Ramiz

החיים הם כמו הסמל של אוודי, כל יום זה עיגול חדש. א בן עוז

[Ramiz @RaMiZonFleeK]

רוני דיילה במאחורה של איזו מונית

[Ramiz @RaMiZonFleeK]

ניקח לכם את הקטינים, הקטינים שאוהבים להשתולל. כשנאנו…

[Ramiz @RaMiZonFleeK]

הטוויטר בחיים לא היה בפריים כמו תקופת ״הפוסקאס של אשר בן עוז״

[Ramiz @RaMiZonFleeK]

אין קלאסי כמו הבן של אשר בן עוז ״נהוראי״

[Yuval Shalom @yuvalysh0]

צופה בתקציר בפעם ה50 מהבוקר

[Ramiz @RaMiZonFleeK]

כמה הם מרוויחים שם בקבוצה של המדינה שהשבוע מדמון השאיר לאחי טיפ בעבודה 10%

[Georgi @georgiams234]

אסגור את 2025 עם שאלה לאלי אוחנה וכל מי שאמר שהפועל הקהל הכי אלים. למה כשאוהדי בית"ר מגיעים לבלומפילד הם מסתובבים חופשי ביפו, מחנים איפה שבא להם, אוכלים, מסתובבים, בזמן שלנו אוהדי הפועל אסור להגיע לאזור טדי עצמאית וצריך להחנות רחוק כדי שמשטרה ילוו את השאטלים ועד הכניסה ליציע?

[Nadav Zenziper @NZenziper]

טוב, זה שיא השיאים: עומד מפקד מחוז ת״א, ניצב במשטרה, חיים סרגרוף ומציג בפני הרכב בג״צ תכתובת של אחד מבכירי האולטראס בקבוצת ווטסאפ. הוא רק לא יודע שזה היה סרקזם של האוהדים שבכלל ציטטו אמירה של הבוס שלו, השר לבטחון לאומי, איתמר בן גביר

[סיטקום ״צבע אדום״-הפוד היחיד בעולם @redpodcast1]

שבת שלום. השבוע פרץ אוהד ביתר לדשא ותקף את נועם מוצ׳ה ממ.ס אשדוד. ארז כלפון. שתיקה. שינו זוארץ. שתיקה. שר הספורט. השר לבטחון פנים. כלום. ובנושא אחר, אור זוארץ (אה. שם משפחה זהה לזה של יור ההתאחדות) היא בת הזוג של ירדן שועה. מעניין.

[Ramiz @RaMiZonFleeK]

@ZoharOrbach אם כבר בקרבות ברוקס עסקינן

[Ramiz @RaMiZonFleeK]

מה הקטע של אנשים להגיד
אני הולך ״לבית״
מה זה לבית יא דפרים הביתה
הביתה!!!!!

[Ramiz @RaMiZonFleeK]

אם הבחור הזה לא משיא משואה אפשר לסגור פה תבסטה

[raz golan @razgo92]

תודה לכל מי שהגיע לאודישנים התשובות בקרוב 🙏🏽

[Ramiz @RaMiZonFleeK]

@RealNewsIL @LiorDarmon

[רועי 3 עליות כוח @roeitoama]

אני והבויז ב2012 מתכוננים לבת מצוות השנה

[עמיחי שיקלי - Amichai Chikli @AmichaiChikli]

לזכרו של נדב קודינסקי ז”ל, לוחם נהדר ביחידת עוקץ, שנפל בקרב בצפון רצועת עזה יחד עם כלבו דיאבלו.

02:10 לפנות בוקר,
7.12.04, חנוכה תשע”ד,
מבצע חג אורים.

פיצוץ אדיר ואחריו גשם של אבנים וברזלים.
רבע שעה קודם לכן השלמנו את כיתור המתחם, שכלל שני לולים ומספר מבנים סמוכים. המשימה הייתה איתור והשמדת מנהרת תופת של הג’יהאד האסלאמי, שיצאה מפאתי שכונת סג’עייה אל עבר מסוף קרני במטרה לפוצצו.

התקדמנו לאט מקיבוץ נחל עוז לגדר המערכת, וממנה פנימה אל שטח הרצועה. זה לא היה דבר חריג בימים שקדמו להתנתקות. על העיניים – עדי (אמצעי ראיית לילה), והמציאות כולה מוארת בגוונים של ירוק ושחור. מלמעלה זמזום המזל”ט, מלפנים ומאחור – צלליות לוחמים, סיירת גולני.

במהלך היום תרגלנו מודלים על הלולים בקיבוץ נחל עוז, כשאנו מתלוצצים וחושבים: איך מכתרים לול? מה צועקים ברמקול – “קוקוריקו”?

בצהרי אותו יום, קצת אחרי טקס חלוקת החמגשיות היומי שהייתה ארוחת הצהריים שלנו, חבר אלינו הכלבן מיחידת עוקץ, נדב, עם הכלב המדהים שלו דיאבלו (שהתמחה באיתור חומרי נפץ). החיבור היה מהיר מאוד. בחור חייכן, מלא שמחת חיים ואנרגיות טובות. החיבור בינו לבין דיאבלו היה מעורר השתאות, כמו אחד. נהניתי לראות את דיאבלו משחק עם נדב – אפשר היה לראות כמה הם אוהבים אחד את השני.

