תראו את זה. מה שאודי כגן עושה כאן כ"כ חשוב, אבל גם נוגע ועצוב ומצחיק ורב השראה ויש בו תקווה. וכולנו צריכים אותה אבל בעיקר מי שסובלים עכשיו מטראומה, ופוסט טראומה.
הכל ממילא מתפרק וחוץ מהמשכורות והתנאים הנלווים הם לא עושים כלום ואין להם שום יכולת להילחם. לדעתי על כל חברי האופוזיציה להתפטר מהכנסת ולהשאיר את קואליצית האסון הזו לבד.
לצערי אין להצעה הזו תוחלת משתי סיבות. ראשית, חברי האופוזיציה לא יותרו על המשכורות ושנית בגלל שהם חדלי אישים
מי שטוען שאם נעצור את המלחמה היום חמאס יכול לבצע עוד 7.10 בעצם אומר ששנתיים של מלחמה בהיקפים חסרי תקדים ובמחירים בלתי נתפסים הביאו, בעצם, אפס תוצאות. אם זה המצב אז בוודאי שלהמשיך באותו נתיב שכבר שנתיים לא מועיל לנו זה מטומטם נורא וקריטי להפסיק.
מתחילים לסדר את הסיפור. נרטיב חדש נולד. טבח שבעה באוקטובר כהתעוררות. כ״נס בהסוואה״. כחסד אלוקי. לא ככישלון. לא כביזיון. לא ככתם. אלא כפתח לגאולה. התעוררות של עם. חיזוק של אמונה. תקיפה באיראן. גבורה. ציונות. נס.
כלומר: אלף מאתיים נרצחים, חטופים, מדינה שהתפוררה בלייב בטלוויזיה, זו לא טרגדיה-זה תמריץ. זו דחיפה. זו נקודת מפנה חיובית. עכשיו כבר מותר לומר את זה בקול. עכשיו זו תורה שבעל פה. בעוד שבוע זו תהיה גם תורה שבכתב. ״שבעה באוקטובר-רגע ההולדה מחדש של מדינת ישראל״. וזה לא במקרה. זה בסך הכול השלב הבא באותו נרטיב שהממשלה הזו מאוהבת בו: ככל שיהיה יותר רע, ככה נוכל להצדיק את עצמנו יותר טוב.
אז עכשיו יספרו לכם שהיינו צריכים את שבעה באוקטובר כדי להבין מי האויב. נו באמת. אם היינו צריכים את סינוואר בנתיב העשרה כדי להבין שסינוואר רוצה להרוג אותנו-אז אנחנו לא עם חכם, אנחנו עם של מטומטמים. אם היינו צריכים 1,200 גופות כדי להבין שהאיראנים חמושים, אז לא חסר לנו מודיעין, חסר לנו שכל.
מה שקורה פה הוא חמור יותר מהפקרות. זה כבר הפיכת כישלון למקור סמכות. מי שנרצח עזר לנו להתעורר. מי שנטבח הקריב את חייו בשביל שנפציץ באיספהן. זו לא ממשלה. זו כת. כת של נרטיב, של פורמלין מוסרי, של מי שמייבש את הדם עוד לפני שנספג.
ואם זו כת אז דרעי הוא הכהן הגדול שלה. הוא כבר לא מדבר פוליטיקה. הוא מטיף מיסטיקה. הוא מפרש את המחדל כהשגחה. את הפיאסקו כהתגלות. ואת ביבי, כמובן, כשליח. אולי לא של הבוחר, אבל של בורא עולם. מה שדרעי בעצם אומר: אין כישלון. יש רק שליחות. אין מחדל. יש רק מנגנון אלוהי שמוציא טוב מכל רע, ודרעי יודע להסביר אותו טוב יותר מכל פרשן ביטחוני.
הממשלה, כמו שהולך עכשיו, לא תקבל אחריות על מה שקרה. היא תאמץ אותו. תאדיר אותו. תמסגר אותו בתוך פסקול של מטוסים, ודימוי של פצצות חודרות בונקרים. כי איפה שיש נרטיב, אין אשמה. ואיפה שאין אשמה אין גם תיקון.
וזו הסכנה האמיתית: ממשלה שהופכת את האסון למיתוס, את הכישלון למנוף, את הקריסה למפץ חיובי. זו מדינה שמאוהבת בעצמה אפילו כשהיא נופלת, שמעדיפה פאתוס על פני חשבון נפש, ושמוכנה לבנות מקדש על הריסות של שכונה בעוטף עזה כי המקדש נראה טוב יותר בצילומים.
זו ממשלה שלא תלמד כלום, כי היא לא רוצה ללמוד. היא רק רוצה לספר. על גבינו. על דמנו. על סיפור שלא קרה אלא נכתב מחדש בחדרי עריכה של אנשי דת, פרשנים מטעם, ודוברים שמבקשים רק דבר אחד: שתשכח.
אבל אנחנו לא נשכח. לא את הטבח. ולא את מי שהפך אותו לתירוץ.
ארבע מאיתנו חזרו היום הביתה בארון. חזרו לא - חזרו. אולפני החדשות שכבר שנה ו -4 בשידור מיוחד 24/7 הכנסו לאוטומט מבלי להגדיר מה התפקיד שלהם באירוע. עשיתי על זה אייטם ב "באה טוב" ( @ze_baavir )
פיטורי גלנט באמצע מלחמה להכשרת השתמטות המונית הם תחילת מהלך להדחת הרמטכ"ל, ראש השב"כ והיועצת המשפטית לממשלה.
לראש ממשלה הנאשם בפלילים שלשכתו שקועה בחקירות פליליות אין מנדט להמר על ביטחון ישראל בזמן שישראל נלחמת בשבע חזיתות.
מישהו צריך להסביר לנתניהו, שהממשל האמריקאי וכספי המיסים של האמריקאים לא עובדים אצלו ולא חייבים לו כלום. בוודאי שלא אחרי שפעם אחרי פעם הוא מחרבן להם את הראש.
אולי כדאי שהאיש יישם אימרה מפורסמת שלו - ״יתנו, יקבלו. לא יתנו, לא יקבלו״
ערבית, עם שגיאות, ללא כתב מחובר, וללא אזכור האסלאם כנהוג בהודעות החמאס - והחשוד מכל הוא שאין בפתק הוכחה לסינוואר שנטען כי כתב את זה - ולאחר מכן טענו אחרת?
בקיצור, זה פייק בחירות
לא דל"פ בכלל:
עמית סגל הוא לא סקופר ולא עיתונאי על והידיעות מגיעות אליו כי המקור יודע שהוא יציג אותן בצורה מוטה בהתאם לאג'נדה.
יתר העיתונאים מתרפסים בפניו ומלקקים לו כי הוא ילד מגודל, בכיין ומתקרבן, פאסיב אגרסיב בטאנטרום תמידי.