@satsstacker1 זה משלב ארנקי חומרה. הרעיון שיש שצריך לפחות 2 מפתחות ויש שלושה (או יותר), אחד אצלהם. אז אם אחד מהמפתחות שלך נחשף או ניזוק עדיין יש לך גישה לכסף, וגם יש להם תוכניות הורשה וכדומה.
התחלתי השבוע לפרסם מוצרים בפייסבוק.. מקס חוסמים לי את החיובים באשראי וגורמים לעצירת הקמפיין כי הם "עם היד על הדופק".. אוקיי.. התקשרתי הורדנו את החסימה.. יומיים אחרי זה עוד פעם, הפעם הספקתי להגיב באופן מיידי בסמס ושיחררו.. יום אח"כ שוב צריך להתקשר. עדיין לא מאשרים באופן גורף.
זה מעצבן אותי, מאוד.
@liberman12 יש טוקנים אחרים כן, אף אחד מהם לא מבוזר ומאובטח דיו כדי להחשב ניטרלי ולהחליף את הכסף. ביצועים אינם רלוונטיים, רק נטרליות. ובזה, פשוט לא יכולים להיות לו מתחרים. ולכן, המחיר כרגע זול לעומת הפונטציאל שוק שהוא 200+ טריליון דולר.
1. זו לא "פרמיה של אלפי שקלים". זו הקצאה לנכס שיש לו שני תפקידים במקביל: גם אופציה על מוניטיזציה עתידית, וגם ביטוח מפני צנזורה פיננסית.
הוא לא תשלום חד-פעמי לחברת ביטוח שנעלם במקרה שלא קרה כלום - וזה הבדל עצום.
2. השימוש לא מבטל את הביטוח, בדיוק כמו ששימוש במזומן לא מבטל את הרעיון של להחזיק מזומן לשעת חירום. אפשר להחזיק רזרבה, להשתמש בחלק קטן, ולהחליף את מה שהוצאת. להפך, עצם העובדה שניתן להשתמש בו היא חלק מהביטוח. נכס שאי אפשר להעביר בזמן אמת, בלי בנק, בלי ברוקר ובלי אישור, הוא פחות ביטוחי.
ביטקוין לא חייב להיות "או מחזיקים לנצח או משתמשים בו ביום-יום". יכולת התשלום היא שכבת אופציונליות נוספת.
3. מעט אנשים מחזיקים דרכון שני כי זה יקר, מסובך, בירוקרטי ודורש זכאות. אפילו לי אישית - אמא שלי נולדה בפולין ואנחנו רוצים דרכון, אבל אין לנו הוכחות ואת המסמכים כדי להשיגו.
מעט אנשים מחזיקים חשבון בחו"ל כי זה דורש הון, רגולציה ודיווחים. מעט אנשים מחזיקים זהב פיזי כי צריך אחסון, ביטוח, שמירה ונזילות.
ביטקוין מעניין בדיוק כי הוא מוריד דרמטית את סף הכניסה לביטוח כזה. אדם רגיל לא יכול לפתוח בנק שוויצרי, להעביר זהב פיזי בין גבולות, או לקבל אזרחות שנייה בקלות. אבל הוא כן יכול להחזיק מפתח פרטי. הוא אפילו לא חייב אינטרנט.
לכן זה לא טיעון נגד ביטקוין. זה טיעון בעדו: הוא דמוקרטיזציה של כלים שפעם היו זמינים כמעט רק לעשירים, וכיום גם ילד חסר כל באפריקה יכול לקבל ממני ביטקוין.
4. אנשים קונים ישר ביטוח אחרי שבית נשרף בשכונה? לרוב לא. זה לא אומר שהסיכון לא נחשף. מה שחשוב זה שהאירוע הפך את הסיכון למוחשי, פתאום גם מדינה ליברלית מערבית יכולה להיות מסוכנת לזכויות הקניין שלך. גם אם הציבור לא רץ לקנות ביטקוין, אנשים משמעותיים כן שינו את העמדה שלהם לגביו. למשל רוברט קנדי ג׳וניור (שהתמודד לנשיאות ארה"ב) אמר במפורש שהקפאת חשבונות הבנק של נהגי המשאיות בקנדה היא מה שגרם לו להבין את הערך של ביטקוין, ושהוא הבין ש"חופש עסקאות" חשוב כמו חופש ביטוי.
