מכון דעות Deot Institute for Policy & Strategy

Israeli politics & Diplomacy made easy. מכון דעות לסוגיות, מדיניות ואסטרטגיה; DEOT Institute for Policy and Strategy.

שיתוף/פרסום ≠ הסכמה
Post/RT≠endorsement

[מכון דעות Deot Institute for Policy & Strategy @Politi]

*קול קורא לפרסומים במכון*
אם אתם חוקרים או כותבים בנושאי גיאו אסטרטגיה, טכנולוגיה, פוליטיקה, המזרח התיכון, מדינאות ומדיניות, או שילוב של אלו, בכתיבה ברמה אקדמית אך פופולארית ונגישה - מוזמנים להצטרף לקהילת הכותבים שלנו.

פרטים באתר https://t.co/O17H4juvrn או דוא״ל [email protected]

[מכון דעות Deot Institute for Policy & Strategy @Politi]

״איך מוודאים שבדרך לא נאבד משהו מעצמנו?״
שואלת ספיר ולנו אולי יש כמה מחשבות (ותשובות?) בנושא.
האנושות כבר באמצע מהפכת מונופול הכוח 3.0, שעובר מהאדם למכונה ולא ממש מוכנים לה.

השרשור של @HddSpyr מומלץ ובכל מקרה.

https://t.co/uSS0BJQNcn

[Sapir Hadad @HddSpyr]

וזה גרם לי לחשוב.

מה ההשלכות ארוכות הטווח של צורת העבודה הזאת?

אנחנו מדברים המון על איך לוודא ש-AI לא ייקח לנו את העבודה.

אבל אולי אנחנו צריכים לשאול גם שאלה אחרת.

איך מוודאים שבדרך לא נאבד משהו מעצמנו?

[מכון דעות Deot Institute for Policy & Strategy @Politi]

@HddSpyr מחשבות של מציאות שמתהפכת מול העיניים שלנו.
בטח תשמחי לקרוא את הטור על ״עידן המכונות והמעבר למונופול הכוח 3.0״ שעסוק בדיוק בשאלות שהעלית.
יש גם טור המשך, נשמח לשמוע מה דעתך?

[מכון דעות Deot Institute for Policy & Strategy @Politi]

*עידן המכונות, מונופול הכוח 3.0, מאלוהים לאדם וכעת המכונה*
כבר עשור האדם סוגד למכונה בלי טקסי מעבר. הדמוקרטיה נסוגה, לא בגלל טנקים ברחובות, אלא בגלל פיד שמכתיב מציאות והאלגוריתם הוא המחוקק החדש!
ובקרוב? דיסטופית AI, מלחמת העולמות לא בין מדינות - אלא מכונות
https://t.co/USM69GozOw

[מכון דעות Deot Institute for Policy & Strategy @Politi]

@WashingtonExp במדע המדינה מתייחסים אל מודל דאונס המנבא שמועמדים מתכנסים לבוחר החציוני, ובגלל שלפריימריז ולבחירות כלליות יש התפלגויות בוחרים שונות, כל אחת מייצרת חציון אחר.
סביר שיש קשר ודאונס הכיר את הוטלינג שהקדים אותו.

[מכון דעות Deot Institute for Policy & Strategy @Politi]

@rosnersdomain מדהים.
עוד בנובמבר 2025, מכון דעות חזה נצחון של גוש הימין בהסתברות 62.2% ונראה שדבר לא השתנה ואולי אפילו ההפך
(ביסוס הברית החרדית, סמוטריץ׳ מעל אחוז החסימה, המפלגות הערביות מתחזקות ויש עליהן ווטו של האופוזיציה).

עקבו אחר המדד של רוזנר.

https://t.co/IJECEwUib2

[מכון דעות Deot Institute for Policy & Strategy @Politi]

מדהים.
עוד בנובמבר 2025, מכון דעות חזה נצחון של גוש הימין בהסתברות 62.2% ונראה שדבר לא השתנה ואולי אפילו ההפך
(ביסוס הברית החרדית, סמוטריץ׳ מעל אחוז החסימה, המפלגות הערביות מתחזקות ויש עליהן ווטו של האופוזיציה).

