תראו את התמונה הזו לכל ישראלי ממוצע, והוא יגיד לכם באינסטינקט שהיא צולמה ליד אחד מיישובי העוטף ב-7.10, אבל המדובר על חבורת תכשיטים שוכני גבעות בדרך לחווארה. בהשאלה מילדה בת 6 מאותו יום ארור שייזכר לדורות אפילו לא צריך לשאול: הם לא של ישראל, וגם לא מי שהם מקבלים ממנו גיבוי
תזכרו את ה-3 ביוני!
תזכרו את הבוז העמוק של חבורת העבריינים הזאת לשלטון החוק!
תזכרו את הבושה שלא הייתה להם בעיניים!
אין דבר שהאנשים האלה יבחלו בו לקראת וביום הבחירות עצמו. נהיה מוכנים! 🗳️🗳️
Anthropic engineer:
"You're not supposed to prompt Claude. You're supposed to build a system that prompts itself."
this is one of the best workflows I've seen in a long time
in this video she breaks down exactly how most people are using Claude:
- the 14% you lose to CLAUDE.md before typing a word
- the automation workflows most users don't know exist
- the daily task pipelines that run without touching the keyboard
- the daily workflows Anthropic's own engineers automated first
if you've been using Claude for more than a month and never left the chat window, you've been using one agent when you could be running a team of them
instead of another show tonight, watch this
make sure to bookmark it before it gets lost in your feed
the guide is in the article below
הצטערתי מאוד לשמוע את אבישי בן חיים אמש בערוץ 14.
שני דברים:
ראשית מנחם בגין לא היה זקוק "להגנה", זה חלק מבורות מוחלטת בהבנת האירועים ומאגדה אורבנית אווילית כאילו "השמאל שבר אותו".
לא 40 מפגינים תחת ביתו ולא 4000 ולא 400 אלף היו יכולים לשבור אדם זה שחמק מציפורני הנאצים שהשמידו את משפחתו, שעבר את חקירות הנ.ק.ו.ד הידוע לשמצה של סטאלין והוגלה למות בערבות הקרח של פצ'ורה שם אמר לו השומר בכניסה "מפה לא יוצאים".
האדם שיצא והגיע לפלסטינה המנדטורית להילחם באימפריה הבריטית להקמת מדינת היהודים, עבר את רדיפות הסזון, את ירי אש התופת על האלטלנה, את המדבר הפוליטי זרוע המוקשים, את ההשמצות, הנידוי, ההדרה, את דיכוי נאמניו עד הגיעו לשלטון עימהם.
ה ו א - לא היה זקוק "להגנה".
מר בן חיים, מנחם בגין נולד בברזל ומת בברזל ואינך יודע דבר וחצי דבר על נסיבות פרישתו כמו שאר הציבור.
שנית סברתי כי שנתיים וחצי של שתיקה היו עדות למסע פנימי של שינוי, אמנם תרמת רבות גם אתה לבטחון ישראל בשרותך המבורך במילואים, אך צר לי, באמת צר לי שאדוני סבור שראש הממשלה שמסית ומדיח כנגד ראשי מערכת הביטחון שנכשלו בשבעה באוקטובר ומפעיל מערכת שלמה של שקרים זדוניים, מופרעים אודות מרידה ובגידה שהגיעו כבר לכל שופטי העליון במסע דה לגיטימציה מוחלט ואינו לוקח ולו קמצוץ אחריות אודות מאורעות היום הנורא וכל השנים שקדמו לו ומסרב להקים ועדת חקירה ממלכתית בכדי להגיע לשורש המחדלים הביטחוניים והמדיניים הפך בעינך למנהיג כה דגול.
צר לי מאוד.
64 שניות על מנחם בגין ואחריות.
@AvishayBenHaim
נחשו מה?
אני מארגן אירוע סוכני בינה בתל אביב ב21 ליוני.
תדמיינו את פצ׳ה קוצ׳ה, פוגש את טד ומדברים יחד על סוכנים. זה אירוע לבני אדם שנקרא theLOOP על שם האדם שבלופ.
שבע הרצאות בזק על יוזקייסים מהשטח.
בסיום יתקיים פאנל קצר על עתיד העבודה בין בני אדם לסוכנים.
אנשים מאוד רציניים ירצו בדבר הזה.
סטארט אפ השעה יארח אותנו.
אבל מספר המקומות יהיה מוגבל כי רק 100 אנשים יכולים להכנס לחלל וonce שיחררתי טופס הרשמה זה יהיה פולי בוקד.
חותם לכם.
ה30 הראשונים שיעזרו לי להגיע ל500 עוקבים יקבלו הזמנה.
מי בעניין?
רעידת אדמה בגזרת כוכבים זזים: אחרי 4 שנים מרתקות ומלאות בעשייה אינטנסיבית כיועץ תקשורת ואיש יחסי ציבור, עכשיו זה התור שלי לכתוב את הקלישאה "אני מחפש את האתגר הבא שלי" (או בקיצור: אני מחפש עבודה). אני פתוח להצעות מעניינות בעולמות היח"צ, השיווק, האסטרטגיה התקשורתית והסושיאל.
מכירים משהו רלוונטי או מחפשים ידיים מנוסות שיודעות לייצר אימפקט? ה-DM שלי פתוח. לא מכירים? רטווטו וזה🙏
היום לפני 30 שנה, ב-29.5.1996, התקיימו הבחירות לכנסת ה-14 ולראשות הממשלה. בנימין נתניהו התמודד בפעם הראשונה וניצח את שמעון פרס.