גם פייר פוליאב, היום מנהיג המפלגה השמרנית ומנהיג האופוזיציה בקנדה, דיבר כבר ב-2022 על ביטקוין ככלי שמאפשר לאזרחים לצאת מהאינפלציה.
ביטקוין זה נכס אחד שנותן חשיפה לתרחיש מוניטרי חיובי, ובמקביל נותן שכבת שרידות פיננסית במקרה שהמערכת מחליטה שאתה כבר לא לקוח רצוי. בעיניי, לא להחזיק אפילו מעט ממנו זה ההימור הקיצוני.
לגבי הטענה שזה ביטוח עם פרמיה יקרה: זו טעות מושגית. כשאני קונה ביטוח רכב, הפרמיה נשרפת. כשאני מחזיק ביטקוין, אני לא משלם פרמיה שנעלמת. אני מחזיק נכס נזיל, גלובלי, סופי, שניתן למימוש, להעברה ולהחזקה עצמית. העלות היא תנודתיות ועלות אלטרנטיבית, לא פרמיה שנמחקת.
וגם לא צריך לבטח מיליון שקל אחד לאחד. לפעמים 3%-10% מההון בנכס שאי אפשר להקפיא דרך בנק זה לא "בונקר אטומי", זה היגיון בסיסי של שרידות פיננסית. כמו דרכון שני, מזומן לשעת חירום, זהב קטן בכספת, או חשבון בנק במדינה אחרת.
מקלט אטומי שימושי רק אחרי פצצה. ביטקוין שימושי בכל עולם שבו אתה רוצה להחזיק ערך בלי לבקש רשות.
לא צריך שהעולם ייחרב כדי שהמערכת תיכשל עבורך אישית,
ולא צריך לדמיין אפוקליפסה. אם 7 באוקטובר לא היה קורה, המחאה נגד המהפכה המשטרית כנראה הייתה ממשיכה להתרחב: מילואים, הייטק, רופאים, משפטנים, עמותות, תורמים, חסימות, שביתות ולחץ בינלאומי. בשלב מסוים שלטון שמרגיש שהוא מאבד שליטה לא חייב להלאים רכוש. מספיק שהוא הופך מחאה ל"סיכון רגולטורי": מס על עמותות, חקירות, הגבלת תרומות, שלילת תקציבים, לחץ על בנקים, סימון תורמים, מניעת עתירות, ציות, מוניטין.
מה שקרה בקנדה לא שונה בהרבה וזו מדינה הרבה יותר "רגועה" מישראל.
אז מספיק שהבעלות שלך תהיה תלויה במתווכים שמפחדים מרגולטור יותר משהם מגינים עליך.
מניות מייצרות ערך, אבל בזמן משבר חוב (שכרגע נראה מאוד סביר שיגיע) המדינה יכולה לשנות את כללי הבעלות, המיסוי, הנזילות והיציאה.
יש לך הנחה סמויה: שבזמן משבר חוב עמוק המדינה תמשיך לכבד את זכויות הקניין בדיוק כמו היום. אני חושב שזו הנחה נאיבית.
כשמדינות מגיעות לקיר של חוב, הן לא אומרות "אופס אין כסף" - הן משנות את כללי המשחק.
לפעמים זה מיסוי חריג, לפעמים אינפלציה, לפעמים פיקוח הון, לפעמים כפייה על מוסדיים להחזיק אג"ח ממשלתי, לפעמים bail-in של פיקדונות, ולפעמים הלאמה ממש. זה לא מדע בדיוני, זו היסטוריה מוניטרית בסיסית. אחרי מלחמת העולם השנייה, דיכוי פיננסי היה כלי מרכזי להפחתת חוב ממשלתי; ב-1933 ארה"ב אסרה החזקה פרטית של רוב הזהב; בקפריסין ב-2013 פיקדונות לא מבוטחים שימשו להצלת בנקים; ובארגנטינה ב-2008 המדינה הלאימה חשבונות פנסיה פרטיים.