עקבו אחר המדד של רוזנר.
https://t.co/IJECEwUib2

[Shmuel Rosner שמואל רוזנר @rosnersdomain]

הסתברויות מעודכנות - המודל הסטטיסטי
רוב לקואליציה: 5.66%
רוב לאופוזיציה (ללא ערבים): 15.45%
רוב רק בתמיכת ערבים: 78.89%

https://t.co/ffsImPe4zb

[מכון דעות Deot Institute for Policy & Strategy @Politi]

@boaz52824406 @WhoTFisthatdude הסקר מרתק,
כי הוא כנראה מייצג היטב את חתך העוקבים שלו במדיה החברתית.
כעת השאלה - מה רוצים להקיש מקהל העוקבים שלו?

[מכון דעות Deot Institute for Policy & Strategy @Politi]

@darthhuddy @chilternbear11 @politixintheuk How did you reach that conclusion?

[מכון דעות Deot Institute for Policy & Strategy @Politi]

@darthhuddy @chilternbear11 @politixintheuk Huh?

[מכון דעות Deot Institute for Policy & Strategy @Politi]

פרשנות.
מדעני מדינה המתמחים בכלכלה פוליטית יסבירו שהבוחר החציוני ״נע״ מהקצוות למרכז:
בפריימריז מייצג נקודת חציון ציבור מפלגתי אידיאולוגי, ובבחירות ארציות הוא מתמתן כדי לשקף את המרכז של כלל הבוחרים.

לכן, יש פער גדול בין עמדות בפריימריז ובחירות ארציות - מועמדים רבים לא מבינים זאת

[Rotem Oreg-Kalisky (Washington Express) @WashingtonExp]

באיחור אופנתי, כמה נתונים מרתקים על המפלגה הדמוקרטית - וחשוב מכך, על המצביעים שלה - מתוך סקר של ה-New York Times וסיינה (11-15 במאי, 1,507 משיבים). בשורה התחתונה: למרות הקולניות של האגף הפרוגרסיבי, רוב המצביעים הפוטנציאליים של המפלגה מעדיפים גישה מרכזית יותר ומתונה יותר, בעיקר בסוגיות חברתיות כמו פשיעה והגירה - והשמאל האידיאולוגי יתקשה להשיג עמדות הובלה אם יישאר מנותק מציבור הבוחרים (יתקשה אבל לא חסר סיכוי, וראו בהמשך).

רוב הציבור (האמריקאי כולו) חושב שהדמוקרטים נמצאים יותר מדי בשמאל (46%) מאשר ב-"מקום טוב באמצע" (35%), ומיעוט (11% בלבד) חושב שהדמוקרטים יותר מדי בימין. לא מאוד מפתיע, מה שכן מפתיע זה שאפילו בקרב צעירים שאמורים בתיאוריה להיות שמאליים יותר, עדיין 31% חושבים שהיא יותר מדי בשמאל לעומת 19% שחושבים שהיא יותר מדי בימין.

אז זה לגבי המצוי, מה לגבי הרצוי? רוב הציבור האמריקאי (61%) מעדיפים שהדמוקרטים יזוזו למרכז ולא לשמאל (16% בלבד), כולל רוב מובהק של צעירים (47% למרכז לעומת 29% לשמאל). גם באוכלוסיות המפתח שהכרחיות לניצחון דמוקרטי יש רוב מובהק שמעדיף התמרכזות - לבנים לא משכילים (68%), עצמאים (67%), אמריקאים שלא הצביעו (55%) ולא-לבנים (52%). גם מצביעי האריס וכאלה המזדהים כדמוקרטים מעדיפים התמרכזות על פני תזוזה שמאלה, אבל לא ברוב מובהק (48% ו-44% בהתאמה).

עכשיו, רציונל ה-"תזוזה למרכז" משתנה בהתאם לסוגייה. 62% מהציבור הכללי רוצה שהדמוקרטים יאמצו מדיניות מרכזית יותר במאבק בפשיעה (כולל 46% מהדמוקרטים שמעדיפים מדיניות מרכזית יותר, לעומת 20% שמעדיפים תזוזה שמאלה), 59% מהציבור מעדיף שהדמוקרטים יתמרכזו בכל מה שקשור בנושאי הגירה (אבל בקרב הציבור הדמוקרטי זה כמעט-תיקו, 36-33 לטובת המרכז), 57% מעדיפים תזוזה למרכז בנושאי כלכלה, שזה סל מאוד רחב של נושאים (בקרב דמוקרטים תיקו סטטיסטי 39-36), ו-53% מעדיפים תזוזה למרכז בנושאי טרנסג'נדרים (ושוב בקרב הציבור הדמוקרטי, כמעט תיקו של 35-33).

