מושיק קוברסקי מפרק לגורמים את השקרים של רונן ברגמן, עם כרונולוגיה פרטנית ומבוססת עובדות.
מושיק יקירי, העבודה הסיזיפית שלך מרשימה וראויה להערכה, אבל להבא, אם ברצונך לרוקן מתוכן את אמינותו של אייטם כלשהו, יש דרך פשוטה בהרבה: פשוט ציין שרונן ברגמן חתום עליו.
נמתין בקוצר רוח למגילת התגובה של התמהוני.
אברך התאגיד רועי שרון לא טרח עד כה לצייץ שום ציוץ על הפיגועים האחרונים בבנימין.
לא על הפיגוע בערב יום כיפור בו נרצח נתנאל שוקרון הי"ד לעיני בנו,
ולא על הפיגוע אתמול בו נפצע אנושות האח השכול לוחם צה"ל נריה לייטר.
אתם מממנים את רועי שרון כל חודש.
נתניהו ציטט אתמול דברים שאמר מרק טווין על היהודים:
״היהודי ניהל מאבק מופלא בעולם הזה, לאורך כל הדורות, ועשה זאת כשידיו קשורות מאחורי גבו. המצרים, הבבלים והפרסים קמו, מילאו את העולם בקול ובהדר, ואז נמוגו ונעלמו. עמים אחרים קמו ונשאו את הלפיד שלהם בגאון לזמן מה, אבל הלפיד שלהם כבה, והם יושבים באפלה. היהודי ראה את כולם, גבר על כולם, והוא כיום כפי שהיה תמיד — ללא סימני שקיעה, ללא חולשות של זקנה, ללא היחלשות רוחו וללא האטה באנרגיה שלו״
נתניהו גם הזכיר לכל קשקשני ה״קולוניאליזם״ וממציאי ה״פלסטין״ שאנחנו חזרנו לארץ שלנו, לארץ בה ישבו דוד ושלמה, ישעיהו וירמיהו. אנחנו מדברים באותה השפה בה הם דיברו ומאמינים באותם ערכים בסיסיים עליהם דיברו.
היכולת לראות את נוכחותנו כאן כחזרה, שיבה הביתה, וכהתחדשות היא בעיני לא רק נשק רטורי נגד השונאים והשקרנים. היא גם מקור העוצמה שלנו. וגם את זה נתניהו, שסיים ב״נצח ישראל לא ישקר״, הצליח להעביר היטב. גם בתוכן הדברים, וגם בטון.
תקיפות, נחישות, וביטחון עצמי. עבורנו כאן, וגם מסר לכל היהודים בעולם.
זה היה לא רק נאום מדיני חשוב. זה היה נאום יהודי גדול.
בתמונה: הבוקר בשדרות רוטשילד בתל-אביב. אחרי 3,000 שנה. חג שמח.
הטענה לפיה ילד חילוני מופלה באופן מובנה מול ילד דתי היא מניפולציה שמלבישה פוליטיקה על נתונים טכניים. מי שצועק על פערים כספיים בוחר להתעלם מהמציאות בשטח, מעליב את ציבור ההורים והמורים, ומנסה להחדיר אג’נדה מפלגתית אל תוך הכיתות.
תקציב משקף שירותים, לא מענקים הפער השנתי אינו צ’ק שמועבר לכיסו של התלמיד הדתי, אלא עלות תפעולית נטו. מערכת החינוך הדתית פועלת במתכונת של כיתות נפרדות לבנים ולבנות המייקרות את האחזקה, ומממנת פנימיות, חדרי אוכל והסעות בישיבות ובאולפנות. לדרוש סכום שווה לתלמיד עירוני שישן בביתו זהה לדרישה לממן הוצאות פנימייה למי שאינו צורך אותן כלל.