לכן השאלה היא לא אם מניות מייצרות ערך. ברור שחברות טובות מייצרות ערך. השאלה היא מי שולט בגישה שלך לערך הזה בזמן משבר: ברוקר, בנק, רגולטור, מדינה, מערכת פנסיה - כי זה לא יהיה אתה.
מניה יכולה להיות נכס מצוין ועדיין להיות שבויה בתוך מערכת קסטודיאלית, משפטית ומיסויית. ביטקוין בהחזקה עצמית הוא אחד הנכסים היחידים שבהם האדם יכול להחזיק את הערך מחוץ למאזן של בנק, מחוץ לברוקר, מחוץ לפנסיה, ומחוץ לנכס פיזי שקל למסות, להגביל או להפקיע.
קנדה 2022 וצו 9 ב-2024 בישראל הראו את אותה נקודה: לא צריך להלאים לך את הבית כדי לפגוע בזכויות הקניין שלך. מספיק לשלוט בצינור הגישה לכסף. חשבון בנק, ברוקר, פנסיה ואפליקציית תשלום הם לא באמת "החזקה עצמית". הם הרשאה מותנית.
וחשוב יותר: בישראל זה בוצע בלי הליך פלילי רגיל, בלי משפט, בלי הרשעה, ובלי שהמדינה המקומית הוכיחה עבירה בבית משפט ישראלי. זו הייתה החלטת סנקציות מנהלית של רגולטור אמריקאי, שהכניסה אנשים לרשימת סנקציות כי הם הפריעו לשיירות סיוע להגיע לעזה.
זכויות הקניין שלך לא חייבות להיפגע דרך הלאמה רשמית. הן יכולות להיפגע דרך שכבת הציות של המערכת הפיננסית. הבנק יכול להגביל אותך לא כי אתה עבריין לפי החוק המקומי, אלא כי אתה הפכת ל"רעיל רגולטורית" בעיני מי שמחזיק את המפתח למערכת הדולרית.
מספיק שבעשור הקרוב יעלה בארה"ב ממשל הרבה יותר עוין לישראל, תחת לחץ פרוגרסיבי ופתאום כל מי ששירת בצבא או במילואים בישראל בזמן המלחמה יכול להיות חשוף לסנקציות כלכליות באשמת רצח עם ופשעי מלחמה.
כלומר, גם אזרח ישראלי נורמטיבי לגמרי יכול לגלות שהגישה שלו לחשבון בנק, ברוקר, תשלומים, תרומות או אשראי תלויה לא רק בחוק המקומי, אלא באידיאולוגיה של ממשל זר.
אז לא, הצלחתו של ביטקוין לא דורש שהמערב ייהרס. הוא דורש רק שהחוב, האבטלה (שכנראה תגדל משמעותית בעקבות AI), הלחץ הפוליטי ימשיכו לדחוף מדינות לעשות את מה שמדינות תמיד עושות במשברים: להגן על המערכת לפני שהן מגנות על החוסך.
וזה בדיוק ההבדל בין נכס שאתה "מחזיק" כל עוד המדינה מאפשרת לך, לבין נכס שאתה באמת מחזיק. ביטקוין בהחזקה עצמית הוא לא רק הימור על עליית מחיר, הוא ביטוח מפני פוליטיזציה של הקניין עצמו.
מניות מייצרות ערך, אבל בזמן משבר חוב (שכרגע נראה מאוד סביר שיגיע) המדינה יכולה לשנות את כללי הבעלות, המיסוי, הנזילות והיציאה.
יש לך הנחה סמויה: שבזמן משבר חוב עמוק המדינה תמשיך לכבד את זכויות הקניין בדיוק כמו היום. אני חושב שזו הנחה נאיבית.
כשמדינות מגיעות לקיר של חוב, הן לא אומרות "אופס אין כסף" - הן משנות את כללי המשחק.
לפעמים זה מיסוי חריג, לפעמים אינפלציה, לפעמים פיקוח הון, לפעמים כפייה על מוסדיים להחזיק אג"ח ממשלתי, לפעמים bail-in של פיקדונות, ולפעמים הלאמה ממש. זה לא מדע בדיוני, זו היסטוריה מוניטרית בסיסית. אחרי מלחמת העולם השנייה, דיכוי פיננסי היה כלי מרכזי להפחתת חוב ממשלתי; ב-1933 ארה"ב אסרה החזקה פרטית של רוב הזהב; בקפריסין ב-2013 פיקדונות לא מבוטחים שימשו להצלת בנקים; ובארגנטינה ב-2008 המדינה הלאימה חשבונות פנסיה פרטיים.