הנושא המרכזי שבו הציבור הדמוקרטי לא מיושר עם הציבור הכללי הוא בריאות: יש רוב יחסי (47%) בציבור הכללי שמעדיף גישה מרכזית יותר לעומת מיעוט גדול שמעדיף גישה שמאלית יותר (29%), אבל אצל דמוקרטים זה הפוך לחלוטין - 51% מעדיפים שהמפלגה תזוז שמאלה (אולי לכיוון של Medicare for All) לעומת 26% שמעדיפים פתרונות מרכזיים יותר (למשל הרחבת האובמה-קר).

וההעדפות האלה הן לא תיאורטיות: פוטנציאל המצביעים הדמוקרטיים (שזה כל מי שרשום כדמוקרט בתוספת מי שנוטים להצביע לדמוקרטים בבחירות הקרובות), מעדיף שהמועמד הדמוקרטי לנשיאות יזוז למרכז בנוגע למאבק בפשיעה (50% מעדיפים התמרכזות לעומת 19% שמעדיפים גישה שמאלית יותר), הגירה (46-27), "כלכלה" (42-36) וטרנסג'נדרים (38-23), ורק בסוגיות בריאות מעדיפים מדיניות שמאלית יותר (45%) לעומת התמרכזות (27%).

ואם כבר פתחנו את פוטנציאל המצביעים, איך הם מעדיפים את המועמד הבא שלהם לנשיאות? 52% חושבים שכדי לנצח המועמד הבא לנשיאות צריך להתמרכז לעומת 27% שחושבים ששבירה שמאלה תחזק את סיכויי הניצחון שלו. זה מובהק גם בקרב הקבוצות הקריטיות לניצחון של הקואליציה הדמוקרטית: 53% מהלבנים הלא-משכילים ו-51% מהלא-לבנים חושבים שהמועמד הבא צריך לזוז למרכז.

ולבסוף, נתון אחד מעניין על תנועת השפע (abundance movement, ע"ש הספר של עזרא קליין ודרק תומפסון). במשפט, תנועת השפע אומרת שהפתרון לאתגרים חברתיים צריך להיות הגדלת היצע (לבנות עוד דירות, להפיק עוד אנרגיה, להשקיע עוד בבריאות וכו') על ידי הגדלת תקציבים ציבוריים ובמקביל צמצום רגולציה והאצת תהליכים. תנועת השפע מגיעה כחלק מהשיח הדמוקרטי על "פנינו לאן", לאור הכישלון בבחירות 2024, וסופגת ביקורת בעיקר מהאגף השמאלי (כיוון שהיא לא עוסקת ישירות ברגולציה על תאגידים ובצמצום פערים) של המפלגה.
אז רוב מכריע (91%) מהאמריקאים לא שמע בכלל על תנועת השפע - כי בכל זאת זה דיון של אינטלקטואלים ומומחי מדיניות - אבל כשצוללים לדמוגרפיות ספציפיות מגלים פוטנציאל להזזת קולות. בקרב מצביעים שיש להם דעה חיובית על טראמפ אבל שוקלים להצביע לדמוקרטים, למשל, על כל מצביע שכזה שיש לו דעה שלילית על תנועת השפע יש שלושה עם דעה חיובית עליה, וכרבע (23%) ממצביעי טראמפ שנוטים להצביע לדמוקרטים בבחירות האמצע מחזיקים בדעה חיובית על תנועת השפע לעומת אפס עגול שיש להם דעה שלילית עליה. כלומר, אם המפלגה רוצה לנסות "לקלף" מאוכזבי טראמפ, יכול להיות שתנועת השפע או לפחות הרעיונות שלה תשמש כלי אפקטיבי.

בשורה התחתונה: הדמוקרטים עדיין מחשבים מסלול מחדש לגבי מה הדרך הנכונה לחזור לשלטון, במיידי בבחירות האמצע אבל בהחלט לקראת בחירות 2028, וכמו שאני קורא את הנתונים שמראים שהנתיב לניצחון עובר במרכז ולא בשמאל (בעיקר בנושאים חברתיים), גם הם קוראים. לא סתם יש אינפלציה של מועמדים דמוקרטיים שמגיעים מהאגף היותר מרכזי של המפלגה כמו גווין ניוסם (מושל קליפורניה), אנדי באשיר (מושל קנטקי, שאמר "אנחנו צריכים לחזור להיות המפלגה של עבודות טובות, חינוך טוב, תשתיות טובות ורחובות בטוחים"), ג'וש שפירו (מושל פנסילבניה), ווס מור (מושל מרילנד) ופיט בוטג'ג' (שר התחבורה לשעבר), אבל זו בדיוק נקודת התורפה של המחנה - אם הקולות של מצביעים מתונים או מרכזיים (שבפריימריז מיוצגים בחסר, בהשוואה לבחירות כלליות) יתפצלו בין 5-6 מועמדים, ואילו הקולות של הפרוגרסיבים יתנקזו למועמד אחד מוביל - אולי אלכסנדריה אוקסיו-קורטז? - שיכול לנצח בפריימריז אבל שיהיה לו קשה מאוד בבחירות לנשיאות.