אורך יום הלימודים אינו מדד לאיכות השעות הנוספות בחמ”ד מוקדשות לתפילות וללימודי קודש המחייבים יום ארוך עד שעות הערב. רוב המשפחות בחינוך הממלכתי אינן מעוניינות להחזיק את הילדים בכיתה עשר שעות ביממה רק כדי “להשוות מספרים”. הן בוחרות במודע להשאיר זמן פנוי לתנועות נוער, לספורט, לחוגי העשרה ולחיי משפחה, פעילויות ערכיות לא פחות מישיבה מול לוח.
עמוד השדרה הערכי של הנוער הממלכתי הקביעה שהחינוך החילוני “ריק מתוכן” ומייצר רק “ציונים” היא כפיות טובה מקוממת. בוגרי הממלכתי מובילים בהתנדבות, בשנת שירות ובשירות קרבי ומשמעותי בצה”ל. תוכניות הלימודים באזרחות, בהיסטוריה ובספרות מחנכות לחשיבה ביקורתית, לחירות ולשוויון, ואינן זקוקות לחיזוק מלאכותי מעסקנים פוליטיים.
סכנת ההשתלטות הפוליטית הקריאה להביא חברי כנסת בעלי קו אידיאולוגי מובהק כדי “להטעין ערכים” ולהקים מועצות חדשות, אינה תיקון אלא סוס טרויאני. ניסיון כזה יהפוך את בתי הספר לסניפים מפלגתיים ויחריב את האוטונומיה המקצועית של המנהלים והמורים.
מערכת החינוך הממלכתית אכן זקוקה לחיזוק יסודי בהעלאת שכר המורים, בשיפור סביבת הלימודים ובצמצום מספר התלמידים בכיתה. הפתרון למצוקות הללו טמון בניהול מקצועי, ולא בקמפיינים מתלהמים שמסיתים מגזר אחד נגד משנהו.
@Ed_Miliband The irony of you claiming to stand for “what’s right” when you were filmed colluding with the world’s greatest sponsor of terrorism, the Iranian regime, TODAY!
You are an embarrassment to the entire UK.
נהג "שוודי",שגרם לתאונה.
הרג את האמא, ציפי רימל.
הרג את התינוקת של ציפי רימל.
פצע את בעלה של ציפי רימל, שנהיה משותק מאז התאונה.
פצע גם את הבן, שנהיה משותק.
הרס משפחה.
השופט פסק לדורס שש שנים.
איזו מערכת משפט יש לנו??
הפרקליטות דורשת החמרה | ערוץ 7 https://t.co/ugCvhZkIq2
אני מפציר בכם לקרוא את הטור הזה, שנכתב אחרי שסיימתי לעבור על 2,954 דפי תיק מיכאל בן ארי.
העדויות, התמלילים, הדוגמאות והאישומים שמוצגים כאן מספרים את סיפורה המטורף של מערכת אכיפת חוק מבולבלת, רודפת, פוליטית, שלא מבינה נגד מי ונגד מה אנחנו נלחמים.
https://t.co/zaRMpgFHvl
שלום לבני לאו.
כתבת שאתה מתפלל להחלמתו של נריה לייטר ולשלום המשפחה היקרה הזו שעומדת בשליחות האומה.
ומיד התחלת לטנף על הציונות הדתית בשורה הבאה וכתבת שהיא מעלימה עין מדברים איומים שמתרחשים במרחב הקיים שלה.
רק איש מטונף שכמוך שאין בינו לבין דת כלום ושום דבר.
יכול לעשות פוליטיקה קטנה על גבה של משפחה שאיבדה כבר את היקר לה מכל ומקווה ומתפללת כל כך לשלומו של הבן שלה שנפגע.
וכל הטינוף הזה תוך כדי הגנה על ערביי יו״ש.
יותר מתאים שתצטרף לסגלוביץ על כיסא קטן כמוך ותקשיבו ביחד לפסוקי קוראן.