הבחירות התקיימו באופן חריג ביום רביעי, והתוצאות היו צמודות מאוד (הפרש של פחות מ-30,000 קולות). הן פורסמו באופן רשמי רק ביום שישי, 31.5.1996.
באותו יום שישי בבוקר פורסם בעיתון "הארץ" המאמר הזה מאת דורון רוזנבלום @dorosenblum, שכותרתו "אימת הריק - מה שידר האוראקל מקלפי לכל אויבי הישראליות?"
בעת כתיבת הטקסט רוזנבלום לא ידע בוודאות שנתניהו ינצח את פרס, אבל הוא שיער שזה מה שיקרה, ומה שיותר מרשים: הוא חזה כבר אז את כל המשמעויות של הניצחון ההיסטורי הזה. הטקסט שהוא כתב הוא יצירת מופת עצובה ומייאשת, בטח בפרספקטיבה של 30 שנה.
מומלץ מאוד לקרוא. התמלול של כל הטור - בשרשור למטה ⬇️
אז קטאר מימנה את חמאס ואת אוריך ושרי הליכוד מחבקים את אוריך.
באותן דקות ממש כשהבנים והבנות שלנו נלחמים עד טיפת דמם האחרונה המונה בחשבון הבנק של יועץ ראש הממשלה דופק.
איך אדם נורמלי יכול להצביע שוב לאנשים האלה ?
איך יש עוד תומכים לקואליציית טבח השבעה באוקטובר ?
מתי תתעוררו על עצמכם ותבינו שיש כאן מעשים שאי אפשר- פשוט אי אפשר לעבור עליהם לסדר היום.
ישראלים נרצחו, נטבחו, נחטפו, נאנסו, נשחטו ונשרפו חיים על ידי מרצחים חיות- נאציות שחומשו ומומנו מאותה קטאר שמימנה את יועץ ראש הממשלה.
איך אפשר להישאר אדישים ?
איך הארץ לא רועדת ?
איך אנשים כאן שותקים ?
המציאות הישראלית סידרה לנו השבוע אפשרות לצפות במחזה צביעות מפואר, קומדיה של טעויות, רק בלי הטעויות.
ביום שני בבוקר מתפרסם שעינב צנגאוקר אולי מצטרפת ל'דמוקרטים', ומיד כל מכונת הרעל מתחילה לעבוד במשמרות כפולות. אנשים טובים עם דגלי ישראל ביוזר התחילו לצקצק במקלדת: ״תמיד ידענו שהיא קפלניסטי״ כתב אחד. ״פוליטיקאית קטנה שרוכבת על הדם של הבן שלה בשביל ג'וב״, צייץ שני. מומחים מטעם עצמם לטהרת השכול הסבירו שזה פשוט מגעיל, שאין דבר בזוי יותר מלערבב טרגדיה אישית עם קלפי. אסור. פשוט אסור לעשות סיבוב ציני על חטופים.
עברו עשרים וארבע שעות, בקושי. יום שלישי. צביקה מור מודיע שהוא מצטרף לרשימה של סמוטריץ'. אותם אנשים בדיוק, אלה שאתמול כמעט נחנקו מהזעזוע המוסרי של עצמם, פתאום מצאו את האור. ״איזה איש מופת!״ זעקו הטוקבקים. ״גיבור ישראל ששם את הכלל לפני הפרט״, ״מגדלור ערכי שחייב להישמע בכנסת״. פתאום, להיכנס לפוליטיקה כשהבן שלך היה במנהרה זה לא ״לרכוב על הדם״ זה ״גילוי מנהיגות״.
מסתבר שיש לנו פה מכונת משקאות קסומה. אתה מכניס את אותו מטבע בדיוק, ילד שנרקב בתוך חור שחור בעזה, אבל המכונה מוציאה פחית אחרת לגמרי, תלוי לאיזה מחנה אתה שייך. לחצת על הכפתור של האופוזיציה? יצאת בוגד ציני שסוחר בדם. לחצת על הכפתור של הקואליציה? יצאת קדוש מעונה שצריך למסגר לו את הפתק לקלפי.
והנה הקטע שכולם מעדיפים להדחיק: ברגע שצביקה מור חתם על טופס ההתפקדות, הוא קיפל את תעודת החסינות שלו והכניס אותה לכיס. הוא הפסיק להיות רק האבא שבור שכולנו אמורים היינו להרכין מולו ראש. הוא הפך לפוליטיקאי, ומאותו רגע, הוא מטרה לגיטימית לכל חץ של ביקורת.
לא כי הכאב שלו היה מזויף. אלא כי מהיום, יש לו אצבע. ומחר, כשחס וחלילה החבר הכי טוב שלכם מהמילואים או האחיין שלכם ייגררו פנימה לתוך המנהרות, האצבע הזאת של צביקה תהיה שם. כשיביאו עסקה על השולחן, הוא ישב בחדר ממוזג עם כיסא עור, פנים שקטות וממלכתיות, ויצביע נגד. הוא ישאיר אותם בחושך כדי לשרת איזה קונספט תיאורטי של ״ניצחון מוחלט״ בזמן שאותם צייצנים מהימין ימשיכו למחוא לו כפיים.