[מכון דעות Deot Institute for Policy & Strategy @Politi]

חשיבה אסטרטגית.
יש לה הרבה חסרונות והגדלת התלות במדינה אחרת, אבל גם יתרונות.

[קובי ברדה-Dr. Kobby Barda @kobbybarda]

פוסט אופטימי לשישי.

לאחרונה יצא לי להיחשף לעבודה המדהימה של קבוצת נשים וגברים מוכשרים מאוד בראשותו של תא"ל ניר ויינגולד, היועץ הכספי לרמטכ"ל וראש אגף התקציבים במשרד הביטחון.

הקבוצה פועלת במסגרת צה״ל ומשרד הביטחון, לסגירת העסקאות האסטרטגיות עם ארצות הברית תחת הסכם ה-MOU הנוכחי ובראיית גיבוש הסכם השותפות האסטרטגית הבא, תהליך אותו מוביל מנכ״ל משרד הביטחון, האלוף במיל׳ אמיר ברעם.

בראייה גאואסטרטגית, שילוב הזרועות מול האמריקאים מסמן מעבר ברור מרכש של מוצרים מוגמרים לפיתוח משותף ומיזוג נתונים בתחומי הבינה המלאכותית, הסייבר והמערכות האוטונומיות.

לזה אני כל הזמן מכוון ברעיון של מעבר מ-"תלות לשותפות".

כזכור, וכפי שאני מדבר מזה תקופה ארוכה, הצעתי שבבסיס הרעיון תהיה היכולת לעבור ליצירת קופה משותפת, המורכבת מהתמיכה האמריקאית בהיקף של כ-4 מליארד דולר ולצד זה התחייבות להשקעה של 4 מליארד דולר באמצעות רכישת אג"ח או השקעה בטי-בון של ממשלת ארה"ב וההתחייבות לרכש עפ"י חוק "אמריקה תחילה" של מינימום 4 מליארד דולר לשנה.

חזרה לנעשה וכפי שהוצג בנתוני מאקרו כלכליים של משרד הביטחון.

הנתונים העדכניים ממחישים היטב כיצד התעשייה הביטחונית הישראלית מהווה מנוע מרכזי לבניין הכוח הצבאי ולביסוס העוצמה הצבאית שלנו. רווחי הייצוא הם אלו המאפשרים את המשך ההשקעה במו"פ והרחבת קווי הייצור גם לצרכי צה"ל. לדוגמא, אנו עדים לזינוק דרמטי של 30 אחוזים בשנה אחת בלבד, שהוביל את הייצוא הביטחוני לשיא של 19.2 מיליארד דולר בשנת 2025.

מעבר לכך, ההצלחה בשדה הקרב, מתורגמת ישירות לאמון בינלאומי עמוק, שבא לידי ביטוי בכך שחצי מהייצוא, כ 10 מיליארד דולר, נחתם בעסקאות של ממשלה לממשלה בהובלת סיב״ט ומפא״ת.

נתון מרשים נוסף הוא ש 53 אחוזים מהחוזים הם מגה עסקאות בהיקף העולה על 100 מיליון דולר, כאשר תחום הטילים וההגנה האווירית מוביל עם 29 אחוזים מסך הייצוא.

העבודה המקצועית הזו מבטיחה את שימור העליונות הטכנולוגית של ישראל ואת עצמאותה החימושית לשנים הבאות.

טוב לדעת שיש מקצוענים!

[מכון דעות Deot Institute for Policy & Strategy @Politi]

@kobbybarda כאשר בלשכת ראש ממשלת ישראל הועסקו ועדין מועסקים מי שמקבלים שכר (על פי הודאה ציבורית) שכר מקטאר - כך העביר בזה לא רלבנטי ואפילו מיותר.
ממשלת ישראל מלבינה את קטאר ואין לנו מה להלין על אחרים.