אתה גועל נפש
בתחילת 1957, מייד לאחר מבצע קדש, פרסם אפרים קישון הזכור לטוב מאמר תחת השם "איך איבדנו את אהדת העולם". המאמר תיאר סצנריו היפותטי שעל פיו במאי 1957 פולשות מצרים, סוריה וירדן לישראל בפיקוד משותף, כובשות תוך מספר ימים את שטח ישראל, משמידות את רוב האוכלוסייה כאשר מספר לא גדול של יהודים נשאר ומרוכז במחנות על חוף הים בתל אביב.
העולם, שלא הזדרז לפעול בזמן הפלישה, מגלה לפתע התעוררות מוסרית. גל אהדה לישראל ההרוסה מקיף את כל העולם. מדינות מציעות מכסות הגירה (במשורה) ליהודים שנותרו, והפליטים זוכים לתשואות ומתקבלים בהתלהבות.
אלא שהפיסקה האחרונה של המאמר מחזירה אותנו למציאות:
"אולם - לדאבוננו הרב - כל זה לא יקום ולא יהיה. ישראל הקטנה לא חיכתה עד מאי 1957 אלא מחצה במדבר סיני באופן פזיז את הכוח הצבאי של מצרים, ובזאת החמיצה את האפשרות הנאותה לרכישת אהדתם של כל עמי תבל".
מי ייגול עפר מעיניך, אפרים היקר, כדי לראות את דבריך חוזרים על עצמם במדויק בשנת 2026.
אני כותב את הדברים בזמן שעיתונאים קטנים ופוליטיקאים כושלים מתחרים זה בזה בתיאורי זוועה של ה"בידוד הבינלאומי" שישראל נתונה בו, כשאת האשמה הם מטילים בעיקר על אדם אחד – בנימין נתניהו – כשאליו הם מצרפים גם את בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר.
הם שוכחים שהאחריות היא של כולנו – עם ישראל וצבא הגנה לישראל. "סליחה שניצחנו", קרא קישון לספר שפרסם לאחר מלחמת ששת הימים. הרי לו המשכנו להתבוסס באסון של ה-7.10, ולו נמנענו מלהנחית מכות נמרצות על החמאס, חזבאללה ואיראן, כנראה היינו פופולאריים יותר. אבל זו פופולאריות שמזכירה צמר גפן מתוק. היא מתפוגגת מיד כשטועמים אותה, ולא נשאר ממנה כלום.
ישראל, בהנהגת הממשלה הנוכחית וצבא הגנה לישראל, הפכה למעצמה מזרח תיכונית שכולם פוחדים ממנה. לחלק מהמדינות שרואות את עצמן מעצמות אזוריות או עולמיות זה ממש לא מתאים. כך טורקיה. כך פקיסטן. כך צרפת ובריטניה. וכך מדינות נוספות שישראל החדשה לא באה להן טוב.
בין הבחירה להיות קטנים, כנועים. מסכנים ואהודים, לבין להיות חזקים, מובילים, מאיימים ולא פופולריים, האופציה השנייה היא עדיפה, עם כל מה שכרוך בכך.
אני יכול להבין את אותן מדינות שמעדיפות שנהיה מהסוג הכנוע. הבעיה שלי זה עם אלו מתוכנו שלא מבינים, או שלא רוצים להבין, מדוע קשה לנו להתחבב על הגויים. הם שמחים לאידו של נתניהו שהוצא נגדו צו מעצר בין לאומי. הם לועגים לו על כך שננקטים סידורי ביטחון מחמירים סביב טיסתו. זוהי רמה בלתי נתפסת של רשעות בורות וטיפשות.
צו המעצר שהוצא נגד נתניהו איננו על עבירות אישיות. הוא הוצא בגלל ההפעלה המאסיבית של צה"ל בעזה שנועדה למען שתי מטרות קדושות: החזרת החטופים, והסרת האיום של החמאס על תושבי ישראל.
