו יכולים וצריכים לקום מזה. זה מתחיל בהשבת החטופות והחטופים. לא רק למענן, ולמען המשפחות. למען עצמנו.