לכן השאלה היא לא אם מניות מייצרות ערך. ברור שחברות טובות מייצרות ערך. השאלה היא מי שולט בגישה שלך לערך הזה בזמן משבר: ברוקר, בנק, רגולטור, מדינה, מערכת פנסיה - כי זה לא יהיה אתה.
מניה יכולה להיות נכס מצוין ועדיין להיות שבויה בתוך מערכת קסטודיאלית, משפטית ומיסויית. ביטקוין בהחזקה עצמית הוא אחד הנכסים היחידים שבהם האדם יכול להחזיק את הערך מחוץ למאזן של בנק, מחוץ לברוקר, מחוץ לפנסיה, ומחוץ לנכס פיזי שקל למסות, להגביל או להפקיע.
קנדה 2022 וצו 9 ב-2024 בישראל הראו את אותה נקודה: לא צריך להלאים לך את הבית כדי לפגוע בזכויות הקניין שלך. מספיק לשלוט בצינור הגישה לכסף. חשבון בנק, ברוקר, פנסיה ואפליקציית תשלום הם לא באמת "החזקה עצמית". הם הרשאה מותנית.
וחשוב יותר: בישראל זה בוצע בלי הליך פלילי רגיל, בלי משפט, בלי הרשעה, ובלי שהמדינה המקומית הוכיחה עבירה בבית משפט ישראלי. זו הייתה החלטת סנקציות מנהלית של רגולטור אמריקאי, שהכניסה אנשים לרשימת סנקציות כי הם הפריעו לשיירות סיוע להגיע לעזה.
זכויות הקניין שלך לא חייבות להיפגע דרך הלאמה רשמית. הן יכולות להיפגע דרך שכבת הציות של המערכת הפיננסית. הבנק יכול להגביל אותך לא כי אתה עבריין לפי החוק המקומי, אלא כי אתה הפכת ל"רעיל רגולטורית" בעיני מי שמחזיק את המפתח למערכת הדולרית.
מספיק שבעשור הקרוב יעלה בארה"ב ממשל הרבה יותר עוין לישראל, תחת לחץ פרוגרסיבי ופתאום כל מי ששירת בצבא או במילואים בישראל בזמן המלחמה יכול להיות חשוף לסנקציות כלכליות באשמת רצח עם ופשעי מלחמה.
כלומר, גם אזרח ישראלי נורמטיבי לגמרי יכול לגלות שהגישה שלו לחשבון בנק, ברוקר, תשלומים, תרומות או אשראי תלויה לא רק בחוק המקומי, אלא באידיאולוגיה של ממשל זר.
אז לא, הצלחתו של ביטקוין לא דורש שהמערב ייהרס. הוא דורש רק שהחוב, האבטלה (שכנראה תגדל משמעותית בעקבות AI), הלחץ הפוליטי ימשיכו לדחוף מדינות לעשות את מה שמדינות תמיד עושות במשברים: להגן על המערכת לפני שהן מגנות על החוסך.
וזה בדיוק ההבדל בין נכס שאתה "מחזיק" כל עוד המדינה מאפשרת לך, לבין נכס שאתה באמת מחזיק. ביטקוין בהחזקה עצמית הוא לא רק הימור על עליית מחיר, הוא ביטוח מפני פוליטיזציה של הקניין עצמו.
הכנתי לך סרטון קצרצר להמחשה 😉
אתה מנסה למדוד ביטקוין, עם סרגל משתנה.
לא סתם אומרים 1BTC=1BTC.
עם דולר אי אפשר למדוד ערך לטווח זמן ארוך, כי הוא נתון לשינויים ותמרונים. ביטקוין הוא יציב וקבוע, ולכן יהיה המדד האמיתי היחיד למדידת ערך. אולי זה יקח עשור, אולי פחות או יותר, אבל כרגע לפחות, אין לו תחליף.