[מכון דעות Deot Institute for Policy & Strategy @Politi]

*אז למה יש פער בסקרי המנדטים בישראל?*
אמנון הררי, מנסה להסביר את הפער ותולה אותן בעיקר במתודולוגיות הסקירה (פאנל משתתפים סגור, מול הפצת מסרוני/SMS במספרים גדולים) המשפיעות על מובהקות ואיכות המדגם.
הררי גם מתייחס לסוקר פילבר, אבל נשאיר לשיפוטכם.
@filbers
https://t.co/KX5lCzk0ik

[מכון דעות Deot Institute for Policy & Strategy @Politi]

*הבחירות בדנמרק, מה קורה?*
🧠מה צפוי?
לא הכרעה אלא המשך קיפאון ממוסד (Iterative bargaining loop), עם חזרה מחייבת למודל המרכזי (A+M או ממשלת מיעוט הנשענת על M).

[מכון דעות Deot Institute for Policy & Strategy @Politi]

*הבחירות בדנמרק, מה קרה?*
הטורים מ‑18/5 ו-28/3 זיהו נכון את מבנה הווטו והקיפאון המוסדי - אך פספסו את הדינמיקה הפרוצדורלית ואת כיוון ההתפתחות בפועל.
✅ זיהוי נכון של מבנה ווטו־פליירס
✅ הערכת הקיפאון הקואליציוני
✅ זיהוי דילמת עלות קהל (Audience Costs)
1/4

[מכון דעות Deot Institute for Policy & Strategy @Politi]

*דנמרק: התחזית עמדה במבחן?
המבנה הפוליטי ניצח את ההסתברויות*

הניתוח זיהה את מבנה הכוח ושחקני הווטו; המציאות של אמצע מאי 2026, מאשרת כי ללא הסוציאל‑דמוקרטים (A) וה‑Moderates (M) לא קמה ממשלה, אך גם קואליציות סבירות-מתמטית אינן מתאפשרות.
הולכים לבחירות או ממשלת מיעוט?
1/3

[מכון דעות Deot Institute for Policy & Strategy @Politi]

*הבחירות בדנמרק, מה קורה?*
📌למה?
אין קואליציית מינימום מנצחת (Minimal Winning Coalition), כי כל קואליציה מחייבת שחקן שלא רוצה להשתתף בה וכל שחקן פועל לפי מקס-מינ (לא להפסיד פוליטית) ונוצר שיווי משקל נאש לא יעיל (gridlock).
לא כשל אלא אסטרטגית שחקנים רציונלית להימנע משלטון.
3/4

[מכון דעות Deot Institute for Policy & Strategy @Politi]

@ElectionWiz Just our thoughts.

[מכון דעות Deot Institute for Policy & Strategy @Politi]

The Third Change: From God to Man and now to God-Code - When the Monopoly 3.0 on Power Passes to the Machine.
War of the worlds will not be between countries - but between models. AI dystopia? It's already around the corner.
https://t.co/v6GKIrh4Vf

[מכון דעות Deot Institute for Policy & Strategy @Politi]

*מדד הכאוס: מה קורה כשנותנים לAI למדוד שיח פוליטי?*
ניסוי בוחן, האם ציוץ של פוליטיקאי הוא פליטת פה או אסטרטגיה?
התשובה, כן!
בעוד הפוליטיקה מסרסת, דמויות שאינן כפופות לחוקי המשחק כטראמפ או מאסק ששובר את המדדים, מייצרות כאוס סטטיסטי שהמודלים לא מסוגלים לחזות
https://t.co/ZLzIW9Z1D0

[מכון דעות Deot Institute for Policy & Strategy @Politi]

מחברת המאמר, מרים הורביץ היא חוקרת ומפתחת בינה מלאכותית.
CC: @MHorovicz

[מכון דעות Deot Institute for Policy & Strategy @Politi]

*מדד הכאוס: מה קורה כשנותנים לAI למדוד שיח פוליטי?*
ניסוי בוחן, האם ציוץ של פוליטיקאי הוא פליטת פה או אסטרטגיה?
התשובה, כן!
בעוד הפוליטיקה מסרסת, דמויות שאינן כפופות לחוקי המשחק כטראמפ או מאסק ששובר את המדדים, מייצרות כאוס סטטיסטי שהמודלים לא מסוגלים לחזות
https://t.co/ZLzIW9Z1D0