כל אלו שצעקו בראש חוצות שיש להשיג מטרות אלו בכל מחיר, צריכים לכבד ולהוקיר את נתניהו על שצפצף על בית הדין המושחת והמוטה הזה ועל החלטותיו, לא חשש ממנו לרגע, ופעל בנחישות להשיג את אותן המטרות בכל הכוח.
והסיבה שנתניהו הוא היום המנהיג המאוים בתבל היא כי הוא לקח את ההחלטה לחסל את צמרת ציר הרשע האיראני, והאיומים על חייו הם המחיר שמשלמים בדרך להפיל את משטר הרשע באיראן שמאיים על כל יהודי וישראלי.
מי ששכח או מתעלם מדברים אלו וכעת משתלח בראש הממשלה הוא אדם שפל, בזוי, וראוי להוקעה. ומי שחושב שאפשר למכור את בטחון ישראל תמורת אהדה מזויפת הוא תמים או טיפש.
לצערי, יש רבים כאלו בתוכנו.
זה שבנט הוציא הודעה מוקלטת מוכנה מראש הפוכה לחלוטין מהנאום,
זה לא אירוע,
האיש לא מחובר
זה שחדשות12 שידרו אותה במלואה,
ועוד בלי מילה אחת של יונית אחרי זה
שמדובר בגיבוב משעשע של שקרים -
זה גם לא אירוע.
כרגיל, שמאל12.
FATHER JUMPS ON GRENADE TO SAVE CHILDREN ON 10/7: FOOTAGE
When Gil Taasa (48) realized the Hamas terrorists were invading his home, he ran to hide with two of his children, and then jumped on a grenade to save their lives.
The children survived.
Gil sacrificed himself for his kids.
Gil's surviving son, 12-year-old Koren told news about his father's last moments.
“There’s no way he wasn’t afraid but he decided to save us and he jumped on the grenade… there was an explosion, I saw smoke, suddenly we were covered in blood."
The other son, Shay, survived but lost sight in one eye due to shrapnel wounds, according to Times of Israel.
Not shown in the footage is Gil's son "Or", who was at the beach during the terror attack. Or was also murdered by Hamas terrorists.
Only two sons: Shay (then 8) and Koren (then 12), and the children's mother Sabine survived.
Hamas ripped this family apart.
They traumatized children.
They stole "dad" of the family.
This is what genocide looks like. This is the evil we must commit to defending ourselves against.
בשבוע שעבר אישרה מועצת הרשות השנייה את מכירת רשת 13 לקרן מריט, במימון אסף רפפורט וינון קוסטיקה. רפפורט, מכוכבי המחאה נגד הרפורמה המשפטית, רשאי כמובן לקנות ערוץ. שיקנה אפילו שניים. הסיפור הוא מי חתם לו על האישור: מועצה שנותרו בה שבעה חברים מתוך 15, כשהחוק המפורש דורש עשרה.
איני מתמטיקאי, אבל אשאל בכל זאת: איך שבע הופך לעשר? התשובה היא כמובן שככה בגץ החליט. נו, אמרה הממשלה למודת הטרלול הזה, גלגלה עיניה ומינתה מועצה חדשה. הנשיא יצחק עמית והשופטים אלכס שטיין ורות רונן לא אהבו את ההתחכמות הזאת ופשוט הקפיאו, ובהמשך גם ביטלו את המינויים החדשים כי... כי ככה.
במקביל התפטרו חברים מהמועצה היוצאת, שצנחה מתחת לרף היבש שבסעיף 21 לחוק: שני שלישים. בעיה, לא? חה. שופטינו העליונים לא התבלבלו: "בנסיבות ייחודיות וחריגות", כתבו, המתפטרים פשוט לא ייספרו.
הנימוק? "חשד כבד" שההתפטרויות נועדו לסכל את החלטות בית המשפט. אפשר להבין שופטים שלא אוהבים מצב מופרך ומשוגע שבו לא מסכימים איתם. אבל מה לעשות שכדי למחוק סעיפים שחוקקו בכנסת, צריך, לפחות בפעם האחרונה שבדקתי, כנסת? נו, תודו שנדיר לפגוש יעילו שכזו בשירות הציבורי.