בתדריך האחרון מפקד היחידה אמר לנדב: “אתה לא אורגני בכוח. במידה ויש התקלות – אתה לא יורה.” נדב קם ואמר למפקד היחידה: “סליחה, אני קודם כול לוחם, ואני ממש לא מקבל את דבריך.” וואו, לקום ככה מול מפקד הסיירת בפני כל הלוחמים שאינך מכיר – חתיכת אומץ יש לבחור. תותח רציני.

הלילה ירד. התחלנו לנוע – פלוגה מוקטנת, שני צוותים בסך הכול. אחרי כמה קילומטרים של התקדמות – זיהוי של חוליית מניחי מטענים במטע זיתים על ציר התנועה. יוצאים לעקיפה של המטע, ובסיום – תנועה איטית של עוד כקילומטר או שניים, ומתחילים לכתר לאט ובשקט את מתחם הלולים.

יש או אין פה מנהרה? יש או אין פה מחבלים?

ק’, מפקד פלגת הלוחמים, מדווח בקשר: “לול ראשון רגיל לחלוטין, תרנגולות ישנות שנת ישרים.” עובר ללול השני. ד’, מפקד הצוות, מדווח: “הלול ריק. שולח כלב.” נדב שולח את דיאבלו לסריקה. דיאבלו חוזר ללא ממצאים מחשידים. ד’ נכנס פנימה ומדווח שיריעות ניילון חוצצות את הלול ומסתירות את הנעשה בין חלקיו השונים. אי אפשר לקבוע במדויק לאן הגיע הכלב – ולכן נכנסים פנימה. הצוות נכנס, נדב ודיאבלו מלווים את ד’, מפקד הצוות. במקביל, הצוות שלנו מאבטח את המתחם מבחוץ, במטרה למנוע הגעה או בריחה של מחבלים.

“אני מזהה משהו שנראה כמו מצלמה,” אמר ד’ בקשר. “צוות, לעוף מהלול!”
בווווווווום. פיצוץ מחריש אוזניים. גשם של אבנים וברזלים ירד עלינו.

עולה בקשר, מוודא שהלוחמים שלי תקינים. מבין שכן. במקביל עולה מפקד היחידה בקשר ומדווח: “עלינו על מטען. המשימה כעת – להבין איפה כולם.” לאט לאט התאספו לוחמי צוות ד’. הקסדות עפו, הנשקים עפו, ומרבית הלוחמים לא שומעים וסובלים מרסיסים – אבל איכשהו מתאספים. מפקד היחידה מעביר דיווח נוסף: “חוזר, כלל הכוח נמצא – הכלבן חסר.”

עוד לא הספקנו לעכל את הדיווח, ולפתע נשמעו צרורות ירי מטורפים. שלושה מחבלים יצאו מפיר המנהרה והחלו לפתוח באש לעבר הכוח. מספר לוחמים נוספים נפצעים מהירי, בהם אחד במצב קשה – פצוע ראש. המחבלים מחוסלים, ומתחיל פינוי רגלי מהיר של הפצועים.

נדב הכלבן עדיין חסר. לא מצליחים לאתר אותו. הצוות שלי מקבל משימה לצאת ולחפש אותו. מתחילים להתקדם, כשבקשר עולים מהחמ”ל ומדווחים: “קבל, מזהים מארב מחבלים בציר התקדמות שלך – נוע לאט.” כעבור כמה עשרות מטרים של תנועה מבקשים מהחמ”ל לתת ציון לייזר לנקודת הזיהוי של המחבלים. יוצאים באיגוף קל, מתקדמים ומזהים שתי דמויות שוכבות על הציר.

אלה לא מחבלים. אני חושב שאלה אולי נדב ודיאבלו. מתקדם עוד קצת. אשר יגורתי – זה הם. שוכבים צמודים זה לצד זה, שלמים, שקטים. אני בודק דופק. מדווח: “יש לנו הרדוף.”

נדב קודינסקי, הכלבן החייכן והאמיץ – יהי זכרך ברוך. תהי נשמתך צרורה בצרור החיים.

נדב היה בנם של חנוך, נצר להורים ניצולי שואה ושל הדסה, שהייתה מנהלת חטיבת הביניים בקריית גת. שלוש שנים בלבד אחרי נפילתו הלכה הדסה, אמו של נדב, לעולמה.

בדף היזכור של נדב מפורסם מכתב שכתבה:
“…בשבילך אבקש שבכל שנה, בערב חג האורים, כשכל בית ישראל נר ראשון של חנוכה מדליקים וסיפורי גבורה מספרים – יזכירו גם את שמך, נדב, על שנשלחת לקרב, סמכת והאמנת למפקדיך שזוהי הדרך היחידה להגן על המדינה. בלי חשש יצאת למשימה יחד עם כלבך הנאמן דיאבלו. יחדיו נפלתם בקרב – בצפון רצועת עזה. שמך, נדב, נחרט כגיבור ישראל שנפל על קידוש השם…”

יהי זכרו וזכר הנופלים ברוך.
ישראל.

[רועי 3 עליות כוח @roeitoama]

תמונה נדירה שלי של אבא שלי ושל אבא שלי

[Ramiz @RaMiZonFleeK]

@VarsanoItay כל שידור בספורט הישראלי הוא סאטירה אחת גדולה בושה שאלו האנשים שצריכים להעביר לנו את התוכן הזה

[Ramiz @RaMiZonFleeK]

@GuyAviv3 אני מתתתת