ולמי שטיפה איבד אותנו: תארו לעצמכם בנק שדורש הון עצמי של שליש ממחיר הדירה בשביל משכנתא. הגעתם עם פחות? לא נורא. הפקיד מסביר שבנסיבות ״ייחודיות וחריגות״ לצורך החישוב המטבח אינו חלק מהדירה. והופ, קסם! אתם עומדים בתנאים. ואל תדאגו, הפקיד הוא גם מי שפוסק אם הבנק פעל כחוק.
זה אולי יישמע מוזר אבל זו המשמעות של תנאי סף: לפעמים לא עומדים בו. רף שמעקמים מעלה או מטה בכל פעם שהוא מפריע הוא לא רף אלא קישוט מכוער. כמו שלט "הכניסה מגיל 18" במועדון מפוקפק שהמאבטח בכניסה החליט ששנה נמשכת שמונה חודשים וכעת כולם בגירים, כולל הילד מהחטיבה שקפץ לשירותים לפדר את האף כי מחר יש מבחן בתושב״ע. עובדה, חוקי.
הממשלה, אגב, הודיעה ביולי שלא תכיר בהחלטות של מועצה חסרה. המועצה החסרה צחקה בקול ומכרה את הערוץ. זו לא הפעם הראשונה. ב-2024 הוציא הרכב בראשות אותו יצחק עמית צו על תנאי נגד מינוי מנכ"לית חדשות 13, יוליה שמאלוב-ברקוביץ' בגלל חשדות חמורים בימניות בלתי מפוקחת. בהמשך היא כבר הייתה בחוץ. את המנכ"לית סובבו אז, את הבעלים משמנים עכשיו, נשאר רק לשבץ את המגישים.
ואת מי בירכו החוגגים? לא את הרגולטור ולא את הרוכש. "תודה גדולה לשופטי בג"ץ", כתב אחד מהם, "שעומדים כחומה בצורה ושומרים על התקשורת החופשית". החלוץ הבקיע גול מדהים עם שתי הידיים, ורץ לחבק את השופט.
ואם כבר אנחנו צוחקים: דמיינו את אותה אופרציה, רק שבסופה לא מחכה מיליארדר קפלניסט, אלא מליארדר תומך נתניהו. עד הערב כבר היו מחלקים באולפנים שמיכות לניצולי ההפיכה. סוף הסיפור? רגיל ומשעמם: השופטים מחליטים מעל הממשלה, מעל הציבור, מעל הרגולטור וכמובן מעל החוק עצמו, והכל תחת פיקוח חיצוני שמורכב מהם עצמם.
באופן רשמי פחות או יותר יש לנו כאן בית משפט שסידר לעצמו עוד ערוץ תקשורת שחב לו את חייו. אמנם מבחינת רייטינג המצב ב-13 ממשיך להביך, אבל גם את זה יצחק עמית יתקן כשיודיע שכל אחוז רייטינג של ערוצים שהשם שלהם מסתיים בספרה ״3״ ייספר פעמיים. זה לא אידיאלי, אבל כאמור, מדובר ב״נסיבות ייחודיות וחריגות״.
(מתוך הטור ב@IsraelHayomHeb)
בתמונה: יצחק עמית מתקן חוקים
זהו בית רוצחו של יהודה שרמן לפני ואחרי "הריסתו" אתמול.
תשאלו למה אנחנו מבזים את עצמנו ובכך גם כמובן מזמינים את הרציחות הבאות?
באשמת בגצ כמובן, המאשר להרוס רק את החדר של המחבל ולא חלילה את חדרי שאר המשפחה שגידלה וחינכה אותו להיות רוצח אנטישמי.
תבינו, פלבאים, למשפחה יש זכויות!